אבא של שבת - פרק 6: אשת חיל HD (עם כתוביות בעברית)

"אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה." שלום לכם, צופים יקרים. אין כמו הרגע הזה בערב שבת, הרגע שבו יש לי את האפשרות להביע את הערכתי הרבה לאשת החיל שלי, הרגע שכל בני הבית סביב השולחן באווירה ביתית לאור הנרות, שבו עוצרים ונתונים מקום למי שעומדת במרכז הבית, אשתי היקרה. אני גם לא מוותר כל שבוע לקנות את הפרחים שהיא אוהבת או שאני אוהב. עוד מעט נלך לבחור את הססגוניים ביותר. יש סוגים שונים. אני אוהב לגוון, כל פעם משהו אחר. אבל קודם ניפגש עם הרב יגאל כהן ונלמד ממנו מדוע חז"ל מיקמו את הפיוט "אשת חיל" דווקא בערב שבת, ומה חשוב שיהיה סביב שולחן השבת עם המשפחה שאין כל השבוע? אז בואו נלך לרב יגאל כהן ונשאל

אותו. ערב שבת שלום, כבוד הרב. -שבת שלום. לאחר שנכנסנו מבית הכנסת, ואנחנו תכף שרים לאישה את "אשת חיל מי ימצא "ורחוק מפנינים מכרה." חז"ל מיקמו את זה במקום מאוד מאוד מיוחד. אולי הרב ייתן לנו איזה הסבר מסוים למה שמה הוא ממוקם? האישה טורחת כל כך הרבה לכבוד שבת, קמה בבוקר, מבשלת, מכינה, דואגת. כמובן שהבעל עוזר. וחז"ל רצו שהפסגה, הפסגה של כניסת שבת בזמן שהילדים יושבים סביבנו, ויש פה גם לא רק את האפקט של האהבה בין איש לאשתו, הילדים, מאוד חשוב שישמעו את ההערכה של האבא כלפי אשתו כי בעצם הילדים רואים אם האבא מעריך את האימא, הם לומדים גם כן להעריך בעצם את מעשיה של האימא. וכשבאמת שלמה המלך כתב את זה, הוא

כתב את זה כדי לייקר את מעשיה של האישה שהיא עובדת כל כך קשה וטורחת בגידול הילדים וטורחת גם בבית וגם בחוץ. והכרת הטוב של הבעל לאשתו. והפיוט הזה הוא בעצם גם שאדם מתבונן באשתו בזמן הזה ומתכוון לשמח אותה בפיוט הנפלא הזה, שיש בו, דרך אגב, סודות מדהימים. ובנוסף גם יודע להעריך אותה בזה שהיא עבדה ועשתה וטרחה. כל אחד מקבל את האישה שמתאימה בדיוק בשבילו. כל אישה אוהבת בדרך כלל פרחים לכבוד שבת. יש בזה שני דברים מאוד יפים. קודם כול, את תשומת הלב הפרטית בין הבעל לאשתו, שזה חשוב מאוד. לא רק להביא את הקניות הביתה, כשזה בעצם לכל הבית, אלא משהו מיוחד לאישה. אם אישה אוהבת פרחים, לקנות פרחים יפים שיפים בעיניה. אם

היא אוהבת שושנים, ורדים, כל אחת מה שהיא אוהבת. אם היא לא אוהבת פרחים, אז אפשר לקנות לה את השוקולד שהיא אוהבת. כל פעם כדאי להיכנס לקראת שבת ולקנות משהו מיוחד לאישה. -משהו שיגרום לה להרגיש מיוחדת. מיוחדת, בדיוק. ויש גם את האווירה בבית. הפרחים מוסיפים אווירה מאוד יפה בבית. מאוד מאוד חשוב שהשולחן יהיה יפה. אמר לי פעם שף שחלק מהאכילה זה גם היופי שבעין. -כמובן. זו האווירה של שבת. וכמובן העניין הזה של יושבים ביחד ושרים לאישה כשהילדים משתתפים. ויש את הפסוק הזה: "רבות בנות עשו חיל" "ואת עלית על כולנה." -"ואת עלית על כולנה." חשוב מאוד שהבעל יצביע על אשתו ברגע הזה. -אכן. את עלית על כולנה. מאוד חשוב

