פרשת חיי שרה: החיים הטובים - הרבנית חגית שירה (עם כתוביות בעברית)

הפרשה פותחת: "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה, ושבע שנים, שני חיי שרה," ומבאר רש"י: "וכולם שווים לטובה". שווים לטובה. כל חייה של שרה שווים לטובה בעיניה. היא תמיד ראתה את אותו דבר, תמיד הכול טוב. שרה עקרה. אתן יודעות כמה שנים עקרה? תשעים שנה! לא שנה או שנתיים, או עשר שנים. אתן יודעות מה זה לחכות לפרי בטן? כמה קשה? והיא הכניסה צרתה לביתה, הכניסה את הגר, והגר גם יולדת בן לאברהם, תשעים שנה. תשעים שנה ששרה מחכה. וכמו ביום שהיא ילדה, והייתה שמחה ומאושרת, כך בדיוק אותו דבר כשחיכתה וציפתה שנים ארוכות. כל ימיה שווים לטובה, בטוב, באושר, בציפייה ובעמידה הלא פשוטה בניסיונות החיים, כשהייתה נעולה בתוך

תיבה במצרים, וכשהייתה בבית פרעה, הכול הכול שווה לטובה. איך כותב דוד המלך בתהילים: "שיוויתי ה' לנגדי תמיד." "שיוויתי" - הכול שווה בעיניי, "לנגדי" - גם מה שהוא נגד רצוני, גם מה שנגד כל התכנונים והשאיפות שלי, הכול שווה לטובה בעיניי. תמיד תמיד. זו הייתה שרה אימנו. איך כתוב? "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם," שרה אימנו מחוללת האמונה שהכול לטובה, ואין רע יורד מלמעלה. אנחנו בנות שלה, והיא השאירה לנו דרך סלולה, הישר אל הנס הכי הזוי: בגיל 90, היא ילדה בן, "צחוק עשה לי אלוקים", צחוק, גם את תצחקי בע"ה. את תצחקי בסוף, אם את תחיי באמונה היפה הזאת שהכול לטובה. גם מה שנראה לך קשה ונראה לך מאוד רע, הוא

רק לטובתך ורק בשבילך. יש לי סיפור הישר מתיק הסיפורים של רבי שמעון בר יוחאי, שממחיש את העניין הזה - מה זה 'הכול לטובה', וכמה צריך האדם להודות. מספרים על רבי שמעון בר יוחאי, שפעם אחת הגיעו אליו זוג שהיו נשואים 10 שנים ולא היו להם ילדים. 10 שנים שהם מחכים ומצפים, ומתפללים ועושים טיפולים. אחרי 10 שנים, הם מחליטים שהם רוצים להיפרד. כל אחד אמר: אני אלך, אני אחפש את המזל שלי במקום אחר. והם באים לרבי שמעון בר יוחאי, אומרים לו: "רבי שמעון, רבי שמעון, "החלטנו שאנחנו רוצים להתגרש." אומר להם רבי שמעון: "עלא כיפק, אין שום בעיה, רק תגידו לי, כשאתם התחתנתם, איך התחתנתם"? ואז הם מספרים שכשהם התחתנו, הייתה

חתונה יפה ושמחה. אומר להם רבי שמעון בר יוחאי: "כמו שהתחתנתם, כך בדיוק - תעשו מסיבה "של גירושין." ואם רבי שמעון אומר, אז זה מה שעושים, הם באמת הולכים, מזמינים אולם, מזמינים צלם, מזמינים קייטרינג, שולחים הזמנות לכולם: "הנכם מוזמנים לטקס גירושינו שיתקיים..."- לא עלינו... וכולם באים, אנשים מוזמנים מגיעים, וואו, עושים שמח - "מה קרה?", "מה קרה"? מסיבה של גירושין. והמסיבה נגמרת, ובסוף של הערב בא הגרוש לגרושתו ואומר לה: "גרושתי היקרה, "אנחנו הולכים להיפרד, זהו, לנצח! לכי לבית שלנו, וכל חפץ שאת רוצה "תיקחי ותלכי לבית אביך". האישה הזאת שומעת את זה, היא הולכת לבר של המשקאות, היא מביאה את המשקה הכי חריף,

היא משקה אותו, משקה אותו, משקה אותו, הוא שותה - מתעייף, מתעלף, נרדם. ואז היא אומרת לאחד המשרתים: "אתה רואה אותו - את החפץ הזה? "קח אותו לבית של אבא שלי". אם זה היה קורה היום, חס ושלום, היא הייתה לוקחת הכול ומשאירה אותו... זאת אמרה: אני לא רוצה כלום, אני רוצה רק אותו, ובאמצע הלילה הוא מתעורר, הוא מוצא את עצמו בבית אחר, הוא אומר לה: "תגידי לי, איפה אני"? היא אומרת לו: "אתה בבית של אבא שלי". -"ומה אני עושה כאן"? אומרת לו: "ולא כך אמרת לי? אמרת לי: כל חפץ שאת רוצה, תיקחי ותלכי לבית אביך, "ואני - אין לי חפץ בעולם יותר טוב ממך". וואי, מה שהמילים האלה עשו לו, הוא כל כך התרגש! הם חזרו לרבי שמעון בר

