"המסוק התרסק. אני לא זוכר כלום": אייל היימן על הפציעה הקשה בעזה

הייתי כנראה בהקלה מרופלת, כל הפנים שלי היו עמדה נפוחות. א בפ בשטח אתה לא עושה יותר מידי פעולות. אם אתה רואה שבן אדם נושם ויש לו דופק, אתה כמה שיותר מפנה אותו. בפועל אותי אישית שם אותי על הנוקה. אני לא זוכר כלום. בלילה 11 בספטמבר 2024 התרחש אסון כבד ברצועת הזה. מסוק ינשוף של חיל האוויר הגיע למשימת חילוץ דחופה באזור הפיח כדי להציל לוחם פצוע קשה. במהלך הנחיתה תנאי הריאות היו קשים במיוחד. ענן אבק סמיך כיסא את השטח והמסוק פגע בקרקע והתרסק. באסון נרגו שני לוחמי יחידת 669. רב סמל במילואים דניאל אלוש ורב סמל במילואים תום אי שלום זיכם לברכה. שיבה אנשי צוות ולוחמים נוספים נפצעו. תחקיר צהל קבע כי ההתרסקות לא נגרמה מאש אויב אלא מתנאי השטח המורכבים. הדוקור אייל הימן. שלום לך.

שלום.

אחד הסיפורים הדרמטיים של המלחמה האחרונה. א היית בין חיים למוות.

כן.

כמה זמן?

א כמה זמן הייתי במצב הזה? הנס הגדול הוא באירוע עצמו בגדול. שיצא לי משם בחיים יחד עם עוד אחרים. א אחרי זה התמודדתי עם הפציעה שלי שבעיקר בעמוד שדרה וחוץ שדרה שלמזלי הייתה הפציעה הכי קלה בחוץ שדרה צברי היה מזלנס הגדול והתמודדתי עם זה אחרי עוד שלושה חודשים בעיקר בשיקום עד היום.

כן. אז עוד מעט קצת נשמע יותר אבל אתה את עולם הרפואה מכיר שנים רבות.

כן. מה מביא אותך לתחום?

א האמת שזה לא היה חלום ילדות של להיות רופא. הביאו אותי כנראה לאורך השנים שעבדתי הרבהויות, בעבודות עם ילדים, ילדים נזקקים והכל. ואחרי הצבא זה צץ בראש. א ומהר מאוד הבנתי שזה הדבר היחיד שאני ארצה לעשות ויכול לעשות ממוקד. א עברתי תהליך ארוך עד שהתקבלתי בסופו של דבר תי בחוץ לארץ בהונגריה א

מסיבות ממש היה ציונים גבוהים אבל היה חסר לי קצת ומתגלגלתי לשם איךשהו שזה סיפור בפני עצמו וחזרתי לשערי צדק לירושלים עשיתי את כל המסלול את הסטאז' התמחות ברפואת ילדים אחרי זה אותת התמחות ברפואת תקופה ילדים בית חולים שניידר פתח תקווה וחזרתי בתור בכיר

אז ממש את כל הדרך הארוכה

כן כן,

לומד בחול, צריך לעשות את ההתעמות כדי להתקבל לכאן. אתה גם עושה את זה. אתה נהיה רופא ילדים,

נכון?

תחום מרתק מצד אחד ומצד שני אה התחום שלי עוד יותר. אני ברפואת חופי ילדים, אני בכיר במיון ילדים.

ככה הייתי בכיר במשך שש שבע שנים עד הפציעה שעכשיו זה קצת השתנה. תכף נספר על זה אבל כן זה תחום בילדים מצד אחד זה מכונה סך הכל בריאה ילד. צד שני שהיא חולה בכל מחלה שמצב חרום אז זה גם יותר מפחיד יותר מלחיץ ואתה צריך לפעול ממש להיות מפוקס ולדעת מה לעשות אז זה תחום באמת משלב תחום מאוד כיף מאוד כיף לעבוד עם ילדים עם משפחות כמובן

כן הרבה התרגשות הרבה מן הסתם מטבע הדברים בסדיר מה אתה עושה

בסדיר הייתי באגוז בחידת אגוז הייתי מפקד צוות שחרתי בתור מפקד צוות אה ארבע שנים הייתי בצבא במילואים התחלתי את המילים בעצם כל המנועים עד תחילת המלחמה עד א הייתי בחטיבה 11 חטיבה שיוצא אגוז הייתי שם ממ ממפי

מפי חיר ואחרי זה ממפי פלוגה רפואית רפואה בעשור האחרון תחילת המלחמה

בתחילת המלחמה זו הפעם הראשונה שאתה בש69צ אני הקפצתי ב70 באוקטובר יחד עם כל עם ישראל ביום הנורא אל בעצם קפצתי יחד עם חטיבה שלי חטיבה 11 במשך שלושה חודשים ארבעה חודשים ראשונים היינו באימון אינטנסיבי ובעזה

אחרי הסבב הראשון בעצם הגשתי כל קורא ל להיות רופא מוטס וששת שתייש מבחינתי זה היה להקטין ראש להיות כאילו להתעסק במקצוע ולא להתעסק בפיקוד ובניול וזה היה אני חושב נקודה טובה בשבילי הייתי המון שנים בפיקוד אז זה היה נקודת יציאה טובה בשבילי אה

אז מה שחשבת בעצם לתרום כאילו לעשות את שלך

להיכנס ל לעבור מפיקוד ליותר למשהו מקצועי שזה רפואת חירום הם לוקחים רק רופאים שמתעסקים בטראומה ורופת חירום. אז אמרתי כאילו נקטין ראש בעצם תעסק יותר במקצוע בצורה הרבה הרבה יותר מקצועית. אה התקבלתי לקורס, עברתי קורס הכשרה של שבועיים אינטנסיבי מאוד ובעצם הייתי כוננות ראשונה. היינו כאן פינויים גם מאז של פיצויים ובעצם התאונה קרתה בכוננות השנייה. אז לא הייתי הרבה זמן ביחידה שאתה מדבר על תאונה. א אם אני רגע רוצה להחזיר אותך לממה שלפניה

