"כך שיניתי את הגורל שלי" סיפורו של שאולי חיון

אתם צופים בהשראה יומית עם הרב יצחק פנגר תודה רבה שחזרתם אלינו והיום איתי שאול חיון שולי גר בהתנחלות בגבעה שני יעקב איפה זה אתם שואלים שכם שמאלה משהו כזה א אבל עובר חיים מאוד מאתגרים עם אבא מאתגר עם חיים מאתגרים כמו של כולנו אבל אולי קצת יותר בוא נקבל קצת מושגים לראות איך אפשר לצאת מזה לא רק טוב עם עצמך אלא גם לעשות טוב גם לאחרים שעולי מה נשמע ברוך השם מי זה שעולי מי זה שאולי א להתחיל מהיום אני היום אני ברוך השם שהו לי חיון בן 44 נשוי ואבא לעה ילדים גר בגבעה עוד מעט 11 כן גר במה שנקרא התיישבות הצעירה כן מה שהעולם קורה מאחז בלתי חוקי זאת אומרת אתם מגיעים לאיזשהו גבעה רואים פוטנציאל שמים שמה מה

פחונים קרבונים אי א שמים שמה לא בעבר זה קודם כל ממקומות האלה ק עם אישור של הממשלה וכאלה אבל א בתאום לא אישור א כן בהתחלה זה הה גרים באוטו ולאט לאט האוטו הופך להיות בית כנסת ומרכיבים עוד מבנה ועוד איזשהו מבנה פחון אול והיום ברוך השם זה ישוב של מעל 45 משפחות סתם אני א תכף נגיע לזה כי זה זה הסוף של הסיפור כמעט אבל מה מביא אנשים נכון אהבת ארץ ישראל אבל ארץ ישראל גם פתח תקווה זה ארץ ישראל גם ירושלים גם א כך קראתי ואתה מחליט שאתה הולך לגור בהתנחלות במקום של בוא לנסוע שם בלילה אה תשלם לי דבר על זה אבל כאילו לגור שמה ולגדל ילדים שמה עשרה ילדים סתם מעניין אותי מה עובר לך בראש ומה מה מניע אותך איפה

מאיפה המוטיבציה של יום יום לגור במקום שהוא מאתגר כי יש לי אידיאל מה אז באמת יש תקופות יותר מאתגרות א שנת 2000 את ה מתגרת השנה האחרונה לפני פרצה המלחמה אנחנו עושים כל יום בחו הילדים שלי נוסעים שם כל יום אני אנסע אשתי מה זה לנסוע בחווארה שמענו את זה בח היום יש מושג שנקרא עוקף חווארה ברוך השם פתחו כביש עוקף א אבל במשך שנים ארוכות חווארה הייתה הכביש הראשי בעצם לגו ליישובים איתמר ברכה אלון מורה יצר א מאות מתיישבים אלפים אפילו נסו היו נסים שם כל יום זה כביש הכניסה לשכם במקביל אז המון ערבים גם וכן יש תקופות שזה מלחיץ יותר א ויש תקופות שזה איזה שגרה ברוחה ברוך השם ש נוסים מה מביא אותך לגור במקום כזה

ולהגיד לאשתך או איתך באותו ראש אנחנו הולכים לגור יד שכם אשתי יותר קיצונית א מה שמביא אותי כן מה שמביא אותי זה באמת זה שילוב של כמה דברים קודם כל הה מאוד חשוב לנו חברה תורנית ובאמת מקום בריא לגדל בו את הילדים זה נשמע מוזר כשאתה אומר אני הולך לגור במקום שלצערי הרבה מהחברים שלי נרצחו ותלמידים שלי וכל מיני כאלה אבל אבל א בסוף ביום יום אתה חי במקום שאתה יכול לא יודע מה להשאיר את האופניים של הילדים בחוץ כדי לקשור אותם ואתה יודע מי השכנים אתהה יודע שהילדים שלך לא יפגעו חלילה ואתה יודע ש אתה יכול לבקש משכנן את האוטו ולקחת את המפתחות בפנים אתה יכול לנסוע זה חווייה יש שער אי אפשר לגנוב סתם אין שער א יש