יוחאי, הוא החזיר אותם ובירך אותם, ותוך שנה נולד להם בן. רבי שמעון בר יוחאי, יש לי שאלה קשה: רבי שמעון בר יוחאי שהיה צופה מסוף העולם ועד סופו, צדיק יסוד עולם, אדוננו בר יוחאי, מה, הוא לא ידע מלכתחילה שיהיה להם בן? הוא לא יכול היה לברך אותם וזהו? מה כל הסלט הזה? "תתחתנו, תעשו מסיבה, תזמינו אנשים." רבי שמעון בר יוחאי גילה לנו סוד ענק בסיפור המהמם הזה: בעצם, כשהאישה הזאת עמדה מול בעלה ואמרה לו: "אין לי חפץ בעולם יותר טוב ממך," היא אמרה לו במילים אחרות: תקשיב בעלי, יש לנו ילדים, אין לנו ילדים, זה לא משנה. יש לי אותך, יש לי הכול! היא הביטה בחצי הכוס המלאה של החיים. היא הביטה בחצי הכוס במבט חיובי אז

היא יכלה לקבל ממנו, והיא יכלה גם ללדת ממנו. וזה מה שרבי שמעון בר יוחאי רוצה ללמד גם אותי וגם אותך: אומר רבי שמעון בר יוחאי: כמה את מבקשת מהקב"ה: "אבא שבשמיים, פרנסה,"! "אבא שבשמיים, בריאות, נחת, ילדים, הצלחה," את מבקשת! יש דברים שהקב"ה נותן, ויש דברים שהקב"ה אומר: רגע מאמי, קצת סבלנות, והקב"ה עושה הכול - חוץ מטעות. מה תגידי לו? מה תגידי לקב"ה? תרימי את העיניים, ותגידי לו: "אבא שבשמיים, נתת לי, לא נתת לי," "יש לי, אין לי, זה לא משנה, אין לי חפץ בעולם יותר טוב ממך, בורא עולם, "אתה הדבר הכי יקר שיש לי. יש לי אותך, יש לי הכול! "ואם זה מה שנתת לי בחיים, אני חפצה בזה דיוק ולא במשהו אחר. "אני חפצה

בבעל הזה ולא בעל אחר, אני חפצה בילדים האלה ולא ילדים אחרים, "אני חפצה בבית הזה, ולא בית אחר, אני חפצה במציאות של החיים הזאת, "ולא שום מציאות אחרת. "הקב"ה - תודה על מה שנתת לי, יש לי אותך, יש לי הכול! "זה מה שאתה חפץ, אין לי חפץ בעולם יותר טוב ממך". כשאת תביטי בחצי הכוס המלאה ותגידי להשם תודה על עצם זה שאת יהודייה, על כל מה שאלוקים כן נותן לך, את תזכי לקבל ממנו ותזכי גם ללדת, ולידה זה אותיות: ליד-ה.' איך אומר על זה דוד המלך בתהילים? "לא המתים יהללו-יה", מתים לא יכולים להלל, לא יכולים להודות כי למת - אין לו הווה, יש לו עבר, יש לו עתיד, העבר זה כל החיים שהיו לו, העתיד זה בתחיית המתים, בעזרת השם,

אבל הווה אין לו, ולכן הוא לא יכול להודות, הוא לא יכול להלל, וגם אנחנו לפעמים בחיים, זה אותו דבר - יש לנו עבר, כל היום מתלוננות על העבר שהיה, לא שוכחות מה היה: כמה היה לי ואיפה גדלתי, ומה עשו לי, לא שוכחת. ויש גם עתיד - מה יהיה ודאגות, ואיך יהיה, הילד שלך בגיל 3, את כבר דואגת לבר מצווה, הילדה שלך רק נולדה, דואגת לחתונה שלה, ולחתן שלה. תשאירי את הכול להשם. לא לדאוג דאגות של עתיד. ואנחנו מפספסות את ההווה. יש לנו עבר, יש לנו עתיד, מה אין לנו? אין לנו את ההווה. אדם שאין לו הווה, והוא לא אומר תודה על מה שיש, זה כמו מת - "לא המתים יהללו-יה." בשמיים יש 3 היכלות: יש היכל של תפילה, יש היכל של דמעות, יש

היכל של תודה. היכל של תפילה - מאיפה הוא צץ? אנשים כל היום מתפללים ומבקשים. היכל של דמעות מלא עד אפס מקום, אם יהיה חסר מים, אפשר לקחת... והיכל של תודה. היכל של תודה כמעט ריק. ובהיכל של תודה מחלקים את המתנות השוות ביותר בעולם. להביט במה שיש, להגיד תודה על מה שיש. זה נלמד משרה אימנו, שרה מלשון שררה. ושררה היא מלכות. מלכות, זה לא לתת לשום כוח לשלוט עלייך. מלכה היא זו שנשארת זקופה וחזקה מול כל רוח. שמה הנוסף של שרה, הוא יסכה. מה זה יסכה? על שם שהייתה סוכה ברוח הקודש. מהי רוח הקודש? רוח הקודש היא לא כדור בדולח שרואים דרכו דברים עלומים או איזה עתיד רחוק. רוח הקודש היא הבנה שאלוקים עוטף אותך ואת ממש

מרגישה אותו. זה הוא הכול. הוא כל מה שקורה לך, הוא כל מה שעובר עלייך, ואז את רואה את הכול כל כך טוב ובהיר, זוהי רוח הקודש. ושרה אימנו חיה את זה אמיתי כדרך חיים וזכתה. יהי רצון שנזכה להודות תמיד, וזכותה של שרה תגן בעדנו. שבת שלום.