
"רק כשהצצתי מחלון האמבולנס הבנתי שאני בזירת מלחמה": עדותו של איש איחוד הצלה
מתוך בוקר אמוני
שלום לך אמנואל סקט מה שלומך בוקר טוב בוקר טוב גם לך איך אתה מרגיש אני בסדר ברוך השם אי אפשר להתעלם שאתה חובש מיחוד הצלה כן שזה בכלל ארגון לדעתי ההצלה של מדינת ישראל ארגון מופלא ארגון מופלא הרי לפני שארגון איחוד הצלה קם היו עד שת אמבולנס היה מגיע זה קקים היה לוקח זמן מאז איחוד הצלה אני יודע אתם יודעים על איזה 120 שניות 90 שניות 0 שניות זה המוטו 90 שניות להגיע לפצוע מאז שאתם אדם מרים ט דקה וחצי דקה וחצי ויש לך איש עם ידע נכון עם הרבה ם ידע עם ציוד מאוזר מגיעים ומצילים חיים שתו כם שמו וכל זה בהתנדבות הנה הצד היפה של עם ישראל כאן לצדך באולפן מנול אתה עברת אירוע לא פשוט קודם כל אני חייב להתחיל מה
מה מביא אותך אני לא שואל על ההתנדבות אני שואל למה בכלל להתעסק בדבר הזה של זאת אומרת אפשר להציל חיים גם בדרכים אחרות לבוא ולראות רות קשים ולחוות ולחזור עם זה הביתה ולישון על זה מה זה עושה לנפש א אני הגעתי לאיחוד הצלת כל אחד מגיע עם הסיפור שלו אני במקרה אתה יודע יום אחד השכנה מביאה לי את הבן שלה שטבע באמבטיה ואומרת לי הילד שלי בן שנה טבה ואין לי מה לעשות איתו אני לא יודע לעשות כלום מיד אמרתי אני חייב לקנות לרכוש את הכלים האלה לדעת מה לעשות ומשם הדבקתי זה דבר שמושך זה דבר שאתה רוצה כיף לך גם ם לבוא להיות במקום כזה שאתה נמצא במקום הנכון בזמן הנכון ואתה יודע מה לעשות ואתה עוזר לאנשים אחד הפעמים
שהיית במקום הנכון בזמן הנכון זה בשבילי אוקטובר אה כן חד משמעית אתה עם החבר'ה שלך אמבולנס של ייחוד הצלן אתה איפה נמצא בשמחת תורה אני בשמחת תורה נמצא בבית יש אצלי מלא אורכים בירושלים ביוש בירושלים בשכונת רמות אני יש אצלי הרבה רוחים השעה די מוקדמת בך 7 וב בבוקר אני מקבל טלפון מחבר שלי אברם ג'יאן שהוא נהג אמבולנס ביחוד הצלה אנחנו חברים הרבה שנים א וכשאני רואה טלפון ממנו בדרך כלל אני עונה כי אני מבין שיש איזשהו מצב חירום שאני והוא חייבים לצאת אנחנו חולקים רכב שטח לחילוץ נפגעים בשטח אמרתי אולי עוד איזה אירוע או משהו כזה א הוא מחייג אליי אני עונה לו אני אומר לו מה קורה הוא אומר לי תשמע יש מלא טילים
בדרום החריג בדרום אני אומר לו ומה אתה מתקשר אליי מה אתה מצפה שאני ארד עכשיו לדרום באמצע שבת באמצע החג הוא אומר לי לא לא זה משהו אחר זה אירוע חריג אמרתי לו אוקיי כאילו אני לא אני לא מאלה שיורדים לדרום לתגבר בזמן מתקפה אבל אמרתי לו תשמע בוא נשאיר אני כרגע לא הולך לרדת אני ארד לרב הרב של השכונה של הקהילה שלנו גר שתי קומות מתחתיי הרב אמיר לוי אמרתי אני ארד לרב אני אשאל אותו מה הוא אומר ובאמת ירדתי לרב אומר לי תשמע לא נראה לי אתם לא אמבולנס החת בישראל שאתם צריכים עכשיו לרדת לדרום מירושלים אף אחד עדין לא יודע בכלל את הסדר גודל אנחנו לא מבינים כלום לא יודעים כלום כאילו לא פתחנו חדשות או משהו לא
