הסוד לחיים פשוטים ומאושרים שלומדים מה…מלח

לפני שהיה מקרר, לפני כל טכנולוגיה מודרנית, גילתה אנושות חומר פה לאחד ששובר את חוקי הזמן. גביש פשוט, לבן וזול, שמסוגל לשמר בשר ודג שנים על גבי שנים בלי שירכבו כלל. המלח והמנגנון מדויק להפלי. כל חיידק שגורם לריכבון זקוק למים כדי לחיות ולהתרבות. המלח דרך תהליך שנקרא אוסמוזה שואב על עצמו את כל הלחות גם מהמזון עצמו וגם מתוך תאי החיידק הוא מייבש את הריכבון עד מוות בלי מים אין חיים ואין ריכבון וכאן הפלא הגדול המלחצמו כמעט אינו מתקלה בעוד שהכל סביבו נרכב ונעלם הוא נשאר יציב כמעט מצחי משהו כל כך פשוט ושקט ובכל זאת הוא זה שמעניק קיום ונצח למה שאחרת היה עבוד מזמן חברים, כמה מאיתנו רודפים אחרי הדברים

הגדולים והמרשימים, הרגעים הדרמטיים, ההצרות הרועמות, הרגשות הבוערים. ואנחנו שוכחים שדווקא הם, כמו כל דבר לועט, דואים ומתקררים כל כך מהר. כי אחרי ההתלהבות של ההתחלה, בזוגיות, בחברות, באמונה מגיעים הימים האפורים וכשהאש הגדולה קבעה, אנחנו נבהלים. אם כבר לא בוער, אולי הקשר עצמו מתחיל להירכב וליעלם. אבל התורה מלמדת אותנו סוד. על כל קורבן שעלה על המזבח מצטוונו. ולא תשביט מלח ברית אלוהיך מעל מנחתך. לא האש לבדה מקדשת את הקורבן אלא המלח, הדבר הצנוע, היציב שאסור להשביט לעולם. ולכן קראה לזה התורה ברית מלח עולם. לא ברית של אש, ברית של מלח. כי ברית אמיתית איננה בנויה על הלהבה החולפת, אלא על המלח. הנאמנות

השקטה, המחויבות היומיומית, ההתמדה הצנועה שאינה מתקלה לעולם. זה בדיוק סוד המלח, הנאמנות הקטנה והלא מרשימה שלנו, הטלפון היומי, המילה הטובה, הנוכחות השקטה שפשוט תמיד שם היא המלח ששומר את הקשר מריכבון. היא לא בוערת בלהבה גדולה ולכן היא גם אף פעם לא קבעה. האמונה איננה האש הגדולה של רגע ההתגלות. האמונה היא המלח, הנאמנות היציבה. שממליכה כל יום אפור, שומרת עליו מריכבון והופכת דווקא את הרגעים הקטנים והשקטים לברית ניצחית שאין הזמן שולט בה. אז בפעם הבאה שהאש תכבה ונרגיש שאולי הכל דואך, נעצור, לא נחפש עוד לאהבה. נזכור שיש לנו מלח ונמליח את היום האפור באהבה קטנה ונאמנה. כי דווקא הדבר הכי פשוט הוא זה ששומר על הכל, לנצח. ‏M.