
"אמרו שנשארו לו 48 שעות": לידיה ואיציק סעידיאן על הנס והחזרה לחיים
חני ליפשיץ פגשה את לידיה סעידיאן ובנה איציק, נכה צה"ל שהצית את עצמו במחאה מול משרדי אגף השיקום של משרד הביטחון, ושמעה מהם על החיים לפני האסון ואחריו, על ההקרבה ומסירות הנפש של האם שנתנו כוח בתהליך השיקום, ועל החרטה שמלווה אותו עד היום: "אני מצטער על האנשים שנפגעו מסביבי". צפו
מי לא מכירה את הסיפור של איציק סעדין כל המדינה עצרה את נשימתה עד שאיציק שב אלינו אבל מה שאתם לא מכירות זה את הסיפור של אמא של איציק שלא עזבה את המיטה שלו וכבר שלוש שנים מלווה אותו יום יום לילה לילה בלי הפסקה אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא בואו נלך לדבר איתה וגם עם איציק שלום מה נשמע מה קורה חשם יופי מה מה מה קורה מה מה את עושה שם מה מה את מכינה ח הצהריים ליצחק אשה לו אורז עם תפוח אדמה מתחת האורז המפורסם שלנו שנתיים עברתי בבית חולים הייתי בבית חולים היה לי חדר ו כל בוקר הייתי הולכת לראות אותה אפילו שהיה מונשם מורדם א מאז שהגעתי לשמה לא זזתי משמה אז חדר היה ו ממש ה שנתיים מהחיים שלך בגיל באזור
גיל ה50 שנתיים החיים נעצרות 60 ומ בסדר ניסיתי להוריד את נראית כל כך טוב שהיתי ניסיתי להוריד אני תמיד מורידה קצ אל בסדר תורידי גם לי טוב בואי תחזירי לי אבל וואו וואוו כן וא ו לא הבנתי את החיים אבל כל המחשבות שלי היה שהוא התעורר שרק הוא התעורר אחרי שישה חודשים מונשם מורדם הוא לאט לאט לאט לאט התעורר לאט לאט כאילו חזר לחיים היה מאוד קשה כל בוקר הייתי הולכת לראות מה איתו עד הערב היה קהל היה אבל אני רוצה להגיד שהעם באמת לא עזב אותי איזה עם יש לנו אה איזה עם ישראל יש לנו לא עזב לא עזבו אותי מכל הדברים שאני רציתי מכל העזרה שאני זה ישבו איתי עד מאוחר בלילה ו רוצה להגיד שהיה נתאים בבית חולים והיה לי
קשה מאוד אבל מרוב שהם היו מסביבי והיו עוזרים לי ומעודדים אותי אז הצלחתי הצלחת בזכות עם ישראל המתוק הזה א את יודע אך שאני תמיד אומרת שאם מספרים לשון הרע על העם שלנו לפעמים זה אני אומרת אל תקשיבו יש לנו טעם הכי קסום בכל הד אין אין דברים כאלה אין פשוט אין ראיתי שיש כאן נרות שהדלקת אכן אני תספרי לי קצת על ה סיקרן אותי מהרגע שנכנסתי אלייך הביתה למי הנרות האלה מה קודם כל אני מדליקה נרות כל יום אז שמקרה כן קודם כל אני מדליקה בשביל אהבת חינם לכל עם ישראל שכולם נהיו ביחד באמת יו ואחר כך רפואה שלמה לעם ישראל ואחר כך ילדים שלי בעזרת השם אחד מדליקה בשגל מבקשת שיצחק יתחתן ויהיה ברי ו יושבת מתפללת א תילים