העניין הזה של הנשים שינוחו קודם השבת. ישנן נשים שאמרו לי הרבה פעמים שהן לא מצליחות לנוח וחבל, כי אישה שמגיעה לשבת עייפה מאוד, רעבה ותשושה, השולחן לא מספיק יפה. חשוב מאוד שהאישה תתלבש יפה לכבוד השבת, לכבוד בעלה. בעל שמגיע הביתה ואשתו התלבשה יפה בעבורו והיא נראית מלכה, זה גם חלק מעונג שבת. ואני חושב שכל אישה צריכה לקחת את השעה שלה של ההפסקה. אם היא צריכה להתחיל קודם לכן, ביום חמישי, שתתחיל קודם לכן, אבל ביום שישי לעשות איזושהי הפסקה קצרה לשלוות נפש. זה גם מוריד את הלהבות, מה שנקרא, את הלחץ בבית. שעה שהיא הולכת ונחה כדי שבשבת יהיה עם מי לדבר, מה שנקרא, שהיא תהיה שמחה. כשאנחנו עייפים קשה מאוד

להיות באמת ברמה... כמובן אסטרטגית לחשוב איך מכינים את השולחן, הילדים יושבים בצורה יפה, תמיד סיפורים יפים, סיפורים מעניינים, אפילו כמה בדיחות. כן, שהבעל יכין כמה בדיחות יפות להצחיק קצת את האישה, להצחיק קצת את הילדים. זה מרומם את האווירה. שירים יפים, שירים מעניינים, דברי תורה כמובן. השבת, מי שיודע להכין אותה כמו שצריך, הוא פשוט מלך בשבת. כמובן שהאישה היא המלכה. וזו פסגת השבוע. זה ממלא אותך לכל השבוע, זה נותן לך אנרגיות, זה... גם האדם לא הכי עשיר בעולם אמור להרגיש בשבת מלך. זה יום שהקב"ה אומר: כולכם מלכים. כל אחד עם הילדים שלו מסביב לשולחן הוא מרגיש מלך. טוב, עכשיו אנחנו צריכים גם לדאוג לסעודה

שלישית, סעודה רביעית. ויש מקום אחד שאני מאוד אוהב לבקר אצלו, המעדנייה הכי טובה בשוק, שאני קורא לה. זהו יעקב'לה. -שלום יעקב'לה, מה נשמע? שלום, מה שלומך? ברוך השם, ברוך השם, מצוין. איך אתה מרגיש? הכול בסדר? -שיגעון. טוב, יש לו פה, דבר ראשון, סחורה טרייה, תחלופה גדולה מאוד. ואני לא מוותר לא על הדגים המלוחים שיעקב מכין אותם, ככה הוא משפץ אותם ועושה אותם מאוד מאוד טעימים, חמוצים שחלק מהם יעקב עצמו גם כן מכין ומסדר, גבינות מדהימות. ופה אנחנו סוגרים סעודה שלישית, סעודה רביעית. ובוא נתחיל לקנות, יעקב'לה. תביא לי מהגבינה הצפתית הזאת ואני רוצה בולגרית עם מליחות מעודנת. מה עוד יש לנו פה? את הגבינה

הצהובה שלי כמובן עם ה... -חורים. -העיניים הגדולות האלה הטובה. ואת גבינת השמנת הזאת המיוחדת של... -בסדר גמור. -נוסיף עליה דברים כל כך טובים. ואנחנו ניכנס, ניקח גם את הדגים, את הדגים המלוחים והכול. מה מיוחד בגבינה עם החורים ככה?... שהיא משולבת עם גבינה הולנדית ואמנטל ויש לה טעמים של גבינה אמיתית. אוקיי, תן לי את ה... -אתה רוצה את השמלץ. את ההרינג השמלץ אני רוצה, בדיוק. -אתה רוצה את השמלץ. אתה יודע מה? אני לא צריך אפילו לדבר. אתה כבר תשים בזה? תסדר את זה עם בצל וכל הדברים האלו? את זה אני כבר אכין לבד, אני אוסיף על זה את השום והבצל וה... בסדר. -אני אעשה... -אתה לא רוצה שאני אחתוך לך, נכון? אני

