"קצין האס-אס העיר אותם בצרחות": רחלי חדד עם הסיפורים העוצמתיים מהכותל המערבי

הרגע הזה שעם ישראל למד ברחבה וצעק שים שלום בינינו לא נראה לי שצריך להוסיף במילים כל אחת מאיתנו שנכנסת לרחבת הכותל מרגישה השתוקקות עזה לבניין בית המקדש השלישי אנחנו יודעים הרי אנחנו מתפללים על זה בוקר צהריים ערב כולנו רוצים את הגאולה אבל יש אנשים שחיים את הגאולה רגע רגע שנייה שנייה ונמצאת איתי כאן אישיות מיוחדת במינה חברה טובה שלי רחלי חדד היקרה שהיא מנהלת הדרכה בכותל המערבי את רחל אי אפשר לפספס שמגיעים כותל מערבי בכל מקום שניכנס לשם כל אתר אנחנו נפגוש אותה היא אחת הנשים באמת המעוררות השראה ויצא לי להכיר אותה ככה מה בין הכתבות הראשונות שלי לפני שלוש וחצי שנים שהגעתי לכותל היינו בשרשרת הדורות

הא הסבירה לנו על ה על האתר על המקום עצמו וכל כך התרשמתי ממנה נקודה נוספת שפגשתי אותה בנוסף בערוץ 14 הרבה פעמים אנחנו מגיעות לכל מיני פינות ורחל היא תמיד לוקחת אותנו אחורה בזמן דמיינו לכם עכשיו את אותה התקופה איך פעם היו אנשים ומחזירה אותנו אחורה ואני זוכרת שהקשבתי לה זה סיפורים א הרגשתי כמו איזה ילדה קטנה שחוזרת אחורה בזמן ומה היה בבית המקדש הראשון ומה ה בבית המקדש השני ומה קרה שם בסיטואציה והיא ממש מחזירה אותנו אחורה אני יכולה להגיד לכם שאחרי שאני שומעת את רחלי כל פעם ההשתוקקות שלי והכמיהה בית המקדש היא עוד יותר גדלה אז אמרתי שחייבים להביא אותה לכאן לפגוש אותה לפגוש את כל הסיפורים במיוחד

עכשיו בזמן מלחמה ולפגוש את האישי המדהימה שאני כל כך אוהבת רחלי היקרה שלום הורן איזה כיף שת איתנו כיף גדול והתרגשות באמ שז באמת קודם כל ספרי לנו איך הגעת בכלל להדריך בכותל המערבי איך הגעת לעבודה המרתקת והמעניינת הזאת כי את כל פעם חיה בעצם את כל הסיפורים האלה את פוגשת אותם ביום יום שעה שעה את חוזרת אחורה בזמן לוקחת אותנו קדימה מחזירה אותנו תחה במקום שהוא בעצם לא המימד העכשוי ס נכון שיש אקטואליה ויש מה שקורה עכשיו והכל אבל מצד שני את הכמיהה אצלך היא כל הזמן כי את חיה את המקום וואו נכון אז איך התחלתי להדריך בכותל המערבי כשסיימתי שירות לאומי הלכתי ברחובות ירושלים יום אחד במקביל ללימודים ש שהתחלתי

ללמוד לתואר ראשון וראיתי מודע דרושים מדריכים במנורות הכותל ואני מסתכלת ועוצרת וכבר מהשירות ידעתי שההדרכה זה חלק ממני ואמרתי לעצמי טוב אני נסה אני אשלח קורות חיים ועברתי תהליך מיונים והתקבלתי והאמת היא מורן שכבר מהסיור השלישי שלי שם ידעתי שלימודים לתואר ראשון זה מצויין אבל הלב שלי נמצא כאן בכותל המערבי והרגשתי מהר מאוד שזה המקום שלי וזה הבית שלי זו אחת מהאפשרויות המדהימות שאפשר לפגוש את עם ישראל ולדבר עם האנשים השונים שמגיעים ממקומות שונים מקבוצות שונות ו אוכלוסיה הישראלית ויש משהו כל כך מחבר שפותח את הלב במקום הזה סיפור שהולך איתך בוא נגיד מההתחלה סיפור שאת זוכרת במיוחד ממש ממש מההתחלה וואו

