דינוזאורים: יצורים שהיו או מיתולוגיה? הרב זמיר כהןDinosaurs: Real or mythological? Rabbi Zamir Cohen

יש הרבה שבטוחים שגילוי הדינוזאורים מיוחס ללפני כ-350 שנה. מדען בריטי עסק בחפירות באנגליה, מצא עצם ענקית. לא הבין מה זה, כי אין חיה כזו. היו השערות שונות, תיאוריות שונות. יצאו עוד משלחות, חפרו, עד שגילו את כל עולם הדינוזאורים. יש כאלה אנשי דת בעולם שכל כך נבהלו מהגילוי של הדינוזאורים, עד שאמרו לו: לא היה דבר כזה. למה? כי זה נגד. ולא יודעים, לא רק שזה לא נגד, אלא אדרבה, היהדות ידעה את הדברים הרבה לפני. כשהתורה אומרת שהקב"ה ברא ביום החמישי את התנינים הגדולים, מי שמכיר את פסוקי התורה, רואה שתנין זה לא היצור שאנחנו מכירים היום. ראשית, בפרשת הבריאה אין שמות פרטיים. כשכתוב אחר כך: אין שם שמות

פרטיים: אריה, דוב, נמר. רק שמות משפחה. בהמה זה שם כולל, חיה זה שם כולל, רמש זה שם כולל. מה זכו התנינים ששמם יוזכר? ולמה "הגדולים?" כתוב שמשה רבנו הלך לפני פרעה, לקח את המקל, השליך אותו לפניו, והמקל הפך לתנין. אחר כך, כשאלוקים מדבר איתו, הוא אומר לו: כותב רש"י: "תנין הוא נחש." מה פירוש "תנין הוא נחש?" תנין זה לא נחש. אבל הפירוש הוא כך: תנין זה זוחל, אז כמו שאתה יכול להצביע על כבשה ולומר "יש כאן בהמה," שזה שם כללי, כך גם שם, המקל הפך לתנין, שפירושו של דבר זוחל בלשון התורה, או הפך לנחש, שזה השם הפרטי. אז כשכאן כתוב "ויברא אלוהים את התנינים הגדולים," בעברית מודרנית: הוא ברא את הזוחלים הגדולים. שם

משפחה כללי, "ואת כל הרמשים האלה אשר שרצו המים "וכל עוף כנף למינהו." יש אומנם, בספר הזוהר הקדוש כתוב ש"התנינים הגדולים" הם לווייתן ובת זוגו. אבל צריך לדעת שלווייתן ובת זוגו זה ברובד הסוד של התורה. כל פסוק יש לו ארבעה רבדים: רש"י לימד אותנו כלל גדול: אין מקרא יוצא מידי פשוטו. כלומר, אתה אף פעם לא יכול לעקור את הפסוק מהפשט ולעשות אותו רק סוד. יש בו גם את הפשט. בפשט, הקב"ה ברא את הזוחלים הגדולים.