הדלקת נרות שבת - מה עושים כשמתארחים?

למדתי בחבד ותמיד שמעתי את המשפט כל אישה ובת מדליקות נרות שבת אבל לא מזמן קראתי שבכל משפחה רק האמא צריכה להדליק ואם השאר מדליקות ומברכות זה נחשב לברכה לבטלה הרי בחבד כולן מדליקות ואי אפשר לשלול את כל הכיוון

יש מחלוקת בין הפוסקים יש אמנם דעה כזו שכל אישה ובת מדליקה ומברכת למעשה יש לנו כלל גדול בפוסקים ספק ברכות להקל במקום שיש מחלוקת אם לברך או לא לברך לא מברכים כי אם האדם מברך שלא כדין זה הוצאת שם שמיים לבטלה לא תיסא את שם השם אלוקיך לשו זה איסור מהתורה לכן במקום שוודאי צריך לברך מצווה לברך מקום שיש מחלוקת אם לברך או לא שב ואל תעשה עדיף מקיימים את המצווה אבל בלי לברך למשל ספירת העומר אדם שהפסיד לילה אחד ולא לא ברך. לא רק לא ברך, לא ספר את העומר וגם למחורת ביום לא זכר להשלים את הספירה. הגיע הערב, יש מחלוקת האם הוא יכול להמשיך לברך, כי כל יום זה מצווה בפני עצמה. אז הוא הפסיד יום אחד היום תברך. או

שהכל מקשה אחת כמו שרשרת של מצווה אחת. הפסד יום אחד נגמר. מה אנחנו עושים להלכה? ממשיכים לספור אבל בלי ברכה. מקיימים את המצווה של הספירה אבל לא מברכים כי ספק ברכות להקל. לכן גם בעניין הזה הלכה למעשה האמא מדליקה ומברכת. הבנות אם רוצות להדליק ידליקו בלי ברכה. יותר מזה זוג הולכים לבקר את ההורים בשבת. אז גם האמא מדליקה וגם המשפחה שבאה להתארח, כלתה או אחותה, מי שבא להתארח, בדרך כלל גם מדליקות נרות שבת. בעדות המזרח שהולכים לפי דעת השולחן ערוך, הראשונה שמדליקה היא מברכת. כל השאר מדליקות בלי ברכה. גם כשמתערכים במלון בדרך כלל יש שם בחדר אוכל ליד החדר אוכל שמים המון נרות רק הראשונה מדליקה עם ברכה כל השאר

אם בת ראית שכבר הדליקו נרות תדליקי בלי ברכה האשכנזיות נוהגות אחרת כדעת הרמה שלא רק הראשונה מדליקה ומברכת אלא גם כל האורחות שהגיעו לשבת אבל הבנות של הבית הנכון בין אשכנזים בין ספרדים הנכון יותר שבנות המשפחה ידליקו בלי ברכה זאת אומרת אצל הספרדיות בכלל לא מדליקות אבל מי שכן כן רוצה להדליק כמו המנהג של חבד ידליקו בלי ברכה משום ספק ברכות להקל