כן

פעילות שגרתית א תכניס אותנו רגע לזה

כן אני אכניס אכם ככה ל לא לאירוע הכולנות תופסים אותה במשך במשך שבוע שבוע

זה היה היום החמישי השישי לכולוננות שאנחנו עם אותו צוות משת שלושה לוחמים ועוד רופא בכיר אחר שבעצם חנך אותי עוד הייתי כאילו החניכה יחד עם צוות המסוק שהם מתחלפים כל יום מתייסים

הם התחלפו בבוקר אנחנו כבר היינו איזה שישה ימים ביחד בעצם זה הייתה הכרות שלי מצבת היכרות האנטנסיבית השבוע איתם היה כמה פינויים במהלך השבוע מאזה א יום שלישי בבוקר נתחיל בזה שהופצנו בבוקר לחלץ איזה מישהו ש שקרסה עליו מנהרה אם אתה זוכר והיינו בשטח ככה הסוג שלנו עוד מסוק לא הבנו למה אחרי זה הבנו שזה אלוף משנה שניסו לחלץ אותו מהמאה ולקח זמן אחרי שעתיים שהיינו בשטח עם הצוות כל הצוות של התאונה גם היינו כבר ביחד באותו יום חיזשו אותנו אמרו לנו מסוק אחר בוא כי נגמר הדלק כי הם עוד לא הספיקו לחבץ אותו ככה התחיל הבוקר היום המשיך ב שסיימתי איזה ספר שקראתי וישבנו איזה משחק קלפים שהיחידה ככה מאוד מוכר ביחידה

סיימנו אותו בערך ב11 בלילה שמי ששיחק איתי היינו ארבעה א שניים מהם נהרגו בעצם בסביבות 12 וחצי בלילה אנחנו קפצנו אתה מוקפץ היינו בבסיס מאוד מאוד קרוב לעזה ותוך שתי דקות אתה באוויר כלומר כל הציוד כבר מוכן אתה שם מהר שאפשר

זה אתה צריך לזנק מאוד מהר זה חלק מהעניין אתה שם אדיר בשנייה לוקח דם דברים אחרים שלא היו במסוק תוך שתד דקות את הב

ואתם יודעים שאתם הולכים לאותו אירוע שכבר מדובר עליו כמה שעות

זה לא כמה שעות זה אירוע שקרה לא זה לא אותו אחד מהבוקר הבוקר מישהו אחר פינה אותו אירוע שקרה מיד בגלל זה אתה מאוד ממהר

הצוות בעצם השטח כבר עשה איזה טיפול ראשונה הוא הבין את המצב ומעביר לך ישר דיווח הוא מקפיץ את המסוק דרך התא תא הרפואה של חיל האוויר א מקפיצים מסוק מוחלט להקפיץ מסוק אז יש החלטה אם זה מסוק לתוך הרציעה או חוץ לרצועה ובדרך כבר קיבלנו מיד תוך דקה שמדובר בפצוע ירי בחזה ברפיח

שזה שחנת חיים כן

פצוע קשה אתה לא יודע בדיוק מה מצא אבל בהחלט זה פצוע קשה ירי בחזה אמ זהו תוך שתי דקות היינו באוויר

מתקבל את החתן להיכנס להופיח

כן כן

אוקיי שזה כשלעצמו שאחרי שנה מלחמה הצבא כבר ידע לקבל את ההחלטות האלה שצריך לעשות החלטה האם זה בחוץ או בפנים אחרי מאות פינויים א בעצם מפקד החוליה דני הלו שנהרג הוא קיבל בקשר שמדובר בפצוע הזה א תוך כדי הטיסה שזה כמה דקות אתה צריך להעביר א תדריך לצוות מה עושים פחות או יותר זה יש רעש אדיר אתה מעביר להם בידיים וביניים אולי איזה כותב על איזה לוח כל הציוד מוכן מכינים אותו מדליקים זהו אנחנו באוויר אני מסיים את התדריך תדריך בעיניים אני לא עם הקשר על האוזניים היה שניים מהצוות שנהרגו אה דניל תו מי שלום נכון לברכה שנהרגו במקום הם היו עם הקשר מהעניין שהם היו קשר אז תמיד אני חושב מה הם שמעו שנייה לפני אבל א

מה קרה אני זוכר הרגע האחרון שאני זוכר זה אני ליד הדלת של התוסק מוכן בקריאה עם תיק על הגב נשקסדה תיק רופא וסט וזהו אני לא זוכר

וואו

אה מה ש

אם היית עם אוזניות מה היית אמור לשמוע הייתי שומע אולי הייתי שומע שהם אה

דפחים על משהו

הם דיופחו משהו שמעתי אחרי זה בקופסה השחורה שמצאו שהם דיופחו שהם לא מבינים מה קורה ומעבירו ביניהם את ההגעים וזהבו מה שקרה בפועל זה היה טעות אנוש ככה הגדירו את זה ככל העביר טעות אנוש כנראה זה טעות שכתובה בספרים לא קוראת אבל כתובה בספרים שכיכולה לקרוא הם איבדו אוריינטציה במרחב בגלל היה חושך ואבק לא הרבה פינויים בלילה היו בחושך לא היה המון

