
הרב זמיר כהן - איך להעביר ביקורת בבית?
מהי הדרך הנכונה ליצירת שינוי מבורך אצל הילדים ובן/ת הזוג? הרב זמיר כהן מביא דוגמאות מעשיות מחיי היום יום להעברת ביקורת שתוביל לשינוי, מבלי לפגוע בצד השני
האדם חושב את עצמו כזה קטן, הוא בכלל לא קטן, הוא עוצמתי, הוא אדיר. אם היו לנו עיניים רוחניות לראות מה זה נשמה של אדם, עד היכן היא מגיעה, כל פעולה שהוא עושה כאן, מה היא משפיעה בעולמות עליונים רוחניים, האדם היה יודע לייקר את עצמו, לייקר את הסביבה שלו. אבל במה שנוגע לגוף, לחומריות, צריך להקטין את עצמו. וכשיש בו את מידת הענווה, יותר קל לו להגיע לשלום בית עם אשתו. הוא מתנסח אחרת. אדם שהוא גאוותן בלי להרגיש המילים שלו, הביקורות שלו, הדיבורים שלו, שפת הגוף שלו, הכל משדר גאווה. הכל משדר עלבון ופגיעה לאחרים. הוא תוקף את האחרים. אדם שמחנך את עצמו למידת הענווה, באופן טבעי הוא ידבר אחרת. אפילו בלי לעבוד
על זה. אם בפנים הוא מרגיש ענווה, הניסוח שלו, הביקורות שלו, שפת הגוף שלו, הכל יהיה שונה לחלוטין. כי הגוף בעצם משדר את מה שבפנים, את מה שהאדם חש. כך כל תנועות הגוף שלו, כל שפת הגוף שלו, הכל משדר את מה שיש לאדם. אז השלום בית שלו יהיה ברמות אחרות לחלוטין. כי גם אם יש לו ביקורת על אשתו או אישה יש לה ביקורת על בעלה, אבל כשיש את מידת הענווה, הניסוח לא יהיה תוקף. יש אנשים שכל ביקורת באה תמיד בהתקפה. הוא אומר לה, "זה לא בסדר שאת אתמול אמרת לי כך וכך או עשית כך וכך. המילה את היא מילה תוקפנית. אדם שיש בו ענווה במקום לומר לו לומר לה כשאת כועסת את מדברת ממש לא לעניין עכשיו הוא יכול שהוא צודק שהיא באמת
כשהיא כועסת היא מדברת לא לעניין אבל אם היה בו את מידת הענווה הוא לא היה מסוגל לומר לה את המילים כשאת כועסת את כאילו שאני מושלם ואת לא בסדר הוא היה אומר לה נראה לי שכשאנחנו כועסים אנחנו מדברים לא לעניין הצד השני מקבל את הדברים אחרת לחלוטין אף על פי שהוא כן בסדר, הוא כן מדבר לעניין, הוא בטוח שהוא מדבר לעניין. אבל תמיד כשיש ביקורת אחד כלפי השני והאדם משתף את עצמו באותו עניין, לא שאתה לא בסדר, אלא לשנינו יש מה לתקן בזוגיות שלנו. הדברים מתקבלים בלב של השני אחרת לחלוטין. בכלל עצה טובה בביקורת. כשבעל מרגיש פגוע מאשתו, אישה מרגישה פגועה מבעלה. במקום לומר לשני מה הוא לא בסדר, עדיף לומר מה אני מרגיש.
כלומר, לספר על המצוקה שאני מרגיש. למשל, אישה שבעלה ליד הוריה אמר משפט שמאוד העליב אותה. למשל, הוא אמר שכשהיא קוראת ספר, הילדים יכולים לצרוח ולבכות והיא לא שמה לב בכלל. היא מאוד נעלוה מזה. עכשיו ההורים שלי יחשבו שאני לא מטפלת בילדים או ההורים שלו ששמעו איתברים. אם אחרי שהם הלכו היא תתנפל עליו בצעקות שזה ממש לא בסדר שאמרת כך וכך היא בעצם תקפה אותו אבל אם היא אומרת לו את אותם הדברים אבל בניסוח אחר מספרת על המצוקה שלה הרגשתי מאוד שלא בנוח מאוד מבוישת כששמעתי שאומרים ליד ההורים שלי שאני לא מטפלת בילדים כשאני קוראת ספר היא לא תקפה אותו היא מספרת על המצוקה שלה אני הרגשתי מאוד שלא בנוח כששמעתי
שאומרים כך וכך, הוא יודע מי זה האומרים האלה. הרי הוא זה שדיבר, אבל היא לא תקפה אותו. כשיש לאדם את מידת הענווה, הרבה יותר קל לו למצוא מעצמו ניסוחים בסגנון הזה שהוא מספר, מביע את הכאב שלו, אבל הוא לא גורם לפגיעה ולאלבון בצד השני. ההשלכות של מידת הענווה הם כל כך אינסופיות כי אלה דברים שבאים מעליהם. רק צריך לעבוד על השורש. ענווה מצמיחה את כל המידות הטובות. כל המידות הטובות של רוגע, שלווה, של שמחת חיים. אדם שהוא לא מקנא באחרים, לא שונא אחרים. הענווה היא בסיס לכל.
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום רביעי, כ״ה בטבת התשפ״ו (14.1.2026). משך: 4:35

2 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
מספיק לראול ולשמוע את הרב כדי ללמוד ענווה אמיתית. אשרנו שזכינו בדור שלנו
תודה