שער יש שער אבל אני אומר זה בחווייה ש מקום שאתה מרגיש קצת כמו קיבוץ כזה של פעם מקום כולם חברים כולם אווירה של משפחה אווירה מאוד נעימה אוקיי אז זה הדבר הזה בנוסף כמובן הערך הגדול של התיישבות ובכנות היום רואים את זה הכי חזק אנחנו בסוף שם בשביל כפר סבא ורעננה ופתח תקווה וא אין לכם בעה להות כביכול מה אנחנו עכשיו המחנה הצבאי אני כביכול אניני מקצין כן בסר תותחים כזה כאילו אנחנו פה כדי ש שמישהו אני רואה בזה שליחות יש אנשים שעושים את זה בשרות הצבאי שלהם יש אנשים שעושים את זה בכל מיני דברים אחרים אנחנו עושים את זה בחיים שלנו ואו ומ שנ ניסחתי מושג כל אחד מפחד מהערבים של השכן אני היום נוסע בחוואה אני

מרגיש ממש ממש סבבה אני נוסע על ירושלים אני נכנס ללחץ מענין אני יכול להיכנס עם שכם אם צריך בכיף תין עם הילדים שלי ככה יד ביד אבל אני אנסה עכשיו ללוד אני מה זה בגלל הרגל פשוט פחד לקחת את זה לחיים ככה אני יכול להתמודד ם פחדים זאת אומרת יש לי פחדים מדבר מסוים חרדות מדבר מסו אתה רוצה להיפטר או להילחם בחרדות תעשר אותם כ זא אומרת מעשים לים חרדות נקרא לזה ככה אני חושב שזה יותר המקום של ביתו של אדם זה מבצרו בסוף המקום שאני מכיר ואני יודע ואני אני חי שם וגדל שם הוא הבית שלי כשאדם עושה את זה כל יום אז א אי אפשר כל הזמן כאילו לחיות בפחד הזה אז יש איזשהו משהו שהמוח עושה את הזה סיפור מפורסם על א רבי עם

חסידים שניסו לחצות את הגבול בעגלה וכל הדרך העגלון א צוחק עליהם מה אתם בוכים בוכים ארי תהילים וזה ואז כשהם מגיעים לגבול ממש אז קצת מתאים לאלול העגלון התחיל העגלון התחיל לבכות ולצרוח אז אומרים לו מה זה אז אומר אני עושה את זה כל יום אני לא יכול לבכות כל יום לכנס ללחץ הזה אבל בסוף כשאני בגבול אני בלחץ וואו אז יש ריגי משבר כשאנחנו בגבול הבנתי אבל ביום יום אתה חי את החיים זה מה שאתה עושה כל יום מעניין טוב בוא נלך אחורה עכשיו חוזרים חזן הרע 40 שנה אחורה ו שאולי גדל בבית שאולי גדל במזכרת בתיה נולדתי רביעי מתוך חמש פלוס אחד אחים כ יש לי עוד אחות שאני לא ידע מה הנישואים השניים של אמא שלי א נולדתי

במזכרת בתיה למשפחה ספרדית ממוצעת מסורתית אני גם קורא לזה קידוש ודודו טופז כ וספר תורה ולים ו אבא היה כשאני נולדתי כבר נולד בתוך מציאות של אבא אלכוהוליסט אבא יהודי יקר וטוב אני מאוד מאוד אוהב אותו אנחנו בקשר טוב ברוך השם כל יום מדברים אבל א היה תקופה קשה כשהיינו ילדים ולא היה לי כלים להכיל את זה איך ילד לאבא אלכוהוליסט מרגיש זאת אומרת אתה מודע לזה אתה חווה את זה איך זה בא לידי ביטוי זה לא מקום של מודעות כמו שזה מציעות קצת מה שדיברנו מקודם זאת המציאות אתה חי לא הכרתי מציאות אחרת א נכנס לתוך מציאות שמדי פעם לפעמים זה לעיתים רחוקות לפעמים זה יום יומי שאבא אבא משתכר לא מצליח להחזיק את עצמו היום

כשאני יש טיפול אני כבר יודע מה בהשפעה שזה חומר משנה תודעה וזה אבל אבל לא מצליח מחור לדבר הזה תי פע א רק ישמע כני ואולי זה החומר הכי מסוכן להתמכר אליו היום כי הוא זמין והוא קל ובני נוער לצערנו משתמשים בזה מגילי צעירים והוא חוקי ו ופתאום אבא נופל במדרגות או אבא מתחיל לצעוק ברוך השם לא היה אלימות בבית אני זוכר פעם אחת בחיים שאבא שלי נתן לי סתירה וזה כזה אירוע שאני אבל א אזה קשה דווקא תאיר כן סיפור מעניין תור ילד פחות הייתי הייתי בורח מזה הולך לשחק ע עם אח שלי למטה יש לי אח ממש מתחתיי שהיינו בקשר מאוד קרוב עדיין כשם מאוד קרוב אחשב א בכלל זה מאוד גיבש את האחים כי היינו מאוד לבד בהמשך החיים זאת