הם חשבו שאנחנו במנח מסוים שם מסוק היינו בפועל היינו מנח אחר

מה שנקרא בורטיגו במטוסים אנחנו קוראים לזה ורטיגו משהו כזה סוג כזה מוסקת אומר כנראה מה שאני הבנתי אחזכים שלך להעביר שאני לא כל כך הבנתי לא כל כך עניין אותי עניין אותי סתם לדעת מה קרה לנו בתה אבל גם את זה לא קיבלנו ב אי אפשר להגיד לנו בדיוק כנראה שהתרבנו אחד בשני קיבלנו הב

אה שניים אפילו הפו החוצה דניאל קיבל כנראה זה יש הרבה דברים כבדים במסוק בלסוק מתרסק איך איך

אנחנו התרסקנו היינו מכמה מטרים לא גבוה אבל כן זה היה בגז חזק התרסקנו התגל התגלגלנו על הצד כמה פעמים עד שיש את המנח בתמונות אפשר להראות את התמונה של מסוק בבוקר מצחיק כי הוא היה מוסק לגמרי אחרי כמה חודשים היה איזה מסוק אחרי שהיה לו איזה תקלה וכתבו עליו כתבה שהחזירו אותו מסוקת טיפול אז הרבה אמרו לי וואו החזירו את המסוק שלי אמרתי חבר'ה זה לא המסוק ש זה באמת לא היה זה זה היה מסוק אחר מסוק הזה לא היה אפשר דפקוד הוא מה שכן אחרי כמה חודשים קראו לנו לראות את התלוחמים שנשאר שלם הכל מקדימה מאחורה מלמעלה למתי היה מושג רק אתה נשאר ולקחו אותו לעשות סימולציות

וואו כל שהם אז הוא היה ככה שלב הכל היה מוסק מסביב שבוע לפני המסיבת הודעיה שקרתה שעשינו בשנה לפציעה בא אל אליכם שהיה והוא הגיע אליי הביתה מאוד מאוד התחגש זה היה אירוע מטורף שלו הוא כתב אפילו בטיפול נפשיזה

הוא אמר לי תשמע אני הגעתי ראשון מהבית ליד מאיתור ליד לפי התיאור שהוא הבנתי הוא אמרתי משכתי חייל עם דגת אפסנו במדים רגילים לא טקטיים זה רק אני הייתי באמת הוא משח אותי מהפתח פתח למטה יש רואים בתמונה איזה פתח שמסוק על הצד משך אותי החוצה אני לא זוכר את זה אבל תוך כמה דקות קודם כל הכוח שהיה בשטח רע מולו מסוק נסתרסק שזה נסוק לא נשרף

זה מזל הם רצו אלינו בגלל זה כנראה יש איזה יש איזה מנגנון ששומר על זה אבל זה נס גדול שלא התלקחנו נס גדול שלא כולנו נהרגנו התרסקות מסוקה מקרים ותגובות לא מלמדים אותך מה קורה כי זה לא אמור להגמר ככה היו מסוקים שהתרסקו לא המון שמתו כולם וואו אבל הכוח זה נס שהכוח לא עף איזה חלק מהמסוק אלהם 50 מטר הם היו לא עף הרג כמה מהם והם ראו מסוק השאירו מישהו עם הפצוע החובש ורצו אלינו מהר מאבות כנראה הגיעו כוחות מכל מיני מקומות מחת גבעת הגיע כנראה תוך כמה דקות והוא ניין את האירוע שהיו שם מעריך עשרות 100 לא יודע כמה אנשים אה חיצו אותנו מה הוא מגלה מה הוא רואה

הייתי כנראה בהכלה מורפלת כל הפנים שלי היו עם דם ונפוכות אה בפה בשטח אתה לא עושה יותר מידי פעולות אם אתה רואה שאתה בן אדם נוש שם ויש לו דופק אתה כמה שיותר מפנה אותו בפועל אותי אישית שם אותי על הלונקה אני לא זוכר כלום העלו אותי על עמר לנסוע לחוץ הרצועה לא זה שאתה נוסע על עמר עם הלונקה בלילה זה אומר שהיית לגמרי אני לא זוכר בפועל אותי ביחד עם עוד שני פצועים פינו אותנו במסוק יסו מבחוץ הרצוע הגיעו סך הכל ארבעה מסוקים לפנות אותנו חלק חולצו מבפנים חלק מבחוץ א והטיסו אותי לסורוקה וואו

השלב הבא שאני זוכר ש אה סמנכל סרוק חבר טוב שלי דוקור צחי סלוצקי אה איש גדול שעוד נשמע עליו הוא אה הגיע מהבית לארן שהיה בסורוקה הוא לא יודע שאני שם לערוץ שאני חושב דיברנו טלפון יום קודם חבר טוב מהלימודים

ופתאום הוא ראה את השם שלי והיה בשוק ורץ אליי ואני זוכר שרצים איתי על עומקה והוא לידי שם לי את הפלפון ואומר תגיד לאדס שהכל בסדר תכף אני אספר את הסיפור שקרה בבית אני אומר כזה מאופל הכל בסדר וזה אני זוכר

זהו אחרי זה את היומיים הקרובים אני זוכר במטושטש אה

איפה נפצעת

נפצעתי בהרבה מקומות בגוף שברים למיניהם הפציעה העיקרית בחוט השדרה

עמוד השדרה וואו

בחוט עצמו קיבל מכה

וואו

מה שנקרא סנטרל קורסינגרום זה המונח המקצועי הוא קיבל מכה הייתה בצקת בחוץ שדרה אומר לנו

מילימטר מזה מילימטר הייתי משותק או יותר מזה ממש מילימטר הדיסק בין C5 לC6 בחוליות נתן התרסק נתן היה מכה חזקה

