איתי רם על ההחלטה המרגשת להניח תפילין, על המפגש המצמרר עם המחבלים באירועי שמחת תורה

ואז התחלתי לקרוא, אלוהים תעזור לי, אלוהים תעזור לי, אלוהים תעזור לי. פשוט צעקתי את זה באוטו, אני מתקרב, אני רואה את הקיבוץ עולה באש, הלולים עולים באש כאילו מקום אחר. ואני רואה מלא אזרחים בכניסה בסיבוב של השער האחורי. אני יוצר לידם, שואל אותם מי אתם. ראיתי מבט שאנשים אני יכול להגיד בלי נשמה אנשים שלא ראיתי מבט כזה מהעולם והבנתי שזה המחבלים הרכב שמעבירים מרוורס לקדימה עוצר לרגע זה היה השנייה הכי ארוכה בחיים שלי ש עד שהרכב התחיל לזוז ואז יש לי איזה בלאקאוט לא זוכר מה היה כי אני גם לא יודע איך עברתי הטרקטורון שלך שם אותי אבל אני מה שאני זוכר זה פיצוצים באוטו בהתחלה חשבתי שזה אבנים כמו באינטיפדה

ואז הבנתי שכליים חודרים לאוטו. גלגל מתפוצץ. חשבתי שכל גלגלים מתפוצצים. למעשה ברגע שאני מתכופף נופלת לי ההבנה שיש בורא לעולם ושלא יקרה לי כלום.