הרב זמיר כהן - עולם הנשמות

שלום לכולם. הנושא שלנו הערב, העולם הזה והעולם הבא, שבעיקר נתמקד בעולם הנשמות מנקודת מבט יהודית על פי תורת הסוד. אבל נפתח ראשית בעולם הזה שאנחנו חיים בו. כידוע ביהדות יש התייחסות לכל מיני מספרים. כל מספר יש לו את המשמעות שלו. כשבוחנים את העולם הכללי יש מלחמת תרבויות, כך ניתן לחנות את המצב, בין התרבות המערבית שכל מי שצופה בסרטים רואה את האווירה, את ה השפעה החברתית. זו אווירה שמושכת מאוד לחומר. ליצורים, תאוות, קריירה, כסף, התמקדות בחומר עולם הזה. לעומת זאת, במזרח ניתן לראות כתות שונות שמחנכות את האדם לפרישה מכל ענייני החומר. סיפר לי אדם שהיה במזרח, נכנס למנזר והתפעל מאוד מנזיר בודהיסטי שמגיע בכל

בוקר, יושב שם בפינה, מקפל את הרגליים, יושב על השטיח, לא אוכל ולא שותה ולא מדבר במשך היום. מסוחים איתו כאילו קיר, הוא לא עונה, לא מגיב. בערב הוא קם, הולך הביתה, אין לו שם אישה, טועם משהו כדי שיוכל לחיות. ישן, קם בבוקר, חוזר למקום והוא מספר לי בהתפעלות, אותו אדם שראה את הדברים הוא מרצה לפיזיקה אז הוא אומר לי שאמרו לו שהאדם הזה כבר 15 שנה נוהג בצורה הזו לכל בוקר בא יושב בערב הולך והוא אמר שהוא מרגיש הרצה כלפיו כי זה אדם שלא מקלל שלא רב עם אף אחד זה אדם שנעשה כל כך רוחני והוא כמי שהלך שם למז אזרח כדי לחפש רוחניות מרגיש ההרצה כלפיה אותו אדם. כלומר, אדם שחי בעולם יכול לעמוד נבוך. מי צודק? המערב

אומר לי, אתה חי בעולם, תמצא, תהנה מהעולם. כל התאוות, כל ההנאות, תנסה לקחת כמה שיותר. יש בזה היגיון. איך אומרים אנשים? חיים פעם אחת. לעומת זאת בא המזרח ומסתכל בבוז על התרבות המערבית שדוגלת בחומר. מה זה חומריות? הכל אבל ה אבלים. תהיה רוחנית, תפרוש מהכל, תעלה למעלה. על פי תורת הסוד ביהדות, המספרים שש, שבע ושמונה מייצגים את שתי הדרכים הקיצוניות ודרך האיזון שבאמצע. ישנה שאלה שלא פעם יש ששואלים ויש שלא שואלים אבל כשמתבוננים בה רואים שהיא שאלה באמת רצינית מדוע אלוקים ברא את העולם בשישה ימים הוא לא יכל לברוא את העולם את כל היקום בשנייה אחת אני בן אדם בונה בית אני חייב לבנות בשלבים אני לא יכול בבת אחת

אבל האלוקים הוא לא מוגבל הוא יכל לברוא את כל העולם בשנייה עם כל הפרטים למה צריך את השלבים האלה אומר המהרל מכיוון שכל החומריות שבעולם שייכת למספר שש. השש עצמו שאוב מהאותיות. המספרים עצמם לוקחים את כוחם מהאותיות. הרי הקדוש ברוך הוא ברא את העולם באותיות. צירוף האותיות, כך אומר הזוהר שהאותיות התגלגלו וכך נוצר הכל. כלומר תערובת של אותיות. כשהא' ור התנגשו נוצר האור. וכך כל השאר האותיות התגלגלו ונוצרו. וזה הזוהר מסביר מדוע ללוז מלאך המוות לא יכול להיכנס כי בזמן סיום הבריאה האות ט נעמדה מעל אותו מקום דברים גבוהים מאוד שהיא אות של חיים שהיא אות העולם נברא באותיות כל היקום בעצם מורכב מאותיות מי שצפה

בסרט המטריקס בימאים ודים שלמדו קצת קבלה בהוליו ויצרו סרט על פי תורת הקבלה שכל היקום עשוי מאותיות יש כוחות נאבקים מהצד החיובי נמצא נאו זה שאמור לייצג את כל הכוחות הטובים שזה היפוך אותיות של ונה מספר אחד הם רצו לקחת את המשיח ולרמז לקחו את הרעיונות מהיהדות והדביקו לשם ראש הכוחות השליליים נקרא בשם סמית וכוונה קראו לו כך על שם הסמ שכתוב בזוהר שהוא ראש כוחות הסתרה אחראה ויש שם ציון ויש נביאה באתר הידברות ניתן לצפות בהרצאה של רוני שמנתח את כל הסרט הזה על פי תורת הקבלה. זו הסיבה גם שהרבה אנשים צפו בסרט וחשו חיבור מסוים ולא הבינו למה הם רוצים לראות שוב ושוב. אפילו סינים, תאילנדים לא יודעים קבלה אבל כל

מי שצופה בסרט מרגיש יש כאן נקודת אמת. כמובן שהכניסו גם הרבה שטויות כי זה סרט אבל יש כאן משהו שמדבר אליי. אנשים התחברו לעניין הזה. העולם עשוי מאותיות. לכל אות. כתוב בספר יצירה יש הערות. בשפה של היום נקרא לזה אנרגיות שזורמות בתוך האות כל אות בשלושה מסלולים. המסלול האחד הוא צורת כתיבת האות. איך שכותבים את האות א' ב ג הצורה הגרפית של האות. המסלול השני הוא אופן הגיית האות. איך שאומרים את האות א' שונה מב. והמסלול השלישי הוא הערך המספרי של האות. כל אות מייצג את משהו גם לפי המספר ושלושתם מתחברים יחד. בספר הצופן נרחבתי בעניין עם פרק שלם על כל אות ואיך זה משפיע על שם האדם אבל מה שנוגע לענייננו האות ו'

שהיא כוח החיבור חיבור של כל הפרטים יחד ו מלשון ו' הוא הכרס הזה שמתחבר לקיר צורת האות ו' נראית כמו הכרס שמתחבר לקיר והמספר של האות ו' המספר שש אומר המהרל החומר מיוצג על ידי המספר שש והאות וה זו הסיבה שהחומר מוגבל בשישה צדדים אנחנו יושבים כעת באולם הזה הוא חומרי חומר יש לו גבולות כמה גבולות יש לחומר של העולם מזרח מערב צפון דרום מעלה ומטה כל דבר חומרי מוגבל בשישה צדדים גם כדור הארץ יש לו את ארבע רוחות העולם מעלה ומטה כי החומר הוא מוגבל ומכיוון שהמספר שש מייצ צג את החומר. הבריאה החומרית נבראה בשישה ימים. לא שהוא יכל לברוא, יכל לעשות הכל בשנייה. אבל מכיוון שזה שייך לבב לחומר חיבור של פרטים, האריזל

אומר שגם לנפש, גם לדומם יש נפש. כשהוא אמר את הדברים בעבר, אף אחד לא הבין אותו. איך אפשר לומר שלדומם יש נפש? הוא אמר יסוד. חומר בלי רוח לא יכול להתקיים כי החומר הוא רק מעטפת והרוחניות היא הפנימית. אין מעטפת בלי פנימיות שיחזיק אותה. לכן הוא אומר גם לדומם יש נפש. לדומם, לצומח, לחי, למדבר. רק הוא אומר שלדומם יש נפש המרכבת. נפש שמרכיבה את חלקיו, שזו בעצם האות ו' שהיא הנפש הפנימית שמחברת את חלקי החומר. לצומח יש את הנפש של הדומם פלוס נפש שמצמיחה שיש לה עוד יכולת לפתח אבל אין את התנועה ממקום למקום. החי יש לו את הנפש של הדומם והצומח פלוס נפש של בעלי חיים שמאפשרי תנועה, רגשות וכולי. והמדבר שזה האדם, יש

לו את הנפש של הדומם צומח, חי פלוס יכול לדיבור. נפש המדבר זה מה שמאיין את האדם יותר מכל דבר אחר. במה הוא נבדל מבעלי חיים. הוא מציין שהיהודי הוא גם מדבר, אבל יש לו איזה תוספת נשמה שהיהודי, הגוי יכול לקבל אותה גם אם יעבור את התהליך של ברית מילה, תבילה, קבלת מצוות. זו הסיבה שיש גיורים שגדולי ישראל לא מוכנים לקבל אותם כי תצהיר בלבד לא מועיל. צריך שינוי מהותי בנשמה, שזה על ידי התהליכים האלה של ברית, טבילה וקבלת מצוות או באישה מדובר בקבלת מצוות ותבילה. אגב, נציין, מה שאישה לא עושה ברית לא רק עניין טכני, אלא בכלל רואים שנשים יש להם פחות מצוות ביהדות מאשר גברים. ולמה? חכמי הקבלה מסבירים כי אנשים נשמת

האישה רוחנית ומתוקנת יותר משל הגבר. היא זקוקה לפחות מצוות כדי להגיע לשלמות הרוחנית שלה. הגבר נחשב יותר אחור מבחינה רוחנית. הוא זקוק ליותר מצוות כדי להגיע לשלמות שלו, הוא צריך את התפילין והוא צריך את ה כל מה שייך לגברים. האישה יותר בקלות מגיעה לשלמות הרוחנית. האישה שייכת לספירת מלכות בתורת הסוד. יש לה את האצילות שלה, את העדינות שלה. רואים גם בעולם הזה. אפשר לראות כאן בעולם כמה גברים וכמה אנשים יש. גם מזה אפשר לראות שאנשים יותר רוחניות, יותר מתחברות ל למימד הרוחני שבעולם. זו הסיבה גם שלעם ישראל יש מצוות יותר מהגויים. כי הגוי לפי הנפש שלו די לו בשבע המצוות שבזה הוא מגיע לשלמות שלו. היהודי שקיבל