ושרדת נסיעה לומר

שרדתי נסיעה כן שמו לי כנראה צברון אני לא יודע באיזה שלב

הייתי עם צברון חודש וחצי שזה סיוט בפני עצמו אחרי זה א בהתחלה יומיים הראשונים לא הבינו מה קורה לי אני הייתי עם ידיים כך ולא יכלתי לזוז לא היה אפשר להתקרב ליד

וואו

כאבים א בלתי אפשר לתאר אותם עדיין הם כאבים אבל מה שהיה זה היה לא הבינו מה יש חשבו שיראו בנו בהתחלה

חשבו רסיסים בידיים צילונים לא מצאו 24 שעות אחרי זה חבר הגיעו הרופים חברים שלי מודעים מאחד אוטופד עמוד שטרה אה והוא אמר תעשו MRI לא עשוי לי אשים סיטי ישר כל חולה פצ שמגיע סיטי כל כל גופי ראו את השברים ראו דברים לא ראו את זה ומהמרי עשו לי יום אחרי זה באמצע הלילה הביאו תכנאי וסורוקה חברים שלי לקחו אותי בקיצור סיפור שלנו לא משנה אה ראו את המכה חוץ שדרה ואז הבינו מה הבעיה? הבינו שאת הסנטרל קורסנדרום כולם בדקו שהרגליים שלי היו בסדר בפועל אחרי זה היה לי בעיות קשות שיווי משקל אבל הכוח היה שמור ברגליים הידיים שלי היו חלשות לא הצלחתי להזיז הידיים לא זזו

וואו אבל לא משותק

לא משותק לא משותק לא

זה בעצם פציעה נס גדול זה פציעה קשה אבל לא מזל שהיא לא

כן

אה שהיא הכי קלה בפציעות החוט שדרה

וואו וואו

הצברי

אה טוב עוד מעט נראה תהליך שיכום אבל באמת בוא נחזור הביתה אה

הביתה זה גם סיפור מעניין מתי בכלל אשתך מקבלת

חדית במלחמה שלושה חודשים ואז אז היא הייתה לחוצה דואגת והכל יש לנו חמישה ילדים הגדול בן 15 הקטנה בת חמש וואו

אמ ובעצם ב13 בלילה היא מקבלת טלפון מצחי רואה להצקצח היא לא ענתה בהתחלה היא אמרה אולי התקשר אליו בטעות ככה עוד פעם עוד פעם פעם רביעית בערך היא עה לו זה היה אני חושב ב1 וח ש א והוא אמר לה היה נפצע בעזה הוא שלם תבוא עם האר סורקה

וואו איפה אתם גברים בראש צוריםציון

לא רחוק

כן היא ככה לא הבאה היא בכלל במיינד שלה היא לא חשבה בכלל שזה יכול לקרות כזה דבר שש תשעה לא נפצעים לא נהרגים לא

איך זה ק? כן בדיוק זה כאילו עברת למקום יותר בטיחותי כאילו יותר בטיחותי בכלל זה לא היה בראש שלה אה היא הרגישה כאילו כמעט מתקשה להורים שלה שיבואו ישמור על הילדים התקשה לחברים חברה רץ אלינו תוך שנייה באה להגיע עם האוטו נוסעים הוא לא היא לא ידע איך היא נסה היא נסע איתם אסורגה באמצע הדרך הצבא התקשר הצבא יש נועל שפצועים אם יכולים לדבר אז הם מתקשרים מדברים אם לא אני לא אכלתי לדבר אז הצבא מתקשר באמצע הלילה זה זה נועל שהוא לא כזה פשוט כי הרוגים הרי הם באים הביתה בפצועים הם צריכים להתקשר אזור

אז א הם התקשרו מזל שהם התקשרו אחרי שצריך להתקשר והיא הייתה כבר בדרך והם אמרו והיא אמרה להם אני כבר יודעת והנסיעה קשה הם לא יודעים מה הם מצפים מה הם זה

וואו וואו

אה הגיעו מהר לסורוקה אמ אפילו את הרגע שהגיע אני לא זוכר אחרי זה את היומיים הבאים אני זוכר בהבזקים הייתי על התרופות כאבים זוכר אנשים שהגיעו חלק אני זוכר חל לא תוך כמה שעות כל חיל האוויר כל שש תש היו בגלל שזה אירוע מאוד מאוד חריג

היה גם אירוע במלחמה מאוד מאוד גדול בומבסי שזוכרים אותו לפחד הרבה אני אומר להם את הפציעה שאנשים שאני אומר אומרים וואו מסו כאילו התרסק

כאילו זה זה חתיכה דבר פעם במלחמה זה נדיר

כן אני עולה תמיד להזכיר את ההרוגים

בוודאי

שהיו חברים בשבוע

ודניאל אלוש ותומי שלום מה הם היו בצ היו לוחמים שתי שחלק מהצבות צוות בנויים מרופאים לוחמים שהם גם בעצמם חופשים

כן ותיי

ותיייסים זה צוות נפרד גם שתי מכונאים גם שתי טייסים שתי מכונאים תשעה סך הכל נפצאו כולם הטייסת נפצה מאוד קשה היא כולם שמעו על הטייסת כי בעצם

נכון

היא התרסקה היא ממרל על הפנים על הדשבוק של המסוק וכל הפנים שלה התרסקו אה ברוך השם היא חיה היא אופטימית היא שמיחה היא עוברת ניטוחים הצילו אותה מי נס מאוד שהיא ניצלה גם השטח גם שמעו אותה רגע מדברת ממש מחרחר והתחילו לעבוד עליה שעד שהצליחו לחלץ אותה היו כלי א חילוץ והצליחו שעד שחילצו אותה נס גדול ואחרים גם כל אחד נפצע ב בדרגות אחרות והמכונה מוטסים פצאו מאוד בגפיים אחד עד היום מאושפז עדיין מתוחים משבר ברגל הרופא השני נפצע קל ברוך השם הוא שב את הרגל ועוד לוחם ששיה נפצע כל אחד עם קציות אחרות מהר מאוד א רצו לנתח אותי בעסור כוד והתחילו להפעיל חברים שלי את ה את הקשרים בכל הארץ ובעולם ו אמרו לחכה עם

