מתכוננים לשנה חדשה - הרב יגאל כהן (כתוביות)

טוב, אחים יקרים, אנחנו בשעה טובה ומוצלחת התחלנו את חודש הרחמים והסליחות. הרחמים והסליחות, זה חודש שיש בו הרבה רחמים. מה יש בחודש הזה בעצם? מה מיוחד בחודש הזה? מה אנחנו יכולים להשפיע על עצמנו בחודש הזה? אז ראשית, חשוב מאוד שכל אחד ידע, כל מה שהרווחתם במהלך השנה האחרונה, כסף שנכנס לכם לארנק, לחשבון בנק, זה פועל יוצא של מה שנחתם עליכם ביום ראש השנה. אין אדם בעולם שיכול להכניס שקל, אגורה שחוקה לכיסו אם לא שבורא עולם כתב לו את הצ'ק ביום ראש השנה. עבדנו במהלך השנה, עשינו הרבה פעולות כדי להתפרנס, אבל הפעולות שעשינו לא מעלות ולא מורידות. והראיה הפשוטה - הרבה אנשים עבדו קשה השנה והפסידו אלפי שקלים,

מאות אלפי שקלים וגם מיליוני שקלים. הם עבדו קשה אבל לצערנו הרב לא הרוויחו אלא הפסידו. מה קובע אם יש רווח בסוף היום? בורא עולם. בורא עולם קבע גם אם הרגשנו טוב או לא הרגשנו טוב, בורא עולם קבע למי שיתחתן במהלך השנה וזכה ברוך השם להיכנס תחת החופה, את זה גם בורא עולם גזר בראש השנה, חלילה, חלילה, חלילה, מי שהתגרש במהלך השנה, גם זה נגזר בראש השנה. אפילו אם עשית אפצ'י, האפצ'י לא יבוא לבד אלא אם כן בורא עולם נתן לזה חתימה ביום ראש השנה. "היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם". זה יום שבו אנחנו בעצם יכולים להיוולד מחדש, חשוב לי שתדעו את זה, אחים יקרים. כלומר, זה יום שבו החשבון נפתח מחדש, הכול פתוח. וזה לא משנה

מה עבר עליך בשנה האחרונה, זה לא משנה אם לא הצלחת להתחתן בגלל שסירבו לך בנות, וסירבו בנים לבחורות - זה לא משנה, ביום הזה לידה מחדש. כלומר, חשבון חדש, אני עומד מול בוראי ומתחנן אליו שייתן לי שנה טובה. ואני אומר לכם את האמת, אני מבקש מבורא עולם שאני רוצה שהשנה הבאה שלי תהיה שנה יותר טובה מהשנה האחרונה. לא שהשנה האחרונה לא הייתה טובה, וזה חשוב מאוד, זה חשוב מאוד, מי שבא לקב"ה בתלונות ביום ראש השנה, הסיכוי שלו לקבל מהקב"ה דברים טובים לשנה הבאה נמוך מאוד. הקב"ה לא אוהב אנשים ממורמרים, אני אסביר את זה בשיעור הזה גם למה. אבל חשוב מאוד לדעת שבעצם אני עכשיו בפעולות שלי, בימים האלה במיוחד לפני, המלך

בשדה, כך אומרים, זה משפט מאוד יפה, אני מאוד מתחבר אליו, "המלך בשדה", כלומר "דודי ירד לגנו", הקב"ה יורד למטה, השיחה איתו הרבה יותר קלה, זה ימים שבהם יצר הרע גדול יותר משאר הימים כי זה כך תמיד עובד, כל זמן שהוא מיוחד שבו אתה יכול לעשות דברים מיוחדים, היצר הרע מנסה לשכנע אותך בדיוק ההפך. וזו העבודה שלנו בעולם הזה להילחם מול יצר הרע בכעס, בלקום בבוקר לסליחות, בלהניח את התפילין למי שקשה לו עדיין, בלשמור שבת, בלכבד אחד את השני, בלאהוב אחד את השני, בלא לשנוא, בלא לקנא, כל מה שאנחנו צריכים לעשות בתור בני אדם יהודים. אחים יקרים, השבוע אני שמעתי משפט כזה, ואני שומע אותו הרבה וגם אני אחווה אותו, "למה זה

קורה דווקא לי?" אני בטוח שקרה לכם פעם שנסעתם לאיזשהו מקום, אני מקווה שלא, אבל אם קרה כזה דבר ופתאום איזה נוסע בסוף העולם בדימונה, בעיר המדהימה הזו והיפהפייה הזו, אמצע הלילה, שתיים וחצי בלילה אתה לא מאותת - עוצר אותך שוטר. לא אותת - מקבל דו"ח. תגיד לי, איך...? איך...? אני נוסע כל היום כחוק, אתה יודע, אני מאותת בכל פעם שאני פונה בנתיב. דווקא אותי תפסת באמצע העולם, בשתיים וחצי? למה דווקא לי זה קורה? והמון המון אנשים, אני כמעט בטוח שכל בני האדם שאלו פעם את השאלה הזאת. כל בני האדם, לפעמים את קצת לא מרגישה טוב, וכל החברות שלך שמחות ומאושרות, למה דווקא לי זה קורה? למה דווקא כל החברות שלי במחזור

התחתנו ואני עדיין לא התחתנתי? למה כולם קיבלו קידום בעבודה ודווקא אותי בחרו שלא לקדם? זה משפט שמלווה אותנו כל כך הרבה בחיים, במיוחד אנשים שסובלים מדיכאון או חרדות ואתה רואה בן אדם אחר קם בבוקר, מבסוט, שמח, הכול זורם לו, ואתה אומר: רגע, אז למה לי? מה מיוחד אצלי? איך זה קשור לחודש אלול? אני אסביר, זה מאוד חשוב שנדע את זה ואיך אנחנו מתמודדים עם המקרים האלה. כי אני בטוח במאת האחוזים שאין אחד ששומע אותי עכשיו, אין אחת ששומעת אותי עכשיו ולא קרה לה את המקרה הזה ולא קרה לנו את המקרה הרגיל הזה שכואב לך, חסר לך, ואתה יודע, אתה תקוע בין שמיים לארץ ופתאום קרה לך דווקא משהו, ואתה אומר: למה דווקא לי זה

קורה? למה לכולם הכול בסדר וכולם היום הגיעו לשיעור ואני לא הצלחתי להגיע לשיעור? או שאני הגעתי לשיעור ולי אין מקום, ולי יש מקום, ולי חם ולהוא קר. והיצר הרע יודע, זו האומנות שלו לתפוס אותך באיזו נפילה קטנה, באיזו חולשה קטנה, באיזה קטע, ולצערי הרב, זה קורה גם לזוגות שמתגרשים, כאילו אתה אומר: תראה, כל כך הרבה זוגות לא מתגרשים, למה דווקא אצלי בבית יש בעיות? או אפילו לסתם זוג שלא מתגרש אבל יש לו בעיות בשלום בית, כלומר קשה לו בזוגיות שלו ופתאום אתה אומר: רגע, תשמע, תראה את השכנים שומעים מוזיקה עכשיו ואצלי בבית יש צעקות. זה דבר שמלווה אותנו במשך החיים וחשוב לי מאוד להסביר לכם למה זה נובע ואיך אנחנו

פותרים את זה. השורש של זה הוא דבר מאוד מאוד עמוק. ביום ראש השנה, אומר הזוהר הקדוש, אני אומר את זה בכל שנה כי זו נקודה מאוד חשובה ואני מפציר בכם: בחורים רווקים, בחורות רווקות, אם אני הייתי עכשיו רווק ולא נשוי, חס ושלום... למה אני אומר "חס ושלום"? למה לך תדע על מה אני אפול. עכשיו, אני ברוך השם קיבלתי את שלי, אני יודע מה יש לי, זהו. רולטה, אתה מתחתן, אתה... רולטה רוסית, אחי, אתה לא יודע איפה אתה נופל... מתחתנת עם הגבר, יכול להיות מקסים, ישתבח שמו לעד, מתפללים לבורא עולם שהכול יהיה בסדר. אם אני הייתי עכשיו בחור רווק, אני אומר לכם את האמת, ואני כזה, אני טיפוס כזה, עד יום הכיפורים הבא עלינו לטובה

הייתי עושה כל שביכולתי, כל שביכולתי, אני מתכוון, בכוח שאלוקים ייתן לי לשכנע אותו שייתן לי אישה טובה כי אני יודע כמה זה חשוב לחיים שלי. אישה יכולה להרים אותי לגבהים מדהימים ואישה חלילה יכולה להוריד. אותו הדבר גבר, בחורה רווקה, ביום ראש השנה אני מאחל לכן מעומק ליבי שבורא עולם יכתוב אתכן לחיים טובים ולשלום ולעמוד תחת החופה בעזרת השם. אבל עם מי לעמוד תחת החופה? במה זה תלוי? בך. כלומר, אני מרגיש עכשיו שכאילו בורא עולם אומר לי: יגאל, בוא תראה לי מה... אם הייתי רווק, אני ברוך השם לא, אבל בוא נגיד שיש לי בקשות אחרות מבורא עולם. בוא תראה לי מה אתה שווה כדי שאני אתן לך באמת משהו שמגיע לך. אני אתן לכם

דוגמה, השבוע זה קרה לי, מישהו שלח לי הודעה, סתם דוגמה לאישה שעומדת מאחוריך. מישהו שלח לי הודעה לא יפה. מישהו, הוא חושב שאני עובד אצלו, שלח לי הודעה לא נעימה. לא התייחסתי, לא הגבתי, בורא עולם, תודה רבה, הכול בסדר, ממשיך הלאה. אשתי קמה בבוקר, ראתה את ה... היא כמובן עוברת על ההודעות לראות מה אני עושה, כן? הסתכלה לי בהודעה... מה זה עוברת... היא יודעת בעל פה כל תג ותג, מה הוא התכוון, מה זה. והיא באה אליי בבוקר: "אני אוציא לו את שתי העיניים, אני אוציא לו! "מיהו שידבר אליך ככה?!" האמת, אני אגיד לכם? כיף לשמוע את זה. ואני אפילו אומר: יאללה, לכי תוציאי לו את העיניים... לא, לא אמרתי לה את זה. כיף לשמוע