זה לחזור 21 שנים אחורה בזמן ואני אומרת את המספר הזה ואני לא מאמינה משתי סיבות קודם כל שעברו באמת כל כך הרבה שנים והסיבה העיקרית היא שאני באמת מודה להקדוש ברוך הוא יום יום שהוא זיכה אותי להגיע יום יום לחצר בית השם איך אני נבחרתי לשמש בקודש פשוט כך מי חלם לעבוד בכותל המערבי ואת יודעת מורן את מבקשת סיפור אחד אז אולי אני אספר לך על אדם אחד שמלווה אותי ממש מהיום הראשון שבו אני מדריכה בכותל לאותו אדם יקר קראו בנימין ניצול שואה שהגיע מהונגריה למטהאוזן ושם אחרי סלקציה נוראית שהוא נער צעיר ששוקל 17 קילוגרם בלבד הוא מספר שהיה קצין אסס שהיה מעיר אותם בוקר בוקר ב 4:45 לפנות בוקר בצרחות אתם יהודים ארורים

חולמים להגיע לירושלים את ירושלים אתם תראו דרך הארובות אחרי שתצאו מתי הגזים וככה כל בוקר הוא היה מאיר אותם לעבודת פרך ו בנימן מספר לנו סיפר לנו שהוא לא יכל להגיד שום דבר באותם רגעים קשים אבל כאן בפנים הוא הבטיח לעצמו הרשע המרושע הזה עוד יראה ואני אגיע לירושלים ובאמת בנימין שורד את השואה ומנסה לעלות לארץ ישראל נעצר בכפריסין וסוף סוף עולה לארץ ישראל ושהוא יוצא לפנסיה הוא מחליט שזה הזמן לבוא ולקיים את ההבטחה שהוא הבטיח לעצמו עד הסוף והוא מתחיל לעבוד בכותל המערבי לא תאמיני מורן כעובד ניקיון ואני זכיתי לראות את זה במו עיני כשהתחלתי להדריך בכותל לפני יותר מ-20 שנה את בנימין מתייצב בוקר בוקר לעבודה

בכותל עם עמדים שלה חברת ניקיון עם אתתת אבל עם אור כזה גדול בעיניים שזה משהו שקשה לי לתאר במילים ובנימין כל הזמן היה אומר לי מי היה מאמין לפני 70 שנה לפני 80 שנה שנגיע לארץ ישראל נגיע לירושלים נגיע לכותל ונזכה לעבוד בכותל המערבי ואז הוא היה לוקח נשימה עמוקה ובמבטא ההונגרי הכל כך מיוחד שלו היה אומר לי היינו כחולמים ובנימין באמת בשבילי הוא הוא סוג של מצפן של מגדלור שלפעמים שלא הכל הולך חלק וקצת קשה והדברים לא זורמים כמו שבדיוק את יודעת אנחנו רוצים היכולת הזאתי להכיר תודה לקדוש ברוך הוא לריבונו של עולם על הזכות הזאת של העבודה בכותל המערבי ואני רק אשתף שנפרדנו מבנימין לפני כשנתיים וחצי כשהוא בן 95

ויום יום הולדת 95 הוא חגג עם כל ה נכדים מעניינים בבית שלו ביום למחרת הוא נפטר אבל הרוח החייה שלו והכרת הטוב שלו הולכת איתי באמת באמת יום יום וואו רחלי להתחלה ככה כל כך ריגשת אותי באמת הסיפורים כאילו הקטנים האלה הם כל כך נוגעים בנפש עמוק כאילו לדעת כמה זכויות יש לנו שאנחנו חיים פה על האדמה הזאת אנחנו לא תופסים כמה הקרת הטוב אנחנו צריכים שיהיה לנו כל רגע ורגע וקודם כל תודה על על המקום הזה כאילו להגיד תודה שוב מחדש לא מובן מאליו במת ואם כבר התחלנו עם סיפורים אז עכשיו אנחנו נמצאים בתקופה של מלחמה ואני בטוחה שדווקא בתקופה הזאת סליחה על הקול שלי וסליחה על הזה אני ככה ב התרגשות של של הסיפור עצמו ם