קורה תהילים איזה צדיקה יש לידי חר כך ממשיך את היום אחר כך קפה ו אז ככה היום מתחיל בהדלקה חוץ מיום שבת בבוקר כן אני מתחילה ככה את היום שלי בא לי לאמץ את זה לשבת להדליק נרות קצת שמה ישראל להתפלל פה שם תהילים של אותו יום לא הכל אמת כי אין זמן גם לפעמים אני פה ושם אבל כמה פרק תהילים וזה ואחר כך אני ממשיכה את היום שלי אני פשוט האורז צריך כן כן כ אמרתי אך אני לא טובה במטבח אז אני לא יודעת מה צריך לעשות חביתה אני יודעת להכין דוקא לורה חביתה אני בסדר סנדוויצ'ים גם נחמד כל דבר בחיים עושה לי חשק נכון שיש לה חשק נכון זה ממש נכון כי מה שאני אוהבת לעשות אני עושה זה מכל הלבן שמה את מבינה אז זה פשוט לא אהבה
שלי זה לא לא חשוב לא חשוב זה את עושה דברים אחרים טובים אחרים זה אני מרתיח את האורז עם מלח ומים אני כמו בספגטי אה אוקיי ס מה ההבדל בין אורז פרסי לאורז רגיל באמת מה מה מה זה אורז פרסי זה לא אורז פרסי זה אורז ודי אורז פרסי אין פה סתם א זה לא באמת פרסי לא אם את אוכלת אורז פרסי הריח שלו את יודעת ש בנפל הם אוכלים כל היום בנפל ובהודו אוכלים כל הזמן אורז זה בבוקר ידעת איך קוראים לזה קוראים לזה דל בת שמה זה אורז עם עדשים כן כ א אני עושה גם אורז עם עדשים אבל עם ירק אנחנו יותר בעד ירק אה א פרסמי א עושים כל מיני מרקים עם ירק וזה א יה אז אני רואה שאת שמה כבר על השמן את שמה את הקורו מנין מנין שמה זהיר מיד
שמ מה את מרגישה כשאת ככה סתם אני חושבת כשאת מבשלת אורז זה ילד בן כמה הוא בן כמה 29 29 ואת אומרת כאילו הוא קצת נזקק גם נכון איך איך איך מרגיש לך בלב א שהוא אוכל אני נהנה מזה נהנה מזה שהוא אוהב אני קודם כל אני נהנה לבשל אה הפך ממך נכון אבל יש לך כאילו גם קצת צער כזה את אומרת הייתי רוצה כבר שתהיה לו את האישה שתבשל לו וא ה כן אין ספק בטח אני זה אבל אני שהגענו אז לבית חולים אמרו לי 24 שעות יש לו וואו 48 שעות סליחה אז אני 48 שעות לא ישנתי אמרתי הוא החיה כל עוד לא הפסקת לחלום אתה מנצח תעוף הכי רחוק שאתה יכול כי יש בך הכל וואי זה ילד יפה כן זה אח הגדול שלו ואני וזה זה ילד הייתה בגן וואי וזה האבא שלו
ו הבן הגדול שלי היה לו שתהייה ברי היה לו בר מצווה בכותל בת שלי א איזה יפים כולם איזה משפחה יפה אתם בלי עין הרה בן בפורת יוסף כן יואו זה הנכדים שלי עם זה תגידי אני ככה אי אפשר שלא לראות את ה אני מסתכלת על האלבום אז אי אפשר שלא לראות את הניגודיות את יודעת בין הפנים הכל כך יפות שלו לפני ואת רואה את יודעת את רואה ב ב אדם שבכל זא עבר כבויות כל כך קשות יך איך את רואה את הלפני ואחרי א קודם כל שהוא נשרף הוא נשרף כל הגוף 95% רק ראש נשאר וכף רגל מה זה עושה לך קשה לך לראות את הניגודיות הזאת קשה לי קשה לי לראות אותו ככה כי גם אני עושה לו קלחות וחבישות לפעמים לא כל הזמן אבל אני עושה לו אבל קשה לי לראות