מישהו שנמצא איתך ואתה יודע שהוא עומד מאחוריך. לא נעים לשמוע... חס ושלום, תאר לך שהאישה פותחת את ההודעה ואומרת: אתה רואה? גם הוא מלכלך עליך, אתה רואה מה אתה שווה? זה שני צדדים. נשמות טהורות שלי, בחורים רווקים, זה ככה עובד. כלומר, אתה באמת יכול לזכות באישה שתעמוד מאחוריך ולא משנה איפה תהיה, היא תעמוד כמו לביאה מאחוריך. אותו דבר הבעל שלך. את יכולה בעזרת השם יתברך, ואני באמת כך מאחל לכל אחת ואחת מכן שבורא עולם ייתן לך את הבעל שיכיל אותך לא רק כשאת למעלה אלא גם כשאת למטה וקשה לך, הוא תמיד יהיה שם לעזור לך. הוא יפשיל שרוולים כשהוא יראה אותך קצת במצב קשה, הוא יפשיל שרוולים ויגיד: אשתי היקרה, אני פה

בשבילך, מה אני יכול לעזור? כדי שאני אשכנע את בורא עולם לדבר הזה, אני צריך להראות לו שאני ראוי לאחת כזאת. וכשאני רוצה לשכנע את בורא עולם שייתן לי ילדים טובים, שבאמת יהיו מוצלחים והרצון שלהם תמיד יהיה קדימה, ולא לשטויות ולאחורה אני צריך להראות לקב"ה שאני ראוי לזה. פרנסה אותו דבר, נשמות טהורות שלי. יש הרבה אנשים ממורמרים, ובאמת, אני אומר לכם דבר כל כך אמיתי, בן אדם שבא אליי, אני אתן לכם דוגמה מהחיים האישיים שלי ואני בטוח שזה קורה גם לכם, וביקש ממני פעם בקשה. ואני בתמימות שלי מאוד אוהב... אם אני יכול לעזור אני בשמחה אעזור. אני פוגע לעצמי הרבה פעמים בבריאות. אנשים שפוגשים אותי ברחוב, "הרב, יש לי

שאלה", "יש לי צרה", בטבע שלי זה לעמוד איתו ולפעמים שעה ולנסות לעזור לו אבל זה הורס אותי כי אני לא נח, אין לי שקט, אני בלי הפסקה לרגע, אני רץ ממקום למקום, ואנשים קופצים עליי וזורקים עליי חבילות גדולות. עזרתי לבן אדם, ויום למחרת הוא פוגש אותי והוא מראה לי פנים קרות. ואדרבה, אפילו יש לו טענות עליי. האם יש לי חשק לעזור לו בפעם הבאה עוד פעם? חד-משמעית לא. ברור. אני אצטרך מאוד מאוד לעבוד על עצמי, מאוד מאוד לעבוד על עצמי כדי בפעם הבאה לחייך אליו שוב פעם ולעמוד ולשמוע את כל הבעיות שלו. והיו לי מקרים כאלה בשלום בית שאתה יושב עם זוג שעה, שעתיים ולמחרת אתה פוגש אותו, והוא אומר: תשמע, עזוב, סתם אמרת לה

את זה וזה, נהרס הכול. עכשיו, אני לא נפגע כי אני הבנתי דבר אחד בחיים, אני אתן לכם נקודה ככה במאמר מוסגר, העולם מלא באנשים שלצערי הרב, אני קורא להם "אנשים בלי שכל", שאתה תנסה לעזור להם בכל ליבך, ואיכשהו, באיזושהי דרך, אתה תצא אצלם גרוע. אתה יכול לתת הרצאה ובאמת לתת את כל כולך, אני עכשיו עם שלושה כדורים שלקחתי היום, זה הכוח שיש לי, אני נותן... ויהיה את אותו אחד שיבוא ויגיד לך "שמע, ההרצאה הזו ככה וזה ככה" ויש לו טענות. ואני הבנתי בסופו של דבר, אם אני נפגע ממנו, זאת אומרת שאני צריך לסבול בגלל טיפשות של אחרים. למה שאני אסבול בגלל שהוא טיפש? כלומר, אני עזרתי לך, ישבתי, נתתי לך את כל כולי בשלום בית

ביניכם, ניסיתי, זה שיש לך בעיות עם אשתך שהן בלתי פתירות, שאף אחד לא יכול לעזור זו בעיה שלך. אבל אני שואל אתכם, כשהוא בא והראה לי כתף קרה, כשהוא, הכוונה התייחס אליי והוא נותן לי להרגיש בעצם ש"בזבזת לי את הזמן" או משהו דומה לזה. האם יש לי רצון כן ואמיתי בפעם הבאה לעזור לבן אדם הזה? אתם מבינים שלא. וזו השאלה שבורא עולם ישאל אתכם בראש השנה. אתם לא תשמעו את השאלה הזאת אבל היא אמיתית וקובעת, כך אומר הזוהר הקדוש: ביום ראש השנה עם ישראל עומדים וצווחים ככלבים, כך כותב הזוהר, זו לא הלשון שלי, אני לא הייתי קורא לעולם כזה דבר על יהודי, אבל הזוהר הקדוש אומר שעם ישראל עומד וצווח ככלב, ככלבים "הב לן". "הב

הב הב". בארמית "הב" זה תן. וזה טבעי, אנחנו כל יום בתפילה מבקשים מבורא עולם. מי שיש לו שיחה, דו-שיח עם בורא עולם, וזה באמת דו-שיח פשוט, אתה יודע, בדברים הקטנים. הוצאתי שיר, "הוצאתי שיר"... ישבתי עם אחד, יהודי יקר, סיפרתי לכם, אבי אוחיון, שהוא אדם מדהים מדהים מדהים מדהים, אין לי מילה אחרת להגיד עליו, שאוהב את בורא עולם, ואני חושב שיצא שיר מאוד מרגש. ואמרתי לעצמי, אבי גם אמר לי, הוא כתב הרבה שירים מצליחים בארץ הזאת, הוא אמר לי שזה שיר חזק שהוא אמור להיכנס להרבה לבבות בעם ישראל. אתה יודע, אתה אומר לעצמך: יאללה, אמרו שזה שיר טוב, בטח כל אחד... ופתאום אתה בא ומתחיל לעשות... זה ישיר אותו, זה ישיר

אותו, פתאום אתה רואה שבוא'נה, אל תסמוך על עצמך, רק על בורא עולם. ואני מתחיל להתפלל לבורא עולם: תעזור לי שאני אוכל להוציא דבר יפה תחת ידי. שבסך הכול, הכוונה היא שעם ישראל יתחזק, יכיר אותך, יאהב אותך, שידע את האהבה שלו אליך. השיר מבוסס בעצם על בוא תכיר את אבא, תראה את האהבה שלו. צריך ללמד לפעמים לראות את האהבה. אני שואל אתכם, אחים יקרים, מה תענו לקב"ה על שאלה אחת שהוא ישאל אתכם ביום ראש השנה? לרווקות במיוחד, לרווקים, לאלה שמרגישים כביכול, סליחה על המילה, "מסכנים", לאלו שמרגישים שלא הולך להם בחיים, אני רוצה שתענו לי על שאלה אחת, לא לי, לברוא עולם. אני אשתדל לעזור לכם שהתשובה תהיה טובה. כשאתה

ביום ראש השנה תגיד לקב"ה: אבא, אני רוצה לקנות דירה, אבא, אני רוצה להחליף דירה, אבא, אני רוצה שנה הבאה בריאה יותר. ובאמת בריאות זו המתנה הכי גדולה שאפשר כי בלי בריאות אין לך כלום. ואני באמת מתכוון בראש השנה הזה לבקש מבורא עולם: תן לי כוח, תן לי כוח, תן לי כוח שאני אוכל... אני באמת באמת באמת רוצה לעזור לעם ישראל. אני לפעמים מרגיש שאין לי כוח אבל אני לא מתייאש, אני מתחזק, נח קצת, וקם ועוד פעם מנסה, מבקש בריאות. הקב"ה ישאל אותי שאלה אחת: יגאל, את מה שנתתי לך שנה שעברה אתה יודע להעריך בכלל? את הכל כך הרבה רגעים שליוויתי אותך בשנה שעברה, אתה הערכת אותי? יש לך בלב הכרת טובה אמיתית לבורא עולם? יש לך

בלב אהבה, אין לי מילה אחרת, אני בחור שמתאהב מהר בגלל זה אני לא אוהב לבקש טובות מאנשים כי אז אני מתאהב בו ואז אני יודע שאני עבד שלו, כל דבר שהוא ירצה ממני אני אהיה חייב לעשות לו. כשבא לי בן אדם ועכשיו עוזר לי באיזשהו משהו, אני מרגיש שאני אוהב אותו. לא יודע, זה אצלי טבעי כזה, אני אוהב אותו. תשמע, הוא עזר לי. ישאל אותך הקב"ה: בני אהובי, אתה רוצה שנה הבאה יותר... כל אחד לפי כבודו ומעלתו, אני בטוח שלכל אחד יש משאלת לב שהוא רוצה מבורא עולם לשנה הבאה, מיוחדת שבה הוא באמת רוצה להתרכז, אחד פרנסה, אחד זוגיות, אחד שלום בית, אחד ילדים, אחד בריאות, אחד חברים טובים, אחד רוצה להצליח בעסק שלו, אחד רוצה להיות

סלב, זמר שעכשיו הוא בתחילת דרכו ורוצה להתקדם ולהצליח. לכל אחד יש משאלת לב. אבל אני חייב לדעת, האם אני באמת יודע להעריך את מה שאלוקים נתן לי בשנה שעברה? כשיצר הרע בא ואומר לך "תראה, תראה, דווקא אצלך זה קורה", יש אנשים שלוקחים כדורים לחרדות ודיכאון, "למה דווקא אני?" הוא שואל אותי, למה דווקא אני צריך לחיות עם כדורים? זו שאלה קשה. למה דווקא אני צריך חלילה, חלילה, הוא אומר, לחוות גירושין? למה אני צריך לחוות את החוסר בילדים? או אנשים שמגדלים ילדים מיוחדים, כן? שהם שואלים את השאלה: למה דווקא אני? אני רוצה לעמוד ולצעוק ולשאול: כשקיבלתם את הדברים הטובים, גם שאלתם "למה דווקא אני"? כשאתה הולך ברחוב

ורואה אנשים על כיסא גלגלים, האם אתה שואל "למה דווקא אני הולך על הרגליים "והוא על כיסא גלגלים"? או רק כשרע לך, אתה שואל "למה דווקא אני"? וזו הסיבה הנעוצה. אני אתמול יצאתי לשיעור, אני קצת כואב לי, כואב לי הגוף, כואב לי כל מיני איברים בגוף, ישתבח שמו, הראש כואב לי, ארבעה כדורים לקחתי לפני שיצאתי, אני לא בא להתבכיין בעיניכם, אבל זה היה שני שיעורים בדרום, זו נסיעה של שעה ומשהו, חזרה עוד שעה ומשהו, וידעתי, אם אני לא לוקח כדורים, אני לא אצליח לתפקד. לקחתי ארבעה כדורים, ובאותם רגעים שלקחתי את הכדורים, אמרתי לו: בורא עולם, אני אוהב אותך אהבת אמת. ועוד כדור: אני אוהב אותך אהבת אמת. ארבעה כדורים, וכל

