"מאחוריי מחבל, מלפניי גדר תיל. אין לי לאן לברוח": ורד מונטג על הרגע המכונן בחייה

אני יודעת שמאחורי יש מחבל מלפניי יש גדר תייל אין לי לאן לברוח אני מכווצת את כל הגוף עושה תפילה לקדוש ברוך הוא שמשהו יקרה כאן מחכה להרגיש את הסכין פוגעת בי וברגע הזה בשנייה הזאתי ב-13 לתי שנת 2017 אני נמצאת בתחנת דלק בקריית ארבע בדרך זור מהעבודה הייתי מורה צעירה בת 21 בבת אחת החיים שלי משתנים מקצה לקצה אני מוצאת את עצמי במרדף מחבל ם סכין שלופה ביד בדרך אליי שועת לכיוון שלי בשניות אני מתעשתת על עצמי זורקת כל מה שנמצא לי על היד פלפון תיקים בקבוק ופשוט מתחילה לרוץ אני רצה ואני שמעת את הנשיות ואת הצעקות של המחבל מאחוריי ומהר מאוד אני מגיעה למבוי סתום אני מגה בעצם לגדר תייל אני מגיעה לגדר תייל של

היישוב קריית ארבע אני יודעת שמאחורי יש מחבל מלפני יש גדר תייל אין לי לאן לברוח אני מכווצת את כל הגוף נושה תפילה לקדוש ברוך הוא שמשהו יקרה כאן מחכה להרגיש את הסכין פוגעת בי וברגע הזה בשנייה הזאתי מצליח להגיע חייל ולנטרל את המכב ואני ברוך השם זוכה להיות פה ולספר לכם את הסיפור שלי מתוך הנקודה הזאתי שניצלתי משמה בעצם מתחיל מסלול הירידה שלי אני קוראת לזה שזה בעצם אומר שאני אני הייתי מורה באותה תקופה ואני לא מצריכה ללמד אני חובה בעצם כל לילה סיוטים לא משנה על מה אני חולמת תמיד הדמות של המחבל הזאת שהייתה מטר ממני עם סכין שלופה קופצת לי בחלומות אני מתעוררת ומנסה לבכות בשקט כדי לא להעיר את אח שלי

שישנה איתי בחדר ככה אני בעצם מתחילה עוד יום של עבודה אחרי שלא ישנתי בלילה אני מגיעה גם לאותה תחנה שחיכיתי כי אני עדיין לא ניידת באותה תקופה ובעצם כל הזכות עולים בי מחדש מבחינת כולם זא תחנת אוטובוס מבחינתי אני בזירת קרב ואני מנסה לראות מאיפה המחבל הבה יגיע ולאיפה אני בורחת ואיפה אני מתחבאת הגוף שלי רועד זה הה קרה אני מבינה שלורה אני כבר לא אוכלה לחזור בשנה הבאה ואני בוחרת בעצם לעשות ריסטארט להפס את המערכת שלי ולטוס אני טסה להודו שזה רחוק ממני שנות אור באותה תקופה אני והודו לא היה קשר אבל לשם אני בוחרת לטוס ובהודו קורה לי תהליך מאוד מאוד מעניין אותה מסכה ששמתי על עצמי כדי להסתיר ולשדר לעולם

שאני בסדר ואני מסתירה את כל מה שאני חווה באמת בתוך הלב המסכה הזאת בעודו יורדת וכששואלים אותי מה שלומך מה נשמע מי את אני פתאום מתחילה לספר מי אני מה אני ומה עבר עליי בשנה הזאתי וזה היה תהליך של ריפוי התחלה של תהליך של ריפוי הגיע היום שאני צריכה לחזור לארץ ויש לי כרטיס טיסה ביד ואני מבינה שפה בנקודה הזאתי זה הרגע המכונן שלי האם אני נותנת לאותו מחבל לנצח או שאני בוחרת לחיות מחדש לבחור בחיים חדשים להתרומם מתוך הכאב מתוך המשבר תוך השבר הזה ולהגיד ורד את מתחילה חיים חדשים יתנו לך כאן ניתנה לך כאן הזדמנות חד פעמית תקחי אותה בשתי ידיים תעופי על החיים שלך ותחי אותם מחדש אני מגיעה לארץ והדבר הראשון

שאני עושה אני ניגשת לקבל טיפול פסיכולוגי מה שנמנעתי ממנו במשך שנה שלמה אני מבינה שאני צריכה כדי לשקם את עצמי כדי להתחיל במסע של החיים החדשים לשתף אז אני נפגשת עם המטפלת שלי והיא אומרת לי משפט מאוד פשוט ששם תפס אותי היא אומרת תקשיבי ורד טיפלתי בהרבה מקרים כמו שלך יש אנשים שצולים מ אתה עם הפוסט טראומה והיא לא צריכה להסביר לי מה זה כי אני הייתי שם יש אנשים שחיים זה לצד זה עם הפוסט טראומה היא אומרת לי ויש אנשים שצומחים מזה הני אומרת לה תעצרי הכל אני רוצה להיות שם ואני מבינה בנקודה הזאת שיש לי אפשרות לצמוח משם לא רק שיש משבר אלא שאפשר גם לצמוח ממנו והתהליך הזה של הריפוי הזה השיתוף יחד עם הקבלת

טיפול באמת גורמים לי לקבל חוסן חדש ולקבל הרבה כלים פרקטיים מה אני עושה במצבים של קושי של משבר ואני בעצם מבינה מאוד מהר שעם הכלים האלה אני רוצה לצאת לעולם ואני מספרת את הסיפור שלי לאנשים א' כל אחד בשביל שידעו איך מזהים קושי שתיים איך מתמודדים איתו ושלוש איך צומחים ממנו ויוצאים ממנו עם כוחות