הסתכלנו ואמרתי אמרתי לאביד תשמע אני כן איחזור אליך בטלפון שאם אתה רוצה לצאת אז תצא אני כאילו נשאר פה ובאמת כאילו עוד דפקתי בדלת של השכנים שהם אנשי משטרה ושאלתי אותם לא ד גם כן כלום אמרתי להבי אם אתה רוצה תצא אני נשאר בבית אומר לי טוב אם אתה לא בא גם אני אשאר בבית לבינתיים עוברים כמה דקות א היה הזקה בירושלים כשהתחילה הזקה בירושלים אמרתי טוב אולי כבר איזה משהו אחר משהו חריג אמרתי לאביד תשמע בוא תהיה איתי נהיה ביחד נהיה צוות באמבולנס לכל מקרה שיפתח שנדע מה לעשות סביבות שה רבע הוא הגיע אליי לבית כן ב 820 כזה הגיע אליי מרחק נסייה של כמה דקות ממנו אליי ועלינו על האמבולנס המוקד אמר לנו דרומה סו
דרומה אין אין אין זמן להתעכב אפילו אנחנו מתחילים את הנסיעה בדרך עוד התעכבנו שנייה על איזה אירוע פחה שיצא בירושלים ואחרי זה הסתבר כטעות אבל המוקדן אומר לנו דחוף תרדו לדרום מחכים לכם ובזמן הזה כבר אתם מתחילים לקבל הבנה מה אנחנו עוד לא יודעים כלום הכל שקט מבחינתכם את נוסים נתנו אנחנו נוסעים לדרום יש יש מלא תילים בשמיים זה מה שאנחנו יודעים ווא אנו מתקפת תילים חריגה א המראה שאנחנו רואים בדרך אני אני זה מאוד הפעים אותי כאילו המראה הזה אנחנו יורדים בירידות של שורש לכיוון שער הגאי ועשרות עם לא מאות כלי רכב של אנשים אזרחים כולם חמושים חלקם עם מדים חלקם בלי מדים עם נשקים בחלונות כולם דוארים דרומה
דוארים אנחנו נושים אתה יודע אנחנו אמבולנס מנסים להפעיל א את ה ש הקלקות שלנו אבל כלום כולם דוארים אף אחד לא מגיעים לרמזור אדום בלטרון כולם נוסעים באדום כולם יורדים דרומה כאילו אני אסתכל על זה ואני אומר כאילו עם ישראל יורד להילחם אף אחד לא יודע לאן הוא הולך כולם יורדים כולם רוצים להילחם וזה באמת משהו חלק ממה ש רגע מרגש רגע אחד בוא נתמקד על זה ממש כי אתה אומר אתה אומר לעצמך אם אני משווה את זה אם אתה משווה את זה למלחמה עכשיו שיש ברוסיה ואוקראינה אתה רואה ש לוקחים אנשים בכוח ומגייסים אותם הם בורחים לצד השני בורחים לא רוצים לבוא להי לכם פה עם ישראל כולם ירדו ואחרי זה גם פגשנו אנשים כאילו אנשים שאתה
מכיר אומר לי אני חייל מילואים ירדתי ופשוט נלחמתי כאילו מה שהיה אנשים כאילו כולם ירדו דרומה להילחם ואתה ומשה ביחד אתה ואבי סליחה נמצאים יחד באותו קלי באותו אמבולנס אנחנו נמצאים יחד באמבולנס כבר מתי אתם מתחילים להבין שרגע זה לא עוד איזשהו משהו ש אנחנו הייתה לנו איזשהיא נקודת התכנסות בצומת חלץ שבה הארגון שלנו איחוד הצלה אמר שמה אנחנו פותחים את מקימים את החפה את המרפאה את הכל ושם כל האמבולנסים יהיו אנחנו מגיעים לשם ראשונים אין עדיין כלום ואנחנו ממשיכים לכיוון בפנים המוקדן צועק עלינו בקשר אתם לא עוברים אתם לא נכנסים אין כאילו אסור לכם להיכנס עוסר עלינו להיכנס אנחנו ממשיכים עוד קצת בנסיעה עוצרים