כדור הרגשתי בליבי אהבת אמת רק בגלל דבר אחד: נכון שאני עכשיו לוקח כדורים וזה כואב לי, ואני לא מאחל לאף אחד את הכאב הזה. אני לא יודע למה, אולי זה מלחץ, אני לא יודע בדיוק למה, אבל דבר אחד אני יכול להגיד לכם, גם כשאני לוקח את הכדור אני לא שוכח לבורא עולם, אני לא שוכח לו ולא אשכח לו לעולם את המיליארדים של מיליארדים שהיו לי רק היום הזה, רגעים יפים בחיים שלי. אתה רוצה באמת באמת באמת להיות בן אדם מוכשר ומוצלח? יש דבר בסיסי ביהדות שאם אין לנו אותו, אחים יקרים ואהובים שלי, אין לנו כלום. תראו, אני יכול להבטיח לכם דבר אחד בהבטחה גמורה, אני לא מוציא את המילה "מבטיח" מהפה, אני לומד הלכה הרבה, זאת אומרת אני

משתדל לא להוציא מילה מהפה, לא שבועה, אני יודע הלכות שבועות, ברוך השם, לא הכול אבל פחות או יותר, אני לא מוציא את המילה "מבטיח". אם שמעתם אותי אומר את זה זה לאחר מחשבה. אני יכול להגיד לכם שאני מבטיח לכם דבר אחד: שאם לא תהיה בכם מידת הערכה והכרת הטוב למה שאלוקים נותן לכם, למה שאחרים נותנים לכם, למה שכל העולם נותן לכם, לעולם לא תהיו מאושרים ושום דבר בעולם הזה לא יספק אתכם. וישנם אנשים שיורדים מהמונית ולא אומרים תודה רבה לנהג מונית. אני אנסה לרדת לפרטים, אחים יקרים. סליחה על הביטוי שאני אומר לכם עכשיו. אחי, יש לך פגם. יש לך פגם. למה? שילמת לו כסף, נכון. לא יודע אם יצא לכם פעם להיות בניו יורק,

במנהטן בשעה חמש אחר הצהריים, תנסה לתפוס מונית בשעה חמש אחר הצהריים, שעה, שעתיים, שלוש, ארבע שעות. אני פעם הייתי צריך מונית במנהטן בשעה הזו, סינדלו לי את הרכב שם, באתי, שאלתי איפה הולכים לשלם, אמרו לי: זה בסוף מנהטן. ישתבח שמו לעד, אני עם הכובע והחליפה והזקן עומד באמצע מנהטן, מנסה לתפוס מונית, לא רואה כלום. בסוף בא לי אחד עם אופניים: "יא מן, יס מן, יס מן?" אמרתי לו: "כן יו טייק מי..." טיק טיק טיק, הוא אומר לי: "יס, קאם קאם קאם". ואני נוסע על אופניים, הזקן שלי עף ברוח, אנשים מתחילים לצלם אותי ברחוב, רואים איזה דוס חרדי עם זקן עף לו ברוח ומצלמים אותי ברחוב, ישתבח שמו לעד. בוא'נה, אבל הוא הגיע

יותר מהר מכל המוניות. הוא נוסע שם, עושה לו ככה: "יו יו יו", ישתבח שמו לעד, הגענו. נכון שנהג המונית קיבל ממך כסף, וזו נקודה מאוד, אני מבקש מכם. תראו, הקב"ה אוהב אותנו אהבת אמת, באמת אהבת אמת, ואני מבקש מכם, אחים יקרים, אני אומר את זה עכשיו ואני מרגיש את זה בתוך הלב שלי. אתם בטח יכולים גם להרגיש שזה יוצא לי מהלב, אני יודע שהשם אוהב אותי אהבת אמת וזה יכול להיות רק במקרה אחד, שאני לא אשכח לו את הטוב שהוא עושה לי. גם כשלא טוב לי, שזה באמת לא רציני, אז כאב ראש, לקחת כדור, אחי, אתה יודע כמה אנשים מסכנים יש בעולם הזה? היום סיפרו לי על אשקלון, הלב שלי כבר נקרע, אני לא מסוגל להכיל את זה, שלוש בנות,

משפחה שכל מה שיש להם זה שלוש בנות, נוסעות ברכב, שתיים נהרגות ואחת פצועה קשה. ביקשו ממני ללכת, לא יכולתי כמובן ללכת. הלב נקרע, ואתה, מה אתה אומר? קשה לך בגלל שאתה צריך לקחת את הכדור לכאב ראש? הכאב שלנו הוא באמת שולי, הוא באמת קטן, אבל בשבילנו באותו רגע זה כאב גדול. באותו רגע זה כאב גדול. אני שואל אתכם, אחים אהובים שלי, איך אתה בתור בן אדם שאמור להעריך, העולם מבוסס על זה, מערכת זוגיות, על מה מבוססת? מערכת זוגיות זה אני נותן, אני נותן ואני מצפה שהצד השני יעריך אותי. אישה שלא אומרת תודה רבה כשבעלה קנה לה פרחים, תסלחו לי על הביטוי, יש לה פגם מולד בנפש, היא חייבת לתקן אותו. אפשר לתקן אותו. כאילו

איך יכול להיות? אפילו מישהו בא אליי, מחמיא לי, הוא אומר לי "הרב, חיזקת אותי", המילה הראשונה שיוצאת לי היא "תודה רבה". יכול להיות שהוא ציפה שאני אגיד לו "תבורך מפי עליון", אני אומר לו "תודה רבה". מה זאת אומרת? הוא נתן לי מחמאה עכשיו. הוא בא לעשות לי טוב בנשמה עכשיו. הוא אמר לי משפט: שמעתי אותך והתחזקתי. הייתה לו כוונה טובה, אני חייב לו עכשיו הכרת הטוב. איך יכול להיות שלא יוצאות לי מהפה באותם רגעים המילים "תודה רבה"? אני מעריך אותך. עכשיו, ככל שאני מעריך יותר אתכם למשל, שבאתם לשמוע את השיעור שלי, יותר כיף לי לבוא לתת פה שיעור, ואני לא מקבל כסף בשיעור הזה. והשיעור הזה לא הכי אוהב, כי יש בפתח

תקווה, שלא ייפגעו ממני, אבל השיעורים שלי שאני דווקא נותן בחינם אלה השיעורים שאני הכי נהנה מהם ואני באמת מודה לכם שבאתם לשמוע אותי, כי בהחלט יכולתם שלא לבוא לשמוע אותי והייתי מדבר פה לפחות אנשים וכשיש פחות אנשים יש פחות כיף ופחות אנרגיות, כך טבעו של עולם. אז כשאני בא עכשיו ואומר לך "אחי, תודה רבה שבאת לשיעור שלי", אז אני בעצם מעריך את זה שבאת לשיעור שלי, וכיף לי יותר כשבאתי לשיעור שלך. ואני מאחל לכם ומאחל לבנות היקרות, ואני מאחל את זה לבנות שלי, שכשיהיה לכם איזשהו ניסיון, זו המעלה הגבוהה ביותר בעולם, המעלה הגבוהה ביותר בעולם, כשיהיה לכם איזשהו ניסיון על החצאית, אתן הולכות לקנות איזה בגד ויש

בגד קצת יותר קצר וקצת יותר, חלילה, צמוד או כל מיני דברים של ניסיונות שאישה עוברת ברגע שהיא קונה את הבגדים שלה, דבר אחד שיעבור לך באותה רגע, ואני עובד על זה הרבה, כשיש לי ניסיון לענות לו או לא לענות לו. אותו בן אדם ששולח לך הודעה מעצבנת בצורה באמת ברברית ולא יפה כשאני לא חייב לו כלום. אז עכשיו, למה אני לא עונה לו? כי אני מפחד ממנו? אני לא מפחד ממנו. והשם חנן אותי ביכולות דיבור, אני יכול לדבר, אני יכול לענות, אני יכול לתקוף. את המתנה הזו קיבלתי מבורא עולם, אני לא אשתמש בה. למה אני לא אשתמש בה? למה את תלבשי את הבגד היותר צנוע? מה הסיבה האמיתית התוך-תוכית שאת עושה דברים טובים? מה הסיבה שבאתם

לשיעור, אחים יקרים שלי? אני מאחל לכם שהסיבה הזו תהיה סיבה אחת ויחידה. אני אוהב את אבא, אני לא בוגד בו לעולם. אני לא אבגוד בבורא עולם ומגיע לבורא עולם, ולזה אתם תגיעו רק על ידי הכרת הטוב, שאני אדבר על זה בהמשך. כשאתה תגיע ביום ראש השנה, הרב שלום ארוש, שיהיה בריא, צדיק יסוד עולם, הוא באמת הכניס בתודעה של עם ישראל את המילה "תודה". וברוך השם, באמת זה נכנס אבל יש משהו שהוא מעבר למילים, נשמה טהורה שלי, יש אנשים שאומרים "תודה תודה תודה", אומר לי בשיעור "תודה תודה תודה" ואחרי השיעור הוא יכול לצאת עליי ולצעוק עליי. עכשיו זה בסדר, אבל אני לא יכול להיות חבר שלו. אולי זה פגם בי, ויש לי כאלה תלמידים, שהוא

נמחק פתאום אצלי, אני לא יכול להיות חבר שלו כמו שהייתי חבר שלו קודם. למה? סליחה, חטאיי אני מזכיר היום. מה החטא? מעניין מה החטא, אה? סקרנות, איזו עבירה הוא עשה. אני אתן לכם דוגמה קטנה עליי ואנחנו נעשה מזה השלכה על בורא עולם, בסדר? אני לא מתבייש בזה כי או שזה מום או שזה לא מום, תחליטו אתם. במהלך החיים היו לי הרבה תלמידים, חלק קרובים יותר, חלק רחוקים יותר, שזו דרכו של עולם. הכוונה, יש כאלה שאתה יודע, אני יכול לשבת איתו עם בירה, "מה נשמע, אחי?" דברי תורה, לחזק אותו, לדבר איתו בתור ככה, לא תלמיד, בתור חבר. ויש אחד שאני אשב איתו, "מה אתה צריך, נשמה? "אני אעזור לך", מדבר איתו, מייעץ לו מה שאני יכול.

