הרב זמיר כהן - מהו היעד בחינוך ילדים?

ישנם הורים שדווקא מתוך אהבת הילד והרצון לחנך אותו בדרך נכונה גורמים לתוצאה הפוכה לחלוטין ביהדות סוד ההצלחה שהיהדות מלמדת את האדם להיות מאוזן בכל תחום אדם שהוא לא מאוזן הוא נסחף לאחד הצדדים ומגלה שבשלב מסוים הוא מגיע לעבדו זה נכון בכל התחומים בהנאות העולם עולם בעבודת המידות הרמב"ם כותב שהאדם לא יהיה קמצן ולא יהיה פזרן אלא יהיה נדיב קמצן לא יודע לתת כלום לאחרים דואג רק לעצמו פזרן מפזר הכל לא נשאר לו כלום גם הוא גרוע כמו הקמצן דרך האמצע להיות נדיב אתה דואג לעצמך דואג לאחרים וכך רשימה ארוכה בעבודת המידות גם בהנאות העולם אל תהיה קיצוני כמו אותם שהם בהודו שהם פקירים מסגפים את עצמם מכל ענייני העולם

או כמו הנזירים הנוצריים שלא נוסעים עם נשים ומצד שני אל תהיה קיצוני לצד השני כמו במערב שחומריות ותאוות ויצרים התורה מלמדת את האיזון תתחתן תחייה יש ימי איסור יש ימי היתר תאכל מה שהקדוש ברוך הוא ברא בעולם יש דברים המותרים יש דברים האסורים תברך לפני סיימת ברכת המזון אתה קם בבוקר תקדש את עצמך תפילין תלית דבר עם בורא עולם תכניס רוחניות בתוך הגשמיות התורה מלמדת את האדם להיות מאוזן גם בחינוך ילדים צריך להיות מאוזן. יש הורה שניתן להגדיר אותו כהורה מודאג ויש הורה שניתן להגדיר אותו כהורה אוהב. שניהם משקיעים בחינוך של הילדים אבל יש הבדל. ההורה המודאג מרוב דאגות חונק את הילדים, מלחיץ אותם, גורם להם לבעות

בכל מה שניסה להקנות לו. הרבול זכר צדיק לברכה פעם אמר לי תדע ילד דומה לקפיץ קפיץ כמה שדורכים אותו יותר לוחצים אותו יותר כשאתה משחרר הוא עף למרחק יותר גדול לא לוחצים ילד מצד שני גם אל תיתן לו הפקרות צריך לדעת להיות מאוזן הורה מודאג זה הורה שמלחיץ את הילד לא נותן לו אוויר לנשום והוא בטוח שהוא מחנך אותו אבל אתה מרחיק אותו הורה אוהב יודע לדאוג לילד, מכוון אותו, מלמד אותו איך צריך לנהוג, כשהוא מתנהג שלא כראוי, הוא יודע איך לפנות אליו. ובעזרת השם נתבונן כעת בכמה עצות איך לעשות את זה נכון. כי כמו המשל שאמר רבי ישראל מסלנט, כשאדם אוחז ציפור בין כפות הידיים, אם הוא יואוז חזק מדי, הוא יחנוק אותה. חלש

מדי היא תעוף לו מהידיים. צריך לדעת להחזיק בצורה הנכונה שהציפור מוחזקת אצלך אבל אתה לא חונק אותה. כך גם בחינוך ילדים לנתב אותם בצורה נכונה. נפתח קודם כל בכלל הראשון בחינוך ילדים. מה הוא היעד בחינוך? אדם שפותח עסק מציב לעצמו יעד. אני רוצה להגיע למטרה הזו. כל תחום בחיים אתה רוצה להיות מסודר. אתה מציב יעד ואז אתה חותר להגיע לשם. מה הוא היעד בחינוך? כלומר, מתי אתה יכול לומר הילד הזה מוגדר ילד מחונך? וממילא כשאתה יודע שזו ההגדרה של ילד מחונך, לשם אתה שואף להגיע וכל הפעולות שלך סביב הציר הזה כדי להגיע לאותו יעד. ביקשו פעם שנמסור הרצאה בחינוך ילדים על פי היהדות לציבור מורים ומורות מבתי ספר לא דתיים,

אבל רצו לשמוע הרצאה בחינוך ילדים על פי היהדות. ובסיום ההרצאה התפתח דיון ובין השר שאלתי אותם את השאלה הזו. אתם מחנכים לפי דעתכם מה הוא היעד בחינוך? אחד המורים הרים את ידו ואמר לדעתי היד שהילד יהיה ילד ציתן. כלומר אם אתה מגיע למצב שהילד לא מתמרד אלא הוא ילד ציתן אתה אומר לו צריך לעשות כך. הוא עושה לא מתווכח. זוה הגדרה של ילד מכונך. שאלתי אותו לפי דבריך ילד מוקה כל יום חובותים בו עד שהוא נעשה צייתן יש לך ילד צייתן זה היעד בחינוך גם שהם אמורים האחרים אמרו לו זה נקרא אילוף להביא למצב ילד שיהיה צייטן מה שאתה אומר לו הוא עושה זה כמו אצל בעלי חיים אתה מעלף אותו עד שהוא מתרגל והוא יודע שככה עושים וזהו