בצד אני אומר לחבר שלי אבי תשמע אעם המוקדן ככה מדבר אולי הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים בוא לפחות תמג נשים עלינו קרמיק אסדות נהיה בשלוף עם הנשקים ואנחנו באמת עוצרים בצד לא מספיקים עדיין להתלבש עוצר לידינו איזה רכב של מושב יחיני ואומר לנו תמתינו לי פה יש לי ילד פצוע בבית פצוע מירית אני מביא לכם אבי חבר שלי אומר לי רד קח ציוד תעלה איתו אני מחכה פה תתקן אותי מה קורה ואני כן אני אכנס אני נוסע דרך השטח הם לא לוקחים אותי דרך הכביש דרך השטח למושב יחיני ואני לא רואה כלום בדרך אני עוד שואל אותם כאילו מה קורה א הם לא מדברים איתי בדרך וכשאנחנו מגיעים לבית הם פשוט פורקים כאילו אומרים לי אנחנו מכפים עליך
אתה תרוץ לתוך הבית אני אומר מה קורה איתם כאילו מה זה מכפים עליי כאילו לא מבין עדיין את האירוע הם באמת יוצאים עעם הנשקים ובבית פותח ליעוד בן אדם עם אקדח ו אני מגיע אני שואל אותם איפה איפה הילד איפה הנער הזה אומרים לי קומה אחת למעלה אני עולה קומה למעלה מריח את הריח של המוות אני מבין שכאילו כבר אין לי הרבה מה לעשות איתו אבל בסמכותי אני חובש אני לא לא יכול להגיד להם כלום בפרט שהאמא שמה מי שהייתה שמה עושה עליו אחיה והיא כביכול היא אחות בבית חולים שהייתה בטלפון עם רופא אני אומר לחבר שלי אבי בטלפון תשמע אני באחיה על ילד בן 16 תתקדם אליי ש ככה הוא נכנס פנימה אני התעכבתי בבית שמה איזה 20 דקות עד שהוא
הגיע ובשנייה שהוא מגיע הוא אומר לי אמנואל עזוב הכל אין לנו מה לעשות פה אנחנו יוצאים אתה לא מבין כל הכביש מלא גופות אני אומר לו על מה אתה מדבר אומר לי לא ראית אמרתי לו לא אני נסעתי מהשטח הוא אומר לי כל הכביש מלא גופות אנחנו אני אומר לו טוב אבי אנחנו צריכים להגיד למשפחה אני כזה רומז לו אי אפשר להגיד למשפחה כאילו הילד שלך המת ככה דוגרי בפנים אנחנו רוצים כאילו אתה יודע עדיין טיפה חמלה מנסים ככה להגיד להם בשקט הם מבינים אנחנו מורידים את הילד מכסים אותו אנחנו יוצאים לכביש משם כל היום שלנו אירוע מתגלגל כ אזרחים עוצרים אותנו אנשים אומרים לנו יש לנו חברים פה יש לנו חברים שם א כשאנחנו יצאים מיכיני