אומרת בשלב כלשהו ההורים התגרשו בגיל חמש ההורים התגרשו ומגיל שלוש כבר שלי יצאנו מפנימיות אח שלי הקטן היה בגיל שנה א ו והיינו די לבד בעולם אזה מאוד גיבש אותנו א התחלתי לספר היה מקרה שבגיל 12 אבא שלי קיר מישי והיה בקשר איתה קשר מאוד רציני יחסית ו ואז הלכנו לשם שבת א שבת בצהריים אני ואח יורדים כל האחים לא רק אני ואח שלי הקטן הולים לא ה כן ו שבת בצהריים אחרי סעודת שבת כזה אחרי החמין מה שנקרא א ירדנו ירדנו למטה אני ואח שלי לשחק לא מכירים את המשפחה כל כך וזה אנחנו משחק שנינו כזה זוכר את זה ממש זה כזה שדרה כזו יפה של שביל עם ספסלים וזה ואנחנו רואים איזה מישהו שוכב על ספסל והוא נראה קצת לאומ ו השמחה

לי כאילו זה היה לפני התשובה קח כבנים התחלנו לזרוק עליו כזה בתוך שני ילדים שוממים בעיר ואז התקרבנו גיל אנו שזה אבא וואו וכן זה סוג של טראומה שמלבה אותי א וזה חווייה לא פשוטה כי זה היה קורה שאבא נופל צריך להרים אותו הביתה כל מיני כאלה דברים א וברוך השם במשך השנים אבא גם עבר גמילה וגם זה אבל אבל זה היו שנים מאוד קשות הרבה שנים של לבד שאין לך עם מי להיות איך ילד שגדל בפנימיות זאת אומרת אולי יש לו עוד ילדים קצת כמוהו בפנימיה אבל הוא מרגיש שונה הוא מרגיש שמה איך איך שורדים מצב כזה קודם כל בגילאים האלה זה פנימיות רווחה זה לא פנימיות של הי סוסייטי של חיל האוויר אוקיי א אז רוב החברים זה סיפורים קשים

של אבא רצח את אמא והתאבד מול העיניים וכאלה סיפורים א באמת היה מאוד מאוד קשה זאת אומרת בעצם המציאות הנורמלית התה שאנחנו לא בבית היינו פעם בשלושה שבועות חוזרים הביתה וגם אז השלבים שהיה אסור להיות עם אבא לבד רק עם סבתא או כל מיני כאלה א בתור ילדים קטנים פעם בשלושה שבועות לחזור הביתה אין לך בית הבית שלך זה הפנימיה אשאל אותך שאלה סתם תחשוב עליה ילדות קשה יתרון או חיסרון ווואו אני חושב שזה מאוד מאוד תלוי מי האנשים שסביבך אוקיי כי יש עולם ב בעולם הטיפול יש מושג שנקרא מסע הגיבור שאדם יוצא לאיזשהו קריאה וא יוצא אליה ואז יש דרכונים מפחידים וכל מיני כאלה אבל יש גם את את הקוסם ואת הפייה הטובה ואת האנשים

הטובים שפוגשים אותך בדרך ועוזרים לך אוקיי וזה מאוד מאוד תלוי כי אני חושב שילדות קשה בהכרח מבגרת יותר התמודדויות מבגרות אותנו מלמדות אותנו על החיים אבל א כשיש אנשים טובים בדרך אתה בעצם יכול להגיע לנקודות של אור ולמצוא בעצמך כוחות מנין והם גם הופכים להיות מודלי חיקוי בשבילך לעזור לאחרים וואו כי מן הסתם אתה יודע אתה רואה סתם בפני פניית רווחה כולם עם סיפור דומה ויש כאלה שיקחו את זה שוב לא מתוך האשמה אבל יש כאלה שיקחו את זה לקורבנות ובגלל זה אני כח היום לכן אני עברין לכן אני אל כוהלי לכן לכן לכן יש כ לקחו את זה שוב לעולם של טיפול בכלל תקשיב זה מה שעברתי ואני עכשיו ממנף את זה כי אני מבין את החבר'ה