הניתוח זה לא ניתוח חירום ולא דחו אפשר לחכות ועוברים לשערי צדק א אבל הגעתי לשערי צדק באותו יום הגיעו המנהלים שלי אטיפול נמרץ הגיע הרב שמואל מורנו אם אתה מכיר אותו עם אח שלי מנואל שהוא איש גדול שהכרתי אותו אני מכיר אותו היינו חברים כבר שנתיים קודם ועוד הגיע עם חבר'ה לנגן ככה ביום שישי לפני שבת ואשתי ו ועוד משפחה וככה זה מרגש הרגע הזה לפני שבת הייתי עוד שבועיים משרי צדק לומד עם כאבים עדיין חזקים ולא זזתי הייתי צריך עזרה סיעודית מלאה בעצם

א אחרי שבועיים אחרי שראו שאין מה לעשות מבחינת ניתוחים או טיפולים היה לי התעלפויות חיקו שהם הסתיימו בעיות שיווי משקל כמובן כמו שאמרתי העבירו אותי לשיקום בארץ צופים אה וואו

שם הייתי עוד חודשיים וחצי מושפז

קשה מאוד לפחות לפי הסיפורים זה מלחמה עם עצמך כן

כל בוקר מחדש

המלחמה הראשונה הייתה להבין מה זה שיקום

קודם כל אמרתי בשערי צדק חברים אמרתי להם עזבו ימים שלושה אני בבית

אני חול קצת פה שם לא הבנתי בכלל לאיזה מה מדובר ובפועל החיומיים שלו שם מדברים איתך שם אחרי עוד כמה הם עשו לנו שיחה רופאים שיחת פתיחה ואמרו לנו תשמע השיקום יקח שנה שנה אמרתי כמעט הפכתי את השולחן אני איש רפואה תחופה אני רגיל במיון שהכל מהר שיקום זה הצד השני ברפואה ולמדתי להכיר אותו

ולמדתי להכיר את זה קודם כל זה היה הדבר הראשון מלחמה ראשונה להכיר ואז בא חודשיים חודשיים וחצי כל יום פיזיותרפיה ריפוי בעיסוק בשיא אינטנסיביות אה ממש מטפלים ב

כל תנועה כל התקדמות כל התנועות כל התקדמות

היה לי איזה מטרה בסוף האשפוז אמרתי לה מטפל לפיזיותרפיסט בוא נעשה שקיבת צמיכה אחת בסוף האשו שפוז לא הצלחתי זה לא עמדתי הצלחתי

כמובן זה השתפר אחרי זה בהמשך אבל באמת היום אני רואה אני כבר אחי שנה וחצי פלוס שהייתי חייב את השנה הראשונה המשכתי באשפוזיום הלכתי שם פעמיים שבוע קבוע שבנו את הגוף מחדש

נכון ושנה הבנתי למה הם מדברים שנה הגוף מגיע צריך להגיע לאיזה פלטו הוא חייב להשתפר מהר מהר מאוד והגרף היה מאוד מאוד שיפור ואז הוא מגיע לפלטו שאתה צריך כל הזמן להעלות אותו א עד היום יום חמישה ילדים

חמישה ילדים

בתוך השנה הזו

כן התחלה זה בתוך החודשיים שלושה הראשונים

שהם קיבלו את הבשורה בבוקר סבתא אמרה להם אבא נפצע הם לא יודעו מה זה הגיעו לבית ספר בעצם כל החברים שלהם כבר ידעו הם וידעו שאני לומד בבית ספר ואז הם פתאום כל הכיוונים חטפו את זה

וואו

התחילו לבכות וטפו אותם מורים מנהלים

כן

אה היו צריכים לעטוף אותם וטפו אותם אה אז חזרו הביתה אשתי חזרה בשלב מסוים היא סבירה להם וזהו חודשיים וחצי אני הייתי בבית מגיע בסוף השבוע ב בשיקום

הגדול בן 15

15 כיתהת

נהיה אבא

כן מאוד זה ביגר אותם לגמרי זה ביגר אותם לגמרי הוא נהיה בה אבל היה לנו עזרה מטורפת שזה גם אני בכוונה מציין תמיד שהעזרה המטורפת מה האמת מהמשפחה

מהמשפחה מאוד מאוד מאוד אחים שלי אמא שלי ואחיות של הדס ומהקהילה מאוד מאוד מאוד הבית היה כל שבוע כמו איזה מאפייה ומשתלה לגמרי ומעם ישראל לגמרי היו סיפורים שפתאום בן אדם בא אליך

משום מקום ורוצה לבנות ותרמו קורקינטים לילדים פתאום איזה מושב אין לו מושג שהבן שלו רצה לאסוף כסף ולתרום למי שמגיעה מברור חיל הייתה הגיעה דברים מהקהילה שם שם אתה לא יודע מאיפה

מדהים מדהים איך השיחות שלך עם הקדוש ברוך הוא בתקופה הזאת

אה

למה אני כמה אני מה כן השיחות הם אה יש שיחות שאני ברור לי עד היום ש שאני בנס חי ושיג מסיבת תודה אחרי שנה מישהו אחר מהצוות לא משנה מי אה שמעתי אותו באחד הרעיונות אומר אני לא רוצה לקרוא לזה נס כי שניים נהרגו אז אני מבין אותו אבל אני לגמרי חושב ההפך כי אני מבין אותו שניים נהרגו באמת קשה לו זה הנס אולי אבל