הניצול שואה אני שואל את עצמי עכשיו בתקופה הזאת של המלחמה אני מטרת לעצמי שיש הרבה יותר סיפורים והרבה יותר חיבורים והרבה יותר מקום של אחדות דווקא במקום של הכותל הכותל המערבי בימי מלחמת חרבות ברזל באמת מביא הזדמנויות לחיבורים בעם ישראל שאני חושבת שאם הייתי רואה את הסיטואציות השונות שאנחנו נפגשים בהם ביום יום לפני שנה אני אני כמעט ולא הייתי יכולה להאמין ואני אשתף ברשותך למה אני מתכווננת אז מיד שפרצה המלחמה בימים הראשונים הכותל המערבי היה כמעט ריק זה אפילו קצת הזכיר לנו את את תקופת הקורונה ומהר מאוד תוך כמה ימים הבנו שבכותל הערבי יש לנו תפקיד והכותל המערבי באמת יכול לב לעבות נקודת עוגן העצמה חיזוק

לאוכלוסיות השונות בעם ישראל שכל כך זקוק לזה והאמת היא שהאנשים הראשונים ש פנינו עליהם זה היו אנשי סדירות היקרים שהם חלוצים והם לא סתם חלוצים גם בעצם הנוכחות שלהם שם וגם בהגעה על הכותל המערבי ופנינו להם בואו אלינו מהמלונות תנשמו קצת אוויר צאו מהחדרים הקטנים בואו תאן בכותל המערבי והאמת היא שאין על אנשי סדרות תוך יומיים הם היו אצלנו והם היו הראשונים להיות מקבוצות המפונים שהגיעו אלינו בשבות הראשונים של המלחמה הערכנו כ-15,000 מפונים מהצפון ומדרום שאני חייבת להצדיע להם מכאן כי בשבועות הראשונים של המלחמה הפחד היה באוויר וזה גם לא היה פשוט לצאת מהמלון ולעלות על אוטובוס לירושלים בעצם זה שהם מצאו את

הכוחות עזוב את הפינה השקטה והבטוחה כמה שאפשר לקרוא לזה כך בימים האלה של המלחמה ולבוא לכותל המערבי והם הגיעו אלינו לארבע שעות של סיור במרכז שרשרת הדורות שהזכרת סיור במיצג שער השמיים מיצג חדש שגם עליו נדבר עוד מעט סביב המלחמה ברשותך ארוחת צהריים עם מוזיקה באחד מהעולמות אצלנו בכותל ופשוט לנשום אוויר של ירושלים אני לא אשכח ש ממש גם היחסית ראשוני של המלחמה קיבלתי טלפון באחד הבקרים שיש צוות מאגוז לוחמים של אגוז שיוצאים מעזה ל-48 שעות והמפקד שלהם החליט שרגע לפני שהם מתפזרים לבתים וכל אחד עם הגם בשעות החשוכות של הלילה והמשפחה שלו מגיעים לכותל האמת שגם ההחלטה הזאת זה החלטה מאוד מאוד אמיצה שהקוסקוס

והמרק של אמא מחכים להגיד רגע חברים קודם לכותל ת החלתה קשה נכן והיו לי איתם 45 דקות ושאלתי את עצמי מה הכי נכון בסיטואציה הכל כך מאתגרת הזאת לתת להם ב-45 דקות האלה והחלטתי להיכנס איתם למרכז שרשרת הדורות ולמה במרכז שרשרת הדורות יש חדר אחד שנקרא חדר השואה הוא עוסק באמת בתקופה כל כך קשה הזאת שחלק מהביקור במרכז זו סיטואציה שבה המבקרים מושטים ידיים ומ מהתקרה על כפות הידיים מוקרנים שמות של ילדים יהודים שנרצחו בשואה והסיטואציה שם היא מאוד מאוד לא פשוטה שאתה רואה את השמות אתה מושיט את הידיים אבל אתה לא יכול לעזור לאותם ילדים וואו ונכנסתי עם אותם לוחמים לחדר הזה וביקשתי מהמהם גם להושיט את את הידיים ואני