לצו מכל אחד אחר זאת אומרת יש כביכול סיפורים מקבילים מאותה סיטואציה כמעט כן מה מה יכול לעזור לבן אדם להחליט אני רוצה להות הגיבור ולא הקורבן א שאלה טובה אני אגיד שבאמת כשאדם נמצא בסיטואציה כזאת מורכבת באמת זה רגע של בחירה מה אני עושה עם זה כי תמיד אנחנו אומרים באחים שבמסלול הרגיל כולנו ה צריכים להיות נרקומנים זרוקים בתחנה הישנה בתל אביב א והרבה פעמים זה לא היה רחוק משם א ולא יודע מה שבורים או עבריינים או כל ל מני כאלה וברוך השם כולנו הצלחנו להכים משפחות וכולם אנשים טובים ומועילים לחברה א ובאמת זה הדבר הזה של להבין רגע הקושי שאני מתמודד איתו גם להסתכל סביב זה תמיד נראה הזה שכאילו החיים שלי הכי

קשים בעולם את המזוודה שלי הכי קשה ומה שאני עובר עליי אין יותר קשה ואז אתה פוגש מישהו שאבא שלו רצח את אמא שלו והתאבד מול העיניים אז אתה אומר אה רגע אני בסדר טוב כן א כל מ דברים כאלה ולא חס ושלום להתנחם בצרה של האחר אבל להבין שכל אחד יש לו את המזוודה שלו לקבל גם פרופורציות אוקייי צים קשים ואם הוא מסתדר אז גם אני אולי יכול להסתדר במצב שלי ובאמת הדבר הזה של אני יכול אני חושב שזה הנקודה של המלחמה המאבק היום יומי באמת זאת אומרת בתור ילד לא ידעתי לנסח את זה ככה כמובן אבל הדבר הזה של מה עוזר לי לשרוד אני הייתי ילד עם הרבה דמיונות הייתי חולם ומדמיין וזה וזה היה בריכה ה מעולה בשבילי בשלב כל שהו הפכתי

לקרוא ספרים ג סברים אזה היה קריאה א זה היה ניתוק זה היה הבריחה מהעולם הזה למצוא לך את המקומות ש שמביאים לך כוח שנותנים לך כוח כי זו בריכה חיובית אתהה יודע יש כאלה שבורחים לשוב טיה או עישון אבל בריכה למשהו של דמיון או של קריאה או של זה נהדר בסוף הרבה מההתנהגויות שלנו הם בריכה או תגובה להם איזשהו כאב אבל א באמת המקום של לקחת את הכאב ולהגיד זה המציאות שלי אני לא מפחד ממנה אני חושב ש להשאיר מבט קצת כמו שמזכה עליך עכשיו ולהגיד להבדיל ולהגיד א זה הכאב שלי ואני מחבק אותו אני אוהב אותו וזה הניסיון שלי והיום אני כבר יודע להגיד במילים של מאמין שאם זה הניסיון שלי יש לי גם כוחות להתמודד איתו מדהים א

עכשיו בוא נצלול לאיזשהו עומק באמת קשה בשלמה מסמת אפילו עוברך ממחשבות די מה החיים האלה נכון מתי זה היה אה בגיל 16 נגיד שהיה שלב בחיים שרציתי לחזור בתשובה בגיל צעיר מאוד בגיל 11 נסיתי להחזיר את כל המשפח בתשובה דוקא בגלל שהרבה מאוד אנשים טובים שעזרו לי בדרך הם אנשים שורר ור מצוות מענין וא וזה איכשהוא כנראה התחבר לי בראש רגע זה האנשים הטובים הנפלאים הזה אני רוצה להיות כזה סיתי מאוד לשכנע את אבא שלי לך לישיבה א ואז הלכתי לישיבה תיכונית והעיפו אותי משם א ואחר כך עברתי ללמוד במקוו ישראל תכון חקלאי א וזה היה תקופה קשה כי אבא שוב היה בקשר וממש עזב את הבית והיינו ממש לבד אני זוכר שב כיתה י קיבלתי את