אז שוב התפתח דיון בסופו של דבר אמרתי להם על השאלה הגדולה הזו ענה האדם אדם הכי חכם בהיסטוריה, שלמה המלך והוא אומר, "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לו יסור ממנה." חנוך לנער על פי דרכו, החלק הראשון של הפסוק, עוסק באך לחנך. סוף הפסוק ביעד בחינוך, גם כי יזקין לא יסור ממנה. היעד בחינוך צריך להיות שמה שאני כעת רוצה להקנות לילד ילווה אותו כל החיים. גם כשהוא יהיה זקן הוא ימשיך בדרך הזו. אז היא קנה מסמלת את התקופה שההורים כבר לא נמצאים עם הילד. המורים, המורות, המחנכים כבר לא נמצאים עם הילד. זה לא חייב להיות ימי הזקנה. גם ילד בגיל שנה בגיל 10 בהפסקת בית הספר מאחורי הבניין. אף אחד לא רואה אותו. איך

הוא מתנהג שם? נמצא לבד בבית של חברים. הוא שומר על הערכים שקננו לו כשיש לו שם איזה סוג של פיטוי, סוג של ניסיון. גם זה נקרא גם כי יזקין לו יסור ממנה. אין עכשיו הורים, אין מחנכים כמו ימי הזקנה. אם גם בזמן שהוא לא נמצא לידינו הוא ימשיך להתנהל כפי שיקננו לו, הצלחנו בחינוך. אבל אם כשאני נמצא באזור הוא עושה את מה שאני רוצה כי הוא מפחד. ברגע שאני לא באזור הוא עושה את ההפך הגמור, הילד הזה לא מחונך. לא הגענו ליעד בחינוך. מדברים על חנוכת הבית. נכון? פסוקים יש בתורה גם חנוכת הבית, חנוכת המזבח, חנוכת מה זה חנוכה? כשמתחילים לחנוך דבר, פירושו של דבר מתחילים את השימוש, מכניסים אותו למסלול. חינוך ילדים זה

להכניס את הילד למסלול כשאתה יודע הוא יגיע ליעד ההוא, ליעד שאני שואף שהוא יגיע אליו. ברגע שהדבר הזה מוגדר, כשאדם מגדיר לעצמו שהיעד בחינוך, גם כי יזקין לא יסור ממנה, שהדברים ילוו את הילד לכל החיים, קיבלנו מפתח עצום בכל התלבטות שיש לנו כלפי ילד, איך להתנהג איתו עכשיו? המפתח הזה יכול לפתוח לנו את כל השערים. ילד התנהג שלא כראוי, ילד מבקש משהו שהורים מתנגדים לחלוטין ומרגישים צורך פנימי לצאת כנגדו במתקפה. לצעוק עליו ולנזוף בו איך אתה בכלל חושב על דבר כזה או איך עשית דבר כזה אבל פתאום נזכרים מה שאני הולך עכשיו לעשות מה שאני עומד כעת לומר לילד האם זה יביא אותו לגם כי יזקים האם זה יגרום לו שהוא יפנים

את הדברים ויזדהה איתם או שיגרום לו להתמרדות בהרבה מצבים פתאום נגלה על עצמנו שמה שאני רוצה עכשיו לעשות רק יביא אותו להתמרדות לא יביא אותו למצב שהוא יזדהה עם הדברים. מיד צריך לקחת צעד אחורה. הדרך הזו אינה נכונה. כנראה שאני רק רוצה לפרוק את הכעסים שלי. הרב ולבה גם כותב בעלי שור, הבאנו את זה בספר על החינוך ילדים, שפעמים שהורה מכה ילד או צועק עליו בצורה קשה וכששואלים אותו מה אתה עושה? הוא עונה, אני מחנך את הילד. אומר הרבול, תבדוק בעומק הנפש, האם אתה באמת מתכוון לחנך? או שאתה מתכוון להתנקם. המילה להתנקם היא מילה קשה. אני מתנקם בילד שלי. אומר הרב ולביבה, ייתכן שאתה מתנקם בו על כך שהוא לא עשה את

רצונך, שהכבוד שלך נפגע. ולכן אתה צועק עליו בצורה כזו. היית עושה את זה גם לאדם ברחוב או בעסק. רק שם לא נעים לך כי אתה רוצה שיעריכו אותך כאדם בעל מידות טובות. אבל הילד אתה מוציא עליו את כל העצבים שלך. לכן הזיכרון תמיד מול העיניים מה הוא היעד בחינוך? היעד בחינוך להביא את הילד לגם כי יזקין שמה שאני רוצה כעת ללמד אותו ילווה אותו לכל הזמן אז בוא נחשוב איך אני עושה את זה בצורה שהוא יקנה את הדברים יפנים אותם יזדהה איתם וגם אם הוא לא יהיה מלאך ביום גם אנחנו לא יכולים להיות מלאכים ביום כשרוצים לתקן משהו אבל לכל הפחות התחלתי לחנך הכנסתי אותו למסלול תחילת השימוש לכיוון הזה שיגיע בנקודה הזו לאותו יעד אז