רואה שהלה הידיים שמות של ילדים אבל פתאום אני אומרת לעצמי איפה אותם ילדים ואיפה אנחנו יש לי את הזכות לעמוד פה היום עם לוחמים גיבורים שעזבו הכל כדי לצאת להגן על הילדים שלי שלך על ילדים יהודים במדינת ישראל עוד לא עברו 100 שנה מאז השואה איפה אותם ילדים ואיפה הילדים שלנו היום שוב עם כל הקושי והאתגר ובאמת זה תקופה לא פשוטה ואני אומרת לא יכלתי לראות את זה בצורה יותר מוחשית מהרגע הזה שעומדים שם לוחמים ב את יודעת הם הגיעו עם העמדים הטקטיים מוד מהשטח וזה פשוט היה להסתכל ולהגיד הקדוש ברוך הוא תודה על הלוחמים הגיבורים האלה וואי רחלי זה פשוט מדהים ומצמרר כל פעם מחדש כל סיפור וסיפור שאת מספרת פה זה פנינה

ענקית זה סיפורים של עם ישראל אני רק מספרת אותם כן אבל את גם יודעת איך לספר את זה וגם להעביר את הרגש שבזה שכמה אנחנו באמת רוצים אתחדות וכמה ערבות בין כל כך חזקה וכל כך אי אפשר להפריד בינינו באמת אי אפשר כמה שהתקשורת הכללית מנסה לעשות כל מיני דברים ועוד כל מיני גורמים פרוגרס וכולי באמת באמת באמת אי אפשר להפריד אינינו וברוך השם זה כל כך ניכר בסיפורים שלך זה כל כך מרגש אני מאמינה ותתקן אותי אם אני טועה שאולי יהיו אנשים שלראשונה הם הגיעו לכותל בעקבות המלחמה את כל כך צודקת כן היו מקרים היו היו מקרים ויש ממש מדי יום אני אשתף אותך במקרה אחד ש ככה מחזיר אותי כמה חודשים אחורה לתענית אסתר שביום הזה

הרגשנו שזה יום שבאמת צריך לקנוס את כל היהודים ולצעוק לקדוש ברוך הוא א שיגע שיגאל אותנו ו בתענית אסתר אחר הצהריים יצאה קריאת שמע ישראל אמונית מהכותל המערבי ומרחבי העולם אלפי אנשים התחברו דרך הרשתות החברתיות לכותל המערבי והצטרפו אלינו לתפילה מהכותל ואני זוכר רת שבאותם רגעים באמת מצמררים ומרגשים עמדתי ברחבת הכותל ליד איש יקר ש גר בימים כתיקונם בעוטף עזה והוא אמר לי את יודעת אני לא מאמין שאני פה אני לא מאמין שהגעתי לפה אף פעם לא מגיע לכותל מהמה ולכותל אבל היום היה לי ברור שאני מגיע לפה ומה שמדהים הוא שהגעתי לפה ואני מרגיש בבית מה הרגע הכי מרגש להגיע לכותל בשנה אז יש את ה רגע זה בערב יום כיפור של