תוספת מסוימת חייב שיהיה לו את כל התרייג מצוות כדי להגיע לשלמות שלו. יש לו כלים אחרים, דרישות אחרות, חייב להגיע למקומות אחרים. וכמו שציינו, גם גוי יכול לקבל את התוספת הזו, שכמובן לאחר שהוא מתגייר, יש לנו מצווה בתורה לאהוב את הגר אפילו יותר מיהודי רגיל. אם הוא התגייר גיור כהלכה, על יהודי רגיל נאמר ואהבת לרעך כמוך, שזה נכון גם בגוי שהתגייר, אבל על הגוי יש עוד מצווה מתוך התרייג מצוות, ואהבתם את הג. מצווה לאהוב אותו, להשקיע בו, לתת לו. אדם שעזב את עמו והצטרף לעם ישראל, צריך לייקר אותו, לכבד אותו, לעזור לו. כשהאריזל אמר שגם לדומם יש נפש, היה קשה מאוד להבין את דבריו. להבין את דבריו. כשאתה לוקח אבן

חצץ, אתה קורא לה דומם כי היא עומדת דום, היא לא זזה. אז איך אפשר לומר שיש לה נפש? אם יש נפש, אתה צריך לראות חיות, זוזה כלשהי. רק לפני פחות מ-100 שנה התברר שאותו חלקיק הכי קטן של החומר שנקרא אטום הוא עצמו מורכב מגרעין פנימי שאלקטרונים נעים סביבו במהירות. כלומר אנחנו קוראים לדומם דומם כי בעיניים שלנו אנחנו מוגבלים ולא יכולים לראות את התנועה. אבל אילו היו לנו עיניים של מיקרוסקופ שמגדיל פי כמה מיליארדים. היינו מסתכלים על הדומם ורואים שהכל זז. הכל נע שם בפנים. וזה יסוד גדול. אין חומר שיכול להתקיים בלי רוחניות פנימית. האות ו המספר שש שייך לחומר. זה המנוע הפנימי של כל החומריות. לעומת זאת המספר שבע

מייצג את הרוחניות שנמצאת בתוך החומריות. אותה רוחניות שהיא נמצאת ברמה יותר גבוהה. לא רק הרוחניות של החומר. הרוחניות של החומר של האטום האלקטרונים האלה זה האות ו'. אבל ניקח למשל את גוף האדם. למת יש גוף. עצם העובדה שגופו קיים מספר שש. אבל אצל החי יש את המימד השביעי הפנימי. זוהי הנשמה הרוחנית שנמצאת בתוך החומריות, הנשמה שמחיה את הגוף. בזה המהרל מסביר את מה שכתוב לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה. שזה משפט שהוא לא מובן. למה השבת היא מקור הברכה? כל השבוע אתה עובד, יש לך כסף. שבת אתה סוגר את העסק, מרוויח פחות. מה הקשר בין ברכה בכסף לבין שבת? ועוד על השבת כתוב וקראת לשבת עונג. צריך להוציא הוצאות

על השבת יותר מכל השבוע, להענג אותה. אז השבת היא מקור הברכה או שהיא מקור ההוצאות. אומר המהרל, אתה עובד שישה ימים, יוצר חומר, יוצר מעטפת, שומר שבת, מכניס את המימד השביעי, את הרוחניות, את הנשמה אל תוך הגוף ואז יש ברכה בכסף. זה ההסבר על פי הסוד. מדוע שמירת שבת היא כך? המספר שמונה מבטא את הרוחניות הטהורה. רוחניות ללא חומר כלל, את העל טבעי. הנשמה שבגוף עדיין אנחנו שייכים לעולם הטבע, לעולם החומרי. רק יש רוחניות בתוך העולם החומרי. נשמה בתוך גוף אבל השמונה זו הרוחניות העל טבעית, הקיצוניות לצד השני. כלומר, השש מייצג את החומר, השמונה את הרוחניות הטהורה והשבע הרוחניות שבתוך החומר. כעת נעבור לפסים מעשיים

יותר לחיי היום יום שלנו בעולם הזה. איזה מספר היהדות מאמצת לעצמה? את השבע. אפשר לבדוק בתורה, המספר הנפוץ ביותר ביהדות הוא המספר שבע. התרבות המערבית מבלי להרגיש לקחה לעצמה כקוד חיים את המספר שש. חומר, תאוות, יצורים לרדוף אחר החומר. במזרח שיש כאלה שמסגפים את עצמם עד כדי פרישה קיצונית מהחומר כי רוצים להיות אנשים מאוד רוחניים, מאוד נעלים, לקחו לעצמם מבלי להרגיש את המספר שמונה. היהדות אומרת שהגישה הקיצונית הזו לכאן או לשם לרדוף יותר מדי אחר החומר ולרדוף יותר מדי אחר הרוח שתי הגישות האלה לא נכונות אלא הדרך הנכונה היא לההנות מכל מה שיש בעולם אלוקים ברא את העולם כדי שנהנה ממנו אבל להכניס רוחניות אל

תוך החומר לקדש את החומר להכניס נשמה אל תוך הגשמיות מה שבא לטי ביטוי גם במגן דוד היהודי המגן דוד עשוי ממשולש ישר שר במשולש הפוך זכר ונקבה גם הגבר וגם האישה שניהם בני אדם לכן יש כאן שני משולשים אבל אומר הרמבם המפתח לשלום בית לדעת אתה רוצה שיהיה לך טוב עם אשתך שהיא הפוכה ממך ואת תדי שבעלך הפוך מבחינת הצרכים הנפשיים לגבר יש צרכים נפשיים שונים ולאישה יש צרכים נפשיים שונים בימי ספירת העומר כתוב שבע שבועות תספור לך שבע כפול ש ואז מגיע חג השבועות. כמה ימים יש לנו בפסח? שבעה ימים. סוכות שבעה ימים. קני המנורה בבית המקדש שבעה. חתן וכלה שבע ברכות שבעה ימים. אבלות מהצד השני גם שבעה ימים. טהרת המשפחה שבעה

ימים. הקריחות של התפילין בגבר גם כן שבע קריחות. וכן אפשר להמשיך שבע המצוות שהגויים הצטוו. שבעת המינים שהשתבחה ארץ ישראל. גם בעולם, אפילו בחומר, אתה בודק את העולם, המספר שבע הוא מאוד מרכזי. יש שבע יבשות, פעם לא ידעו כמה יבשות יש, הם יודעים שיש שבע יבשות. הפתחים שיש לנו בראש, שעל ידם אנחנו רואים, שומעים, מריחים, מדברים, גם כן שבעה פתחים, זוג עיניים, זוג אוזניים, זוג ניים ופה, שגם זה דומה למנורה בבית המקדש, להקנה המרכזי ולצדדים. בסולם המוזיקלי דור אמי שבעה תבים וכן הלאה אפשר למצוא את השבע גם בטבע גם ביהדות מדוע זה כך מכיוון שהשבע הוא הקוד היהודי התורה מחנכת את האדם אל תקצין לחומריות לצד הזה ואל

תקצין לרוחניות לצד השני אלא תיקח את דרך האמצע תהיה מאוזן באחת ההרצאות מישהו שאל אותי אם ככה אז לא צריכים להיות ממש דתי מספיק חלק מהמצוות קצת כן קצת לא תהיה באמצע לא צריך לשמור את כל התורה מספיק רק חלק מהמצוות הסברתי לו שהמצוות עצמם הם דרך האמצע כי הקיצוניות זו החומריות המערבית והקיצוניות השנייה זו הרוחניות המזרחית ואילו היהדות עם כל המצוות התרייג מצוות זה מה שנותן לאדם את האיזון הנכון כך כותב הרמבם בהלכות דעות בספר המדע אני אקריא את לשונו בפרק שלישי כותב כך שם שמה יאמר אדם רועיל והקנאה והתאווה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הם ומוציאין את האדם מן העולם קנאה אדם שמקנה באחרים יכול לשכוע בחובות רק

הוא רוצה להראות את עצמו בסוף מסתבך עם חובות ומתגלה קלונו ומסתבך יותר תאווה אדם שמתאו יותר מדי רוצה לההנות בקיצוניות כבוד רודף כבוד הוא לא רגוע אף פעם כל אלה מוציאים את האדם מן העולם אז אומר הרמב"ם, שמה יאמר האדם שמכיוון שהקצנה הזו היא לא בריאה, אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ישא אישה ולא ישב בדירה נאה ולא ילבש מלבוש נאה אלא השק והצמר הקשה וכך היוצא בהן כגון כהני העובדי כוכבים כמו הנזירים שיש אצל אומות העולם שאתה רואה אותם שהם הקצינו אחר הרוחניות אומר הרמבם גם זו דרך רעה היא ואסור ללך בה. המהלך בדרך זו נקרא חוטא. על פי היהדות, אדם שמקטין ברוחניות יותר מדי

נקרא חוטא. הוא מביא ראיה מנזיר שעל הנזיר נאמר וחיפר עליו מאשר חטא על הנפש. כתוב בתורה שאדם שאומר הריני נזיר 30 יום אסור לו לשתות יין, אסור לו להסתפר, אסור לו להיטמאל למתים וכשהיה מסיים את 30 היום האלה היה צריך להביא קורבן כשהיה בית המקדש קיים. היום אין נזירות ולא שייך. בזמנם היה. התורה אומרת למה צריך להביא קורבן וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש. שואלים חז"ל על איזה חטא? איזה חטא? בסך הכל לא שתה יין ולא מה הבעיה? משיבים חז"ל עצם העובדה שהוא עסר עליו דבר שהתורה מתירה הוא חטא. ממשיכים חז"ל בתלמוד ואומרים מביא את הרמב"ם את לשונם אמרו חכמים ומה עם נזיר שלא פירש אלא מן היים צריך כפרה? המונע עצמו מכל דבר