ששניים נהרגו ולא תשא זה הנס ולא תשעה אבל זה שניים נהרגו זה לא נס אבל זה זה אבל מבין אותו כאילו את המחשבה שלו אומר לא רוצה לקרוא לזה נס אני חושב קצת אחרת גם במסיבת הודעיה בגלל שלא רציתי לערב כל מיני רגשות ודברים לא הזמנתי את הצוות של המסוק לא קראתי להם אמרתי כל אחד לוקח את זה אחרת אנשים מתמודדים גם נפשי עם הסיפור הזה אז זה סיפור באמת מורכב מאוד גם בגלל שמדובר בתאונה אה אז זה מורכב לחלק מהאנשים זה שונה

וזהו אבל ברור שלי ברור שזה היה נס גדול ו שיצאתי מזה וזה ברור אתה מרגיש קיבלת חיים במתנה כלומר זה משנה נה רגשית, הסתכלות על החיים, אתה חוזר פתאום לרפואה, אתה חוזר מישהו אחר, אתה נהיה אבא אחר. א כן, לא, אני בטוח השתניתי, בטוח זה, אני לא חושב שזה הרבה וקשה לי להעיד על עצמי, אבל בטוח שזה בטוח זה לא שינוי משמעותי, זה כל הזמן הולך איתי בראש. א ברור לי שבתור רופא, בתור מטפל, למדתי מזה דברים וקיבלתי על עצמי דברים. גם אתש משפחה. א אני רוצה מקווה להגיד שנתתי לפני אבל בטוח שהנתינה עכשיו היא קצת אחרת, קצת שונה. אני הולך עם זה כל הזמן בעיקר בגלל הידיים שלי. אני מדבר איתך כל הזמן, אני מזיז את הידיים כואבות אז אני הולך עם התאונה כל הזמן.

עדיין אתה עם כאבים עכשיו? כן, בגלל זה אני אומר שכמה שאני מטפל בהם בכל מיני דברים, ניסיונות ותרופות,

אה אני אומר יש איזה משהו מקום בראש שלי קטן שאומר אולי הם טוב שהם שם כי זה הולך איתי כל הזמן אני זוכר את התאונה ואת ההרוגים

וואו ואיך אתה רופא ילדים עם ידיים כואבות

נכון אז שיניתי קצת את ה אני עברתי חצי משרה במיון בתור הפרעת תחופה למרות ששם אני מתמודד עם לעשות רוב הדברים גםוצדורות קטנות עברתי להיות א בהנהלה שמחלקת ילדים מסל מחלקה שזה יותר א יותר דברים אחרים מפעיל יותר את הראש במים אתה מפעיל גם את הראש וגם את כל הגוף

טרמינלי

אז פשוט אז פשוט פחות אינטנסיבי אבל א זה טוב לי השינוי והגיוון הזה גם פיזית הוא יותר טוב אז אני מתמודד עם זה כל הזמן יש רגעים שזה יותר כואב פחות כואב אבל אה זה שם כל הזמן.

המלחמה הזו המחיר שלה הוא באמת בלתי נתפס לפה ולשם אבל אני רוצה באמת אולי שתבטה את הכל של המשפחות. זה היה בסוף א להבדיל משפחות שקולות זה אירוע אחד. פצועים זה קטגוריה אחרת. יש הרבה קטגוריות כן לכל קטגוריה היא שונה יש גם את פצועי הנפש שקטגוריה נוספת של העצמה. כן. שכל פצועי הגוף הוא פצוע נפש ו אבל פצועי נפש נטו שלא נפצאו בגוף זה עולם שלם א בדיוק לאחרונה דיברתי עם מישהו כזה וחשבתי לעצמי ש שאני שצריכים מאוד לחבר בין שני הדברים כדי לנרמה להם את הפציעה שלהם להבין שהם באותו אנחנו באותו ס

באותו קטגוריה

קטגוריה של פצועים כי זה קשה להם להבין את זה הייתי לפני שנה בטיפוס במסע לקלמנג'רו יחד עם ארמתת אחים לחיים שגם רוצה להזכיר אותה כעמותה מדהימה מדהימה

וואו

שתומכת בפצועים שנפצו בפעילות נפצעית מאופן מלא מסע מטורף היה לנו במסע מישהו שהוא פוסט טראומה שפגישה הראשונה איתו הוא כזה היה לא נעים הוא אמר לי לא נעים תשמע אני לא פסוע פיזית

בסופו של דבר שעשינו מעגל אחים בשבת תוך כדי המסע היה לו את הסיפור הכי מטורף

וואו

כן אז זה סתם זה עוד קטגוריה

אתה קטגוריה של אה

סובל מטראומות אזיות בלילה

לא סובל מעזיות בלילה זה איתי כל הזמן ואני לא יכול להגיד שאני הנפש לא נפצעה לא נפגעה לו השפיע עליה לא אבל זה איתי כל הזמן לא סובל מהזיות ארוך השם דברים זה עוד לא חוזר עליי

מקווה שאולי יחזור הגוף ניתק את עצמו מהאירוע

א אני חושב שמגנון טוב

כולם שכחו לא זוכים את האירוע

בזמן אמת אתה פשוט התוררת אחרי וזה הייתי כנראה בהכרה מאופלת אבל המוח בתוק מבחינת הזיכרון וואו ממש אה זהו אם דיברנו על קטגוריות של פצועים אז יש עוד קטגוריות אני חושב של אנשים ש שנכנסים לפציעה קודם כל אנשים שיכולים לתפקד ואנשים שלא יכולים ברוך השם אני עם הפציעה שלי יכול לחזור לתפקד אנשים שלא יכולים בגלל פיזית לתפקד חושב שזה אחר לגמרי סיפור אחר לגמרי