אעשה אותו מרוקאי. מרוקאי. -בדיוק. תן לי את הלקרדה גם כן. את הלקרדה. -הלקרדה בלי העצם. אני מפלט לו עכשיו את הדג. אני נותן לו ליהנות מדג בלי עצמות. דרך אגב, אני כבר מפלט את זה קרוב ל-40 שנה. ואני מעיד על זה ב-25 שנים האחרונות. -כן, ואנחנו חברים מילדות. נולדנו פה בשוק. האדם הנפלא הזה, חבל שהוא עזב אותנו. אבל זה טוב, טוב שהוא עזב, הוא התקדם. אנחנו נשארנו, נשארנו בשוק והוא התקדם. אם לא הייתם נשארים בשוק, ממי הייתי קונה עכשיו את הדברים הטובים האלה? לפחות זה. הייתה לי פה, לפני כ-25 שנה הייתה לי פה מסעדה, שהאכלתי פה את כל החברים של השוק עם כל הבישולים. והאוכל היה מעולה. -תודה רבה. זו תמונה של הורים

טורקים. תראו איזו תמונה יפה. -עם השפם האותנטי. -כן. אני גם אקח קצת חמוצים, ברשותך, יעקב. מה אתה רוצה? -אלו הזיתים שלך, נכון? כן, אלו מעולים. -אלו מעולים. הנה, יעקב משפר אותם, זית סורי שבור עם פלפל חריף, שום, לימון. אני אערבב קצת. לא מפריע לך, נכון? -כן, אין בעיה. תעשה את זה. -כי, אתה יודע, אני מעדיף את זה כל שבוע טרי. מושיק, תראה, הבאתי לך חבילה יפה. מצוין. הו, הנה, אתה רואה? צבע יפה. בבקשה, ידידי היקר. -תודה רבה. כמובן לכבוד שבת קודש, ויש מי שמשלם. יעקב'לה, הרבה הרבה תודה, איש יקר. -תודה רבה, מותק. תמשיך להיות מדהים כמו שאתה. תודה רבה. -ושתהיה לנו שבת שלום. -אמן, אמן. -כל טוב, תודה. שמחתי

לראות אתכם. ועכשיו, בוא, נמשיך בדרך, ואולי מצפות לנו אי אלו הפתעות. אז בוא נתקדם הלאה. הו, יופי. אין אישה שלא אוהבת פרחים, ואין דבר שעושה לאישה הרגשה טובה ומצוינת כמו פרחים רעננים יפים עם צבעים מדהימים. והמעט שבמעט שבמעט ובתור התחלה, אני רוצה לקנות לאשתי פרחים לכבוד שבת קודש. היא עמלה, עובדת קשה. אז אני חושב שזה ככה בתור התחלה. זה כהקדמה. ונבחר את הפרחים הכי טובים, הכי יפים והכי יקרים שיש. דרך אגב, בפרחים אני פחות מבין כי לא אוכלים אותם, אבל הצבעים מדברים בעד עצמם. הו, הו, זה בשבילך, אשתי היקרה, לכבוד שבת קודש. מדי שבוע לקראת שבת אני מיטיב את הנרות, שם את השמן, מניח את הפתילות ולמעשה כך אני

