מוסר ברגע: יש קונה עולמו בשעה אחת - הרב הרצל חודר HD

חינוך התלמידים, כמו חינוך הבנים. 'ושיננתם לבניך', דרשו חכמינו - אלו תלמידיך. צריך להרגיש כל תלמיד כמו בן שלך. סיפר מורה בבית ספר, יש איזה ילד בכיתה ג,' ילד טוב, קוראים לו דוידי, אוהב אותי, משתתף בשיעור שלי, הכול מצוין. יום אחד, אני מגיע לבית הספר באיחור. בשמונה ועשרים במקום בשעה שמונה. נכנסתי במהירות לכיתה, שהמפקח לא יראה אותי, כן? עשרים דקות והילדים לבד... באיחור גדול... נכנסתי לכיתה, פתאום דוידי מראה לי את השעון שלו תראה מה השעה, כאילו! תסתכל על השעון!... מה?! הוא נהיה מפקח?! עליי?! הוא לא מתבייש!? הוא אומר לי שאני מגיע באיחור? נורא כעסתי. נורא כעסתי. איך הוא מעז? אמרתי לו: דוידי, קום עמוד

בפינה! הוא קם, עומד בפינה. אחרי שעה יושב בחזרה, בצהריים בוא אליי, מכתב לאבא. תן לו את זה. הוא הגיע לבית, אבא קח מכתב, הוא קורא שם: ,לכבוד אבא של דוידי, בנך מתנהג בחוצפה גדולה מאוד. 'לא מבין איזה חינוך זה. 'תתקשר אליי דחוף, אם לא - לא יחזור לבית הספר'! טוב... האבא מתפלא, ילד טוב... מרים טלפון למחנך. "כן, מה קרה"? סיפר לו. תראה איך הוא מעז להגיד לי: תסתכל! אתה מגיע באיחור! אני אבדוק את זה. באתי לבן שלי, אני מחבק אותו, 'תגיד לי, מה שלומך?' -בסדר גמור. 'איך המורה?' - נהדר. 'מה קרה היום'? הוא אומר: 'תראה, אתמול קיבלתי שעון חדש במתנה ממך 'שעון חדש. מאוד יפה. 'ואני כל כך אוהב את המורה שלי, איך שהוא

הגיע 'באתי להראות לו, תראה המורה, קיבלתי שעון חדש! 'מתוך אהבה כלפיו. זה הכול'. אה, כן... אולי הוא הבין דבר אחר? הרים טלפון בחזרה האבא למחנך, 'תשמע מה הוא אומר, 'הבן אמר לי, מתוך אהבה כלפיך, הוא מראה לך את מה שקנו לו 'לא מתוך שהוא "מפקח" עליך... הפוך'! 'אוי, מה אתה אומר... איך לא ידעתי... 'איך חשבתי דבר אחר...הוא אוהב אותי 'ואני כועס עליו'? אתה רואה משהו בעיניים... תמיד תחשוב. תחשוב טוב! אולי זה לא אויב. זה אוהב. ועל זה נאמר: "יש קונה עולמו בשעה אחת."