אנחנו מגיעים לכביש אנחנו אני נחשף בפעם הראשונה למה שקורה שמה ואני מבין שזה סבואה מסוג אחר עשרות כלי רכב לכל אורך הכביש כביש 34 אמ אתה יודע כמו כל מה שהיה שמה גופות מחוץ למכוניות כולם הרוגים אני אומר לאבי טיסה לאט אולי נראה מישהו חי אולי מישהו יקרא לנו לצערי התבדיתי באזור הזה א בנסיעה שמה א תפס לי את העין איזה חייל שהיה הרוג בתוך רכב אני אומר לאבי כאילו בהתחלה אני אומר לו ווואו כאילו מסתכל עליו והיינו בדרך למכללת ספיר כי איזה אזרח אמר לנו שהוא מתחבא שם שלח לנו מיקום בטלפון היינו בדרך לשם אני אומר להב חבר שלי אותו אני רוצה לקחת את החייל הזה גם כשההוא הרוג ניקח אותו כי עוברים מלא חיילים על הציר
כשחיילים יראו מישהו עם מדים ככה יושב ערוג בתוך רכב זה יפגע להם במורל הם בדרך להילחם זה יפגע להם במורל זה יוריד להם בוא ניקח אותו נשים אותו באיזה נקודת ריכוז חלז אתה מבין בכלל מה קורה פתחתם חדש קב לא פתחנו חדשות אבל אנחנו כבר אתה יודע לאט לאט אתה קולט אתה מבין כאילו אתה כבר רואה עשרות אנשים מתים בטווח זמן כזה קצר אני אשאל את זה אחי על השולחן שהתגייסת או החלטת להתנדב לייחוד הצלה לא תיארת שתגיע למקומות כאלה לא לא דמיינתי בחיים שלי שיכול להיות יום כזה במדינת ישראל מה זה עושה לנפש מתמודדים זה תשמע אם אני אגיד לך שזה עבר לידי זה לא נכון זה כל מי שהיה שם לדעתי הוא א צריך לעבור איזה טיפול כזה או אחר
ואנחנו הארגון שלנו יודע לטפל בזה מביא לנו את הטיפולים שאנחנו צריכים מה מחזיק אותך בשטח כשאתה יודע שה הפעם לא הולך לטפל עכשיו בפצועים זאת אומרת שהחיים שלך בעצמם בסכנה זה לא מתקפת טיילים אתה מבין שאם יש מלא גופות כנראה שמשהו קורה אז אנשים שואלים אותנו למה נכנסת אז בפעם הראשונה למה נכנסתי בשביל להציל אנשים אבל אתה יודע נכנסנו ויצאנו באותו יום לחלץ עשינו עשרות פינויים באותו יום וכל פעם אתה נכנס חזרה למקום שהוא שאתה יודע שהוא שורץ מחבלים ואתה יכול כל שנייה למות אבל סוג של שליחות כזאתי אתה אומר אני אומר לעצמי החיילים יורדים להילחם כאילו למה הם צריכים ללכת ולהילחם ואני לא יכול לבוא ולהיות איתם שם
אותו יום היה קטסטרופה לא היו אנשי רפואה שמה כמעט אנחנו נסענו ולא היה נסיעה אחת שכאילו חיכינו למשהו הכל עניין של דקות פתאום פה זורקים לך פצוע שם זורקים ך פצוע והיה לנו פינויים של שבעה ושמונה אנשים פצועים בתוך בתוך האמבולנס שלנו ואיין לנו מקום לזוז ולטפל בהם וברוך השם המסקנה שלנו מהיום הזה אנחנו שחזרנו הכל אצלנו מצולם אז הצלחנו לשחזר ברוך השם כאילו פינינו יש מצלמות כן לא בתוך האמבולנס מחוץ לאמבולנס אם אתה רואה מי נכנס לאמבולנס מי יוצא בעצם כל המראות שאתה מספר עליהם ה מ הכל מתועד וואו כן א אנחנו באותו יום ספרנו אחרי זה שחזרנו את הפינויים עד שראינו שזה מצולם אנחנו כאילו לא ידענו בכלל כמה אנשים