ודבר על אחת קמה וכמה. לפי כך ציוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שהם מנעתו התורה בלבד. מה שהתורה אמרה שאסור זה אומר שלאדם עדיף שימנע מזה. כמובן שזה שייך גם לעולם הרוחני שנעמוד על כך בהמשך. משנוע לחיי העולם הבא שזה העיקר בתורה ובמצוות שאדם בונה את עולמו הרוחני מעצב את אישיותו. אבל אין מצווה שהאדם לא נהנה ממנה גם בעולם הזה. האיזון הנכון איך לההנות מהחיים כמו שידוע למשל אדם שמקפיד על טהרת המשפחה כהלכה שבמי האיסור אין שום מגע בינו לבין אשתו שום מגע פיזית אם כי חשוב להדגיש שהגברים צריכים לדעת שבאותם הימים הגבר צריך להיות לצד אשתו מבחינה נפשית יותר מהימים שהם אסורים אח יותר מהימים שהם מותרים

אחד בשני בימי האיסור צריך יותר להיות לצידה תמיכה נפשית טלפון מעבודה אוזן כשבת לגלות הבנה הזדהות אלה ימים של שינוי הורמונים, דבר שאמנם משתנה מאישה לאישה, יש נשים שמאוד לא קל להם. צריך יותר עידוד, יש מצוות חסד, תעזור לה יותר קשה לה עכשיו גבר לא מבין את התחושות שעוברות עליה באותם הימים יש נשים שהיא יכולה לפתע לבכות והוא לא מבין על מה והיא בוכה בכי תמרורים אחרי חמש דקות היא צוחקת כאילו לא קרה כלום והוא לא מבין אם אני הייתי במקומה בוכה כך שנתיים לא הייתי נרגע איך השינויים איך התמודות האלה נפשית הוא צריך להיות לצידה יותר פיזית והלכה כתוב שאפילו לא לוחץ ליד באותם הימים שום מגע לכאורה נראה מגבלה זה

לא קל. אבל אדם ששומר כהלכה הוא מרגיש כמה הוא נהנה מהזוגיות שלו, אפילו מהקשר האנטימי שביניהם הרבה יותר מאשר אדם שלא שומר. כי זה ששומר מפתח געגועים, ציפייה, כמו שאומרת הגמרא. אמר רבי מאיר, מפני מה אמרה תורה נידה לשבעה? יש ימים לא נקיים שמובן שלא מתאים. אבל למה עוד שבעה ימים? סיימה את הימים שתבול במקווה. מקווה זה טהרה שאין בה אמבטיה של בית, זה קדושה. בסדר? אז סיימה את הימים תלך לקבול. למה עוד שבעה ימים משיב רבי מאיר אדם רגיל באשתו בקצבה מה פירוש קצבה נמאס לו למה לא כתוב אישה רגילה בבעלה וקצה בו מכיוון שזו בעיה גברית יותר מבעיה נשית לכן גם לא כתוב רגילים זה בזה וקצים זה בזה יש גם ספר של פסיכולוג

אמריקני דוקר ג'ון גריי הוא כותב שגברים דומים לגומיות הוא צריך להימתח כדי לחזור בעוצמה שאם לא כן איך נגיע למיוסף? אומר רבי מאיר שזו הסיבה שאמרה התורה שתהיה אסורה עליו עוד שבעה ימים כדי שתהה חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה. איזה עוצמה יש במילים האלה? דווקא הריחו גורם לגעגועים, להתחדשות, לריגושים, לשמחה אז הוא רגוע, הוא לא צריך לפזול החוצה והוא לא צריך להגיע לכל מיני מצבים. זאת אומרת זוג ששומר טהרה נהנה יותר בעולם הזה מהזוגיות מאשר זוג שלא שומר דווקא המגבלה היא זו שמאפשרת את ההנה וכך גם שבת אדם שקצת מהשבת שומר וקצת לא הוא לא יכול להנות מהשבת באמת הולך לבית הכנסת חוזר עושה קידוש מדביל טלוויזיה גם

וגם הוא לא יכול לההנות באמת אבל אם הוא לוקח לעצמו 24 שעות כהלכה טלפונים פלפונים רדיו טלוויזיה כל זה תשאיר עם מוצאי שבת עכשיו תן לי 24 שעות אני אשתי והילדים לא מגיע לנו פעם בשבוע סביב השולחן נאכל ביחד נשתה ביחד נשיר ביחד נסוכח נחייה את עצמנו הוא מרגיש שכל השבוע הוא מחכה ליום הזה דווקא בגלל שהוא לא לא מתעסק עם טלפונים ולא נוגע בארנה כסף ולא שום דבר כי הוא עובר לעולם רוחני בעולם הזה הוא נהנה יותר זאת אומרת המצוות מעניקות לאדם את האיזון הנכון בהנאות החיים אבל יש בה ייסורים המצוות יש בהם ייסורים אומר הרמבם בשם שם התלמוד. לפי כך ציוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנאתו התורה בלבד. היצרן יודע

בדיוק איפה צריך לתת מעצורים ליצירה כדי שהיא תחייה טוב. אל תוסיף יותר מזה. אתה לא אלוקים. אין סיבה שתוסיף יותר. הוא נוסיף עוד כמה משפטים. בסוף הוא אומר ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן ציווה שלמה ואמר אל תהי צדיק הרבה פסוק שאמר שלמה ואל תתחכם יותר למה תישומם אל תנסה להיות חכם יותר מדי והיות צדיק גדול מדי למה תישומם מה זה תשומם אתה תגיע למצב של שיממון שיממון נפש אותו מרצה לפיזיקה שסיפר לי על הנזיר שהוא התפעל ממנו באותה תקופה הוא לא היה שומר מצוות, אבל היה מאמין באלוקים. היום הוא כבר שומר, אבל אז אמרתי לו, הרי אתה מאמין באלוקים. אתה באמת חושב שאלוקים ברא אותך כדי שתחייה בצורה כזו? ש1 15 שנה לא תדבר

ולא תיסא אישה ותחייה בפרישות כזאת. לדעתי בכלל האדם הזה התנוון. אדם ש15 שנה לא מדבר, אם הוא ינסה לדבר, אני לא יודע אם הוא ידע לדבר. לא שיש לו יצרים והוא מתגבר. נעשה מנון אחרי 15 שנה בצורה כזאת. אתה חושב שזה מה שאלוקים מצפה ממך? הוא רוצה שתחייה ותדבר ותשא אישה ותהנה מהחיים, תאכל, תשתה, אבל תכניס נשמה אל תוך החומר, תכניס רוחניות פנימה. היסוד הזה גם נרמז במילים 6 ש8. אנחנו רגילים למספרים, בדרך כלל לא שואלים את עצמנו מדוע זה נקרא ככה. בתורת הסוד מוסבר כל מילה מדוע היא נקראת ככה. השן למשל משנה את המזון. הלשון לשה שליה משילים אותה הגוף מגופה מגוף סוגר על האדם כל מילה יש לה משמעות מה זה שש קודם כל

המילה שש איך שכותבים אותה בעברית האמיתית כמו בספר תורה יש לה גם שישה קצוות נכון יש לה את ששת הובים האלה לכל ש יש שלוש וים יחד יש שם את ששת הובים אבל מלבד זאת המילה שש בעברית פירושה פשתן בגדי שש כתוב בתורה מה זה בגדי שש בגדי פשתן כי השש הוא רק הבגד, הוא רק החיצוניות. החומר הוא מעטפת. וכשהאדם לבוש בחיצוניות, זה לא העני שלו. האני נמצא בפנים. המעטפת לא יכולה לתת סיפוק לאדם. זה הלבוש. זה השש שייך לחומר. לעומת זאת, שבע אותיות שבע ושמונה מלשון שמן, שומן. יש הבדל בין להיות שבע לבין להיות שמן. אם האדם אוכל יותר מדי, הוא מתחיל לצבור שומן. זה עודף, זה מיותר, זה לא טוב, זה מזיק, לא בריא. להיות צבע זה טוב

מאוד. זה בעצם האיזון שלא להיות שש, שזה רק מעטפת חומרית קיצונית. לא להגיע למצב של יותר מדי שומן מתאוות העולם, סליחה, מהרוחניות, זה שלוקח רוחניות בקיצוניות, אז הוא מקבל שומן יותר מדי, אלא להיות שבע, שזה השבע הממוצע האמצעי שנותן לאדם את האיזון הנכון בחיים בעולם הזה. עד כאן מבחינת העולם הזה, מה קורה בשלב שאחרי? אדם עזב את העולם, נפטר, עבר מסלול חיים, כל אחד עם הניסיונות שלו, עם היצרים שלו, עם העמידה שהוא עמד, לא עמד, נפל, מעד, מה הלאה? מה השלבים הבאים? לפנינו ספרו של מערכו, שערי קדושה, ספר כמו שהציבור רואה, מעט הכמות ורב האיכות. מערכו רבי חיים ויטל היה תלמידו של הארי ז"ל. תמיד, כשמדברים על כתבי

הארי, הארי בעצמו לא כתב כלום. כל מה שמערכו כתב, תלמידיו כתבו, לפעמים הם רואים הארי כתב, כוונה למערכו, כי הארי שמח רק עליו. היו עוד שכתבו, אבל הוא אמר, הוא הבין אותי נכון, רק עליו אפשר באמת לסמוך על מה שהוא כתב. בספר שערי קדושה הוא קיפל הרבה יסודות בקבלה במילים יותר פשוטות שכל אדם יכול ללמוד ולקחת לעצמו לחיים. בפרק הראשון הוא כותב כך נודע אל בעלי מדע אין הכוונה כאן למדרנים הכוונה לאנשים חכמים מבינים משכילים נודע אל בעלי מדע כי גוף האדם איננו האדם עצמו מצד הגוף כי זה נקרא בשר האדם המהות של האדם הוא אומר זה לא הגוף הגוף נקרא בשר האדם מביא פסוקים כמו שכתוב עור ובשר תלבישני ובעצמות וגדים תסוכני מי