מעמד הסליחות האחרון והמרכזי אחרי שבמשך יותר מחודש אנחנו ערב ערב נמצאים בכותל וערב ערב מדריכים סיור הסליחות ואתחיל צ הגנה לישראל שמדי שנה באמת מגיעים לפרויקט סליחות אנחנו מדי שנה מדריכים בין 17 אל ל-20 אל חיילי צהל שגם הם מתכנסים ומתרכזים במעמד לחות המרכזי ומשפחות ותלמידים וקבוצות שונות שמגיעות וערב ערב מתכנסים לאמירת סליחות בכותל ויש משהו מורן בשירה המשותפת הזאתי של עם ישראל ביחד כולו שפשוט שר מהלב שהוא פותח הוא פותח את הלבבות ואז מגיע מעמד סליחות האחרון שהרחבה מלאד אפס מקום ולא רק הרחבה הגגות והמדרגות והכבישים לכותל המערבי ובשנים האחרונות אנחנו גם פורסים מסכים בכניסות לכותל המערבי כי לא כולם

יכולים להיכנס כי אנחנו גם משתדלים לעשות הכל ולשמור על הבטיחות של ב הכותל המערבי והרגע הזה של קבלת ול מלכות שמיים של קריאת שמע ישראל של השופרות ואת יודעת בשנה האחרונה הרגע הזה שעם ישראל למד ברחבה וצעק שים שלום בינינו לא נראה לי שצריך להוסיף במילים וואו ממש ואת יודעת מורן למה זה כל כך מרגש אותי כי זה לא שיש פה איזשהיא חברת הפקה ענקית שמפיקה את האירוע ומפרסמת אותו ומוכרת כרטיסים זה עם ישראל שבוחר לעלות לירושלים לעמוד בפקקים למצוא חניה במרחק של כמה קילומטרים לעלות על הרכבת או לצעוד ברגל ולהגיע ולהיות שם ברגעים האלה ביחד בכותל המערבי מבחירה וזה רק אומר זה מחזיר אותי למה שדיברנו מקודם כמה המפגש הזה

של עם ישראל הוא אמיתי הוא כנה הוא נכון וזה עם ישראל וואי לגמרי שפשוט מבקש להתפלל להתפלל ביחד ולהיות אחד עם השני אחי לא חשבתי שאני אתרגש עד כדי כך באמת אני יודעת שיש לך סיפורים מרגשים ואני יודעת שאת יודעת לספר את זה ככ טוב אל וואי לא חשבתי שוואי תקחי אותי לכאלה מחוזות בנפש רצון באמת להגיד לקדוש ברוך הוא עם ישראל עבר גלות כזאת לא פשוטה ובאמת אנחנו רוצים להיות מאוחדים אבל יש כאן יותר מדי סיטר אחה כאילו הרבה עלם ואסתר וקדימה השם תראה את זה בגלוי כבר זאת תפילה פשוט מתבקשת כי את מספרת את הסיפורים האלה ואת אומרת ווא אבל אנחנו לא רוצים שזה יהיה רק בכותל אנחנו לא רוצים שזה יהיה רק מדי פעם אנחנו רוצים

שגם בתקשורת תראו את הדברים האלה ואנחנו רוצים שזה יהה כל הזמן הלוואי ורחלי יקרה את גם עברת ניסיון מאוד מאוד לא פשוט התמודדות מאוד מאוד מאוד א לא פשוטה המשפחה שלך בקם הפרטי שלך האישי שלך כן אה ניסיון א הבן שלך עכשיו בן תשע נכון כן שהיה בן שלוש וחצי א עברתם ניסיון לא פשוט י לשתף אותנו אה כן כן ואת יודעת אבל מורן אני אני אשתף א אני אחזור לאותה נקודה לכוח של הערבות ההדדית בעם ישראל כי זה מה שהחזיק אותנו במהלך הניסיון הלא פשוט הזה ואני באמת אחזור קצת אחורה כדי לשתף מה עברנו א ברוך השם ברוך השם יש לנו ארבעה ילדים מתוקים ומקסימים שכל אחד מהם הו מתנה והבן השלישי שלנו ני רפאל חלה בסרטן כשהוא היה בן 3