ילד בן 29 אתה מקלח אותו וועם כל הזה ועם כל הפשעים ושרוף ו קשה אבל אני אף פעם לא משדרת לו את זה אני לא לא אומרת לו את זה למרות שהוא מרגיש אבל אני לא משדרת לו את זה את כועסת על לפעמים למה עשית את זה כאילו לא מדברים על זה לא מדברים על זה הבנתי בכלל לא מזכירה לו את זה א אני גם בעצמי לא רוצה להזכיר את זה ולא רוצה שהוא יזכיר את זה ובתוך הלב שלך כן אני לא לא חוספת איתו אף פעם לא יושבים ודיברנו על זה ולא רוצה שאף אחד ידבר איתו על זה גם הוא מבין ב עצמו הוא אומר מתי ברעיונות פה ושם אבל שמעשה נורה עשיתי וזה אבל א אני תמיד אומרת לו שאתה תהיה בסדר הכל יהיה בסדר מבינה כמה את מיוחדת שאת מחזיקה בתוך הלב שלך
כל כך הרבה הרי יש לך גם ביקורת וגם מצד שני המון רחמים וחמלה ואת הכל מחזיקה ככה בתוך ה למי את כן מספרת מדברת פורקת כל כך לא פש שתי פסיכולוגים שמטפלים בי ושמה אני גם חוספת אומרת א ומקבלת עזרה פסיכיאטרים פסיכולוגים א אבל אני חושבת שכל בן אדם הוא צריך בתוך תוכו לעבוד על עצמו אין דבר כזה עזרה בסדר אבל אם עזרה הזה לא עושים משהו זה לא מתקדם משהו נכון הבן אדם הוא בעצמו צריך לעבוד על עצמו ולהגיד זה מטרה זה מטרה ואני יושבת על מטרה אמרתי גם בבית חולים אמרתי גם בזה עד שאני לא אקח אותו מבית חולים אני לא זזה מפה לא מעניין הרופא אמר לי שבא לקויות לילה ראשון אמר תקשיבי את רוצה שאני אתחיל אני מתחילה אבל שנה
פה שנה בשיקום מראש הוא אמר לך זה דבר שזה תהליך שיכול לקחת שנתיים לפחות לפחות הוא אמר אני לא אומר שהוא משתחרר גם 100% ואני לא אומר זה יש המשך המשך המשך אבל את מוכנה אמרתי אני אשים סדין מתחת המיטה שלו אני יושבת ואני אקח אותו לא מעניין אותי לידה חשבת שיכול לקרות לו דבר כזה זאת אומרת שהוא יקום יום אחד יעשה כזה מעשה של להצית את עצמו באיזשהו מקום פומבי ו איך שהדברים התגלגלו חשבת שזה יקר שו חזל ממלחמה ראיתי שהוא יותר עצבני שובר דברים ראיתי את זה ניסיתי לטפל בו וכמה עמותות האמת יעזרו לנו וזה אבל לא חשבתי עד כדי כך לא חשבתי שהוא יגיע לנקודה זה זה כל כך חשוב בכלל שאנחנו גם מדברות על זה במיוחד עכשיו
בתקופה הזאת של המלחמה אנחנו נמצאים כאן בדיוק בארץ בעלי ואני מבקרים המון חיילים פצועים והמון ואני כל הזמן אומרת מדגישה ואומרת שיש את החיילים ש את רואה שחסרה רגל את רואה שחסרה יד את רואה אבל כשחסר נפש כשהנפש לא חזרה מלחמה את זה אנחנו פחות רואים כל כך חשוב לעורר את המודעות של זה ש כל כך את אומרת שבעצם הוא לא חזר אותו דבר דאגת מאוד מאוד מאוד יום ולילה דאגתי פה ושם הייתי בא לבקר אותו הוא היה גר בטל אביב ים עושה לי טוב אז אבל גו לתל אביב אבל לא אמתי בכלל לא חשבתי שהוא יגיע לנקודה הזאתי מאוד מאוד מאוד סר לי ומאוד זה נפש זה אי אפשר לראות אותו אי אפשר לגעת בו אי אפשר נפש צריך מאוד מאוד להיות בעדינות