והיו כמה כאלה שבאמת, אתה יודע, נכנסו לי ללב. ופעם ב... לא כולם, אבל זה קרה כמה פעמים, שהבן אדם יצא עליי. יצא עליי בקטע שבאמת לא באשמתי. כאילו, לא משנה על מה המקרה, אבל השתמש בשפה לא יפה ובוטה, לא בוטה ברמה גבוהה אבל כאילו משהו בתוכי כבה באותו רגע. למה הוא כבה? כי אני באמת באמת באמת נותן את כל כולי. כלומר, אם יש בן אדם שהוא בצרה, ואני, יש ביכולתי עכשיו ללכת, לקחת ספר תהילים שלם ולקרוא עליו ויש לי כוח - אני אעשה את זה, בלי נדר. אני אקרא עליו ספר תהילים שלם כי אני באמת איתך, אחי. אני איתך. זה משהו שיכול להיות שלמדתי מהשכונה, חבר זה חבר. לא משנה כמה זה יעלה, אתה חבר. נתתי לך והשתדלתי ביכולות שלי,

אני לא יכול לפעמים לתת הרבה אבל אני מבחינתי נתתי לך 100 אחוז. מה, אתה אף פעם לא מעריך? נגיד ועשיתי טעות, בסדר? עשיתי טעות, טעיתי בגישה אליך, שכחתי אותך כשהלכתי לאיזשהו מקום ולא קראתי לך, לא יודע מה קרה. טעיתי בגישה שלי אליך. מחקת אותי? מחקת לי את כל אותם הימים הטובים שהייתי איתך? שבאמת באמת הראיתי לך שאני אוהב אותך, ואני נותן לך מכל הלב? באותו רגע, אני מרגיש: אני לא רוצה להיות חבר של אחד כזה. אתם יודעים למה אני לא רוצה להיות? אני לא רוצה לקרוא לזה כפוי טובה כי זה לא ממש כפוי טובה, אבל בתוך תוכו, בתוך תוכו, בן אדם בתוך תוכו, זה דבר הזוי בעיניי, שאדם בתוך תוכו, שיכול להיות אחד שאתה לקחת אותו,

הרמת אותו, הרמת אותו, עשית לו שלום בית, טללים טללם טללם טללם, והוא מסנן אותך בטלפונים ולא עונה לך. אני לא שונא אותו, אני לא רוצה להיות בקרבתו כי אני לא רוצה ללמוד מהמעשה שלדעתי יכול להביא אותך לשפל המדרגה, שקוראים לזה כפיות טובה. אתם יודעים איפה זה כתוב? זה כתוב בגמרא על הפסוק: "ויקום מלך חדש למצרים אשר לא ידע את יוסף". נשמות טהורות שלי, גבר שיש לו אישה נאמנה וטובה, מחילה שאני משתמש במילים האלה, ופוזל החוצה, הוא כופר בטובתה של אשתו. ואותו הדבר לצד השני, יש לה בעל טוב, נאמן, והיא עושה דיבורים לא יפים עם גברים אחרים, יש לה חוסר הכרת הטוב לבעל שנאמן לה. אומרת לך הגמרא, שזה הפסיכולוגים הגדולים

ביותר בעולם, מי שמתחיל בחוסר נאמנות לחבר שלו שהיה איתך ונאמן לך, בסופו של דבר כופר בטובתו של אלוקים. ואחים יקרים, זה הדבר הגרוע ביותר, כופר בטובתו של אלוקים. אותו פרעה שלא הכיר את יוסף שהציל להם את החיים, אותו פרעה בסופו של דבר אמר: "מי ה'", על בורא עולם, "אשר אשמע בקולו?" נשמות טהורות שלי, הדלק הטהור ביותר שייתן לכם כוח לעשות דברים טובים זה הלב שלכם שיודע להעריך מה יש לכם. בלי הערכה שיש לכם בלב כלפי הבעל שלך, גברת, אבא ואימא שלך, הילדים שלך. הילדים רבים הרבה, שוברים הרבה, רוצים הרבה, נודניקים, אבל לעולם אל תשכח, הלב שלך לא יהיה ריק לעולם מהתובנה הזו שיש לך ילדים, שיש לך אישה שהיא לפעמים רוצה

ממך תשומת לב יתר על המידה, יש לה שאלות הזויות, שתיים בלילה: "תגיד לי, מה עם הגג? "למה לא תיקנו את הגג?" איך הגעת לגג בשתיים בלילה, גברת? הן אלופות בזה. הן אלופות. הן אלופות. בגיאורגיה, גיאורגיה, אתה יושב עכשיו בהרי הקווקז. מכירים את הרי הקווקז? יש להם גבות... בקיצור, אתה יושב בהרי הקווקז, מקום מדהים, מטורף, מטורף, איזה... זה שווייץ! ירוק, משהו מדהים... "תגיד לי, מה עם הרישיון של הרכב? הוצאנו את הרישיון של הרכב?" חשבתי אולי יש פה טויוטה, משהו, סימן של רכב הזכיר לה, כלום! אין שום זכר לרכב, רק יש שם חמורים, כבשים וגרוזינים גויים. איך הגעת לרכב? -לא, סתם, עלה לי במחשבה. אה, אחי? אוקיי, בסדר, אז

בסדר, צריך רישיון לרכב בגיאורגיה. אין בעיה, אנחנו מטפלים בזה. "תתקשר אליו עכשיו בטלפון הלווייני". איזה טלפון? אתה בהרים בסוף העולם. עכשיו, בסדר. נשמה טהורה שלי, אם אתה מתלונן על זה, אני אומר לכם משפט שאני בפנים, אם אתה מתלונן על זה, אתה לא יודע להעריך שיש לך אישה. האישה הזאת, יצאנו לגיאורגיה, שתהיה בריאה, כלום, הכול מתוקתק, דואגת לך מכף רגל ועד ראש. אם אני הייתי צריך לארגן מזוודה עכשיו לגיאורגיה, אני אומר לך, הייתי הולך עם גרביים או גרביונים של הבנות... אין, לא יודע למצוא בגדים, לא יודע להכין כלום! בורא עולם נתן לי אישה, מטפלת בך בוקר, ערב, צהריים. עכשיו, אם באמת... ומי שקם מהשולחן, גבר שקם

מהשולחן, אכל אוכל ולא אומר תודה רבה לאשתו יש בו כפיות טובה והוא כפוי טובה גם לבורא עולם. אח יקר שלי, בחיים שלך אתה לא קם משולחן, גם במסעדה, שילמת כסף למלצר - "תודה רבה". נהג אוטובוס, תרד מהאוטובוס, אל תתבייש, אני היחיד שיורד מהאוטובוס, כשיוצא לי לנסוע באוטובוס, או ממונית, "תודה רבה לך, יום טוב". לקחת אותי, יש לי הערכה אליך כי ככה אלוקים לימד אותי, כשאני אלמד להעריך אותך, אני אלמד להעריך אותו. וכשהיום יש לי ניסיונות וקשיים ולא בא לי, אתם חושבים שבא לי עכשיו לאסוף כסף לבניין? בא לי להיות קבלן בניין עכשיו? אין לי מה לעשות בחיים? עכשיו להתחיל צנרת... ווי, איזה דברים, לבנות בניין, כמה כסף צריך

ואני שנורר. לא בא לי. אבל כל החיים שלי אני חייב לבורא עולם! כל החיים שלי! כל שנייה שיש לי בחיים הוא נתן לי מתנה, איך אני לא מחזיר לו טיפה? הנקודה הפנימית הזאת, תעריך את מה שקיבלת ממנו, בחיים שלך לא תשאל למה זה קורה לי. תשאל ההפך - למה זה קורה לי שאני יושב פה? אני הקטן שבאתי משכונת התקווה ויש לי את הזכות הזאת, את הזכות הזו שיש פה מישהו שמוכן להקשיב לי, למה דווקא לי זה קורה? כי אלוקים ריחם עליי. כשנולד לך בן, כשאתה מתחתן, כשהרווחת, קיבלת את המשכורת בסוף החודש, תשאל למה זה קורה לי - זה! אל תשאל רק למה שחלילה הלך מנוע, למה זה קורה לי. וזה היצר הרע, האומנות שלו. כולם ממשיכים לנסוע, נתקעתי בלי דלק

בדרך מדימונה, ישתבח שמו לעד. הלכתי לשיעור בדימונה חינם אין כסף, דלק על חשבוני, הכול על חשבוני, לעזור ליהודי אחד שנקלע שם לצרה. יום שלם אין הרצאות, ביטלתי את כל ההרצאות. נסיעה לדימונה הלוך-חזור. בחזרה מדימונה בכביש 40, יש שם סמלים, "גמלים עוברים בדרך", שם באזור ההוא, נתקע לי האוטו בלי דלק. לא, אמרתי דימונה העיר הכי יפה בעולם, באמת, אוהב אותם אהבת אמת. תמימות, פשטות, בחורים יפים, תראו את צחי, איזה בחור יפה יצא משם... אחים יקרים ואהובים שלי, אתה תקוע באמצע דימונה. לא, זה היה רחוק מדימונה, אם הייתי קרוב לדימונה אז היינו מתקשרים למישהו. באמצע סוף העולם... אתה יודע, כשמנסים לתפוס מישהו להביא דלק,

הוא אומר: איפה אתם נמצאים? -וואלה, לא יודע. אמרתי: שלטים - גמלים, וכל מיני כלבים נובחים לך מההרים "האו האו האו האו האו", שועלים, לא יודע מה זה היה. אז הכי קל להגיד: אה, אה, כולם נוסעים, דווקא אני, בורא עולם, בלי דלק עכשיו? נכון שזה היצר הרע? שב באוטו, תשיר שיש לך אוטו בכלל, נשמה טהורה שלי, וואלק מה, אני אשכח לאבא את כל מה שהוא נתן לי? אני שואל אותך, בחורה רווקה, אני יודע שאת רוצה להתחתן, אבל בבקשה ממך, בבקשה ממך, איפה כל הדברים שקיבלת ממנו מאז היותך ילדה?! לגדול עם שני הורים טובים. אתם יודעים מה, אני מסתכל על הבנות שלי ואני אומר להן: בנות יקרות, תעריכו את זה. אני לא קיבלתי חיבוק מאבא שלי,

בחיים! לא באשמתו, כשהייתי ילד בן 11 הוא עבר תאונת דרכים - נגמר. הוא לא חזר להיות אבא. פעם בחיים אבא שלי לא בא אליי, אמר לי "יגאל, מה שלומך?" אני לא כועס בכלל עליו, אני יודע שהוא לא אשם בכלל. אני גדלתי בפנימיות בכלל, לא יודע מה זה אבא, ואני רואה איזו ילדה כזו שקצת בוכייה וקצת קשה לה, ואני אומר לה: גברת, יש לך שני הורים אוהבים. את יודעת להעריך את זה שאבא שלך אכפת לו, בא בלילה, שואל "מה שלומך, בתי?" פותח את הדלת? בחיים לא ראיתי את זה. בחיים לא שמעתי את אבא: מה נשמע... לא באשמתו, עוד פעם. וכשלפעמים אומרים לי: "תשמע, אני אוהב את אבא שלי", אני לא מבין איך זה הולך, כאילו אני מעריץ את מה שהוא נתן לי