משתתף במצוות הדלקת נרות. לא מסובך, לא קשה אבל מצווה ענקית. וכל זה כמובן לכבוד שבת קודש. ועכשיו הנרות מוכנים להדלקה, וזה כבר תפקידה של אשתי היקרה לקראת שבת. סעודה שלישית. גם סעודה שלישית, צריך לקיים אותה כהידורה וכמו שצריך. כן, כן, אני יודע. אל תספרו לי, אני יודע. אתם עדיין שבעים מהסעודה השנייה, אבל חכם עיניו בראשו, ישאיר קצת מקום לסעודה השלישית כי זה מאוד חשוב. וגם יש איזה עניין להדר בדגים בסעודה שלישית. אז היום אנחנו נכין דגים מטוגנים בתוך רביכה עם פירורי לחם. במקרה הזה בחרתי לקחת פילה מושט. אני לוקח כף אחת של שום. לוקח כף אחת של מלח. ובואו נשים את זה בתוך המים. בינתיים בואו נכין את הרביכה.

וכדאי שתיקחו דף ועט ותרשמו. פשוט ולעניין, לא מסובך. לוקחים מג'ימיקס. כמו שאמרנו, אם אתם זוכרים את הספינר המרוקאי, אז סכין אחת כזאת לחתוך. חמש כפות קמח. כף אחת שטוחה מלח. כף שטוחה כוסברה יבשה. שלוש שיני שום חצויות. חמש ביצים. עדיף שהביצים יהיו בטמפרטורת החדר. נוסיף עליו מעט פלפל שחור, כמות של בערך חצי כפית פלפל שחור. מים. את כל התערובת הזאת אנחנו נפעיל במג'ימיקס. עניין של דקה אחת, לא יותר, עד שכל החומרים יתחברו. זה לא אמור לצאת סמיך, אמור לצאת די דליל. בדיוק ככה. הדגים האלה גם ביום שבת אחר הצוהריים בסעודה שלישית יכולים ללכת קרים, לא חייב לחמם אותם. ובכדי שיהיה להם ככה טעם מאוד מאוד מעניין, אני

גם אתן לזה רוטב פיקנטי וחמוץ כזה שיהיה מאוד טעים. בואו נכין את הרוטב, רוטב קר. נתחיל במלאכה. אנחנו ניקח שתי כפות אריסה, חצי כף מלח, חצי כף של כמון, כף שטוחה של פפריקה, חצי כוס חומץ. אנחנו נפתח את התבלינים. ניקח 4-3 שיני שום כתושות. חצי כוס מיץ מלימון סחוט. כן, בואו ננצל את כל השום. ונוסיף כ-5-4 כפות שמן זית. לקראת ההגשה נוסיף מעט פטרוזיליה קצוצה. גם טעם, גם צבע. טוב, בינתיים יש לנו את הרוטב של הדג. רוטב קר, נשמר במקרר בלי שום בעיה גם שבוע, גם שבועיים. ואתם זוכרים את הדגים ששמנו בהשריה? בואו נראה מה שלומם. ניקח את הדג, נשטוף אותו היטב. וגמר עבודה. בואו איתי לטיגון. חשוב מאוד מאוד מאוד שיהיה

שמן עמוק. איך אנחנו בודקים אם השמן חם? פשוט ולעניין, מכניסים את האצבע, אם הציפורן התקלפה... סתם, אני צוחק איתכם. תראו, איך אנחנו יודעים שהשמן חם? לוקחים מעט מפירורי הלחם. כן, הם מבעבעים ואפשר להתחיל לעבוד. פשוט ולעניין טובלים את הדג בתוך הרביכה שעשינו. ומתבלים אותו בתוך פירורי הלחם. ממש מצפים אותו היטב היטב היטב. בזהירות. כן, לא הרבה זמן, כמה שניות ונהפוך אותו. יש לנו דג זהוב, צבע יפהפה. לקחנו את הדג המטוגן אחרי שהוא התקרר מעט ופשוט הוספנו עליו את הרוטב הקר. נקשט אותו עם מעט פטרוזיליה מסביב. לימון, לדעתי, לא צריך כי כבר יש אותו בתוך הרוטב. פשוט תנסו אותו. הוא טעים מאוד, כדאי לכם. קציצות דגים.