אבל גם הראש פה מאוד זה כמה אתה כמה אתה רוצה לחזור לשחק פה תפקיד מאוד מאוד מאוד חשוב. אמרו לי אנשים לאורך הדרך מרפאים, מטפלים שיהיה מחולק לקבוצות שאנשים שנכנסים לזה, אנשים שרוצים לצאת מזה. ואני כל הזמן רציתי לצאת מזה והיה לי חשוב לחזור לעבוד. חזרתי אחרי חצי שנה קצת יותר חזרתי חלקיות ממש קצת לעבוד כדי לחזור לשאר לצאת לחזור לעבוד. אז עשו כתבות והכל ו לפני ואז עליתי בהדרגה שלפני שלושה חודשים החליט האורתופדה מטפל

א מהסף הרופא הוא החליט שאני אעשה את הניתוח שדיברו עליו בהתחלה

אה

ניתח אותי לפני יותר כבר חצי שנה כמעט אני הולך אליו שבוע לבעלי ביקורות א פרופסור צבי לידר באי חילוב בחרנו אותו ככה מתייעצועות והכל ניתח אותי קיבוע שלמות שדרה ניתוח מהצבא לקבל לקבל את החולויות הצויות

וואו

בעצם אני עדיין הייתי בשיקום מזה חודש חודשיים עוד פעם הפסקתי לעבוד עכשיו ועוד פעם חזרתי

פלטינות

שמו פלטינה פה בצו כאילו עם ברגים לקבע את החוליות להוציא את הדיסק שנשבר ולקבע בגדול

וואו בגדול והחוליות אמורות להתחבר זה מגביל קצת בתנועת הצבא זה לא אמור לעזור לכאבים אז פשוט מקבל המוני הטראומה הדידית זה כאבי הידיים

זה לא קשור לזה כי החוט שדרה פגוע גע נפגע אף אחד לא נוגע בחוץ שדרה

הציאו לי טיפולים של אלקטרוד להשתי טיפולים האלה לא רציתי אבל לא נוגעים בחוד שדרה רק אסור לגעת בו

כן

אז אקבע אתה מסביב עמוד השדרה לא התחוות את השדרה אמ וזהו זה עברתי בתחילת ינואר וחזרתי למעלה לפני חודש חודשיים לעבוד במסגרת שהזכרתי אמ זהו וזה בשבוע הבא אני אצלו מקווה שנעבור עוד שלב כי עכשיו עכשיו עדיין אסור לי לעשות כל מיני פעולות א אקטיביות. אני מקווה ששבוע הבא נעבור עוד שלב ונראה.

דוקור הימן, אתה מדבר איתנו ככה כרופא. א עשיתי, ניתחתי, עברתי, הייתי.

נכון.

בטוח שהיה רגע אחד קשה שצמחת ממנו, ש שהצופים שלנו, אתה יודע, כל אחד יוכל לקחת משמה.

צמחתי

מכל התהליך צמחתי המון. לא רגע אחד.

צמחתי המון מכל התהליך הזה. א קודם כל בהתחלה אתה באי ודאות מוחלט מה קורה מה יהיה אולי הייתי יכול גם לא לחזור לתפקד ולא לחזור לעצמי מעבר להבנה שזה הנס גדול שנשארנו בחיים לצמוח רק מזה זה צמיכה

בפני עצמה

ואז כל התהליך שבהתחלה זה יודאות גדול אמ אתה בכלל בשבועיים הראשונים שנים עטפו אותי כל כך כאילו חברים ישנו לידי יומם ולל ואני אומר כל הזמן שאלו אותי הרבה את הירידות מצב רוח זה חודש וחצי ראשונים שלא עזבו אותי יום ולילה אנשים זה הייתה הסכת דעת ש אני חושב שעזרה לי היום גם לא לפתח גם דברים א של נפשיים ואז זה ברור לברור ברור יש איזה משהו בצבא שקוראים לו יהלום שבתור לוחם אני יודע שמלמדים את הלוחמים לעשות משהו מישהו נכנס לשוק לאלם לידך אתה צריך לעשות איזה פעולות של שתי דקות כדי לשנות וזה הוכח כמו מאוד פוסטראמה וזה התהליך שאני יכול להגיד זה לא היה כמה דקות זה היה חודש וחצי ראשונים חודש וחצי שמרו זה שעטפו אותי

שמרו לי שמרו אותי לתלדתי הייתה הסכה דעת מאוד מאוד גדולה

וואו

ומזה אני חושב הצלחתי לצמוח הצלחתי להחיל אתה צי ללמוד כמה הערך של התמיכה של המעטפת הוא קריטי

מד מאוד מאוד התמיכה היחד עם האמונה,

כן?

היחד עם האמונה והתמיכה והכל.

אני אה חגגנו שתי שני בר מצוות מהלך המלחמה, אחד לפני הפציעה ואחד אחרי. אחד ממש חודש וחצי חודשיים אחרי התחילת המלחמה שאני אשתי עשתה הכל. אני הגעתי לשבת וחזרתי לעזה אז הייתי עוד בעזה. השנייה הייתה לפני שנה בדיוק א במהלך השיקום. הייתי כבר לא ב שיקום יום, אבל אז עשיתי גם אה עשינו קידוש ובקידוש דיברנו לכל הקהילה. הגיעו המון חברים גם מהקהילה והכל. היה כזה רגע שעצרתי והקראתי דברים אחרי שהוא דיבר. אמ היה כזה שקט שבעולם לא היה בעולם של הקידושים. ומין הודתי לקהילה וסיפרתי מה עברנו ומה עברתי ומה זה ועודתי לחברים לקהילה. זה היה קטע אחד גם שאני אזכור שמאוד מאוד מחבר ככה את כולם התודה והכל ויחד חיברתי כמובן