זה? מי הוא זה שאומר תלבישני, תסוכחני? אם הגוף זה האדם הרי הגוף עצמו מורכב מעצמות, מבשר. אז מי זה שמדבר ואומר אור ובשר תלבישני? כך אומר לאלוקים ובעצמות וגידים תסוכני. אומר זו הנשמה, שזה האני האמיתי שהוא המדבר. והוא אומר לאלוקים, אתה הלבשת אותי באור בשר. ועוד כתיב, על בשר אדם לא יסח. כשהבית המקדש קיים היה שמן המשחה שהיו מושכים את הכהן הגדול את הכלים של בית המקדש והתורה אומרת על בשר אדם לא יסך בתורה הרי אין אות מיותרת ודאי שאין מילה מיותרת היה צריך להיות כתוב כאן על אדם לא יסך מה פשר התוספת על בשר אדם לא יסך אומר מרכו אי אפשר לומר על אדם לא יסך כי האדם האמיתי זה הנשמה הרוחנית אותה אי אפשר לסוך

בשמן בשר אדם הבשר של האדם עצמו, האדם עצמו זו הנשמה וזה הבשר אדם. נמצא האדם הוא הפנימיות אבל הגוף הוא עניין לבוש אחד. תתלבש בו נפש השכלית. כל מה שנראה בהמשך, כשהוא אומר נפש השכלית, מה שבעברית מודרנית אומרים רוחנית. בלשון המערכו לרוחניות הוא קורא שכל. הנפש השכלית אשר היא האדם עצמו בעודו בעולם הזה. כל זמן שהאדם בעולם הזה, הנשמה הרוחנית, יש לה לבוש שנקרא גוף. כמו שתינוק ברחם אמו יש לו שליה, שזה חלק ממנו לכאורה, נולד לעולם, הוא לא זקוק לזה, אז הוא פושט את השליה, משיל אותה, גוזרים. כך כשאדם עוזב את העולם הזה, נולד לעולם הרוחני, משיל את הגוף כי הוא לא צריך את הלבוש הזה. ואחר הפטירה היא הופשט מעליו

הלבוש הזה והתלבש בלבוש זך ונקי ורחני, כמו שכתוב בזכריה פרק ג'. שהאלוקים מצווה שם עליו, על אותו כהן גדול, הסירו הבגדים הצועים וכולי והלבש אותך החלצות והוא הנקרא חלוקה דרבנן. כלומר הגוף החומרי בעולם הרוחני נקרא בגדים מצועים, בגדים מלוכלכים, זה חומר, זה לא שייך לעולם הרוחני. אז האדם מסיר את זה מעליו כשהוא בעולם, מגיע לעולם האמת, מלבישים אותו בלבוש זך ונקי ורחני, שזה בעצם תלוי גם ביצירה הרוחנית שהוא יצר בעצמו כשהיה בעולם הזה. הוא ממשיך ואומר וכמו שלבוש גוף האדם יעשהו האומן החיית בתבנית עברי הגוף את הלבוש עושים לפי הצורה יש ערבול כי יש יד כן עשה הוא יתברך את הגוף שהוא לבוש הנפש בתבנית דיוקן הנפש

ברמך איברים ולהם שסה גידים כלומר למה יש לנו בגוף 248 איברים ו-365 גידים כי בנשמה יש 248 איברים 365 גידים זאת אומרת, יש לנו לב בגוף כי יש לב לנשמה. הנשמה יש לה בדיוק את הצורה של הגוף עם כל החלקים והאיברים, עיניים, אוזניים, אף, כל הפרטים. והגוף הוא הלבוש שהנשמה בעצם מתמזגת בתוך הלבוש הזה וככה אדם חי בעולם. כשהוא מת הוא פושט את הלבוש. לכן אם הם מנסים להעמיד אדם מת, הוא נופל. למה לפני 10 דקות כשהוא היה חי הוא כן יכל לעמוד? כי לפני 10 דקות היה מישהו בתוך הלבוש הזה. כמו שהבגדים האלה עכשיו זזים והשרבול מתקפל כי יש מישהו בפנים נפשותט את הלבוש הוא ייפול אין מישהו בתוכו זה בעצם מה שקורה לגוף אבל האני

האמיתי זו הנשמה הוא ממשיך ואומר אני קצת מדלג רק נקרא מה שנוגע לענייננו ודע כי אחר שחטא אדם הראשון ואכל מעץ הדעת טוב ורע חוברו נפשו וגופו גם הם כל אחד מטוב הרע וזוהי עניין זוהמת הנחש שהטיל בחווה ובאדם ועל ידי הרע והזוהמה שהטיל בהם גרמו להם חולאים ונגעים ומיטה לנפשם ולגופם וזהו שכתוב כי ביום החולכה ממנו מותמות מיטת הנפש ומיטת ה מה זה עץ הדעת כשאנו ילדים הבנו שאדם הראשון ראה תפוח עץ והיה קשה לו להתאפק אכל ובזה הוא חטא ואלוקים אמר לו תמות זה לא מובן למה אדם שאוכל תפ שפוח צריך למות. ההסבר על פי תורת הסוד, עץ הדעת לא היה סתם עץ ש והניסיון היה לאכול תפוח או לאכול תפוח. בכלל וחז"ל רואים שזה לא היה

תפוח. יש כמה דעות בגמרא איזה עץ בדיוק זה היה. אבל מה שנוגע לענייננו, פירוש המילה דעת בעברית חיבור. כמו שכתוב על אדם שהוא ידע את חווה אשתו. מלשון חיבור. יש גם חוכמה, בינה ודעת. חוכמה הרבה אינפורמציה שיש בראש זה אדם חכם אבל הוא עדיין לא נבון. הוא לא יודע איך לבנות את זה. אדם נבון יודע גם איך לבנות. יש לו מעוף, רעיון חדש. אתה מחפש עובד, צריך לחשוב. אתה רוצה חכם או נבון. אם אתה רוצה כמו רובוט שיקח יעשה, תלמד אותו מה צריך הוא יעשה. בשביל זה מספיק חכם. אתה רוצה תפקיד ניהולי, פיקודי, תחפש נבון שיש לו מעוף, ידע להתקדם. הנבון יודע לבנות. זו הבינה. והדעת זו המסקנה שאדם מחובר לדבר כשאתה אומר אני יודע

שזה כך זאת אומרת אני מחובר לדבר ברור לי שזה כך עץ הדעת הוא עץ החיבור עץ הדעת טוב ורע כך כתוב בתורה כלומר כל זמן שאדם הראשון לא אכל מעץ הדעת הוא אף פעם לא יכל לחשוב מחשבות שליליות בתוכו הוא לא יכל לחשוב על דברים לא טובים אומר הרמבן שזו הסיבה הרמבן בנ שזו הסיבה שאדם ואשתו התהלכו ללא בגדים ולא התביישו כי התייחסו לכל איבר בגוף אותו דבר כי אין יצר הרע פנימי הוא לא יכול לחשוב מחשבות לא טובות אז אצלו הכל אותו דבר הכל טבעי והכל הגיוני כשהוא אכל מעץ הדעת הוא בעצם הכניס לתוכו את היצר הרע הוא התחבר עם רוע והוא עשה את זה בכוונה מה פירוש בכוונה אדם הראשון אמר כל זמן שאני מתוכי לא יחשוב, לא יכול לחשוב על

דברים רעים, רק פיטוי חיצוני כמו כאן, איך הוא נכשל בחטא, צריך לבוא הנחש. הוא אף פעם לא אלה בדעתו. אלוקים אמר לו לאכול אוכלים, הוא לא יכל לחשוב אחרת. הוא היה צריך פיטוי חיצוני שיבוא הנחש. הזוהר דן בזה. מה זה הנחש? זה היצר הרע שהתלבש בנחש. הנחש רחב על הנחש. יש הזוהר מסביר. אבל כשבא ופיטה אותו, זה היה פיטוי חיצוני. והוא אומר לו, "מה החוכמה שאתה מתמודד עם יצרים כשבפנים אין לך שום רוע? תתחבר לרע, תכניס אותו לעצמך ואז כשתעבוד את השם אתה תהיה יותר מושלם, אתה תעשה את רצון השם בדרגות יותר גבוהות. זאת אומרת, אדם הראשון היה מוכן לאכול מעץ הדעת כדי להתעלות ברוחניות שלו, להתגבר על יצרים פנימיים והוא טעה

בזה. כי אם אלוקים אמר לך שלא, אז זה לא. אל תעשה חשבונות כמו שראינו קודם, אל תתחכם הרבה. אחרי שהוא אכל מעץ הדעת, הוא הזדהם בתוכו. ולא רק הוא, אלא כל הבריאה התלכלכה ביחד איתו. צריך לזכור שהחטא של אדם הראשון לא היה חטא מקביל לחטאים שלנו. בנשמתו של אדם הראשון היו כלולות כל הנשמות העתידות להיוולד ממנו. הוא האדם הראשון האורגינל המקורי שנברא. בנשמתו כולנו כבר היינו שם בפנים כמו פאזל של נשמות. כשהוא נכשל וחטא בחטא הוא לכלך את כולנו. זו הסיבה שהוא חטא ואנחנו עדיין מתים. א הקדוש ברוך הוא אמר לו שאם הוא יאכל ביום החולכה ממנו מ תמות הכוונה לא כוונה שימות באותו יום אלא ביום שתאכל תיגזר עליך מיטה יהיה לך

מצב של מוות יש עוד הסבר שיום זה יום של הקדוש ברוך הוא שזה 1000 שנה הוא חי 930 כמו שאומר הזוהר 70 הוא נתן לדוד המלך שראה אותו שעתיד להיות נפל ושני הסברים מה זה ביום החולכה אבל למה הוא גוזר עליו שהוא ימות ועד היום אנחנו מתים בגלל החטא של אדם הראשון. התשובה היא כשהקדוש ברוך הוא הזהיר אותו, אל תאכל מהעץ הזה, כי אם תאכל תאלץ למות, זה לא כמו שבן אדם אומר לחברו, אם לא תשמע בקולי, אני הורג אותך, אני רוצח אותך. זה לא השפה של אלוקים. לא אומר לו תדע לך אם אתה תאכל מזה אתה תתלכלך אתה מכניס לעצמך רוע יצר הרע אתה לא תוכל להתנקות מהלכלוך הזה אלא אם כן אני אטיך אותך החזיר אותך לעפר ואבנה אותך חזרה אז אתה