קציצות דגים ברוטב הן מאוד מאוד טעימות, ושיהיה עם מה לנגב את החלה בסעודה השלישית, את הרוטב, ואת הקציצות עצמן, שהן מאוד טעימות. אז ככה, אז קודם כול, בואו נבחר את הסוג של הדג. בחרתי, לא תאמינו, אבל בחרתי קרפיון. הבאתי קילו דג טחון, שזה 750 גרם קרפיון, והוספתי לזה עוד 250 גרם דג סלומון שהוא ידוע בשמנוניות שלו בכדי שיצאו לנו קציצות עסיסיות, פריכות וטעימות. אז מה שאנחנו עושים בשלב ראשון: נשים בצל אחד בינוני, חופן, רבע חבילת פטרוזיליה, אותו דבר כוסברה, משהו כמו שתיים או שלוש שיני שום ונשים שתי ביצים. נפעיל את המג'ימיקס 40-30 שניות עד שהכול יהיה עיסה אחת. נוסיף את זה לקציצות הדג. חצי כף מלח, נגרד על

זה חצי אגוז מוסקט. בערך רבע כפית תבלין שנקרא "משיה," כמון גם פחות מרבע ואנחנו מתחילים לערבב את כל העיסה ותוך כדי אנחנו מוסיפים כחצי כוס פירורי לחם. לפי מה שאני רואה עכשיו, אנחנו נצטרך עוד איזה חצי כוס. אני רואה את העיסה, היא יצאה לי מעט מאוד דלילה. אני מעדיף להוסיף עוד מעט פירורי לחם. לא יקרה שום דבר. הנה, אני עכשיו מתחיל להרגיש את הבלילה, היא יותר מתקשה. לא יותר מדי קשה, אבל גם לא יותר מדי רכה. זה מאוד חשוב. ועכשיו אנחנו נכין את הקציצות. את הקציצות האלה אנחנו לוקחים אותן אחר כבוד למקרר לחצי שעה בערך. בינתיים אסור לבזבז זמן. אוכל לשבת. בואו נכין את הרוטב. סיר רחב, לא גבוה, כמו של דגים. נשים

עליו מעט שמן, בערך משהו כמו רבע כוס שמן. ניקח את השום, שלוש-ארבע שיני שום. ניתן להן ככה טיגון בכדי שנרגיש את הארומה. נחרוך אותו קצת. כנ"ל את הפלפל החריף. גמבה. חצי עד שלושת רבעי גמבה. ונוסיף את העגבניות הטחונות. אידינו מעט את הירקות. בואו נוסיף לזה תבלינים. הפעם נשתמש בכף שטוחה אחת של מלח. אפשר גם להשתמש במרק עוף. כל אחד לפי טעמו האישי. מעט מאוד משיה. נגרד את החצי השני של האגוז המוסקט. ננמיך מעט את האש, מערבבים. הו, איזה ריח. הריח של המשיה פשוט מדהים. נוסיף את הכורכום, גם כף שטוחה של פפריקה, לא יותר מדי, וכמון, מי שרוצה. אנחנו נוסיף חצי ליטר מים, בינתיים, עד שירתח. אחרי שזה קיבל רתיחה קלה,

נוסיף עוד בערך 300 עד 400 סי-סי מים. ניתן לזה עוד רתיחה קלה ונביא את הקציצות ובואו נתחיל לעבוד איתן. אוקיי, כל הקציצות נמצאות בתוך הסיר. נכסה למשך עשר דקות על אש גבוהה. בואו ניפגש עוד עשר דקות. טוב, עברו כעשר דקות של רתיחה על אש גבוהה. ננמיך מעט את האש בכדי לצמצם את הרוטב ונוסיף מעט פלפל שחור גרוס. ועל אש נמוכה ניתן לו עוד כ-20 דקות. זה גם יצמצם את הרוטב. טוב, בואו נראה מה עם הגפילטע המרוקאי. כן, הנה, מצוין, הרוטב הצטמצם כפי שאני רוצה. לקראת סוף הבישול כוסברה קצוצה, איזו דקה אחת, לא יותר מזה. כן, ניתן ערבוב קל, וסעודה שלישית מוכנה לנו. זה נראה טוב, זה מריח טוב, ואתם יודעים מה? זה גם טעים,

