מי שמפחד מהאחד - לא מפחד מאף אחד

אני רוצה שנדמיין את אחת מסכנות הטבע הכי מפחידות, שריפת יער ענקית. קיר של אש בגובה 30 מטרים דוהר בחסות הרוח, שורף כל מה שבדרכו ומתקרב במהירות לעיירה קטנה. התושבים בפניקה. הם מצפים שהקבאים יגיעו עם מטוסים וישפחו מיליוני קוב של מים. אבל אז מגיע מפקד הקבאים והוא עושה משהו שנראה כמו טירוף מוחלט. הוא לא משתמש במים, הוא לוקח לפיד והוא מציט אש ממש על הגבול של העיירה. הוא מתחיל לשרוף את השדות שמקיפים את הבתים. האנשים צועקים עליו, השתגעת? האש הגדולה מגיעה, ולמה אתה מוסיף עוד אש משלך? אבל הקביאי הזה יש אסטרטגיה גאונית שנקראת אש נגדית. הוא יודע שאי אפשר לכבות מפלצת כזאת עם מים. הדרך היחידה לעצור שריפת

ענק היא להרעיב אותה. האש הקטנה והמבוקרת שהוא מציט עכשיו שורפת את כל הקוצים והעשבים היבשים. וכשהאש המפלצתית מגיעה לאזור הזה, אין לה מה לאכול, היא נעצרת, היא דואכת. האש הקטנה והנשלטת היא הדבר היחיד שניצח את האש הארסנית. חברים, הטקטיקה הזאת היא הפתרון לאחת המגפות הכי קשות של הדור שלנו, חרדות. כולנו מתמודדים עם שריפות יער בנפש, פחד מהעתיד הכלכלי, פחד ממה יגידו עלינו. חרדות בריאות, פחד מכישלון. האש הזאת של הדאגות שורפת אותנו מבפנים, מיצה לנו את הדופק. מאיימת לחלות אותנו והאינסטינקט שלנו הוא לשפוך מים. אנחנו מנסים להרגע, בורחים למסכים, לוקחים חופשות, מנסים לחשוב חיובי, אבל המים האלה מתעדים בשנייה

והחרדה ממשיכה לדאור. ופה היהדות מציעה לנו את נשק יום הדין. היא מציעה לנו להציט אש נגדית. יש מושג ביהדות שלכאורה נשמע שלילי ומפחיד, יראת שמיים או יראת השם. למה שנרצה לפחד מהבורא? יש לנו מספיק פחדים בחיים. למה להוסיף עוד אש? כי חכמי החסידות מגלים לנו את הסוד. מי שמתי מן האחד אינו מתיירא מן האחרים. יראת שמיים היא לא פחד משתק, היא האש המבוכרת. זה הרגע שבו אנחנו מבינים שיש רק כוח אחד אמיתי ביקום שקובע מה יהיה. רק כוח אחד שבאמת צריך לספור אותו. הבורא. כשאנחנו מכניסים את האש של יראת הכבוד הזו ללב שלנו, קורה פלא פיזיקלי בנפש. האש הזאת שורפת את כל הקוצים היבשים של הפחדים האחרים. אם בורא עולם איתנו

והוא מנהל את הכל באהבה, למה שנלחץ ממה שהבוס יגיד? למה שנפחד ממה שיקרה בכלכלה? הם לא קובעים כלום. אז בפער הבאה שאנחנו מרגישים שהחרדות סוגרות עלינו, שהשריפה מגיעה אלינו הביתה, אל נסה לכבות אותה עם כוסות מים של השליות שליטה. נעצור, ניקח נשימה ונדליק את האש הנגדית שלנו. נזכיר לעצמנו מי באמת מנהל את העולם. וכשהשריפה הגדולה תגיע היא תגלה שאין לה שום דבר לשרוף ואנחנו נישאר בטוחים ושלמים.