כי אני לא ראיתי אבא. ועכשיו אני אומר לכם: אחים יקרים, מי שגידלו אותו שני הורים טובים עם אהבה וחום, אתה לא מעריך את זה, נשמה, שהנפש שלך בריאה? שהיו לך הורים? ואתה לא יודע כמה זה מחזיק אותך שתמכו בך והיו לידך. ואתה יודע, אתה שובר משהו... פעם עשיתי תאונה עם איזה רכב, אין לי אבא עכשיו שאני אלך אליו: אבא, תשלם לי את הכסף. אני הולך, עובד בימי שישי ומוצאי שבת בשביל לשלם את התאונה שעשיתי. כלומר, במילים פשוטות, אחים יקרים, בואו נרד רגע לדברים הפשוטים, באמת לדברים הפשוטים, שזה ייתן לכם דלק, וזה, אני אומר לכם דבר אחד: זה ייתן לכם את ה... זו אולי הנקודה החשובה ביותר, זה וזיכוי הרבים שאני אדבר בהזדמנות

אחרת, ואני מפציר בכם - תלכו עכשיו בכל הכוח, לכו תראו לקב"ה שאתם אוהבים אותו, אנחנו בבלבול אחד גדול, ואנשים מבולבלים, ויש לי חלישות הדעת, אחים יקרים שלי, חלישות הדעת לפעמים. יש לי חוזק, אני בא לפה, אני מקבל כוח אדיר, אבל לפעמים אני הולך למקומות שאנשים רחוקים רחוקים רחוקים, אין להם את בורא עולם, שונאים דתיים. וכואב לי הלב, כואב לי הלב, אלו יהודים, בנים של אברהם יצחק ויעקב, אחים, כולנו צריכים לצאת לעזור להם. דיסקים, שיעורים, עוד חבר תביא איתך לשיעור, אני לא יכול לבוא לאנשים, "תבואו לשיעור שלי", אתם יכולים להביא אנשים. אתה הולך לשיעור, את הולכת לשיעור של חברה, תביאי איתך עוד יהודייה. את מצילה

יהודייה, את מקרבת אותה לאבינו שבשמיים. זה הכלל. בורא עולם רק על זה ייתן לך את משאלות ליבך. אבל דבר לא פחות חשוב, אח יקר שלי, לפני שאתה מבקש שנה טובה, אני שואל אותך איך הייתה השנה האחרונה. אני שואל את אלו שלא הצליחו להתחתן השנה, שלא קנו דירות השנה, שלא הצליחו אולי במבחנים השנה, שנכשלו בטסטים השנה, אתכם, אתכם בורא עולם שואל, אתכם בורא עולם שואל: מה הייתה השנה האחרונה שלך? ואם אתה תעצור רגע, אח יקר שלי, ותספור את האנשים שלא מגיעים לסוף השנה חיים בכלל, את האנשים שלא הגיעו לסוף השנה בריאים, ואתה מגיע בעזרת השם, ותגיע בריא אולם לעד לעולם. יש אנשים, אני באמת לא נעים לי להגיד את זה, מי שתורם למסעדה

400 שקל לעשרה אנשים, אני מבקש ממנו, תבוא לראות מה אתה עושה. היום בא לי הבחור, אמר לי ש-100 איש אכלו במסעדה. לא היה יותר אוכל. מה אני יכול לעשות? זה מה שיש, אני אדם אחד. תבוא תראה אנשים שאין להם אוכל, תבוא תראה אברך שבא עם שמונה ילדים שלו לאכול ארוחת צהריים, אחי. בסדר? ותחזור הביתה ותגיד לעצמך: אותי אלוקים לא הכריח ללכת לאכול במקום שזה בחינם, היה לי כסף להביא. לא משנה מה אכלתי, היה לי אוכל על השולחן. הייתה לי אישה בריאה לידי, אח יקר שלי, היו לי ילדים בריאים, לא הייתי איתם במיון פעם אחת השנה. אז נכון שהם לא הילדים הכי מוכשרים בעולם, אבל איך אתה לא מצליח לראות את כל הפרטים הקטנים שבלעדיהם אין

לנו חיים? אני הייתי שנה אחת עם הבת שלי בשלושה ניתוחי לב, אין בית! ביום אשתי הייתה, אני לא זוכר איך התחלקנו, אני ביום, היא בלילה, אין בית. הילדים, כל אחד נמצא אצל אחות אחרת, שנה שלמה בתי חולים, כל ניתוח זה חודש-חודשיים, לא זוכר בדיוק את כל הפרטים. השנה, ברוך השם, בורא עולם, ישתבח שמך לעד לנצח נצחים, הילדים שלי היו בבית בריאים וחזקים. הם רבו, הם השתוללו, הם שברו, הם בזבזו, אבל הם היו בריאים, לא הייתי צריך לקחת אותם פעם אחת למיון! היה לי כל פעם את הכסף. עכשיו לפני שהן חוזרות לבית הספר, עולים לכיתות, כל אחת עולה לכיתה, היא רוצה בגדים חדשים, כיתה חדשה, ספרים חדשים, ילקוטים חדשים. מודה לך, אבא,

שהיה לי את הכסף לתת להן, היה לי כסף לתת להן. יש אנשים שאין להם לתת להם. אני מודה לבורא עולם שנתן לי חברים טובים, שאני יכול לשבת עם מישהו ולשבת איתך סתם על כוס בירה, לשבת איתך ולקשקש איתך ולפטפט איתך, שיש מישהו שמוכן לסבול אותי. הרגעים הפשוטים בחיים שלנו, הפשוטים, הקטנטנים, מי שיודע להעריך את הדברים הקטנים, בורא עולם ייתן לו את הדברים הגדולים. וזה סוד של זוגיות אמיתית, אח יקר שלי. זוגיות אמיתית לא נמדדת כשאתה רואה את אשתך זוהרת ומצליחה ומוכשרת ומדהימה אותך, ואתה אומר "אשתי היקרה, אני אוהב אותך", על זה לא תקבל שכר ולא כלום. כשהיא תבוא אליך לא במיטבה, לא במיטבה ולא נראית בדיוק כמו שאתה רצית

לראות אותה, אבל אתה בא אליה ומרים אותה כי אתה לא תשכח לה לעולם כמה רגעים היא הייתה לידך. ואמרתי לכם פעם אחת: הרגע שבו הרגשתי כמה אני אוהב את אשתי זה היה ברגע הכי חלש שלי בחיים. לפני שנתיים קיבלתי התקף חרדה באמצע הלילה. חודש אלול, חודש מטורף, זה היה בחודש אלול, אני זוכר. לילה, שתי הרצאות, שתי הרצאות, שתי הרצאות, הרצאה ביום, שתי הרצאות בלילה. לא עשיתי "לימיט", לא עשיתי הגבלות, לא עשיתי כלום, ובסוף, פתאום שתיים בלילה אני קם, כל העולם מסתחרר לי. אני מרגיש ממש כל העולם... והדופק עף לי לגבהים מטורפים. לא ידעתי מה זה, נראה כמו התקף לב, מייד הערתי את אשתי, אמרתי לה: תזמיני אמבולנס. והתחלתי לעשות

וידוי. מה זה, התקף מטורף זה היה. בא אמבולנס, לקחו אותי לבית חולים, אני שוכב בבית חולים, חלש, אפיסת כוחות, אין לי כוח לכלום, הדופק שלי עולה, כולי... קר, חם, משתגע. ואני רואה איך שאשתי, ברגע שאני נראה סמרטוט אולי הכי חלש בעולם, שבר כלי, לוקחת ומזיזה לי את הכרית ומנקה לי את הזיעה ומגישה לי את הכוס ורצה לדוקטור: בוא הנה, כואב לו, בוא תיתן לו כדור. ופתאום אתה רואה שכשאני הכי חלש בעולם, תראה איך היא איתי. אתם מבינים את הנקודה הזו? זו נקודת אמת שנכנסת לך, שאתה יודע שיש פה בן אדם שלא ישכח אותך אחרי שכבר אין לך את היכולת לתת לו, שהוא יהיה איתך באמת. זוגיות בנויה על אחד ועוד אחד ועוד אחד. וגברת יקרה,

אני מבקש ממך, כואב לי להגיד את זה, אני לא אוהב להעליב אף אדם, אבל ישנן נשים, שהבעל, שיהיה בריא, מנסה לרצות אבל היא לא... ולצערי הרב, אין הרבה כאלה, ואני מאחל לכם שלעולם לא תהיו בקרבת אנשים כאלה שלא ישפיעו עליכם. שהבעל קונה והוא לא מוכשר, הוא לא קונה את השרשראות הכי יפות בעולם כי הוא לא יודע, הוא לא מבין כלום מהחיים שלו. הוא קונה בושם בריח של "פליט" של שירותים, ישתבח שמו לעד. זה מה שהוא יודע, זהו, זה מה שהוא יודע. וכל פעם היא מעירה לו הערות, כל פעם: אוף, זה מה שבחרת לי? זה מה שנתת לי? לקח אותה לטיול בישתבח שמו, בצפון, אומרת: רק צפון? למה לא גיאורגיה? למה לא לקחת אותי לשווייץ? למה לא לקחת...?

