איך לא לקחת את החיים האלה ברצינות מדי? 😉

תראו את מים הזאתי. ככה אנחנו קוראים בבוקר, נכון? שלבים, רגועים, הכל יפה, הכל טוב. ואז פתאום יש לנו כל מיני ידיעות שמגיעות אלינו. ולפעמים זה אפילו ידיעה קטנה. איזה גיר של קפה נכנס אלינו מים ואז מה קורה שאנחנו מקבלים ידיעות? בבת אחת כל השלווה פשוט נעלמת. תראו גרגיר אחד מה קרה. זה בדיוק מה שהרבי מלובביץ' אומר. מה זה בוא התיבה? בוא אותיות התפילה והתורה. ברגע שיש לנו מבול חיצוני, הרי אנחנו נמצאים במבול בכל מיני ידיעות ותאוות וחשקים ועניינים ובנהגה אנחנו כל הזמן שומעים וכל המידע שמגיע אלינו זה מין מבול כזה רוחני אבל אם אנחנו מכסים את עצמנו וכמה דקות כל בוקר אנחנו נכנסים לתיבה של התורה והתפילה אנחנו

יכולים להיות מוגנים ותסתכלו על הזאתי נגיד אנחנו מתעוררים בבוקר אם אנחנו לא מכסים את עצמנו ושנייה מתכנסים פנימה וזה יכול להיות כמה דקות בדות ביום של תפילה של קריאה של לימוד ואז גם אם כל מיני ידיעות מגיעות אליי והם מנסים ללכלך אותי ומנסים לראות מה זה לא נכנס פנימה זה פשוט לא חודר פנימה ואז אנחנו יכולים לבוא לעולם ולפעול בעולם בצורה הרבה יותר נקייה נזקה וטהורה אז בוא התיבה הכוונה זה בוא ניכנס באמת לאותיות התורה והתפילה וננסה כמה דקות ביום להרחיב בצורה כזאת שאנחנו מתנקים לכל הרעשי רקע מתכנסים שנייה לעצמנו לתוך התורה לתוך התפילה ואז אנחנו יכולים לפעול בעולם בצורה אחרת לגמרי שנזכר