פינינו באותו יום אבל כשראינו את זה א שחזרנו הגענו ל60 אנשים שעלו לנו לאמבולנס הבשורה הטובה שכל ה60 שהיו שמה יצאו חיים ברוך השם והיו שמה אנשים פצועים ברמה קשה מאוד עם פגיעות קשות מאוד אבל תודה לאל לאיפה אתם מפנים אותם לאמבולנסים אחרים שהם לוקחים אנחנו פינינו לאמבולנסים אחרים שהיו בצומת חלץ מלבד פינוי אחד שעש נו לקראת סוף הערב לקראת השקיעה עשינו פינו אחד לבית חולים ברזילאי כי היו לנו שלושה פצועים חיילים שהוצאנו מכפר עזה והם היו במצב קשה ואמרתי לאבי אין לנו זמן אפילו להתעכב לחבירה הזאתי פשוט בוא ניתן גז נגיע לבית חולים ובזמן שהם באמבולנסים יש צוות שנטפל בהם מאחורה אבי נוהג אני ואבי יודקביץ לא
יאומן לא יאומן לא נתפס אתה יודע אנחנו הזמן יש מושג כזה שאומרים שהזמן עושה שלו לא במקרה הזה של השביעי באוקטובר הזמן לא עוסה את שלו וככל שאנחנו שומעים ושמענו מאות סיפורים ועדויות כל סיפור כזה כל עדות כמו שאתה מספר לנו עמנואל זה עולם ומלאו א אני מנסה להיכנס רגע לשמחת הורה לעיניים שלו ל הוא על עיו רץ עובד מחפש את האנשים ותשמע אתה מספר על 60 אנשים אתה אומר את זה בכזאת נונשלנטיות אתה 60 חיים שהצלת אותם של משפחות של הורים של אחים של בנים זה 60 שאנחנו אבל היו עוד אתה יודע היו איתנו עוד צטים ברוך השם שגם במהלך היום כאילו ראו שאנחנו נכנסים ויוצאים אז לקראת לקראת הצהריים כבר אבי הנהג תפס תושייה וביקש
מכולם להצטרף אליו כי פשוט זה היה קטסטרופה אנחנו היינו מגיעים לא מספיק אתה תוך כדי נסיעה עוצרים אותך רחבים חיילים לא משנה מי עוצרים יש לי פה פצוע יש לי פה פצוע זורקים לך לאמבולנס ואתה פשוט מאמיס אז כאילו לא כבר לא יכולנו לעשות את זה לבד אבי באיזשהו פינוי אמר להם חבר'ה תצטרפו אלינו מסוכן לא מסוכן בוא השם יעזור בוא ניכנס ובאמת נכנסו איתנו העמדנו שם בערך שישה אמבולנסים בכניסה לכפר עזה בערך בשעה חמ אחר הצהריים ופשוט הדבר הזה הציל חיים שמה כל החיילים שהיו שמה שהיו תוך כדי לחימה ויצאו אלינו א נתנו להם את המענה הראשוני הזה שעדיין הצבא עוד לא התארגן עליו ופשוט הוצאנו הוצאנו אותם ל חלק בפינוי מושג חלק
בפינוי עם נידות טיפול נמרץ אבל הוצאנו אותם לבתי חולים וזה הציל חיים שם מדהים מה המסקנה שלך דרך אגב מהר הזה חוץ מזה שאם אבי מתקשר אליך אתה עונה לו ישר זה הדיה לפני א מה המסקנה שלי תשמע מה שעשינו שם זה היה דבר חשוב ההתנדבות הז הזאתי רוח העם שהייתה שם באותו יום לדעתי זה משהו שטרם הרבה למדינה כמו שאמרתי לך מקודם אנשים יורדים דרומה להילחם כאילו לא זה אני מאמין שהמחבלים האלה עם אח שימם לא דמיינו שזה מה שייקרה שכל בן אדם עם איזה אקדח קטן יבוא וילחם בהם הם חשבו שהם ינצחו יהיה להם תוכניות הרבה יותר גדולות ומשם אתה ממשיך כמובן להתנדב בארגון להציל לעו דבות חיים או שאתה לוקח צך איזה בריק אתה אומר רגע אני