פשוט טעים. ממליץ לנסות את זה בבית. זה הרגע שאני מאוד מאוד אוהבת, לערוך את שולחן השבת. אני מחכה לרגע הזה כל השבוע. יש סגולה לערוך את השולחן ביום חמישי. זו סגולה לפרנסה, סגולה לשלום בית, לרוגע ושלווה, להשראת השכינה. מי שלא יכולה לערוך ביום חמישי מכיוון שהיא עובדת, עסוקה, עמוסה, ילדים קטנים, היא יכולה לערוך את השולחן ביום שישי עד חצות היום. ואני תמיד אוהבת גם לגוון במפות, בצלחות, להשקיע מחשבה בשולחן השבת. כמו חתן וכלה שהם מכינים את עצמם כל כך הרבה זמן עד החופה, ככה צריך את ההכנות של השבת. וואי, איזה שולחן יפה, איזה שולחן יפה. היה שווה את כל המאמץ, את כל ההשקעה. וכל מה שרצנו וכל מה שטרחנו היה

שווה להגיע פשוט לרגע הזה. אתם לא יודעים איך ההרגשה, כמה היא נפלאה, להגיע לרגע הזה. מה את אומרת, אשתי היקרה? אני רוצה לספר סיפור שתמיד אני מספרת לנשים את העניין של השלום בית. סיפור שממש אני ממליצה אותו לכל אישה, לקנות לבעלה כיסא, כיסא של מלך. ואז בפסח אני רגילה לקנות לו מתנה, לבעלי, גם הוא קונה לי. וחשבתי השנה, אמרתי: אני אקנה לו כיסא מיוחד, כיסא של מלך. והלכתי וחיפשתי וכיתתי את הרגליים עד שמצאתי כיסא כלבבי וקניתי לו את הכיסא הזה. אני חושבת שהוא מאוד מיוחד בעיניי, מזכיר כיסא של מלך. והגעתי הביתה והכיסא הגיע עטוף בסרט מיוחד. וכשבעלי נכנס, זה היה משהו בערך כמו שבועיים לפני פסח, הוא מאוד התרגש,

אבל מצד שני הוא הרגיש: איך אני אשב על הכיסא של המלך. -נכון, נכון. ואשתי תשב על כיסא רגיל? אם מלך יושב על כיסא מיוחד, גם המלכה צריכה לשבת על כיסא מיוחד, לא? ועלה לי רעיון ללכת ולקנות לה את אותו כיסא. חשבתי שפשוט נכנסים לחנות, מבקשים את אותו כיסא. ביררתי מאיפה היא קנתה את הכיסא הזה, נכנסתי לחנות, אמרתי: אני לוקח ויוצא. בסוף התברר שזה היה כיסא אחד ויחיד במיוחד, כמו שאנחנו רואים אותו, מיוחד במינו. והיה להם רק אחד כזה. לא היו להם יותר כיסאות. ופה התחילה התסבוכת. התחלתי לחפש בכל המקומות, הגעתי לערים אחרות והתחלתי לחפש פה ולחפש שמה ולהפעיל חברים. עד שהתקשרתי, ככה ברוב ייאושי, לאיזה חבר שהוא רפד

ואמרתי לו: אחת, שתיים, שלוש. אני צריך כיסא כזה. נתתי לו תמונה, הראיתי לו את התמונה של הכיסא. הוא אמר לי: אולי. אח שלי נגר והוא גם מייבא מחו"ל כל מיני כיסאות. אני אדבר איתו. לקח לי עוד יום-יומיים, וכן, מרים לי טלפון, אומר לי: תאמין או לא? אחי מביא לך כיסא כזה ממצרים. רק אני צריך את הכיסא הזה בכדי לעשות אותו אחד לאחד, לרפד אותו, לצבוע אותו ולעשות אבל בדיוק בדיוק אותו כיסא שהגיע ממצרים. ומאוד מאוד שמחתי. והייתי צריך לקחת את הכיסא הזה מהבית ו... וחזרתי באחד הערבים מהכנסים ואני רואה שהכיסא נעלם, אבל חשבתי לי שאולי מכינים לי הפתעה, אז שתקתי. ואני כל הזמן מחפש איזה סיפור כיסוי להמציא. אני לא יודע.