התעודה חזרתי הביתה פשוט לא היה לי למי להראות אותה אז איפה אמא בתמונה איפה אמא היה שלב בחיים שהתנתק נו לגמרי אמא התחתנה שוב והיה אסור לנו ללכת לבקר אותה אז א עולם הרווחה לא מכיר את המושג תשובה והבעל שהיה אז היה היה לו סיפור של אלימות בעבר והם פשוט לא הסכימו שנפגוש אותה תקופה א אחר כך ברוך השם זה הסתד ואנחנו בקשר ברוך השם אבל זה ממש כמה שנים של ניתוק מאמא א וזהו בגיל 16 מצאתי את עצמי די לבד בעולם כזה אין למי להראות תעודה אין אפילו ממי לבקש 50 שק לאוטובוס א זה עוד 20 שק לא יודע כמה זה היה א והיה איזשהי נקודה של יאוש מצאתי את עצמי בלי חברים אעם חברים מאוד טובים שהיו לי אדבר ככה הרגשתי עד היום

אנחנו בקשר ברוך השם אבל א אבל ככה הרגשתי הרגשתי מאוד מאוד בודד ואני זוכר את עצמי ממש מקווה ישראל זה כפר נוער ענק ואני זוכר את עצמי הולך למגדל מים במטרה אחת לרדת ממנו לא בסולם וואו אם היית יודע שיום אחד אני אהיה סבא זה אבל אז היה נראה שחור אין אין כאילו החיים החיים קשים זה איך אמר לי פעם מישהו זה לא מסובך זה קשה אוקיי ו וזה המצב ועם זה אני צריך להתמודד ווואלה אין לי כוח לזה אין לי כוח אין לי מה לעשות עם זה זה לא בשבילי ואני א זהו יצאתי הלכתי אני זוכר מהפנימיות הייתי בפנימיה שם כמובן יצאתי מה הפנימיות הלכתי למגדל מים וטיפסתי עלל הגדר טייל כזה כדי שלא יגיעו אליו טיפסתי על הגדר לא אכפת לי קרה וזה

כ הולך למות עוד עוד שלוש דקות כאילו זה מה שמטריד אותי טיפסתי על המגדל המים והיה תחושה מאוד מאוד קשה שפרידה מהעולם כאילו התחלתי מה מה ני אגיד למשפחה לאחים לאבא שלי וואו א מאוד אוהב את כולם אבל בסוף כאילו אני לא יכול לשרוד פה זה גם קצת מצחיק כי כאילו כלפי חוץ שידרתי כל הזמן הכל סבבה אני שמח וזה החברים הקרובים ידעו שאני דיקו קריטי אבל אבל חוץ מהם אף אחד לא א אני זוכר תפסתי על המגדל מים הגעתי ממש עד למעלה מפחיד זה היה גבוה ממש וואו א מגדל כמו של עיר כזה הגדולים שיש בעיר ואני עומד למעלה והאמת היא שאני מרגיש כל כך נכס שחיים שלי כאלה לא יודע אם הרב זוכר אבל הייה באותה תקופה מישהי שניסתה להתאבד מקול

בו שלום יום או יומיים קודם אני זוכר ממש את התמונה בעיתון והיא נפלה על אוטו אדום ובע ל הרכב טבע אותה היא לא מתה ופשוט הרגשתי כאילו שאו לי אם אתה מתאבד החיים שלך כל כך נכסים זה מה שקראה לך אתה תיפול על הגדר תאי למטה ואתה לא תמות אתה פשוט תהיה נכה ויהיה לך רק יותר גרוע בחיים ובחסד השם עברה שם בדיוק הבת שרות של הבית ספר תא אותי שם למעלה שאו לי מה קורה צרח כזה וזה כנראה הבינה מה המחשבות אמרתי לא עליתי להסתכל על נוף סלפי יה אבל סלפי המגדל מים וזהו ירדתי ואז היא הרתה לי הלכה להתייעץ עם הרב שלה זה הה הרב ישראל א הרב של פתח תיקו אז היא ראתה לי איזה קטע מהזוהר שמי שלוקח את החיים שלו בידיו זה הגיהנום