ומאוד הדרכות אני חושבת היום נשים של החיילים כן ואמהות של חיילים חייבות ות ללכת ללמוד איך להתמודד עם מצב כזה שבאמת לא לאבד את הילד כי אחרי מלחמה הזאתי שהיה לנו לשערי הרב יהיה לנו המון כל כך הרבה חבר פוסט טראומה ונפגע המון מדברים איתו המון מבקשים ממנו עזר ד והוא אני רואה שאיך הוא עוזר להם איך הוא הולך מאחורי הגב שלהם וא אפילו למשרד הביטחון הולך מדבר מדריך אותם א עם מצב שיש לו עם כל זה אבל הוא משתדל הוא משתדל לעזור לאחרים שלא יגיעו למצב שלו ו מאוד קשה מאוד קשה להתמודד עם נפש נכון כי גם אני אולי לא הייתי מרגישה את זה אבל היום אני מבינה באמת מה זה כי אני מבחינת הנפשי גם לא אני וכל הילדים שלי באמת
מבחינת הנפשית אין אני יכולה ללכת לאיזה שהו מקום ובלי שום סיבה להתחיל לבכות י נזכרת באיזה נקודה ואני בוכה בוכה בוחה שאני לא יכול נשאר אפילו במסיבה או משהו אני עוזבת הולכת אני הולכת לסופר ממלא עגלה אני מגיע לקופה ואני מרגישה לא טוב ואני מרגישה מזיעה ובוכה אני עוזבת הכל והולכת כי לא יכול להתמודד לא לא יכולה להיות קודם כל אנשים וגם לא יכולה להתמודד עם זה אז זה זה דבר מאוד רגיש מה הכי הרבה עושה לך את הטריגר הזה את ה שאת מרגישה שמחזיר אותך ל לקושי לימים הקשים של להיות אמא מול ה ליד המיטה של הבן שלה מונשם מורדם שרוף כל כולו מה הכי קשה לך ב שפתאום את סגת אומרת שאת בסופר ופתאום את משהו מציף אותך לא
יודעת מה פתאום בא זה בא בלי זה פתאום בא כי כאילו מישהו נחת עלייך משהו לא שמישהו מפריע לי כן לא שאני תמיד לבד ואני זה אבל כאילו יושב עלייך לא יכול לעזוב אותו זה יכול לבוא בכל שעה משעות היום ובכל רגע מ מהרגעים שאת חובה אי אפשר לדעת מתי זה יקרה אני לא אומרת שאני לא בכיתי לא הרגשתי טוב בבית חולים כן היה אבל כי אני הייתי בתוך זה לא הייתי מרגישה שעכשיו שמה הייתי צריכה להיות גם אסופה הית בתפקיד ועכשיו את כי נותנת לעצמך הרבה יותר כ להשתחרר ואז ואז זה מגיע ברור אני אומרת אני לא לא שוכחת את זה אחרי שישה חודשים בת שלי אמרה לי אמא בואי נלך ל לבית מרקחת כמה דקות לקנות משהו ולחזור לא לא יצאתי בכלל בכלל
מבית חולים ואני עליתי על אוטו קרוב לבית חולים הלכנו לסופר פם לקנות משהו ולחזור ופתאום היא הדליקה את המוזיקה ואני הבנתי שאני הייתי שומע כל כלל החיים מוזיקה אני שישה חודשים לא שמעתי מוזיקה שמה אני הבנתי שאני לא לא שמעתי מוזיקה שישה חודשים את מבינה כן פתאום יושב על בן אדם זה לא כאילו עכשיו אני מבינה את יצחק כי פתאום ישב עליו שיעשה את המעסה הזה צ עד הנפש ככה הנפש הוא עדין את לא יכולה להגיד א במסיבה הזו זה מה שנכנס בפנים עמוק ואת לא יכולה לשלוט על זה ת מרגישה שבעצם המעשה מה שקרה זה משהו שהוא פשוט היה בלתי נשלט לא משהו שיכל בכלל בלתי נשלט גם אמתי היה בעיות עם משרד הביטחון איך הוא חיה הוא הולך