צריך שנייה לטפל לבדוק לראות מה עברתי מה רבייתי איך זה עובד אני אגיד לך משהו אני יש סיפור שמאוד תופס אותי על איזה ניצולת שואה שהחליטה לא לוותר לעצמה בשואה א נראה לי קוראים לה שושנה אוביץ או משהו כזה היא נפטרה לא מזמן בגיל 104 וכשהיא שנה שנתיים לפני שההיא נפטרה היא ביקשה מכל הצאצאים שלה לבוא לתמונה משותפת בכותל ובתמונה הזאת מה שאתה רואה אתה רואה הרחבה של הכותל עם בערך 400 או 500 אנשים שזה הצאצאים שלה היא הצילה את עצמה היא אישה אחת הצילה את עצמה מזה יצא 400 בערך 400 אנשים יהודים דתיים שומרי תורה ומצוות זה 400 עולמות כשאנחנו יורדים להציל חיים של בן אדם זה נראה לנו איזה משהו קטן שבוא עשית משהו קטן
אבל אתה לא יודע מה עומד מאחורי זה כמה עולמות אחרי זה אתה מוציא כמה עולמות אחרי זה אתה אתה בונה מהצלת נפשות הקטנה הזאת ש שעשית הזכרת לפני כן את קיבוץ יחיני שנכנסת לשם היה שם את הרב שץ של יחיני שפשוט הביא לך ילד בן 18 עם כדורים בגב שקיבל שנפצע מה אתה עושה זה אנשי הכיתה כוננות הרב שץ לימים הסתבר היה בכלל בחוץ לארץ וניהל את הלחימה משם כאילו שאבי בא עם האמבולנס לכניסה ליישוב הוא בכלל מתאילנד פותח לו את את השג הוא רואה במצלמות ופותח לו אנשי כיתת הכוננות שהביאו אותנו לילד הזה זה המקרה הראשון שראיתי זה המקרה הראשון שהגעתי אליו א יש לך את השנייה הזאתי של השוק ואז אתה מתחיל לעבוד אתה מתחיל לעבוד לפי מה
שאתה יודע לפי הספר א ספציפית המקרה הזה מאוד מאוד קשה כי אתה יושב אצל ילד שהוא ב עם המשפחה שלו והמשפחה שלו כאילו מטפלים בו ואני שואל אותו המי בבית עוד כי חששתי שיש שמה מחבלים לפי אך שם פתחו לי את הדת אז אמרו לי לא האחים הקטנים שלו בחדר הסמוך אז כאילו אתה זה קצת מכניס שוק זה זה דברים שאתה חושב עליהם רק אחרי זה באותו רגע אתה דברים האלו נופלים רק א רק אחרי זה שבועות אחרי זה אני יכול להגיד לך שאני אני אישית ספציפית שבועיים לא הייתי במיטה שלי שבם הייתי נרדם באוטו נרדם בעבודה נרדם פה לא הייתי עולה למיטה אתה בשיא האדרנלין בשיא האקשן ואתה צפים עולים דברים כן בוודאי מראות שאתה לא רואה כל יום הרב אברהם
יצחק אני שומע אותך פה לפעם מהסיפור המרגש של של עמנואל אני חושב שזה הסיפור שלו לא רק זה סיפור של איחוד הצלה זה סיפור של לוחמים של של צפתי הרפואה למיניהם שהיו בשביעי לאוקטובר במקום הנכון אך הוא אמר בהתחלת הרעיון במקום הנכון בזמן הנכון אני חושב שזה גם לא זה גם לא עצם הסיפור כי אתה יודע היו סיפורים יותר דרמטיים זה לא זה לא עצם הסיפור מה שמחזק פה זה הנוכחות שלו והחשיבה שלו בשטח זה מראה לך בן אדם שאתה יודע הוא לא חושב עובד על אוטומט להציל חיים זה זה זה כל כך יפה לראות את זה כמו שה הוא אומר אנשים עם אקדחים לא יודעים אפילו לקראת מה הם הולכים כל אחד תופס והולך להילחם מרגישים בו את האחווה הדדית הזאת של