שלו זה שמה שהוא סבל פה ממשיך שם רק יותר חזק ואז התעצבנתי עליה זה היה לפני התשובה אפילו להתאבד אתם לא נותנים דוסים לא השארתם שום תקווה כבר אפילו לזה אי אפשר לברוח א ואז אחד חפש טוב אז מה אני עושה כי לסבול יותר אני לא רוצה אז מה אני עושה מה אני עושה עם בחיים שלי זה עכשיו המצב הוא לא טוב של תחתיות ומתחת לוני וצא אותך שניה לדקה כי אנחנו צריכים א אבל אפשר לזהות מישהו שנמצא במצב קשה מה מה היית עושה אם היית יכול לזהות ילד כזה בחור כזה מה לעשות מצב כזה אתה רואה מישהו מתחיל להסתגר עם עצמו מה מה מה היייתה ממליץ למישהו שהוא רואה שהוא קצת במצוקה ל לעשות א כשאנחנו רואים מישהו אחר במצוקה אני חושב שהדבר

הראשון זה זה להיות שם בשבילו לא לשפוט להכיל לקבל לתת לו את ההרגשה שיש מישהו שרואה אותו כי אני חושב שמה שהביא אותי למקום הזה ואני רואה את זה גם היום הרבה פעמים בקליניקה כשבאים מטופלים שנערים בעיקר שזה הסיפור שלהם א שהתחושה שלהם זה שאף אחד לא מבין אותי בעולם ואני לבד והבדידות זה אני חושב שזה הדבר הכי נורא שיכול להיות היום כן ו והיא קיימת היא קיימת דווקא היום בוואטסאפ ובפייסבוק כל הזה התחושה של אני לבד ואף אחד לא באמת מבין אותי יכולה מאוד להיות אז שמישהו יהיה שם להקשיב להחיל לשתף ומה היית אומר לבחור הזה עובר או מחשבה בראש בואנה החיים שלי על הפנים החיים שלי על הפנים אין לי למה לחת לא יודע מה

להגיד לך לא סבא גם לא בא לא בא לי להיות סבא גם האמ את אמר שזה הה מחזיק אותי אשר גם לדאוג לאחרים סתם א אד הדבר המרכזי זה ש שיש שעון בעולם א יש שעון שדופק ומתקתק טיק תיק והדברים עוברים כשהייתי צעיר היה כזה שיר אל תדאג חבר יהיה יותר גרוע אבל א אבל באמת גם גם י גם יהיה טוב ואנחנו מתפתחים ואנחנו גדלים ואין לנו מושג כמה טוב מחכה לנו בדרך היום אני חושב ש יש כזה מושג שמישהו חוזר בתשובה אז אומרים לו שקוי שקוי בבדיחה אצל האשכנזים שקוי זה תשכח קח את העבר שלך אל תחזיק אותו תשחרר את הזה ואני חושב אחרת אני חושב שמי כמוך יודע שהדברים שעברנו בדרך זה סוג של של הכנה לחיים קצת כמו אני יצא לי לבות עכשיו כמה

חיילים שייצאו מעזה וקצת כמו אנשים שעברו את זה שלוחמים בסירת מובחרת שאתה אם אתה עכשיו ג'ובניק משק ממטרה אז טירונות של שבועיים מספיקה לנו אבל אם אתה רוצה להיות סרת מתקל את צריך לעבור תהליך של לפחות שנה וחצי שנתיים כדי להיות לוחם רציני וככל שאתם עובר יותר אתגרים בחיים זה בעצם אומר אחי התפקיד שלך בעולם גדול יותר וואו יש לך משמעות יש לך תפקיד רציני יותר ולכן מעבירים אותך כזה מסלול מדהים זה לא סתם שאתה עובר את הקשיים האלה מדהים טוב שאולי אני חושב שזה השראה לכולנו אלף תודה רבה רבה קרו סומ את ליבכם א' א הטוב ביותר וד לפנינו דבר ראשון דבר שני כל אחד מפחד מהערבים של השכן מה שנקרא את יודע זה הבית שלך

אתה תתרגל אליו הכל בסדר אבל שיש לך משמעות למה אני עושה מה שאני עושה אז אני מוכן גם לגור על איזשהו גבעה ליד שכם כי יש לי משמעות יש לי את הלמה שלי תחפשו את הלמה שלכם איפה שאתם נמצאים יש לך את האפשרות לבחור או להיות קורבן או להיות גיבור השבנו מכשל אותנו בונה אותנו אתה יכול אחרי זה למנף את זה הלאה לא כדי להראות לכולם שאתה יכול להראות לעצמך שמגיע לך את החים הכי טובים בעולם גם אם התחלה הייתה קצת מאתגרת אז שו לי תודה רבה שהיית איתנו תודה רב לכם נתראה שת בעזרת השם תוכנית הבאה אז הכל טוב להתראות ל