וחצי א התברר שלניר המתוק יש גידול מאוד גדול בבטן ונכנסנו באמת עלינו על רכבת הרים ממש כך א נכנסנו לתקופה מאוד מאוד מאתגרת של טיפולי כימותרפיה אינטנסיבים שהקדוש ברוך הוא גלגל את הדברים ש למרות כל הטיפולים האינטנסיביים הם לא כל כך השפיעו על על הגידול ופה בארץ לא היה מנתח שככה היו לו את הכלים לנתח ולהוציא את הגידול והתגלגל ל למנ תן למרכז האונקולוגי הכי גדול בעולם ששם יש מנצח אחד שיודע להוציא גידולים בכזה בסדר ם גודל ובאמת נראה מתוק נותח שם בניתוח מאוד מאוד מאורכב שעד היום שאני חוזרת ככה לאותו יום אי אפשר להכל יש דברים שבאמת באמת אי אפשר להכל א הניתוח רך 12 שעות וואו ואני רוצה להגיד לך שמה שהחזיק

אותנו ביום הזה זה זה הוואטסאפ שלי כמה שזה נשמע מוזר כי לא עברו יותר מחמש דקות שלא קיבלתי בהם איזשהיא הודעה עם משהו שנתן לי את הכוח לנשום ולהחזיק הלאה ואני אתן דוגמה למה אני מתכווננת א תמונה שקיבלתי בוואטסאפ של ילדה מתוקה ומקסימה בשם נויה שהייתה בכלל בעמק המעיינות בחופשה משפחתית באזור בת שען ואמא שלה שולחת לי את השיער שלה מאחור רגע לפני שהיא הולכת לגזור אותו ולתרום אותו והיא כותבת לי נויה חיקתה ל היום של הניתוח של ניר רפאל כדי לתרום את השיער ביום הזה לזכותו של ניר וא הודעת וואטסאפ שקיבלתי מחברים שהיו בטיול ביוון הניתוח היה בקיץ באוגוסט אז כולם היו בחופשים והוא כותב אותו חבר כותב לנו אני נמצא

ביוון עם הילדים אבל בש בערב אנחנו עוצרים הכל תהילים עד מנתן ואחרי 12 שעות נכנסנו לפגוש את ה מנתח והוא אמר לנו שהוא הצליח להוציא את כל הגידול וי ברוך השם ולא לפגוע בכליה כמו שחששנו מאוד לפני שנכנסנו ל לחדר ניתוח וזה פשוט ניסאי ניסים נשארנו במנ אתן עוד א עוד חודשיים יחד עם נרא מתוק להוד טיפולים של כימותרפיים והקרנות ותהליכים כאלה ואחרים וואו רחל היא יקרה ואהובה לצערנו הרב זמנינו טם אבל אני באמת יכולה להמשיך איתך כל כך הרבה ולשמוע כל כך הרבה סיפורים ך כל פעם כל סיפור שלך זה קודם כל הקל שלך ואת לוקחת אותנו לקאלה מחוזות וה ריית הטוב שבך זה משהו שהלוואי ואנחנו נצליח באמת להידבק במקום הזה אני מדברת

עעל עצמי כרגע איך שאת מספרת את הסיפור על מה את שמה את הדגש והמקום הזה של הערבות ההדדית כל הזמן לראות את הטוב בעם ישראל זה משהו שדווקא עכשיו אנחנו צריכים את העין הטובה הזאת יותר מ תמיד אז בעזרת השם שנצליח נצליח לגייס את זה לת בעזרת השם מורן ואני גם רשך סיים בציטוט קצר מתוך שיר שמתנגן במרכז שרשרת הדורות שהזכרנו שיר של אבתר בניא שבחדר החורבן השיר שמתנגן שם מופיע עם המילים אבא אני רוצה לעמוד מולך ולהאמין שלמסע הזה יהיה סוף טוב ושכל מה שאני עובר בדרך יהפוך חולשה לעוצמה גדולה ויכול להיות שיש מי שמזהה עכשיו חולשה בעם שלנו אבל באמת מעומק הלב אני אומרת בואו לכותל המערבי תרגישו את החיבורים תרגישו את

העוצמה תרגישו את הכוח שהמקום הזה נותן וביחד כולנו באמת נתמלא בעוצמה גדולה אמן אמן ואמן תודה תודה רבה יקרה תודה תודה