תוכל לקום טהור לכן יגזר עליו שימות ויקום שוב בתחיית המתים כי כשיקום בתחיית המתים הגוף שוב יחזור להיות גוף טהור וזח כשהנשמה תחזור באותו הזמן וכבר נתבאר כי בכל העולמות היה עירוב טוב ורע כשהוא חטא הוא הוריד את כל הבריאה יחד איתו לכלך את הכל מבחינה רוחנית ונמצא כי גם בנפש האדם היה כן גם הנפש שלו לא רק הגוף התלכלך גם הנשמה התעטפה במעטפת לא נקייה והנה גם את זה לעומת זה עשה אלוהים והוא הנקרא את החלק הרוחני הלא נקי נקרא אדם בלי ומשם נמשכה נפש רעה אל האדם הנקרא יצר הרע הרבה נבוכים בשאלה מה זה יצר הרע מה זה יצר? זה מלאך? זה מישהו? זה אני הרי אני חושב דברים לא טובים. מה זה בדיוק היצר הרע? הוא בהמשך

מסביר ותכף נרחיב יותר. והנה דבר שמסביר איך אנחנו בנויים. מי הוא האדם? נפש הטובה שהיא הפרי. הרי יש לנו את הנשמה הרוחנית הטהורה שלנו. הוא אומר זה כמו הפרי. יש תפוז ויש לו קליפה. נפש הטובה שהיא הפרי כלולה מתריה גברים וגידים. כלומר היא מורכבת. מ-613 איברים וגידים מתלבשת בתוך תרייג איברים וגידים של נפש הטומאה הנקראת קליפת הפרי ושתיהן יחד מתלבשות בתרייה גברים וגידים של הגוף. כשאדם הראשון חטא הוא עטף את הנשמה בקליפה של מה שהוא קורא נפש טמאה כלומר לכלוך רוחני. והנפש הטהורה עם המעטפת שלה כמו תפוס וקליפה אבל כל זה רוחני הכל מתלבש בגוף האדם שזה הגוף החומרי שיש לאדם בעולם הזה בהמשך הוא מביא את דברי

התיקונים תיקוני הזוהר שכאשר האדם פועל עם התרייג מצוות של עולם יש לנו בתורה 613 מצוות הכל מחובר אחד לשני יש לנו 248 מצוות עשה 365 מצוות לא תעשה שהם מכוונים כנגד 248 איברים 365 גידים. לאדם הראשון היה רק חטא אחד. מצווה אחת. הוא היה צריך לעמוד בניסיון אחד. לא כמונו. יש לנו המון מצוות. הוא לא כך. הייתה לו רק מצווה אחת. הגאון מוילנה כותב שבזמן שלאדם הראשון הייתה מצווה אחת, כל הבריאה הייתה מרוכזת. מאוד קרוב למה שאיינשטיין גילה בתורת היחסות שהזמן דבר משתנה. אומר הגאון מוילנה שבזמן הבריאה הכל היה מרוכז. מה פירוש מרוכז? הנשמה שלו כללה את כל הנשמות העתידות לבוא. מצווה אחת כללה את כל המצוות שאנחנו היום

צריכים להתמודד איתם. הזמן יום בבריאה מקביל להרבה שנים בימים שלנו. גם הזמן היה מרוכז. אין הכוונה שיום בבריאה היה מיליארדי שנים. יום בבריאה היה 24 שעות כל שעה 60 דקות אבל הריכוז של הזמן היה שונה משל היום לא אותו ריכוז כלומר ב-24 שעות יוכלו להיוולד למות זה מה שמסביר גם דינוזאורים כל השאלות שיש היום כל זה יכול להיות בתוך ימי הבריאה כי הכל שם זרם אחרת הכל התקדם במהירות אי אפשר להשליך מהיום על מה שהיה אז כמו שרוב מתפתח מהר ייתכן שגם הזמן אצל זורם אחרת כך רואים בחז"ל כתוב שהרוברם אמו יש מלאך שמלמד אותו את כל התורה. זאת אומרת באותה שעה כמו בבא סלי. את כל התורה הוא יודע. כי הנשמה באותה שעה לומדת את

הכל. איך אפשר ללמוד בתשעה חודשים את כל התורה? זאת אומרת שהוא נמצא במימד רוחני אחר. הזמן זורם אצלו אחרת. הכל פועל אחרת. כי ההתפתחות של הגוף היא מהירה. גם הזמן מהיר. כך היה גם בזמן הבריאה שהכל היה מרוכז, מטומצט. הכל היה אחרת. בשערי קדושה מביא את לשון ספר תיקוני הזוהר שם כתוב כך הגרא דברנש שכרו של האדם דמליך לקודשה בריךו על כל איבר ואיבר שהמליך את הקדוש ברוך הוא על כל איבר ואיבר מגופו מה פירוש איך איך האדם ממליך את האלוקים על כל איבר מגופו שהוא עושה את רצון השם באותו איבר יש לו פה ויש לו אישה הוא יכול להשתמש להשתמש בפה, לבזות אותה, להעליב אותה, ללעוג לה, להציק לה. הוא יכול להשתמש בפה אחרת. אפילו

שהוא מטבעו היה רוצה עכשיו מאוד לדבר לו יפה. אבל הוא ממליך את הקדוש ברוך הוא על הפה. מה פירוש ממליך? הוא אומר לעצמו, אני משתמש בפה לפי ההוראות של המלך. הוא אומר לי לכבד, להשתמש במילים נקיות, להתייחס יפה. נכון שלא בעלי, אבל אני עבד. אני עושה את רצונות. זה נקרא ממליך את הקדוש ברוך הוא על פי. בא לו לאכול משהו, הוא רעב, אבל הוא רואה שיש בעיה של כשרות, מתגבר. זה נקרא שהוא המליך את הקדוש ברוך הוא. הולך ברחוב עם אשתו או בלי אשתו ועיניו משוטטות. פתאום הוא רואה כל מיני דברים שהוא מאוד סקרן להסתכל על דברים שהם לא צנועים, אוסרטים וכדומה. הוא ממליך את הקדוש ברוך הוא על עיניו והוא לא מסתכל. זה נקרא המלכה.

כך בכל תחום. מה הוא משתמש בכל איבר? אומר הזוהר, שכרו של אדם שהמליך את הקדוש ברוך הוא על כל איבר ואיבר, התחשיב כאילו המליך לה על כל על מה. זה נחשב לו, מקבל שכר בשמיים כאילו המליך את הקדוש ברוך הוא על כל כדור הארץ, על כל העולם. למה? דברנש עולם קטן יקרה. האדם נקרא עולם קטן. כך אומר הזוהר, שאדם נקרא עולם קטן. יש לזה הרבה סיבות. גם על פי הפשט, גם על פי הפסוד. על פי הפשט, למה אנחנו אנחנו נקראים עולם קטן? כתוב במדרש, כל מה שיש בעולם תמצא באדם. כדור הארץ ממה הוא עשוי? יש לו שלד של סלעים ועליו אדמה רכה. האדם שלד, עצמות ועלן בשר ועור שהם רכים. בעולם אתה רואה שיש מדבריות ויש יערות ויש אזורים גלילי צמחיה

גם בגוף האדם. יש יערות כמו שיער הראש, יש מדבריות, כף היד למשל זה מדבר ויש אזורים גלילי צמחיה. בעולם יש נהרות ויש נכלים ויש אגמים. גם בגוף הדם יש מאגרים של נוזלים, יש נהרות של דם אלה העורקים, יש ורידים שהם כמו נכלים דקים יותר. יש בעולם מעיינות חמים ויש מעיינות קרים. גם בגוף האדם יש מעיינות חמים, נוזלים שיוצאים מגופו שהם חמים. ויש מעיינות קרים של אדם מנוזל וחורף יודע יש מעיין קר בגופו יש בעולם מעיינות מתוקים ויש מעיינות מלוכים גם בגוף האדם הרוק ומתוק הדמעות מלוכות וכן הלאה בעולם יש מעיינות נובעים יש גייזרים מתפרצים גם בגוף האדם כך אפשר להמשיך אדם שהולך לרופא הרופא עושה לו בדיקת דם אומר לו חסר

לך ברזל אומר אני שולחן שחסר לי ברזל. כל המתכות, כל החומרים שיש בעולם, יש אותם בגוף האדם. סידן, ברזל, מגנזיום, אפילו זהב יש בגוף האדם. כל החומרים שבעולם נמצאים בגוף. אפילו כל בעלי החיים שבעולם נמצאים באדם. לפעמים אומרים על מישהו תיזהר ממנו, זה נחש. מה פירוש נחש? הוא ככה יכול לסובב אותך וזה שועל וההוא יש לו לב של אריה וזה אז כן אמר כל התכונות של בעלי החיים אתה יכול למצוא אותם באדם כי הוא מכיל בתוכו את כל העולם כל מה שיש בבריאה האדם הוא עולם קטן הוא יכול להשמיע את הקולות של כל בעלי חיים הציפור למשל מצייצת יש לה את האות צדיק ופה תאמר לפרה תגידי צדיק היא יכולה היא יודעת לומר מו יותר מזה היא לא

יודעת. בת הדודה שלה הכבסה מ אלה האותיות שהיא יכולה לומר. האדם יכול להוציא את כל הצלילים מתוכו. זאת אומרת כל מה שיש בבריאה אתה יכול למצוא אותו באדם. האדם עולם קטן ממש ואפשר עוד להמשיך בזה. אומר הזוהר, כשאדם ממליך את הקדוש ברוך הוא על איבר, אז שידע שהוא מקביל לכל העולם כולו. מפי הסוד, יש בזה הסבר יותר עמוק. למה אדם נקרא עולם קטן? כי העולמות הגדולים זה עולם האצילות, בריאה, יצירה, עשייה, שכל עולם בנוי על פי מבנה של 10 ספירות. גוף האדם בנוי על פי מבנה של 10 ספירות עליונות. למה יש לנו ראש בולט, זרועות לצדדים, חזה באמצע, רגליים? המבנה הזה של גוף האדם הוא מקביל לעולמות עליונים. כשהקדוש ברוך הוא ברא