זה עוד הדרכה ועוד הדרכה ועוד עצה פעם פעם נזיפה אבל בגבולות הנכונים, פעם בחיוך, פעם בהדרכה, עד שבסופו של דבר הוא יגיע ליעד הרצוי. ואז אדם שיקח את זה לעצמו את היסוד הגדול והראשון הזה בחינוך ילדים, כשהוא מגדיר לעצמו את היעד, הדרך סלולה לפניו לראות הרבה נחת ויפתור מעצמו הרבה בעיות, הרבה התמודדויות. כך גם ילד בפרט בגיל ההתבגרות. ילד בגיל ההתבגרות לפעמים בא עם בקשות כל כך תמועות, כל כך מוזרות, לפעמים עושה דברים שההורים יוצאים מהכלים ורוצים להתפרץ, אבל צריכים לחשוב איך אני מגיב באופן שהוא יקנה את הדברים ואני לא אגרום לו להתמרדות ולחכות ליום כמו הקפיץ שמחכה לכיוון ההפוך. אותו עיקרון צריך לזכור גם

בחינוך ילד לתורה ומצוות. יש הורים לחוצים שהילד כבר בגיל שנתיים שלוש ארבע כשהוא יודע לדבר שהתחיל לברך על כל דבר ואם הוא לא מברך אתה לא תקבל עד שתברך טעות גדולה לעשות את זה אתה רוצה להשניע לילד את הברכות או שאתה רוצה שהוא יקח את זה לכל החיים ילד בגיל שמונה בגיל 10 הוא עכשיו לא רוצה לבוא לבית הכנסת אתה קופא אותו לבוא צועק עליו מה הרווחת מזה הרי כל המטרה של החינוך למצוות כשהוא שהוא יגיע לגיל בר מצווה, שהוא יקיים את המצוות. זה כל העניין לחינוך. הרי ילד לפני בר מצווה פטור מהמצוות. למה אנחנו כבר מלמדים אותו לברך ונטילת ידיים וציצית ולבית כנסת? כל זה רק כדי שהוא יגיע לגיל בר מצווה, שאז הוא חייב

במצוות שיעשה את זה כמו שצריך. אם זה היעד ומפעילים מכבשים בלחץ על הילד בגיל צעיר עד שהוא שונא את הברכות, שונא את הנטילת ידיים, שונא את הכיפה, שונא את בית הכנסת, אז עשינו את ההפך הגמור מחינוך. רצינו לעזור לו והרסנו את הכל. תמיד צריך איזון. מרגישים שעכשיו יש עומס על הילד להרפות. כאילו שלא שמנו לב שהוא לא קיים את המצווה הזו כעת. אבל הוא לא בגיל הזה. לחכות לבשלות. צריך לדעת חינוך ילדים זה כמו עוגה שעופים אותה. כשלשים את הבצק יש רכיבים שאם תכניס אותם ביחור הם לא יהיו מוצלחים. תכניס אותם מוקדם גם לא טוב. אישה של אשב בצק פתאום נזכרה ששכחה להכניס את השמרים. אבל היא כבר לשה אותו עם המים והביצים וכל.

עכשיו להכניס שמרים זה מאוחר. לא יקלט כמו שצריך. גם בחינוך אסור לאחר. מצד שני גם אסור להקדים. העיטוי הוא לפי הבשלות של הילד. איך נדע מה העיתוי הנכון? יש גמרא במסכת סוכה. הגמרא אומרת ילד יודע לדבר אביו מלמדו תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב. להתעטף בציצית קונה לו ציצית. לולב קונה לו לולב מה לימדו אותנו חז"ל אין גיל שאתה יכול לומר שבגיל הזה צריך חנך את הילד לכל המצוות תתקדם איתו עם הגיל שלו הוא הגיע לבשלות שהוא מסוגל לדבר ואתה אומר לו מילה והוא חוזר אחריך תלמד אותו בחיוך באהבה בשמחה אתה אומר את המילה תורה והוא חוזר אחריך הפסוק הזה הוא פסוק יסודי בתורה תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב יש

כאלה לפני השינה אומרים שמע ישראל ותורה ציווהה לנו יש כאלה במשך היום עושים איזה שירה וזמרה ואוירה טובה, גדל יותר, מסוגל לציצית, תקנה לו ציצית. וגם בזה אל תחביד עליו בזמנים שהוא מרגיש עומס, תן לו שיאהב את המצוות. למה? גם כי יזקין לו יסור ממנה. המטרה שלך שזה ילווה אותו לכל החיים. תקנה לו את הדברים בצורה נכונה. עד כאן היסוד הראשון בחינוך