עם ישראל זה זה לא שעכשיו אתה יודע היה פה איזה סיפור של התקלות עעם מחבלים דרמה סיפור מעניין לכותרת זה לאלא הסיפור זה סיפור שלעד שיטף אות אה עוד ו שיטף אני חושב אני חושב שדווקא הסיפור הזה הוא בעצם הסיפור האמיתי שהוא מראה לך מה זה בן אדם שעובד שם קודם כל הוא לא חושב על עצמו בכלל הוא לא חושב על עצמו הוא לא מעניין אותו מה יהיה איתו הוא נכנס לשטח אש הוא אני לא יודע אפילו מחשבות אולי שעוברות במהלך הזמן שיש מצב שאתה אומר אני לא חוזר הביתה יותר לא נפרדתי מהאישה לא נפרט עם הילדים אני פה בשטח אבל אני עד הסוף מציל חיים נלחם על חיים של כל פצוע שנמצא לי באוטו אתה נכנס לנעליים שלו ואתה אומר מאיפה מקבלים
כוחות להיות בסיטואציה כזות כוות להיות בסיטואציה כזאת רק מבורא עולם אין לנו אין לנו שום הסבר אחר למה שקרה שמה חוץ מסיעת דשמיא שהייתה לנו באותו יום כי אתה באמת נכנס לשמה מלא פעמ אם אתה רואה אתה מריח את המוות כל שנייה זה איפה שאתה לא מסתכל היו שם מראות שהזכירו לי את את השואה את הסרטים של השואה אתה רואה שדה שדה ענק ומלא אנשים שכאילו רצו והכדורים עקפו אותם ופשוט הרגו אותם שוכבים שמה על רצפה על השדה ככה אבל אה באותו רגע אתה אין לך מלא זמן לחשוב על זה אתה פשוט אתם מחפשים במסגרת התפקיד שלכם להציל חיים נכון זה לא הזמן עכשיו לכסות כבוד המת מלבד החייל שסיפרתי לך קודם לא הוא ועוד שתי לוחמי ימם שפנינו
הבאנו אותם לנקודת ריכוז חללים שזה גם היה שמה סיעתה דשמיא רצינית אה עשינו להם נקודת ריכוז חללים ב בכניסה ל השדרות במהלך היום אלה ההרוגים שפנינו היהה לנו עוד איזה הורדנו איזה לוחם בסוף היום שחזרנו מהבית חולים לוחם שרצה להצטרף אלינו ל לחזור ללחימה הוא נפצע ביד והוא אמר לנו חבר'ה אני חייב לחזור הצוות שלי נלחם קחו אותי איתכם בבקשה בדרך הוא משנה לנו את המקום ואומר לנו קחו אותי לתחנת מסדרה לתחנת המשטרה בסדרות כשאנחנו לוקחים אותו לשם אנחנו מגיעים ואנחנו נמצאים ממש י מטר חילופי אש בין בין המחבלים לשוטרים זה היה הרגע שהם פרצו את תחנת המשטרה צוות סערת מתקל שהיה שמה ו הגיעו אלינו מספר שוטרים ומו תשמו
החבר שלנו פה הרוג כבר היה צאת שבת חבר שלנו פה הרוג תיקחו אותו איתנו ואנחנו ממש כאילו הם אומרים אנחנו נותנים מכת אש מחפים אתם רצים ובאותו שנייה אני אומר לעצמי כאילו בוא אנחנו ממש תחת אש של המחבלים 50 מטר מהם כאילו יכולים להוריד אותנו שנייה ואנחנו באים בשביל בשביל לתת לשוטרים את את הגב הזה הוא אומר לך תשמע החבר שלי פה רו קח אותו הוא מפריע לי מפריע לי לראות אותו פה שוכב הרוג תעשה טובה רק תיקח אותו באמת אנחנו מפנים אותו זה כבר היה מוצאי שבת ואז אנחנו לקחנו לעצמנו איזה חמש דקות של א פסק זמן כזה להבין מה מה היה לנו באותו יום אנחנו יצאנו מהבוקר אנחנו באותו רגע כל אחד משתף לא התפללנו לא עלינו לתורה