את העולם, ברא אותו בדרך של השתלשלות העולמות. הציל עולם רוחני זך ממנו פחות זך אבל כל יקום יש לו צורה של גוף אדם הראש מורכב משלושת הספירות חוכמה בינה ודעת אלה שלושת הספירות העליונות בלשון המקובלים נקרא גר גר ג ראשונות שלושת הראשונות מתוך 10 הספירות חוכמה זה האונה הימנית של המוח גבורה סליחה בינה האונה השמאלית דעת מה שקרוב שם באזור של גזרע המוח יותר למטה בין שניהם כמו סגול זרוע ימין ספירת חסד שמאל גבורה החזה שמחבר בין שניהם תפארת זה ממזג בין המידות הרגליים נצח והוד מקום הברית ספירת יסוד והכתר שלמעלה זו יעתר את היסוד לכן כתוב אדם ששומר על הברית נקרא צדיק צדיק יסוד עולם מה בעצם קורה לאדם כשהוא עוזב

את העולם והולך לעולם הרוחני. מה בעצם הוא פועל? מה מתרחש בו? מה השלבים שאחרי? כשאדם עוזב את העולם הזה ומגיע למעלה, יש היום כמה מחקרים שבעולם המדע חקרו והגיעו למסקנה של הזוהר. יש המון מחקרים שעוסקים באנשים שמתו מוות קליני וחזרו לחיים. מה זה מוות קליני? אין דופק, אין נשימה. במון רואים קו ישר גלי מוח אבל לא מעט אנשים כאלה אחרי מכות חשמל או מסיבות אחרות חזרו לחיים והם מספרים מה קרה להם בשעה שעל פי כללי הרפואה נחשבו למתים אתמול הייתי בסמינר הייתה שם מישהי שסיפרה על עצמה שהיא חוותה חוויה כזו סיפרה לכל הקהל רגשה את כולם היא הוסיפה שהיא ראתה אפילו ששופטים אותה זה די נדיר שאתה מספר גם על משפט גם דודו

טופז ערך סיאנס בשידור חי והביא לה שם עורכת דין שהשתתפה בסינס וגם היא מספרת שהיא הוכניסה למשפט ש היא מתה מוות קליני היא עברה מוות קליני ואחר כך באה גם לסינס זה די נדיר שאנשים זוכרים את המשפט שהיה להם אבל בדרך כלל מה שרובם מספרים אלה שזוכרים מה שהיה שלא זוכרים אלה שזוכרים הם מספרים הרגשתי שאני יוצא מתוך הגוף החוצה אני מרחף מלמעלה רואה את הגוף למטה קרובי משפחה שמתו לפניי באים אני מדבר איתם אני רואה את חיי עוברים לפניי במהירות ואני לא מבין מי צילם אותי כל מה שעשיתי בעבר הכל מצולם הכל מתועד בסתר בגללוי הכל מתועד הם נשאבים לתוך איזושהיא מנהרה ארוכה ואפילה כשבסופה הם יוצאים לתוך אור כשמגיעים לקטע של

האור אפשר לעקוב אחריהם בלי שהאחד ידע על השני הם תמיד מסתבכים במילים זה אור שאי אפשר לתאר. זה לא בדיוק אור, זה אור, אבל יש איזה תסבוכת במילים, כי באמת זה לא אור. רק המושג הגבוה, הרוחני שמוכר בעולם נקרא בשם אור. אז משתמשים במילה אור, אבל יודעים שזה לא אור. הם יודעים שזה מישהו ולא משהו. יש מצבים שיש ביניהם גם תקשורת של שאלות, תשובות, דיון. גם זו שדיברה אתמול, סיפרה על כך שהיא נשאבה, הייתה באיזה פיגוע. שבה אל תוך המנהרה וראה איזה אור. גם היא ראיתי שהיא מסתבכת במילים איך להגדיר את האור הזה. חשוב להדגיש אין הכוונה שרואים את האלוקים. אדם לא יכול לראות את האלוקים גם אחרי שהוא מת. אלא כמו שיש שמש ויש

קרני שמש אז האדם יכול לראות את קרני השמש. יש אומרים השמש נכנסת הביתה. הסלון מוצף בשמש. זה לא הכדור של השמש נכנס לכאן. זה קרני אור. אז מעין זה הם רואים זה גילוי רוחני מסוים. אבל על הקדוש ברוך הוא כתוב לו יראני האדם וחי כשהוא בתוך גוף הוא מאוד מוגבל נביאי ישראל שקידשו את גופם זכו להגיע לדרגות גבוהות אבל אדם מן השורה לא רגיל הזה אומנם רוח הקודש יש גם בזמננו חשוב לציין יש נבואה למטה מזה רוח הקודש ואחרי רוח הקודש יש בת קול יותר למטה יש גילוי אליהו בעקיץ יש אחר כך בחלום יש דרגות שונות אבל נבואה כתוב שכשחרב המקדש נסתם צינור הנבואה. גם אם יהיה אדם שראוי להיות נביא, הוא לא יוכל לקבל נבואה. מה ההבדל

בין נבואה לרוח הקודש? נבואה כמו ירמיה, זכריה, ישעיה שומעים את האלוקים מדבר איתם. זו דרגה מאוד גבוהה שהגוף הופך להיות זח עד שהוא בכלל לא חוצץ בפני החומר. לעומת זאת, רוח הקודש זו דרגה פחוטה שהקדוש ברוך הוא מעביר אליו נדע בדרכים מסוימות, אבל הוא לא שומע את האלוקים מדבר איתו ממש. ואחר כך יש בת קול, שזה פחות וכן הלאה. אדם בעל רוח הקודש יכול לדעת מה קורה במרחקים. אני יכול לספר מעשה ששמעתי מבעלת המעשה. אני אומר את זה כדי שנראה עד כמה גם בזמננו בדורות האלה אפשר לראות אנשים בעלי רמות של רוח הקודש רק כמובן צריך להיזהר מהמתחזים יש כל מיני שעושים תרגילים כאלה אוספים עדה מהצד ואחר כך מדברים כאילו שהם

יודעים מעצמם שגם זה יש נוכלים כמו כל דבר רציני תמיד יש כאלה שעולים על הגל ומנסים לעלות טרמפ ולקחת לעצמם כספים וכדומה הרב ישראל אבו חצרע שהיה מכונה הבבא סלי סיפרה לי אישה בתחילה פגשתי את בנה יש בביתה רעילית ישיבה לבחורים צעירים שכמעט כל שבת מגיעים בחורים לא דתיים כדי להתארח לראות מה זה ישיבה לפני מספר שנים הגיעו כמה בחורים שלושה בחורים מבאר שבע נפגשתי איתם אמרו את שמותיהם האחד אחד מהם אמר ששמו סלי. אמרתי לו שפעם ראשונה שאני שומע סלי, סלי זה קיצור של ישראל. רציתי להבין. הוא אומר לו, בברית קראו לי סלי ושני אלה שלידו במרפקים דוחקים בו, תספר, תספר. אז הוא סיפר לי את הסיפור שלו, אבל היו חסרים בפרט.

בסיפור הזה היה חסרים פרטיים. אחר כך שמעתי את האמא. הוא אחר כך נכנס ללמוד בישיבה והתחתן. הייתי גם בחתונה שלו. והאמא סיפרה את המעשה שהיא עצמה חותה. סיפור שהתרחש 19 שנה לפני המפגש שלי עם הבחור הזה. היא אומרת שהורה עלו ממרוקו. אנשים צדיקים, יראי שמיים, באמת הכרתי אותם גם בחתונה. והיא כמו הרבה בארץ שעזבו את הדרך של התורה והלכו בדרך אחרת. היא התחתנה, ילדים. לילה אחד היא חולמת, היא רואה איזה רב עם גלימה שאומר לה, "קוראים לי בבא סאלי ואני מבקשת תבואי אליי." היא לא ידעה שיש רב כזה, עוד הוא היה בחיים אז היא לא הכירה אותו, לא ידעה שיש כזה רב. אחרי שהוא נפטר, הוא התפרסם עוד יותר מאז שהיה חי. הלכה לעבודה

כרגיל. בלילה שלמחורת היא חולמת שוב את אותו חלום. קוראים לי כך וכך, אני מבקש טבעות. לא התייחסה. בלילה השלישי הוא כבר נז אמרתי לה עכשיו שתבואי למה את לא באה היא קצת נלחצה בדרך לעבודה האמא הייתה גרה כמה רחובות ממנה נכנסה דרך האמא הייתה שאמא דתיה האמא הייתה באמצע הבישולים אמרה לה אמא תגידי לי יש רב שקוראים לו בבא סאלי האמא כעסה עליה במרוקאית התנזפה בה איך את יודעת שיש רב כזה פה לידינו בנתיבות אז היא סיפרה לה כמה לילות אני חולמת הוא האמא נדהמה, הוא קורא לך ואת לא באה, תכף קיפתה את הגז, אמרה לה היום אין עבודה. לקחה לה את היד, עלו לאוטובוס, נסאו לנתיבות מבאר שבע לנתיבות. בבא סאלי גר בבית מאוד צנוע,

מאוד פשוט, צריכים לעלות מדרגות. נכנסו לחדר ההמתנה, היו שם כמה גברים יושבים. ידוע שהוא היה מקפיד שלא לראות נשים. על פי ההלכה מותר לראות אישה. אישה שלבושה בלבוש צנוע, מותר לראות אותה. אפילו שהיא לא אשתו אסור להסתכל בה. יש הבדל בעברית בין לראות לבין להסתכל. ראייה זו ראייה שטחית. אתה לא צריך להוריד את העיניים כשאתה מדבר עם אישה. אתה יכול לראות אותה. אבל אל תסתכל בה להתבונן בעיון, לההנות מהיופי שלה. מאשתך תהנה, אבל לא מאישה אחרת. אם היא בלבוש לא צנוע, צריך להשתדל כמה שאפשר שהיא לא תקלט בעין. הזוהר קורא לזה מעמיד צלם בהיכל. אדם שהמוח של האדם זה קודש הקודשים. מכניס תמונה שהיא לא צנועה, מעמיד צלם