לעבודה הוא לא מסתדר בעבודה האנשים האלה לא מסתדרים פתאום מתעצבנים פתאום עוזבים פתאום צריך לטפל בהם צריך נכון לטפל בהם אתם לא יכולים להגיד בשבא הנה עשית שירות תלך למשרד הביטחון לבד נכון נכון צודק אי אפשר אני אני נתתי את הבן שלי אמרתי להם לכם נכון אז אז אז תיקחו אותו עד הסוף התהליך אתם הייתם בתוך הזה אתם ראיתם הוא היה בתוך המלחמה הוא לקח את החבר שלו שרוף מה טנק אז זה נפש בן 18 19 זה עדיין ילד י כל כך אנחנו אנחנו קוראים להם חיילים וזה אנחנו שוחים שהם ילדים אתם מגיעים אלינו אחר כך לטיול עם התרמיל והמקל בנפל ואני אומרת איזה ילדים הם והם עברו שלוש שנים כל כך קשות בצבא זה זה ממש נכון מה שאת אומרת א
תגידי איפה האיט כשזה קרה זאת אומרת איך איך מתי סיפרו לך איפה סיפרו לך א אם לא קשה לך לחזור למת קצת קשה אבל א את לא חייבת רק אם את א א הייתי בבית ובן של אחי בא ואמר לי יצחק אזה הציק הציק לעצמו אבל הוא לא מת הוא בבית חולים אמרתי מה הוא לא אמר לי שהוא שרף את עצמו או משהו כן אז אח שלי היה בחוץ הוא אמר לי אבא שלי בחוץ לך ותיסע איתו לבית חולים אני לא יודעת אני אפילו לא סגרתי את הדלת איך התלבשתי איך יצאתי אני בכלל לא זוכרת י זוכרת שעליתי על אוטו שלו ואמרתי תן גז נו נו ובדרך מיליון טלפונים מיליון בת שלי היייתה בדרך ואמרתי איך שאת מגיעה את מגיעה ואת רואה אותו תתקשרי עליי כן א שהוא הגיע הבת שלי ראה את
זה והתעלפה וואו וצעקה בתוך הטלפון אז אני אמרתי חס ושלום יכול להיות שהוא איננו כן אז באותו רגע פתחתי את החגורה של האוטו ורצתי לזרוק את עצמי אמרתי אני לא מגיע לבית חולים ולראות את הילד שלי ככה האח שלי מסכן ם סגר את הדלתות ויד שלי יד אחת היה מחזיק אותי ויד אחד היה שופך עליי מים ואני לא יודעת כמה רמזורים בכלל ומסווה התקשרו עליי ואמרו לי את לא נוסעת את תישארי אנחנו שולחים ג'יפ ולוקחים אותך אמרתי אין מצב שאתה עוצר אין מצב אני רוצה תרא מבאר שבע עד שבע אנחנו 40 דקות באנו וואו ו 40 דקות הכי קשות שהיו לך בחיים מן הסתם כן ופתחתי את הדלת ונפלתי הם הביאו לי כיסא גלגלים שמו אותי על כיסא גלגלים ולקחו אותי
איזה חדר ואמרתי אני רוצה לראות אותו הם לא נתנו לי עד יום יומיים לא ראיתי את ה והיה נורא לילה נורא נורא נפלתי על רגליים של הרופא אמרתי תגידי הוא חי הוא חיה והרופא גם התחיל לבכות ואמר לי לא ענה לי הוא גם בחר איתי וככה התגלגל כבר נשארתי ולא דלת בית שלי כבר שה סגור שנתיים ו כבר ילדים עמרו אמא דמה מספיק תחזרי זהו יש יש עוד ילדים אתכ גם אנחנו זהו זה זה קצת גורם ם אפילו ל סוג של איפה אנ בבית חולים היו איתי באו הלכו נשארו איתי אפילו כן אבל א אחרי שנה שנה וחצי כבר אכן הם אמרו זה אישה ילדים חיים בעבודה כ אז הם חזרו אבל אני נשארתי אמרתי אני לא יוצאת מפה בלי יצחק זה אמא זה אמא את יואו את חושבת שיצחק