אני לא רוצה לשקר ואני גם לא יודע מה להגיד לה. מה, אני אגיד לה שקניתי לה, חיפשתי לה כיסא חדש? ואמרתי: אם היא תשאל אותי, השם יעזור לי וייתן לי סייעתא דשמיא, יוציא לי את המילים מהפה. ולמזלי היא לא שאלה. ואכן כן, לכבוד ערב שבועות הבאתי את הכיסא הזה. וברוך השם, המלך והמלכה וכל הנסיכים יושבים פה בשולחן הזה. וזה האושר האמיתי, הילדים, החתנים. "בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך ואשתך כגפן פורייה." והמלצה אישית קטנה, תאמצו את הרעיון של שולחן שבת כמה שיותר יפה. ותזכרו מה שאמר לנו הרב יגאל כהן, מי שמשלם את זה זה הקב"ה, כמו שנאמר "לוו עליי ואני פורע." שתהיה לכולנו שבת שלום, שבת מבורכת, שבת שמחה לנו ולכל עם

ישראל. כל טוב. -שבת שלום. -שבת שלום. בסיומה של עוד תוכנית יפה ומרגשת אנחנו שוב נפגשים עם ה"שיליצים." ואתם יודעים מה, איך שלושה אחים? זה מאוד מעניין, שלושתכם מוזיקאים ושלושתכם שרים כל כך יפה. איך זה התחיל בכלל? אנחנו... כל אחד לעצמו התחיל. זה התחיל בגדול שהתגייס לישיבה בזמנו. -ישיבה קרבית, אוקיי. ישיבה בבני ברק, הוא שם לעצמו גיטרה על הגב. ופשוט התחיל לנגן ולנגן ולהסתובב בקומזיצים וזה נכנס לו. ואני הסתכלתי מהצד ואמרתי: אני חייב. לקחתי גיטרה. -אני רוצה כמוהו. לקחתי גיטרה ואמרתי: אני רוצה אותה גם. אחריי גם הוא. כל אחד בתורו מצא את עצמו עם מוזיקה. ואז אמרנו: בואו נחבר את שלושתנו ביחד, בואו נעשה

ביחד משהו. שמנו לב שהסגנון שלכם הוא מאוד מאוד ייחודי, הוא מזכיר לי ככה את ימי בחרותי בישיבה, את ה... אז היה את השיר הקודם של הרב קרליבך, את מוזיקת הנשמה המדהימה הזאת. זהו, נשמה. זו התשובה, נשמה. כל מוזיקה שיש בה נשמה אנחנו שמה. כמו באוכל. -כן, נשמה, אנחנו מתחברים. יפה. השבוע הייתה לנו תוכנית שהוקרנו תודה לכל נשות החיל שעובדות קשה לקראת שבת. ואני עם אשת החיל הפרטית שלי, וכל אחד עם אשת החיל שלו שבאמת הן כל כך עמלות לכבוד שבת. והאימהות. -כמובן, האימהות. ואנחנו אולי באמת נקדיש להן כהכרת הטוב איזה שיר מעניין וטוב? אנחנו נשיר "בואי בשלום," שזה השיר של סוף קבלת השבת, ממש רגע לפני שבאים הביתה, לפני

ה"אשת חיל", איך שאמרנו. -בשבת מקבלים את הנשמה היתרה. בהחלט. ואנחנו נבצע את זה בלחן של לאונרד כהן, שהוא עצמו נשמה גדולה, עליו השלום. יאללה, בוא ניתן אותו. עריכת כתוביות: אורטל זגורי