באותו יום לא קידוש לא לא אכלנו שום דברות כלום מתי אתה חוזר הביתה סביבות אחד בלילה ונכנס לבית אומר מה היה פה נכנס לבית המשפחה כולם מחכים וכאילו רוצים לשמוע א גם בדגה עליך מן הסתם כן אבל אנחנו לא הצלחנו לספר באותו רגע מה קורה לנו היינו ממש את יודע ממש מזיעים מסריחים כאילו אמרתי אשתי אני רק רוצה רגע להתקלח להוריד מעצמי את כל הזה אנחנו ישבנו נרדם נו לאיזה שעה שעתיים ובבוקר כבר ירדנו חזרה דרומה עוד פעם ממשכים ב המשכנו היינו עד יום רביעי היינו שם כאילו נסענו עלו חזור עד יום רביעי וואו וואו וא משפט מיוחד שאמר חברנו היקר עמנואל רק הקדוש ברוך הוא יכול להבין רק הוא נותן לנו את הכוח אדרנלין שהוא מדבר
עליו זה הכוח ה אלוהי שהוא מקבל לבוא ולא להישבר ולנסות לעזור ולנסות חלץ תחת אש עם החברים מעבר מעבר למה שמצופה ממנו מעבר מעבר לתפקיד המיוחד שלו הנשמה מתגברת על השכל ככ אול צריך להגדיר את זה כאילו מה משהו בנשמה מעיר שום הוא לא חושב הוא לא חושב הוא פשוט פועל חושב שזה מה שייפה בעם שלנו ורואים גם את סיעתה דשמיה מספרים לך סיפורים הנה הוא נמצא כאן בשביל לספר לך זה אומר שהקדוש ברוך הוא מלווה הקדוש ברוך הוא שומר הקדוש ברוך הוא מגן זה ממחיש לנו את המושג של לכל כדור יש כתובת הכדור יכול אבל הקדוש ברוך הוא כותב על כל כדור איפה הוא יפגע הוא יכול לעבור ליד בן אדם לא יגע בו מאות כדורים שורקים להם ועוברים
וכאילו אתה נכנס לנעליים שלו ואתה אומר איך יכול להיות שהוא רואה כל כך הרבה גופות הוא עובר והוא בעצמו לא חטף כדור זה אומר שיש כאן מחבלים באזור לא עוד שלא ראו אותם הוא עוד נוסע באמבולנס הוא מטרה הכי גדולה זאת אומרת הוא לא יכול זה בטוח לו מחבל שוא עלה על רכב אזרחי או משהו אמבולנס זה אמבולנס חפשו לפגוע באמבולנסים אבל לא כאילו הקדוש ברוך הוא ה הקה אותם בס ברים או שהקדוש ברוך הוא מראש מזיז אותם מהדרך זה לא דברים שהם אם תנסה להיכנס עם שכל לסיפור כזה לא תוכל להבין אותו לעולם ואם ואם בן אדם יצליח להבין את זה עם שכל הוא כנראה לא נורמלי חד משמעית אמנו סקט אני חייב לומר לך שחיזק אותנו מאוד מדהים מדהים גם
בפן האישי וגם את אני בטוח את הצופים הרבים שצופים בנו עכשיו עם ישראל חייב לך ולארגון שלך לאיחוד הצלה הכרה טובה ענקית על הדברים שאתם עשייתם עושים ותעשו למען עם ישראל בהמשך ש הכוח גדול שהיית כאן אית תודה גדולה על הדוגמה האישית הזאת גם כן לעם ישראל הכל גם בשכן ישתבח שמו לד בענוה תודה רבה אמנואל שת תודה רבה לכם תודה רבה
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום ראשון, כ״ב בתמוז התשפ״ד (28.7.2024). משך: 24:46

0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.