יש פה, נשים יקרות, יש פה חוסר. אני שואל אתכם, איך אחת כזאת תאהב את בורא עולם? אין סרט כזה. ואני אגיד לכם מה? היא חיה חיים של ריקנות, אין לה כלום כי מה שתיתן לה היא לא מעריכה. וזה אני שואל אתכם, אחים יקרים, אתם רוצים לחיות בחיים שאתה לא מרגיש שאתה צריך להגיד תודה לאף אחד? זה אומר שאתה לא מעריך אף אחד, שאתה לא מעריך שאף אחד נתן לך. במילה אחת זה אגואיסט, אבל במילה יותר גרועה זה חיים של ריקנות. וזה השורש, זה השורש, זה הדלק שנותן לי לקום ולבוא לשיעור, זה השורש שנותן לי כשאני בא למשרד, שואלים אותי: הרצאה פה, הרצאה פה, הרצאה פה... עכשיו, דוגמה אני אתן לכם, דוגמה קלאסית, שבת אני נמצא בנהריה. שבת

התחזקות בבית מלון בנהריה, מתקשרים אליי, מתקשרים למשרד כמובן, הגברת שואלת אותי: הרב, התקשרו מצה"ל, יש להם איזו חופשה של קצינים של חיילי צבא ההגנה לישראל, שהשם ישמרם ויחייהם לעד ולנצח נצחים, הם בדרך לנהריה, לא יודע באיזה מקום, מבקשים שתבוא להרצאה. וואלק, דחילק, אני גמור. איפה יש לי כוח? איפה יש לי כוח? אני יום חמישי חוזר מאוחר בלילה, יום שישי זה היום הכי שאני לא מדבר הרבה. אתם יודעים מה עלה לי בראש באותו רגע? אני אומר לכם את האמת, אני לא אומר את זה להראות לכם שאני צדיק, יש לי אפילו דמעות בעיניים כשאני מדבר על זה, החיילים האלה, כשאני ישן בבני ברק, חורפ... הם נמצאים אצל החיזבאללה, יימח שמו וזכרו,

ינעל אבי אביו, נסראללה הרשע המכוער הזה, הם שם שוכבים בג'בלאות, ובעזה עוד יותר מכוערים - גם שם נמצאים בעזה. אלו החיילים. יש לי מהם טובה, כן. המעט מעט שאני יכול להחזיר להם זה לעצור, אם אני יכול להרים ולעזור קצת, אני אעשה את זה. קשה לי מאוד, אפילו לא שאלתי "משלמים, לא משלמים", כלום. הדרייב החזק ביותר שיגרום לך לעשות דברים טובים ואמיתיים לאשתך, לילדים שלך, לבורא עולם בסופו של דבר - אם הלב שלך מלא הערכה. אם הלב שלך מלא הערכה. ואני אגיד לכם את האמת, אם יבוא חרדי עכשיו, ואני מתבייש בזה, וחלילה יגיד מילה לחייל, זה לא שהוא טיפש. טיפש, אולי ניתן לו איזה כדור, איזו זריקה, יש היום, ברוך השם, טכניקה חדשה,

חשמל לתוך המוח. או, אני אוהב את זה. אני אוהב את זה. יש אנשים שהייתי עושה ככה: "כנס", נותן לו אחד... זה, תן לו 220 וולט לתוך האונה הימנית, אין לו כלום שם, ריק. יעני, אתה עושה ככה, אתה שומע קחחח... כלום, לא זז כלום. מכות חשמל לתוך המוח, אולי יתרענן משהו שם. ויש אנשים, טיפשות אפשר אולי לרפא, נלמד אותו, אחי. כפיות טובה, אדם ריק, כלום, יבש לך בפנים, את זה אי אפשר לפתור. אולי אם הוא יבוא ויתרגל, אני אנסה בעזרת השם בכמה זמן שנשאר לי. הבן אדם הזה, החייל הזה, לא דתי, כן דתי, אתה חי במדינה, בירושלים, לא משנה איפה אתה חי, וזו המציאות, שעכשיו יש פה, לצערי הרב, ערבים צמאי דם, צמאי דם. הוא מוכן לעמוד לא

משנה איפה בשבילך שם, לך תנשק אותו! אתה חייב להיות בן אדם שיודע להעריך מישהו שנותן לך. כי אם אתה לא יודע להעריך, אתה אין לך כלום! כלום אין לך! הילד שלך הגיש לך כוס תה, לא אמרת "תודה רבה", אחי? למה לא אמרת "תודה"? למה? מאיפה זה יוצא שאתה לא אומר "תודה רבה" לילד שלך שהביא לך כוס תה? מאיפה זה יוצא שהבן שלך בא אליך ואומר לך "אבא, בוא אני אעשה לך מסאז'", לא בא לך מסאז', תגיד לו "תודה" על זה שהילד שלך רצה לעשות לך מסאז' כי אתה צריך לדעת להעריך: יש לי ילד שרצה לעשות לי מסאז'. וכשהבת שלי שואלת אותי... הן מגהצות לי חולצות, שיהיו בריאות הילדות, אשתי כבר ברוך השם יצאה לפנסיה, הילדות למדו לגהץ, מגהצות. אז

לפעמים הבת שלי, יש לי שיעור, הבת שלי: "אבא, אני אגהץ לך חולצה?" איזו מתנה קיבלתי מבורא עולם, איזו מתנה קיבלתי מאבא שבשמיים שהבת המתוקה שלי באה, והיא יודעת שאבא יוצא לשיעור והיא אומר לי: "אבא, לגהץ לך חולצה?" לא, יש לי פה כבר חמש חולצות מגוהצות אבל תודה רבה לך, בתי. תודה רבה לך, בתי, שרצית לתת לי. יש אנשים שיסתכלו, יגידו "לא" וימשיכו הלאה. אני חושב שיש להם בור רגשי עמוק מאוד. לא יודע איך תקרא לזה אבל יש לו חוסר אחי, חוסר, אחי. ואלו האנשים הממורמרים. וממורמר כל החיים שלו יישאר ממורמר, הוא יהיה ממורמר עם אשתו, עם הילדים שלו, בבית מלון, בעבודה שלו, על בורא עולם הוא יהיה ממורמר. על בורא עולם, וזה

הבן אדם שהכי קשה לי לראות אותו ולדבר איתו. אני אדבר איתו עד הגבול שאני אדע שהוא לא רוצה להקשיב. לפעמים באים אליי אנשים ויש להם שאלות על הקב"ה, אני מדבר איתם מעומק ליבי, אני נותן 100 אחוז ממה שאני יכול. ברגע שאני קולט שהוא לא רוצה להקשיב, אני בורח ממנו. בשבילי - הוא מרעיל אותי עכשיו. אתה עיוור, אחי? אתה עיוור? אתה לא רואה? מדינת ישראל חיה וקיימת פה מול כל כך הרבה אויבים. אנחנו סך הכול שישה מיליון, יש פה שני מיליון ערבים איתנו. רק מצרים זה איזה 100 מיליון, במצרים יש 100 מיליון. מיליארד מוסלמים בעולם שכל מטרתם זה להגיע למסגד אל אקצה ולשטח את השטח משם והלאה. ואנחנו, עם ישראל, שישה מיליון, שישה

מיליון שיש לנו גיס חמישי בתוכנו "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל "ה' שומרך, ה' צילך על יד ימינך". הנה, עכשיו הבנתי בסוריה או בלבנון, הורידו מפעל לדיוק בטילים, משהו שהם התחילו לייצר טילים, לא קסאמים סתם, שיודעים לדייק, כלומר הם ידעו להגיע, השם ירחם, אני לא רוצה להוציא את זה מהפה. ובורא עולם, ישתבח שמך לעד! תגידו המודיעין הישראלי, נכון? אכבר מודיעין שבעולם אם בורא עולם לא יפתח להם את העיניים. את הכור בסוריה, הראו לי סרטון, אתם יודעים איך מצאו את הכור בסוריה? במקרה, מקרה - רק מה', ישתבח שמו לעד. המודיעין הישראלי שעלה כביכול על הכור של סוריה. אני לא יודע בדיוק, לא זוכר את כל הפרטים, אבל עבר שם,

פתאום הוא רואה... אמרו לו על איזה שטח, תראה, משהו מוזר קורה בשטח הזה, בן אדם עובר במקרה, ומהון להון, מהון להון, ישתבח ויתעלה שמו לעד, מורידים את הכור בסוריה ונעלם. אח יקר שלי, נשמה שלי, אם אתה לא תראה את זה... ויש כאלה שבוחרים לא לראות, בוחרים לא לראות כמה חסדים מסובבים אותם עשרים וארבע שעות, ובגלל זה לא מכבדים את ההורים שלהם. אימא שהביאה אותך לעולם, אח יקר שלי, איך אתה צועק עליה? תסביר לי. אתה הרי... הגמרא מספרת על דמא בן נתינה שהיה גוי והיה לו כיבוד אב ואם, הוא היה שר צבא, יושב מול כולם, ואימא שלו באה אליו, לא הייתה מאה... תופסת את הכפכף, נותנת לו על הראש נעל, טראח, מורידה לו אחד על הראש

ודמא בן נתינה מוריד את הראש, מרים את הכפכף, מחזיר לאימא: בבקשה אימא, נפל לך הכפכף מהרגל. הוא נהיה עשיר גדול בזכות זה. אימא הביאה אותך לעולם, אימא דאגה לך, לא משנה טובה, חכמה, לא משנה, היא הביאה אותך לעולם, נשמה. חבר עשה לך טובה - אתה חייב לו. יש לי חברותא שלומד איתי ואני לא אוהב לבקש ממנו. לא אוהב לבקש ממנו, זה הרב פריוף שיהיה בריא. מה אני לא אוהב לבקש ממנו? אני רוצה כוס מים, אני קם לבד. -למה? למה? תגיד לי, אני אביא לך. אם אני אביא לך כוס מים, אני חייב לך ואז תגיד לי: תבוא להרצאה במושב אביבים על גבול נסראללה - אני חייב לך, אחי. אני מעדיף בני ברק, אחי. תפתח את החלון - אני קם לפתוח את החלון,

אני אומר לכם את האמת. הבסיס הזה של הכרת הטוב, אני מבקש מכם, תקלטו רגע את המסר. הכרת הטוב, זה אומר עזרת לי, אחי, אני לא אשכח לך את זה. אני מעריך אותך על זה. אם אני אוכל להחזיר לך, אני לא יכול להחזיר לכולם. כל מי שתרם ל"יביע אומר", אני לא יכול להחזיר לו. אני נותן דברי תורה, את כל הנשמה שלי אני נותן במילים שלי לעזור לאחרים. אבל אני חייב לו במה שאני יכול. זה כוח שאתה תוכל לבוא, בעזרת השם, שאת תוכלי לבוא לקב"ה. ואני אומר לכם את האמת, אחים יקרים, הגמרא מספרת על אחד מהאמוראים, תראו מה זה, תראו מה זו הסתכלות של יהודי, הסתכלות טהורה, טהורה אמיתית, שהיה אומר... אשתו הייתה, ישתבח שמו לעד, וואלה, איזו

אישה, משהו עולמי. היה אומר לה "תעשי לי אורז" - עושה לו בורגול, "תעשי לי קוסקוס" - עושה לו חומוס, "תעשי לי דגים" - עושה לו כבש. הפוך, תמיד אבל. בכוונה, לעצבן אותו, למרר לו את החיים. הבן שלו, הוא היה אמורא - מחיה מתים הבן אדם הזה היה, זה היה רבי חייא אם אני זוכר, אני תמיד שוכח את השם שלו. רבי חייא, נכון? רבי חייא. הבן שלו אמר: וואלה, תראה, יש לי קומבינה, אני אעזור לאבא. איך אני אעזור לאבא? אבא, מה אתה רוצה לאכול? -היום בא לי פלאפל. הוא אומר לאימא: אימא, הוא רוצה סביח. סביח? את שתי העיניים אני אוציא לו, אני אעשה לו פלאפל. וואלה, בא, מביא פלאפל. הוא אומר: יו, מה קרה לה זאת? עוד פעם: אבא, מה אתה