את פרשת שבוע ואת האמונה והכל א המסיבת הודעיה השנייה הייתה כמה חודשים אחרי שזה לכל האנשים שמחוץ לקהילה לחברים שטפו מסביב משפחה המורחבת

וואו

זה היה ממש שנה אחרי הציעה שבוע אחרי שחזרתי מהמסאל לקנימג'ו חזרנו ישר הייתה היו שני שתי של דניאל וטום זכרו לברכה היו שתי הזכרות וא

אתה בקשר עם המשפחות? כן כן

וואו אנחנו בקשר עשינו דברים לזכרם גם ביישוב גם עשינו משהו לזכר הרוגים אנחנו נפגשנו בשנה הראשונה הרבה פעמים פעם ראשונה הייתה בהדלקת מ חנוכה שהטייסת הזמינה הטייסת של ה של הלא המקום שהיינו שם במקום שהיינוכ

הזמינו את כולם הגיעו משפחות זה היה פעם ראשונה שנפגשנו אחרי זה נפגשנו עוד כמה פעמים נפגשים בהשכרות גם נהיה לנו איזה פגישה עיבו את כל הצוות אני מקווה שזה יהיה בקרוב

אתה יודע מבחינת הלכתית או איך שלא נקרא נקרא לזה זה שזה התאונה ולא בגלל זה ירייה של איזה מחבל זה לא באמת משנה

זה לא משנה משהו א ככה סמ

אני מקווה מאוד שזה זה גם אני מאמין שזה דבר שהוא לא קל למשפחות השקולות

אז הבדל זה המסר שצריך להוציא מכאן ש

לוחם במלחמה הוא לוחם במלחמה על כל המשתמע מזה

נ זה מסר מאוד מאוד חשוב וזה מאוד אה ליישית אף לא לא חשבתי וואו זה קרה לי בתאונה וזה באמת לא משנה זה לא משנה שאתה ב

אין דבר כזה המשפט הזה

המסירות נפש הקר

המשפט שלפעמים אומרים נפצע סתם נהרג סתם אסור שהוא יהיה אסור שהוא יהיה לפרק בכלל אין דבר כזה אין דבר כזה נוגע בזה כי

אין דבר כזה סתם קודם כל הכל מלמעלה וגם אני בבני אדם מאמין אבל גם לי קשר זה שדה קרב הוא שדה קרב לכל דבר היו המון תענות במלח חלק מהעניין זה

היו המון תאונות במלחמה אין אין דבר כזה קרה סתם אין דבר כזה אה המשפחות שקולות אני חושב שהם גם מבינות את זה זה התמודדות בשבילם להבין אבל אני חושב שגם המשפחות ההרוגות אצלנו וגם אה מבינים שזה חלק מהשדה קרב וואו נחתום אתה יודע נסגור את זה אולי עם הרפואה בסוף אתה היית מטופל אמרת VIP זה נכון

אבל למדת משהו שמתי המון אני כל הזמן אומר הייתי VIP שטיח אדום הכל כל מה שרציתי והיו באמת דברים שמטופל רגיל לא מקבל יחס כזה בטוח אבל א אבל למדתי מה זה להיות מטופל למדתי מה זה להסתכל מלמעלה מלמטה על הרופא מכיסא גלגל מה זה החיות מה זה

פתאום להסתכל פתאום להסתכל רק ההסתכלות מלמטה

אה קשה היה בשבת השנייה הסתובבתי עם כיסא גלגודים אשתי בבית חולים מצחיק הגעתי תי למיון ילדים בכיסא גלגלים ומהתמחה היה צריך איזה בכיר שישחרר איתו אז אמרתי תביא את הילד סתם על הדרך היום מסתכלת לא מבינה מה קורה ואמרתי לו בסדר תשחרר אותו אבל להסתכל ככה להסתובב בכיסגל כלים זה קשה זה קשה כאילו אפילו נמנעתי מזה והדפתי לא לראות אנשים מזדרונות שמכירים אותך שופילים זה כי זה באמת מצב מצב קשה מצב אחר והוא שונה אפשר לא רגיל

בהחלט למדתי מה זה כל הצוות עבודה צוות א פיזו טרפיסטים מרפים בעיסוק שהגיעו תוך כדי כבר באשפוז ומה זה בכלל הצוות שמגיע לך פתאום מתמלא החדר בביקור ברופאים וסטודנטים וסטאטז'רים ומתמחים והכל חדר מתמלא תמיד הכי נעים אבל אתה לומד מה זה לומד מה זה אמפתיה וזה אני אני אומר בטוח שלמדתי מזה בטוח שלמדתי מה זה לקחתי יותר גם לדברים כרונים לפציעות ודברים יותר קשים ודברים ש צריכים שיקום וזה

וואו

זה שיעור גדול מדהים. אז אנחנו באמת יוצאים עם המסר הזה שיש השגחה פרטית א ובאופן נקודתי

משגיחים עליך,

משגיחים עליך, מעבירים אותך את הצעד הזה, את התהליך הזה. חושב שזה אור משמעותי במלחמה. משמעותי היה לצבא לחיל האוויר ולי אישית ולכל הצוות. למדתי ממנו, צמחתי ממנו המון. למדתי מה זה שיקום, מה זה להיות מטופל, מה זה אמונה, מה זה חיזוק של משפחה וקהילה וכמה זה חשוב ואני חושב שברוך השם צמחתי בזה, אני חושב טוב לטובה. א נזכור את המתאהרוגים שנהרגו איתנו, דניאל ותום,

הדוקטור איילאל הימן. קודם כל לומר ניתנה רשות לרופא לרפא וגם להתרפא.

כן.

בהצלחה.

ש תודה. תודה רבה. ‏y