רב אומן | הרב יצחק פנגר מארח את הזמר שלומי שבת

שלום לכולם שלום לאורחים כאן באולפן ולצופים בארץ ובעולם אנחנו בתוכנית נוספת של רב אומן תוכנית המשלבת תורה ושירה הרב השבוע בחרת כפי שציינתי לבקר במקום שנקרא דיאלוג בחשך ספר לנו קצת על הביקור טוב זה מקום א מדהים שלא ידעתי למן אני נכנס זאת אומרת ידעתי שאני אמור לעבור איזשהו מבוך בעולם של חושך אבל עד שאתה לא חווה את זה בלא עוצמה שאתה אתה פותח את העניים ואתה גם לא רואה זה הרגשה מוזרה פתאום אתה בחושך מוכלל ואתה מתחיל לחוש את העולם אבל בעולם אחרת אתה מריח אותו אתה שומע אותו אתה נושם אותו זה חווייה עצומה אדם שרואה אתה חושב שהוא יכול ב100 א לחוות את מה שהם חווים או שזה עדיין יש לנו את העצם הידיעה

שאנחנו רואים היא שאנחנו יודעים שאנחנו ות נצא לאור היא בעצם החוויה היא לא לא שלמה א לא ברור שאי אפשר לחוות את זה בצורה מלאה זאת אומרת זה כמו לאבי נגיש מושג של חבר וחברה ויש נישואים יש אומרים שיש משבר אחרי הנישואים בשנה הראשונה שנופל ע הסימון אופס זה לנצח כאילו אני נשוי כאילו יום זמני לא אכפת לי אתה יודע אני מוכן לסבול אני מוכן לחוות זה כזה חווייתי זה נחמד אני יודע אני חוזר הביתה אבל פתאום שנופל סימון כאילו תמי שככה הם קבוע אני אף פעם לא אראה חס ושלום אתה יודע איזה הרגשה זאתי זה הרגשה שאני חושב שאנחנו אף פעם לא נוכל להבין אותה מקווה שלא נצטרך אבל הדברים החיוביים שנבין את הדבר כן אז בואו נצפה

במפגש שלכם שלום יקיריי היום אנחנו נוסעים לדיאלוג בחשכה פו ש הדבר שאנחנו ניכנס לאיזשהו מצב להבין את האנשים שלא רואים איך הוא יודע מה השעה איך הוא יודע מתי לקום בבוקר איך הוא יודע ללכת איך הוא יודע איך לאכול לאן לגשת מה הוא עושה עם החיים שלו אנחנו נלך לדיאלוג חשכה כדי לחוות את השני אבל זה יהיה בשבילנו רק אב טיפוס להבין את השונה נסה היום להבין לחוות ואז אולי טיפה להבין את מה שחל דונו שאל תדון את חברך עד שתגיע למקומו סרת בוקר טוב אנחנו הגענו לאן הגעתם לדיאלוג בחשיכה במוזיאון הילדים הישראלי בחולון הרעיון מאחורי התערוכה הזאת הוא לייצר מפגש בלתי אמצעי עם אדם שכביכול אין לו שום מגבלת ראייה עם אדם בעל

מגבלת ראיה או עבר או כבד רעייה א כש המפגש נעשה בחושך זאת אומרת אתה נכנס מאוד נקי נטול סטראוטיפים ופוגש בן אדם שמהבהב רוחה עוגן זה מקל נחייה דיאלוג בחשכה שים את היד החזקה שלך בתוך הלולאה אצבע מורה על החלק השטוח של המקל מסלח כן ימינה ושמאלה זו הן קשף ברוחב הגוף אבל זה בעצם כמו צעד מדהים בוא כבוד בוא באתי כבוד הרב מה נשמע ישיש טיול בחושך שבעה אזורים שאתה מכיר מחיי היום יום שלך יוצאים לדרך הסתבכתי נראה לי מה זה במה אתה מתנגש שם פה בספסלים לא איךה ודס לפי הרעש לפי הרעש של הברזל אזה מ יכול לה זה צנרת לא יודע מה ססל סבה אני עם הצפרדע פה מה קורה מאמי אני חוזר אליך השביל חצץ הוא מוליך אם תלך על השביל

חצץ הוא יביא לחל ש אוקי יפה אז יאללה אני הולך בוקר טוב עולם א איזה חמוד י ש איזה יפה אתה ג מה את תודה שלקחתם אותי חווייה הזוייה ובין טוב זה משהו צ לח זה כיף כזה בחושך אתה יודע זה כזה פלסטיק שקט כזה אני עם עצמי ככה כאילו לא אכפת לי מאף אחד אני אני אני ובורא עולם באמת אני ובורא עולם את יודע אב זה זה זה מפחיד זה מפחיד להישאר לבד כמו שאמ מפחיד להישאר לבד בחושך מפחיד להישאר לבד בחושך מה הדבר הכי קשה לי עיבר בעיני זה רק הסביבה החוסר ונים הוא יותר מאך שמתייחסים אליך מאשר מה שאתה באמת מרגיש כאילו אם אתה יכול לא יכול לעשות ששש נג גם לא רואה כולם מתעסקים בסך דעת מופל פלאפון זה זה זהם לא רואים אותך בכלל