יסכים גם לדבר איתנו ככה לשתף קצת אני חושבת שכן כן כן אז ניכנס לסלון בואי תודה קשה הבית שלך אני לפעמים טועים עם עצמי הרבה פעמים כן אך הקדוש ברוך הוא עשה אותי ד דווקא כאילו הכלי הזה כן למה כאילו איך למה את יודעת אני לא חלמתי שזה מה שיקרה מה שכן אני יכול להגיד לך שלמרות שכל החיים שאני עברתי בחיים לא הפסקתי לחלום גם עד לפני שעשיתי את המעשה בכללי ו בתור ילד קטן אני זוכר שהיה לי חלום ילד בן ארבע שלוש ארבע שזה מה שהה הייתי צריך להיות גם בסביבה שלי כי אם לא הייתי זה לא זה הה להיות גיבור רצית להיות גיבור י לאמא שלי לא יודע התי צ כן הוא היה ילד מאוד א פיקח ו שובב כזה הוא היה שובב היה ג מ כמות לא מאמין
במורים אף פעם לא הייתי א כאילו היית דרך שלי אבל יכלתי כאילו עם המנהלים שלי המנהלים שלי היו חברים שלי ש המנהלים של הבית ספר א כן הוא יותר רצתה להיותם מעבר לגיל שלו ר תמיד היו ילדים יותר גדולים מ ממנו כ כן אהא אמרתי לך שאבא שלי היה אסיר ציון א אני חושב שתמיד חיפשנו את המשהו איך אנחנו עושים את המשהו ה מעבר לדברים ה גשמיים שהיו כאילו מעבר איך אנחנו מביאים איזה משהו א ואני יכול להגיד ש שאבא שלי עליו השלום עבר ה ב דברים קשים והיה קש זה הה בשבילו הרבה יותר קשה ממה שבשבילי היום ו אכ שהו זה שעשיתי זה זה אולי לפעמים אני אומר זה אני כאילו זה השבחות שלי לא יודע כי זה תמיד היה לי בראש לעשות משהו מהותי
מעבר בחיים זה היה החלום שלי כאילו כשהייתי די צעיר ההורים שלי התגרשו ילד אני לא זוכר אמא שלי תמיד מילתה את המקום הזה של אבא תמיד וזה אף פעם לא הרגשתי בחוסר של אהבה יותר כאילו ברור שזה אבל כשהיא ליתי ו את יודעת מוחד ש שכשאני הייתי כול אני לא יודע אם את זוכרת כל הזמן שהיה לי לחום הייתי אומר לך אל תלכי כאילו כל הזמן שהיה לי היתי צריך שה תהיה לידי פשוט כשהוא התעורר זכר מה מה קרה הוא שהוא התעורר הוא לא הבין מה קורה כי האדמ היה לאט לאט יורדת ברגע שאחרי שבוע אז הוא אמר לו כן אני זוכרת הרופא שאל ממנו פעם ראשונה אמר לו יצחק אתה זוכר מה עשית אז הוא אמר לא לא איפה אני וזה משכתי את זה גם כאילו אחרי כן
שבוע כן כן זכרתי אבל היה גם ים שדחיתי להגיד להם שכן חתי שרגע הבנתי ש כאילו אני פה רגע אני צריך לקחת אחריות אני אני מתחרת בעיקר על הכאב על על החוסר דרך ארץ שהיתי עשיתי שהבנת כאילו ל אנשים שנפגעו מסביבי על מה שעשיתי עיקר מל אמא שלי אבל מי זה יכול ללכת מאמא שלי עד לבן אדם שהיום אולי יחשוב שזה כאילו הגיוני זה יכול להבנת מד מאמא שלי עד לבן אדם הזה כל מי שנפגש שם אז זה מצער אותי שם איך את מרגישה שהוא אומר את זה שהוא מצטער על מה שהוא עשה בגלל שהוא רואה כמה זה פגע בך כאמא כמה זה היה קשה לך למעשה עדיין קשה לך זה קשה זה סג של זה סוג ש סוג של כאב סוג של כאב אני חושבת בכל נושא יש שתי סדדים טוב ורע נכון