רוצה? אני רוצה שניצל עם פירה. בא אליה: אבא רוצה גונדי. קציצות בשר. אה, גונדי? אני אראה לו מה זה, אני אעשה לו אוכל אשכנזי, שניצל עם פירה. מביאה לו שניצל עם פירה. האבא אומר: משהו קרה פה לגברת. הוא אומר לבן: תגיד לי, מה קרה פה? אומר הבן: אבא, זה אני עשיתי את זה. אני הבנתי שהיא כל פעם רוצה להתעלל בך, בשביל מה לתת לה להתעלל? אמר לו: לא, בני, תן לה, היא נהנית מזה? היא נהנית מזה לראות אותי עכשיו, יעני רואה את האוכל שלא רציתי? אל תפסיק לה את זה. מה שאני אמרתי תגיד לה, שהיא תעשה ההפך. ואז הוא אמר לו משפט. ואז הוא אמר לו משפט, זה משפט שבעצם מתמצת את כל השיעור. אישה רעה יש לו, אני בטוח שזה לא הסתיים

באוכל, אני בטוח שהוא רצה לישון על מיטה גבוהה - עשתה לו קצרה, הוא רצה גרביים בלי חור... אני כהן, מה הסיוט של כהן? זה גרב עם חור. אני לא יודע אם... מי שכהן יודע על מה אני מדבר. אתה עולה ברכת כהנים, אחי, מוריד נעליים, ואתה מרגיש שהאצבע הגדולה מאווררת יתר על המידה... אמיתי. ואתה מתפלל שזה סתם איזה משב רוח עבר וזה לא משהו מיוחד, אתה מסתכל למטה וקולט - יש חור בגרב. אין ריכוז, ברכת הכהנים הזו אין בה ברכה למה אתה כל היום חושב שכל בית הכנסת מסתכל על הרב יגאל איך הוא הולך עם חור בגרב. עכשיו, כשאני שמעתי את הסיפור הזה, אני שמעתי את הסיפור הזה, כשקראתי את הסיפור בגמרא שהיא הייתה כל פעם הופכת לו את האוכל,

אמרתי... אני מאוד מאוד אוהב, עם דמיון מפותח, אמרתי: יאללה, בוא ניכנס לסרט, מה היה קורה אצלם בבית כאילו? בטח הייתה עושה לו גרביים עם חורים אבל שכל ארבע האצבעות נכנסות בתוך החורים. בטח הייתה משאירה לו את המכנסיים, או מחילה, את הלבנים, משאירה לו את זה עם... שבוע שעבר ולפני שבועיים ואומרת לו: זה מכובס, זה חדש בשבילך, טרי טרי. מה, זה נגמר רק באוכל? היא התעללה בו כנראה לאורך כל הדרך. מה אמר לו רבי חייא לבנו רב? אמר לו: בני, דיינו שמגדלות ילדינו לתורה ומצילות אותנו מן החטא. הוא מצא שני דברים שהאישה הזו עושה, טובים, לא ייאמן כי יסופר, שני דברים מהמיליון דברים שאישה עושה לבעלה ובעל עושה לאשתו, הוא

אמר, יש לי שני דברים טובים שהגברת עושה לי: היא מגדלת לי את הילדים לתורה ומסירה אותי מן החטא - דיינו! כלומר, הוא הצליח לדלות מכל הרע שהיה בגברת הזאת - אני לא שופט אותה, אני מפחד לשפוט אותה שלא תבוא לי בחלום גם... אני לא שופט אותה, לא יודע בדיוק מה הסיפור שלה, מה קרה שם, אבל מכל הרע שהיה שם, הבחורצ'יק שלנו, ישתבח שמו לעד, מצא שתי נקודות, שני יהלומים קטנטנים בחיים שלו, ואמר לבן שלו: תן לה ליהנות, מגיע לה, כי היא מסירה אותי מן החטא והיא מגדלת את הילדים שלי לתורה. הוא ידע להעריך שני דברים שלכאורה אין גבר בעולם שיעשה את זה בשביל אשתו. אם היא תכין לו אוכל הפוך ותשים לו חורים בגרביים, ישתבח שמו לעד,

מגדלת את הילדים, לא מגדלת את הילדים, ישתבח שמו לעד... אני כבר קולט את צחי, על רוגטקה הוא שולח אותה. הוא עושה רוגטקה... מעיף אותה, ישתבח שמו לעד. אבל היא מגדלת... אה, שתגדל את הילדים, תלך... אנחנו לא יודעים להעריך באמת את הנקודה הזו. יש לך ילדים, אחי, היא מגדלת לך אותם. וזה מה שהשם שואל אתכם: הלו, אתה שם שכל הזמן אומר לי "הב הב הב הב הב הב", אותה אחת שכל הזמן קוראת 40 יום פרקי שירה, 72 יום אצל הרב מזוועהיל, נוסעת לעמוקה ושופרות ותוקעת בקמע של זה וקמע... כל שבוע ברדיו קמע חדש, קמע של זה, שמן המערה, מצאו את הסנדל של רבי יוחנן הסנדלר, אי, איזה... מה זה, קמעים היום זה דבר מטורף, אני אומר לך, צמיג

שנסע עליו... איך צמיג נסע? אבל לא חשוב, מציעים סגולות וסגולות ואנחנו קופצים כמו נמרים. שואל אותך הקב"ה: בתי, נסעת לעמוקה, אבל את מה שיש לך עד היום, יש לך הכרת הטוב בתוך הלב שלך למי שאת? אני מסתובב בגיאורגיה, אני רואה שם את הגרוזינים הגויים, אני אומר: וואלק, בורא עולם... הם באמת מרובעים, אחי. הגויים, הגויים, לא היהודים. היהודים יפים. היהודים יפים. היהודים יפים. אבל הגויים - אחי, אני עומד שם בזה ואומר לבת שלי: בתי, תראי, אם היית נולדת פה עכשיו כמו הגיאורגי הזה, הקובייה הזה, החמוד הזה שעומד מולי? אתה מבין, אחי? ההוא יושב שם והוא מוכר תירס קלוי כזה, תירס על האש, מוכר בלארי, לארי אחד, זה יעני שקל

ועשרים, עומד שם כל היום, יעני מקסימום מכר חמישים לארי. יום שלם, קור, בהרים שם קר, הרי הקווקז, חמישים לארים, מכר חמישים זה, יעני 70 שקל יצא, הבן אדם חוזר הביתה, שמח, לא שמח, לא יודע, אבל תשמע, אני לא יודע איך נראית אשתו כאילו כמה יש להיות שמח... אבל הבן אדם... צחי, מספיק. נשמות טהורות שלי, שאלתי את הבת שלי: תראי, בתי, תראי אותו. עכשיו, הוא יציר כפיו של השם יתברך, אני לא מזלזל בו לרגע, יש לו חיים. אבל אבא'לה, תודה. אבא'לה, תודה רבה לך שזיכית אותי, ואני צורח את זה: להיות חלק מהאומה המדהימה הזו שקוראים לה עם ישראל! זכיתי להיות יהודי! זה כפיים לבורא עולם, ישתבח שמו לעד. תשמעו, אחים יקרים ואהובים

שלי, בואו, בואו נתרגל רגע. בואו נתרגל, בסדר? סוף החודש, תשמעו לי, תעשו את מה שאני אומר לכם. מי אומר את זה? שכחתי כבר מי אומר את זה, אבל מישהו מהגדולים אומר את זה: אחרי הפעולות הולכים הלבבות. אז בואו נעשה עכשיו סדר קטן בחיים. אשתך הכינה לך כוס קפה. בוא נגיד בבית זה ברור, אשתך הכינה לך כוס קפה: בוקר טוב, בעלי, הקפה על השולחן. תעצור, תעמוד, תסתובב אליה, תסתכל עליה, אני לא צוחק בכלל, "תודה רבה, אשתי, על הקפה". וגם אם היא עשתה לך אותו עם מלח בטעות בלי סוכר, זה קורה, "תודה רבה" ותעשה קפה לבד עכשיו... אל תיקח סיכון, אתה יודע, אחרי זה לך תדע... אני לא צוחק בכלל, אחים יקרים שלי. הבנות שלי, אחד הדברים

שמטריפים אותי, זה ש... היום כבר הן יודעות. חזרנו מגיאורגיה: כן, בנות, יש לכן משהו להגיד לאבא? במקהלה: "תודה רבה לאבא שלקח אותנו לגיאורגיה". מקהלה. אוי ואבוי להן אם הן לא יגידו את זה. אני לא צריך את זה, באמת שאני לא צריך את זה. הן צריכות את זה. וכל פעם שהיא באה ואומרת לי: אבא, אני צריכה גבות. תראי את שלי, בלי גבות, בלי כלום, הכול בסדר. בגיאורגיה אין גבות, בגיאורגיה, אצל הגויים. היהודים יפים, באמת, נכון? היהודים שהיו איתנו יפים. ההם אבל ישתבח שמו לעד. אתה מבין? כמה כסף? לא יודע, 40 שקל, 50 שקל, לא יודע, יכול להיות גם שזה יותר, שזה פחות, אבל לא חשוב. קחי גבות, מאמי. -תודה רבה, אבא, שנתת לי כסף

לגבות. נשמות טהורות שלי, באמת אני מבקש מכם, הלכת להסתפר, אתה קם מהכיסא, "תודה רבה שסיפרת אותי". זה כל כך פשוט. זה כל כך פשוט. אני מאחל לכם שתיפלו תמיד אצל ספרים טובים. יש ספרים, אתה נופל אצלו, ישתבח שמו לעד, מלחמת עולם שלישית, עשה לך קרחת בכל הפרצוף, יצאת עם קצת שיער מהספר, "תודה רבה שריחמת עליי, אחי, "ואני יכול לצאת לרחוב". תגיד "תודה רבה", נשמה. נהג אוטובוס, אני יודע, אני היחיד, היחיד, אף אחד לא אומר לו "תודה רבה", במיוחד אצל גויים. היה נהג שלקח אותנו, נהג שלקח אותנו גיאורגי, לא יודע, לקח אותנו וזה, בחור נחמד, מתוק כזה, לקח אותנו, וכל פעם מגיעים למקום - "טנק-יו", "מדלובה", "מדלובה". אני בכל