לאחד. לא מדובר באשתו. אשתו זו אשתו, היא לא חייבת להיות לבושה לידו כל הזמן, אבל אישה זרה, אם היא בלבוש לא צנוע, צריך להיזהר שלא לקלוט אותה בכלל. אם בלבוש צנוע, מותר לראות ולא להסתכל. אבל הוא, הרב, קידש את עצמו כל כך עד שחוץ מאשתו ובנותיו רצה לראות שום אישה, רצה להתקדש יותר. זה נקרא חומרה שחמיר על עצמו לפי הדרגה שלו. לא כל אחד יכול להרשות לעצמו רמות כאלה של פרישות מה מהסתכלות בנשים. כשהם נכנסו ראו גברים יושבים שם. הגברים שהיו יושבים אמרו להם חבל שטרחתם להגיע כי הרב לא מקבל נשים. אין קבלת קהל של נשים. אתם רוצות תכניסו פתק. אז היא אומרת לא יודעת איך יצא לי מהפה. אמרתי להם הוא הזמין אותם. זה רק

חלום. אמרו לי מהר שהוא הזמין. הוא הזמין. בבקשה תשבו. ישבו. הדלת נפתחה. השמ של הרב יצא עם האנשים שהיו בחדר של הרב, יצא סוגר את הדלת, הרב אמר שהנשים יכנסו ראשונות, כולם נדהמו, לא היה שם טלוויזיה, מעגל סגור לדעת שנשים נכנסו עכשיו, אבל כשהוא בא לצאת אמר, "תגיד לנשים שיכנסו". אבל השמש שלו היה רגיל בדברים כאלה. לא, לא התפעל מזה. נכנסו שתיהם. האישה הזו שסיפרה לי את הסיפור, היא אומרת שאפילו מבט הוא לא העיף לכיוון שלנו. הראש שלו היה לכיוון השולחן. הגלימה הוא העלה אותה מעל הראש עד למטה. כשנכנסנו עוד לא פציתי פה והוא פנה אליי במרוקאית בערבית ואמר לי ביתי קראתי לך למה לא בת. הזמנתי אותך לכאן כדי לומר לך

שבקרוב התהרי יהיה לך בן. מה שאני מבקש שתקראי לו על שמי. אבל מהיום תתחילי להקפיד מאוד על שלושה דברים. תתחילי ללכת למקווה. אפילו מקווה לא היית הולך. תלכת למקווה. תקפידי שייוולד בטהרה. דבר שני, שבת תחזקי אצלך את השבת וכל יום שישי תכיני בצ כמות של א הפרשת חלה. תקיי מצוות הפרשת חלה כל יום שישי עד הלידה. היא אומרת, יצאתי משם, הרגשתי את כל העולם מסתחרר סביבי, לא האמנתי למה שראיתי. ואחר כך באמת הרתה ונולד הילד הזה היא קראה לו סלי. הבחור הזה היום מי שיראה אותו הוא גר אצלנו בביתר אילית אברך עם משפחה, ילדים, יושב, עוסק בתורה. זה מדהים לראות. לא ידעתי בהתחלה. אחר כך הוא התחזק. רואים באמת שזו נשמה מיוחדת.

רואים אצלו משהו מיוחד. זה אדם שחי בדור שלנו, רוצה להזמין מישהו, גם לא צריך טלפון, בא אליו בחלום, מזמין אותו שיבוא. זו גדולה ש שאנשים שמקדשים את עצמם יכולים להגיע לרמות כאלה גבוהות. נחזור לעניין. המחקרים של היום עוסקים בכמה מסלולים. המסלול האחד, אותם שמתו מוות קליני וחזרו ומספרים מה קרה להם כשהייתי מחוץ לגוף. המקרה הכי מיוחד שפגשתי זה היה באשקלון. שמעתי כמה עדויות כמו זה שהזכרתי מאתמול, אבל המקרה הכי מיוחד היה באשקלון. סיימתי ו סיימתי במהלך הרצאה. הזכרתי את העניין הזה של אנשים שמתו מהבית קליני חזרו לחיים. אחד הנמצאים שם הוא אומר אני חוויתי את זה. אני יכול לשתף את כולם. אמרתי לו, בבקשה, אתה

תספר. זה יותר טוב מה שאני אספר. בעל המעשה זה הטוב ביותר. עדות אישית. אז הוא נעמד, פנה לקהל ואמר להם, אני גר כמה רחובות מכאן ואם אתם רוצים, אני יכול לקפוץ הביתה, להביא ולהראות לכם את תעודת הפטירה שלי. יש לו תעודת פטירה של עצמו, החתומה על ידי רופא שהוא כבר מת. הוא שרט באחד הבסיסים בצהל, הייתה תאונת אימונים, שני חיילים נפגעו. רופא שבדק אותם קבע את המוות חתם על תעודות פטירה לשניהם הכניסו את שניהם לאמבולנס והנהג היה צריך לפנות אותם לטל השומר לפני שהנהג יצא פנה למפקד של הבסיס ואמר לו מתחיל להכשיך ולא נוח לי לנסוע בלילה עם שתי גופות ברכב תצרף עוד מישהו עבר שם חייל דרוזי מפקד אמר לו שב לידו תשו אחר

כך תחזור התיישב לידו יצאו לדרך ומסוכ חים במהלך הנסיעה. תוך כדי נסיעה כביש סוען המון מכוניות. באמצע המשפט שהמדברים, החייל הדרוזי פתח את הדלת, זינק לכביש והתחיל לרוץ כמו מטורף בין המכוניות והנהג לא הבין מה קרה לו. מה באמת קרה שם? הוא אומר, "אני הייתי שוכב מאחור. קמתי לחיים, אני רואה נהג ולידו יושב חייל. ניגשתי לחייל, רק נגעתי לו בכתף לשאול משהו. זה הסתובב, ראה שהמת קם עליו, פתח את הדלת, זהנק לכביש. אבל הוא הוסיף עוד פרט די נדיר. הוא סיפר מה שאחרים מספרים. יצאתי מתוך הגוף, רכבתי מלמעלה, ראיתי את עצמי. קרובי משפחה, ראיתי את כל חיי עוברים לפניי במהירות. טוב, קם גם כאן הוא הוסיף שהיו דברים שהתגאיתי

בהם, היו דברים שמאוד התביישתי כי אפילו בחושך הכל שמרו. פה אגב, כדאי לציין בסוגריים מה קורה עם האדם מעד במשהו. נניח כשהיה בן 18, היום הוא בן 40, כשהיה בן 18 יצא לטיול בחול, היה רעב, לא עמד בניסיון, בלי פיקוח נפש, אכל נניח חזיר. והיום הוא נזכר ואומר לעצמו, איך עשיתי דבר כזה? האלוקים ברא אותי יש מעין. מכלום הוא עשה אותי. אני עובר על רצונו, דבר שהוא לא הגיוני. מצטער על מה שהיה. האם הכתם הזה דבק בו לנצח? יראו לו את זה אחרי 120 שזה מה שהוא עשה? הרמח"ל, הרב משה חיים לוצטו כותב, "אחד החסדים הכי גדולים שאלוקים עשה עם האדם, שנתן לו אפשרות למחוק את הכתמים הרוחניים שדבקו בו ממעשים לא טובים שהוא עשה

בעבר." הוא אומר, "זה אחד החסדים הכי גדולים. איך עושים את זה? איך מוחקים? כותב הרמב"ם, כשאדם מתחרט על העבר, מקבל על העתיד ומתוודה בפיו, העבירה נמחקת. מה זה חרטה לעבר? שאדם אומר לעצמו, הלוואי שזה לא היה קורה. טעות, עברתי על רצון השם לא דווקא לפני 20 שנה, גם לפני דקה עשה עבירה עכשיו מיד מתחרט. למה עשיתי את זה? זה חרטה לעבר. השלב הראשון. השלב השני, קבלה לעתיד. אני מקבל עליי לא לעשות את הדבר הזה יותר ובאמת הוא עושה כל מאמץ שלא להיקשל והדבר השלישי וידוי בפה כלומר שני החלקים הראשונים השלבים הראשונים זה מחשבה חרטה לעבר קבלה לעתיד השלב השלישי הוא בפה בלי רב ובלי בית כנסת אפילו בינו לבי האלוקים יכול

לפנות ישירות לא צריך מתווכים פונה לקדוש ברוך הוא נכשלתי טעיתי כל אחד בשפה שלו יש גם בסידורים נוסח של וידוי שמי שרוצה יכול לקרוא יש הרבה שבקריאת שמע לפני השינה קוראים גם וידוי שזה טוב. כתוב שרבי אליעזר אמר לתלמידיו, שוב יום אחד לפני מיתתך, יום לפני שאתה מת, תנקה את עצמך, תעשה תשובה. אמרו לו תלמידיו רבנו, וכי אדם יודע מתי ימות. אמר להם, זה בדיוק מה שאני מתכוון. בגלל שהוא לא יודע, כל יום יעשה תשובה. שמה מחר הוא מת ונמצא כל ימיו בתשובה. תמיד הוא נשאר נקי וזר. אז יש כאלה לפני השינה תמיד קוראים את הוידוי. בכל מקרה לדעת לבדוק חשבון נפש מה עשיתי היום מה הייתי בסדר מה לא בסדר חמש דקות מתבונן שלוש דקות

מקבל על עצמו להשתנות הולך לישון רגוע נקי טהור דבר גדול זה לא חווה זה לא הלכה יש הלכות זה לא הלכה אבל זה דבר טוב כותב הרמבם שגם אם האדם הזה עשה דברים שעליהם הוא נקרא רשע דברים הכי חמורים כשעושה את התהליך הזה זה חרטה לעבר קבלה לעתיד ובידוי עליו נאמר ורשעת הרשע לא תיזכר לו ביום משבתו אפילו לא יזכירו לי לא יאמרו לו עשית אבל מוותרים לך לא עשית נמחק זה חסד השם שעשה עם האדם את זה הרמבם מפרט בהלכות תשובה יש כאלה שחושבים שלעשות תשובה זה אומר לגדל זקן עד הרצפה ולהתחיל להתקוטט עם כל המשפחה צריך לדעת אדם יכול להיות עם ג'ינס וטריקו ואין לו זקן והוא צדיק גמור אצל הקדוש ברוך הוא אפילו יותר מאחד שמגדל זקן