במיוחד במקרה שלו זה רע משהו קרה אבל מצד השני טוב שאני רואה שהוא הציל המון טוב לי עם זה שהוא הציל את המון אני רואה את האנשים אני רואה התקדמות אני רואה זה אבל אני אומרת מצד השני כואב לי שלראות אותו בצורה כזאתי ו עם כל הניתוחים ועם כל הדרך שהוא צריך לעבור הוא עדיין לא סיים אנחנו יש לנו עוד דרך בעזרת השם בעזרת השם שהכל יסתדר ויהיה טוב אבל א כאילו א את הטוב מרפא את הרע איך אומרים כן את אומרת את זה נפלא את אומרת את זה מצוין את הזה אבל כן רצה להגיד לאמא שלי רוצה להגיד לה שאני מצטער ש אולי עשיתי דברים ש יראו שלא הערכתי את מה ש עשתה בשבילי אבל אני בתוך תוכי יודע ש שבזכות אשני אני הרבה דברים גם בפן
האישי כאילו הפנימי כמה שאמרתי לך זה אבא שלי זה לא רק זה אמא שלי זה כאילו זה גם הפעולה הזאתי שעשיתי זה זה חלק ממה שהענקתי בבית אמא שלי המשפט שהיה תלוי לנו בבית כאילו זה דרך ארץ קדמה לתורה וא כן וזה לא היה לך תלמד זה לא היה כאילו תלמד תהילים וזה אבל כשהיינו ושים או זה משהו קטן שקשור לאזה ים רמקול אפילו קצת גבוה שלא יודע שלי לא ל אז זה כאילו זה כן זה אתה נהנה אבל אנשים החרים סובלים עעל הנעה שלך ו וזהו אני רק יכול להגיד חתי כמו שאמרתי אבל אה מה זה עושה לך לשמוע אותו אומר ככה שהוא לא היה יכול לעבור את התקופה הזאת בלעדייך ושיה את בקור הכוח שלו ואיך את מרגישה לשמע אותו אומרת זה אה שמחה בלב שהוא סומך
עליי שהוא אוהב אותי ש שאני עמוד שהוא יכול לקחת אותי ו זה שמחה אבל א גם מצד השני רציתי שמאוד תהיה כמו בן רגיל שהולך עובד והולך לגור לבד גם רשתי את זה למרות שאני יודעת אה הם אומרים שאני גיבורה ואני זה זה אני חושבת כל אמא א היה עושה את זה כי פשוט לא לא יודעות שיש להם את זה הכוחות האלה את הכוחות האלה א אני מסכימה שאני הגזמתי מאוד כי אני לא עזבתי בכלל אבל חמודה הגזמתי מאוד א כן כמה למדתי כמה למדתי ממך היום ידת גם אני אמא לא י אנחנו כל הזמן נאבקים במאבק זה את יודעת לפעמים זה משהו מאוד מאוד גדול כמו ילד שהצית את עצמו לפעמים זה הדברים הכי קטנים שיש אנחנו לב של אמא נשמה של אמא שלא מוותרת לא מוותרת לילד aela
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום שני, כ״ה בסיון התשפ״ד (1.7.2024). משך: 33:18

11 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
איזו אישה גיבורה ועוצמתית.
גדולה מהחיים
איציק היקר! רפואה שלמה ❤️
שתמיד תיקוד בך את אש החיים. מעריכה על השיקום וההתגברות ?
כאמא, לידיה נגע בלב שלי ממש עמוק. ועין לא נשראה יבשה...
מדהים מרגש
את חזקה, ברוך השם , משפט חשוב אמרת אדם צריך לעבוד על עצמו וצריך מטרה. השם ייתן לך כוחות.
כמה כוחות ה' ישמור אותך
רפואה שלימה בגוף ובנפש ליצחק המדהים. ב"ה יקים בית נאמן בקרוב
ישועת ה' כהרף עין
נזכה כולנו לביהמיק ביחד אמן אמן וואי ראיון מעורר השראה
איזה אמא מרגשת ועוצמתיצ. לצערי הרב הרבה מאד חילים מגישים סתם בקשות (סבלתי מקור באוהל) ואכ אלו שבאמת צריכים לא מקבלים. עצוב מאד
ואו אישה מאוד חזקה ב"ה שהקב"ה ישלח לו רפואה שלמה בקרוב אמן!