כוס את הכביש זה מה ש קורה לי בדיוק תזכור את זה וקיד בוא איך וצים פה מישה יכול לעזור לי לפ את הכביש בשו הלו א ו אדם ש זלי בבקשה יו זה פרה אני עושה כאילו בעיות בכביש כאילו זה אני כן אני את הבלגן ואתה עדיין מצב סטרילית שתדע באמת זה מפחיד מאוד בטח במציאות אז מה עושים באמת מקשיבים מחשיבים כאילו מגיעה מכונית כלו או שרצים שזה גם אופצייה אז מה הבושה הכי גדולה של עיבר שאומרים ליו שהוא עיבר זה הרגשה כאילו לא נעימה הנה עיוור א שומע את זה מרחוק זה מביש אות אני זוכר את אני זוכר את עצמי מילדות כאילו כשעובר כסה גלגלים או אזה משהו חריג תמיד כולם מסתכלים כאילו גםב לא עלינו לא עלינו שמעתי על בחורה בשם ריבקה

שהייתה מחלה שתחילה אצלה בגיל שלוש כבר ז הייתה רואה אור וחושך היייתה רואה צלליות דמויות אולי מעוד מקרוב לא היייתה מזהה א והגיע רופא אחרי כמע 30 שנה שהיא לא היייתה רואה כלום ואמר לה שיש לו סיכוי הוא יחזיר לה את הרייה כמת ל 70% אם הוא לא מצח ל מאבד גם מה שיש לה לא חז לא ס בחים לא אני כל יום אפילו ה מותרים גם השארית הזאת כאילו היא משהו כאילו החושך הוא הרבה יותר קשה אתה לנו את אבי עם הכלבה צ'ויס ועכשיו אבי יסביר לי קצת איך הולכים ע כלב הנחיה רגע חכי לא לא ה אבבי חכי צ'וס אני מפחד צוס ממי לאן את הולכת אנחנו חוזרים הביתה הת אומר באמת לאנשים שם עכשיו בתחילת הדרך מה אתה אומר להם קודם כל החיים הם אותם

חיים מה שעושה את ההבדל זה ההתנהלות אז חשוב מאוד להתייעץ עם אנשים חשוב מאוד לספר אם יש לך איזשהי מגבלה כלש א דווקא מגבלת ראייה הרבה פעמים כמו שאמרתי לך קודם אני מרצה בבתי ספר ופתאום בסוף ההרצאה באים אליי ילדים אתה יודע שיש לי בעיית שמיעה והמורה נכנסת לשוק היא באה אלי אומרת לי אם לא היייתה פה כאילו לא הייתי שומעת בכלל שיש להם בעיות אם ה עכשיו הייתי יכול לפתוח את העיניים לדקה מה היית רוצה לראות אה אולי הייתי רוצה באמת להבין את כל הנושא של קריאת התורה ולקרוא בכוחות עצמי וללמוד בכוחות עצמי א שזה דבר מאוד מאוד חשוב לי א אבל חוץ מזה העולם די משעמם העולם די אין מה לראות אני ראיתי את העולם הזה ואני

יודע מה זה וויזואליות אני יודע מה זה להשתמש בעיניים אם אתה מדבר איתי על משהו שהוא גשמי אני חושב שמיציתי המחלה היא הייתה פעם אחת פגע ונעלמה עכשיו זה סיטואציה שאני צריך להחליט מה לעשות איתה בעצם יכולתי לשבת בבית בחיבוק ידיים ולהגיד אני מסכן אני אומלל ולהיות תלוי במשפחה ויכול ויש את האופצייה השניה זה שאתה בעצם לוקח את עצמך בידיים ואתה אומר אוקיי אז אני לא רואה אבל יחד עם זאת יש לי ארב חושים שאני יכול לתפעל את עצמי ולתפקד כמו כל אדם יחד עם בעית הראייה אבא חבר אמר לי לכתוב שיר עליך על כל מה שראיתי בפניך על השלווה ללא מילי הניחוחות והצלילים הכל היה כל כך יפה בניך אבא תבחר את השבילים לבית הספר את כל

המנגינות מתוך החדר שהקשבת איך אני שר עם המבט המאושר והחיוך המתחבא בין שפתיך אבא על הדרכים שקופת לטפח אני הלכתי ו ניסיתי לנצח ולא תמיד הבנתי איך כי לא הכל הולך אני שונה מנך אבל מאוד כמוך אבא הבית ישן מזמן איננו עברנו התקדמנו השתננו וממלאים את החסר בפרצופים דומים יותר מה שכל אחד חשב שחסר לו אבא על הדרכים שכואבת לטבח אני הלכתי וניסיתי לנצח ולא תמיד הבנתי איך כי לא הכל הולך אני שונה ממך אבל מאוד כמוך אבא הזמן עבר ולא דיברנו אבא צלח לי קח לי זמן כדי להבי אתה שייך לי כמו שאני שייך לך כמו שאני אוהב אותך בוא לא נשמור בפנים יותר ונדבר אבא חבר אמר לי לכתוב שיר עליך תודה לכם קהל יקר באולפן ותודה לקהל

הצופים בבית נתראה בשבוע הבא בתוכנית נוספת ומהנה של רב אומן להתראות שלומי שבגדול תוד נשמה הגדולה הזא דוד '