מדינה שאני מגיע, הדבר הראשון שאני שואל: איך אומרים תודה באותה מדינה. למדתי את זה מהרב אלישיב. אני יודע - במקסיקו "גראסיאס", "מוצ'ו גראסיאס" זה תודה רבה. בברזילאית כבר הספקתי לשכוח, איך אומרים? בפורטוגזית, איך? "אובריגדה", "אובריגדה", נכון. אתה גם ברזליאית יודע? כל הכבוד. אני מגיע למדינה, ברוסית זה "ספאסיבה", "ספאסיבה", "חרשו", לא יודע את ההמשך. באנגלית זה "טנק-יו", "טנק-יו סו מאצ'", "טנק-יו וורי מאצ'", למה אני אומר את זה? תראו, הרב אלישיב - זה קראתי בספר ולמדתי מזה מוסר השכל, הרב אלישיב, עליו השלום, זכר צדיק וקדוש לברכה, הוא נפטר בן 102, בלי עין הרע או עם עין הרע, הוא נפטר כבר, מה יעזור? יש

כאלה אומרים לך "בלי עין הרע", הוא נפטר, מה עין הרע עכשיו? אבל שיהיה בריא בגן עדן. בקיצור, אז הוא פעם היה צריך ניתוח לב מאוד... שנה-שנתיים לפני פטירתו הוא היה צריך ניתוח לב מאוד מסוכן. הביאו דוקטור מיוחד מארצות הברית, הפעילו המון קשרים, הוא היה גדול הדור, הפעילו קשרים. הרב אלישיב התעורר מהניתוח ואמר לעוזר שלו: "איך אומרים תודה באנגלית?" אז הוא אמר: בשביל מה כבוד הרב צריך? אנחנו כבר אמרנו לו מספיק תודות. הוא אמר: לא, לא, לא, אני צריך להגיד לו תודה. מאיפה הוא למד את זה? בחזרת הש"ץ יש 19 ברכות: "רפאנו", "סלח לנו"... יש ברכה אחת שכולם אומרים ביחד: "מודים אנחנו לך". למה "מודים אנחנו לך" כולם אומרים

ביחד ולא נותנים לחזן להגיד? כי תודה רבה לא שולחים שליח, תודה רבה תגיד אתה. כולם משתחווים ואומרים "מודים אנחנו לך", את זה החזן לא יכול להגיד בשבילי. הגעת למקום, מישהו עשה לך חסד, לא משנה, אתה יודע מה, ניסה לעזור לך, "אקסיוז מי, וויר איז דיס?" ההוא מהבול לא יודע - תודה רבה. תודה רבה, הוא ניסה לעזור לי, הוא לא הצליח, מסכן - תודה רבה! משהו בסיסי ביהדות. אין לך את זה? תגיד את זה. אלו שגרים אצל ההורים שלהם, אני מבקש מכם, אני אגיד לכם דבר אחד, בגיל שלכם לא היה לי מישהו שיגיד לי את זה. ואני בכיתי על זה ימים ולילות כי לא הייתי ילד הכי טוב בעולם, לא הייתי פוגע בהורים וזה, אבל לא הייתי מספיק עם שכל, לא

היה לי מישהו שיבוא ויגיד לי. אני מבקש מכם, הסדין שלך מסודר על השולחן, צא החוצה לזה, איפה שאימא נמצאת, במטבח: אימא, תודה רבה על הסדין. מגיע לה את זה, היא ניקתה לך, היא סידרה לך את החדר. היא הגישה לך חביתה על השולחן, קרקר. בחורה שגרה עם ההורים, אני מבקש מכן, תעשו את זה היום, אתן תראו מזה תוצאות. לא אומרים תודה ככה לחלל החדר, תודה אימא ששמת לי אוכל, שגיהצת לי, שדאגת לקחת לי מקופת החולים, להביא לי את התרופות מאיפה שצריך. לא משנה, דבר קל שבקלים. ככה אתם יודעים מה קורה ללב שלכם? הוא מתמלא בתודות, הוא מתמלא בהערכה. אותו דבר כלפי בורא עולם. החודש הזה, אחים יקרים ואהובים שלי, זה חודש שאנחנו צריכים

להשתדל יותר. גם אם כל השנה עשינו שטויות, וזה לא עבודה בעיניים, חודש אלול, חודש הרחמים, קמים לסליחות, הספרדים 30 יום קמים לסליחות בלילה ואני רואה נוהרים - איזה חבר'ה צעירים באים לסליחות מכל העולם כולו. איך זה מחמם את הלב, הלב שלהם מתקרב לאבא שבשמיים. אוי, אבא'לה שבשמיים, אני יודע שלא הייתי מושלם השנה, אני יודע שלא הייתי מושלם, אבל אבא, תדע לך, אני מראה לך עכשיו מה הלב האמיתי שלי רוצה. עכשיו אני מראה לבורא עולם מה אני באמת. עכשיו אני אשתדל להתפלל תפילה במניין גם אם כל השנה פספסתי קצת, עכשיו אני אשתדל קצת יותר בצניעות גם אם כל השנה היה לי יותר קשה כי אני באמת רוצה להראות לאבא מה הלב שלי באמת

מרגיש. אני אסכם את הדברים ואומר: אחים יקרים ואהובים שלי, הכוח לתת נובע מהערכה שיש לנו בתוך הלב. ככל שאתה מעריך את מה שאתה עושה, אתה תעשה את זה מכל הלב. כשאתה קונה מתנה לאשתך ואתה עומד ב"דיוטי פרי" או בחנות של התכשיטים, ואני אומר לכם את האמת - אני לא צדיק, אשתי רצתה שעון לאחרונה, השעון שלה התקלקל מהמים, אמרה לי: תקנה לי שעון נגד מים. אמרתי לה: איזה שעון את רוצה? אמרה לי: שעון רגיל. אתה יודע, 800 שקל, 900 שקל, אלף שקל. נגד מים. הסתכלתי על האישה הזו שמלווה אותי כל כך הרבה שנים ובאמת, אמרתי לכם את זה פעם, עשרים שנה אני יוצא בשבע בערב מהבית וחוזר בשתים עשרה, אחת, שתיים. עשרים שנה היא לא... והיא

עושה את זה מכל הלב. מגיע לה שעון של 800 שקל? תגידו כן. אני אומר לכם את האמת, הרגשתי שאני רוצה לקנות לה משהו יותר טוב. עכשיו, זה לא חשבון של אני צדיק, יעני אני בא ושופוני, בכלל לא מעניין אותי. אם אני יודע ללקט ולהעריך את מה שיש לי ממנה, אני לבד ארצה לתת לה יותר. אמרתי לה: חכי, נקנה לך משהו יותר טוב. נקנה לך משהו יותר טוב. כלומר, ואני אומר לכם את האמת. עכשיו, שלא תחשבו שיש לי כוונות וצדיק וזה, פשוט, חשבון פשוט פשוט פשוט פשוט: אם אתה מעריך את מה שיש לך לצידך, ואותו דבר לגברת, אם את תעריכי את מה שבעלך עושה בבית, בדברים הקטנים, בבורג להבריג שם ולזה, וזה שהוא יוצא בבוקר והולך להביא את הפרנסה ויש לך

את האפשרות עכשיו ללכת ולקנות בגדים בצורה נעימה וטובה, גברת יקרה, את לבד תרצי לעשות לו את האוכל הכי טעים שאפשר בעולם. יהיה לך כיף לעשות את זה כי הנשמה שלך מלאה בהערכה. אתם רוצים להיות יהודים טובים? דרך אחת, אחת: תעריכו את אבא שבשמיים. תעריכו את זה שאתם עומדים על הרגליים, שיש לכם חיוך על השפתיים, שנולדתם יהודים, שנולדתם לעם הנצח, אחי, נצח, אף אחד לא ינצח אותנו. אנחנו, יש לנו מטרה בחיים, אני לא קם בבוקר סתם, אני קם בבוקר לגדל ולעשות נחת רוח לבוראי. אני בידיים הכי טובות בעולם ואני מודה לבורא עולם שנתן לי את הזכות להכיר אותו. אני לא אשכח לו את זה לעולם. לעולם לא אשכח לו את זה. ומתי שהשם ייתן לי

כוח, ואם יהיה לי את הכוח אני אחזיר לו את זה. אני חושב שזו מתנה גדולה לדעת להעריך. אני מבקש מכם, פגשתי איזה בחור שאמר לי שמסכן, הוא בדיכאון עמוק כבר הרבה שנים "ואני שומע אותך הרבה", הוא אומר לי. עכשיו, כשהוא מדבר איתי, אני שומע שהוא עושה בדיוק ההפך ממה שאני מדבר בשיעורים: הוא תקיף עם עצמו, הוא רוצה להיות מושלם, הוא כועס על כל העולם. בדיוק ההפך ממה שאני מדבר בשיעורים. לא הבנתי, הוא שומע אותי כל כך הרבה, והוא בעצם עושה נגד מה שאני מדבר. ואז גיליתי דבר חדש, הוא אומר לי שאני ממלא אותו באנרגיה. השיעורים שלי ממלאים אותו באנרגיה. אנרגיה טובה. משהו בקול כזה, באנרגיה טובה, הוא שומע אותי כדי לקבל

אנרגיות טובות. הוא קצת בדיכי, שומע אותי - מקבל קצת אנרגיה, טה טה טה טה טם, בלילה עוד פעם... שומע אותי - טה טה טה טה טם, ועוד פעם. אמרתי לו: תגיד לי, מה, אני נראה לך "דורסל"? אני בטרייה שממלאת מטענים? אתה שומע שיעור שלי ולא מפנים? לא חבל לך על החיים שלך, נשמה? אני לא באתי להטעין אתכם, נשמות טהורות שלי, באתי להשתנות יחד איתכם. להשתנות איתכם. ואני לא מתבייש להגיד שכל חיי אני תמיד ארצה להשתנות לטובה. הדברים שאמרנו היום חייבים להיכנס לא לאנרגיות, אלא ליום-יום שלנו. ה"תודה רבה" הזאת, ה"תודה רבה" הקטנה, ואתם תתחילו עם ההורים שלכם, אני מבקש מכם היום כשתגיעו הביתה ועם החברות שלך ולפעמים חברה באה ועזרה

לך במשהו, "תודה רבה, יקירתי!" המשפטים האלה שתרגילו ותכניסו ללקסיקון שלכם יהפכו אתכם לאנשים מעריכים, בסופו של דבר זה ייתן לכם כוח להחזיר לבורא עולם. שהקב"ה ייתן לכם בעזרת השם בשנה הבאה את השנה הכי טובה שהייתה לכם אי פעם בחיים. -אמן! שיהיה לכם חיוך שלא יורד מהשפתיים לעולם. -אמן! ימלא השם משאלות ליבכם לטובה ולברכה בששון ושמחה. ובעזרת השם שנזכה להגדיל את שמו של השם בעולם, אמן ואמן. תודה רבה, צדיקים.