ובסתר עושה דברים אחרים. זה שבחורי ישיבות לובשים לבוש מסוים ומשתדלים ללכת ב מין מתכונת כזו זה לבוש אחיד כדי לתת יותר גאוות יחידה. לבוש שקצת משמר בזמן ניסיונות הולך ברחוב ליד קולנוע יש לו פיטוי שהוא לבוש בלבוש של בן תורה זה עוזר לו יותר שלא להיכנס לשם יותר גודר את עצמו אבל אין הלכה כזאת גם אדם שלובש חולצת ריקו וג'ינס כל זמן שזה לא נגד ההלכה של אישה יש כללי הלכה מה מותר מה עשו אבל כל זמן שזה לא נגד ההלכה והוא מתגלח כהלכה יכול להיות צדיק גמור אצל הקדוש ברוך הוא כתוב האדם יראה לעיניים והשם יראה ללב הקדוש ברוך הוא דן את האדם לפי החיצוניות שלו, לפי מה שהוא באמת עושה. כמו שאמרתי להתגלח, כמה פעמים

לאחרונה אנשים שאלו, מה ההבדל בין להתגלח במכונה לבין סכין? הרי גם במכונה יש סכינים, אבל התשובה היא בתורה כתוב בל תשחיט פעד זקניך. כשהסכין מתחקכת עם האור זה נקרא השחתה כי היא נכנסת פנימה, חודרת גם לכבוביות הקטנות האלה ומורידה את השערות שבפנים. זה נקרא השחטה. בל תשחיט כנראה. לעומת זאת, במכונה יש רשת שהיא חוצצת בין הסכינים לבין הבפנים. אז בחוץ הוא מתגלח, נראה כמו שהוא רוצה להיראות. מצד שני לא מסתווך עם הבן תשחיט בעד זקניך. זה בפשט. המקובלים מסבירים גם את העומק שבדברים. על פי הקבלה, מכיוון שהגוף הוא הלבוש של הנשמה, הזקן של הגבר, כל המערכת של שערות הזקן, זו מערכת של צינורות שפע רוחניים של אותו אדם.

ואם הוא נשוי, גם של אשתו וילדיו. כשהוא מתגלח בסכין הוא בעצם עוקר בידיים את צינורות השפע הרוחניים שלו. האלוקים אומר לאדם, "אתה רוצה להוריד את הענפים? תוריד, אין בעיה אבל אל תיגע בשורשים, זה לא טוב בשבילך. יש אחר כך בעיות של עצבות, בעיות של פרנסה. חוכמה קבלה אומרים שהדברים מאוד קשורים לעניין הזה של גילוח הזקן וסקין. לעומת זאת במכונה יש מכונות שיש להם אישור מיוחד אדם שקונה מכונה שיקנה עם האישור יש כמה דגמים שיש להם אישור מסוים שאין בהם בעיות הלכתיות ואז התגלח בעדינות לא לוחץ חזק מדי נראה כמו שהוא רוצה להראות והכל בסדר אדם כזה צדיק גמור אצל האלוקים שוב גם כאן יש מקובלים שמקפידים אפילו לא ליגוע

בזקה אבל מעיקר הדין זה כך אדם כזה שבאמת זוכה לעשות רצון השם מגיע לעולם האמת הוא גם לא צריך לחזור בגלגול הקדוש ברוך הוא שמח בו. הגשמת את המטרה שלשמע בראתי אותך. אבל אם מגיע עם קטמים מסוימים אז יש שתי אפשרויות. או שהוא מנקה אותו שם תחילה מהעבירות שעשה לטובתו. כל הייסורים שהקדוש ברוך הוא מביא על האדם לטובתו, לזכך אותו, לנקות אותו ואחר כך נותן לו את שכרו על המצוות שעשה או שמחזיר אותו בגלגול. על מה חוזרים בגלגול? כתוב למשל עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייס את חברו. כל מה שאמרנו קודם, חרטה לעבר, קבלה לעתיד, וידוי זה עבירות שבינו לביא אלוקים כמו שבת, נידה, עבר עליו שבת בלי קידוש

או בלי הבדלה, אכל ולא ברך ברכת המזון. אלה דברים ש שזה בינו לבין האלוקים. אבל עבירות שבין אדם לחברו, גזל ממון, העליב, פגע, אין יום הכיפורים יכפר עד שיפייס. מה זה יפייס את חברו? או שירצה אותו שימחל לו. למשל הוא עבד באיזה מקום והלים כספים תקופה ארוכה אז או שהוא יפנה למעביד או ישלח שליח למעביד שיש מישהו שעבד אצלך לקח כספים מסתכמים ב-3,000 שק והוא רוצה להחזיר לך את זה עכשיו אתה רוצה למחול לו שהוא יחזיר לך אם הוא אומר שיחזיר שיחזיר אם הוא אומר אני מוכ מוכ אבל הרי זה לא כסף שלו כסף שהוא לקח צריך שיתן אותו אם גזל ולא ידע ממי גזל כתוב שיעשה בהם צורכי רבים יכול לתרום את זה לארגון שהוא כלל ארצי שעוזר

להרבה אנשים אנשים ברוחניות, בגשמיות. העיקר ארגון שעוזר להרבה אנשים. והקדוש ברוך הוא שרואה שהאדם הזה באמת מתכוון לתקן את מה שהוא עשה, מסובב שאותו אדם יהנה מהכסף של התרומה של האדם הזה. כי בדרך שאדם רוצה ללך גם מוליכים אותו וכך הוא מתקן את מה שהוא עשה. אבל אם מגיע לעולם האמת ויש לו גזל ביד שהוא לא החזיר, מחזירים אותו שוב בגלגול. אי אפשר לנקות אותו שם על גזל. אז חוזר בגלגול העולם הזה והקדוש ברוך הוא מסובב שהאדם הזה משך 1000 דולר מהחשבון נפל לו מהכיס מי הולך אחריו ומוצא את ה1000 דולר או הנגזל מהגלגול הקודם או אם הנגזל מת אז היורשים של הנגזל כי הכסף הור שייך להם זה עובר אליהם אז הם שמוצאים את הכסף

שואלים כאן הרי אז הוא מקלקל את את החיים החדשים הוא חוזר לעולם אבל תמיד הוא מקלקל אז באמת לא הערכתי קודם בדברי מערכו מערחו כותב שכשהאדם חוזר בגלגול, לא כל חלקי נשמתו חוזרים בגלגול. אולי באמת אני אקריאים מיד אני אקריאים ב אמרתי מערכות טעות הרב חל הרב חל כותב במאמר החוכמה תכף אני אקריא את לשונו על פי תורת הסוד שכשאדם חוזר בגלגול לא כל חלקי נשמתו חוזרים. מה שמתוקן נשאר למעלה מה שלא מתוקן חוזר. זו הסיבה שאנחנו אומרים קדיש על הנפטר. אף על פי שיתכן שהוא חזר בגלגול. עולים לקבר שלו. אם הוא חזר בגלגול, יכול להיות שהוא עכשיו התינוק של השכנים שנולד. אז על מי אומרים קדיש? לקבר של מי עולים? התשובה גם אם

הוא חזר בגלגול, מה שמתוקן נשאר למעלה. הנשמה עוברת כמו חלוקה כזו, תכף אני אקריא את הלשון אז נוכל לראות. רק אסיים את הסיפור של הבחור שהתחלתי. הבחור הזה אומר שכשהוא היה מחוץ לגוף וראה את כל מה שהוא ראה, אני רואה קרובי משפחה שבאים, מדברים איתי והוא אומר שביניהם היה גם הסבא. הוא אומר שהסבא שלו היה צדיק. לא מכיר את הסבא. כך הוא אומר. והסבא לא מתייחס אליי בכלל. הוא רואה אותי מיד מסתובב ופותח בתפילה לאלוקים שיחזיר אותי שוב לחיים. והוא לא מוותר. מתפלל ומבקש ומתעקש. שאמנם הגיע זמני למות אבל עדיין יש לי מה לעשות בעולם. לא תיקנתי, לא הגעתי למה שצריך שאני אחזור שוב והוא לא מוותר. עד שנשארתי חזרה אל הגוף,

לקחתי את העיניים והתעוררתי בארבנס. זה גם מקרה נדיר שאדם זוכר לומר מה מה החזיר אותו לעולם בזכות מה? הוא גם אמר אני יודע היום שאני חי בזכות הסבא שלי לכן התחיל לבוא להרצאות להתחזק דווקא מתוך החוויה האישית הזו שהוא חבל. נראה כעת את לשונו של הרמח"ל רבי משה חיים לוצטו במה שנוגע לגלגולי נשמות. הוא כותב כך: "עניין הגלגול יש בו פרטים רבים מאוד. אמנם כלל העניין הוא, כלומר באופן כללי, כי כבר בארנו שהנפש הנבדלת, הנפש הרוחנית, מתחלקת לחלקים רבים וכללם נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. וגם אלה החמישה חוזרים ומתחלקים לחלקים פרטיים רבים, כלומר כמו גלדים של בצל שזה אחד בתוך השני. כך כל חלקי הנשמה הם אחד בתוך השני

ומורכבים כל גלד עצמו. אם הסתכלו במיקרוסקופ יראו שגם הוא עשוי מאוד חלקים וחלקים עד אין קץ. ואמנם כל אלה אפשר להם שיחזרו ויתגלגלו בגי בגוף שני או שלישי וכן כמה פעמים. ועל הרוב אינן מתגולגלות כולן. אומר בדרך כלל לא כל הנשמה חוזרת בגלגול. כי הרי כפי הזכויות שיש לגוף מן הגופים כל כך חלקים מנשמתו נתקנים באופן שלא יצטרכו להתגלגל עוד. ככל שאדם מרבה לעצמו עוד זכויות ועוד זכויות, כך הוא מרבה לעצמו הערות רוחניות לכל חלקי הנשמה שהוא החלקים האלה לא צריכים להתגלגל ושאר החלקים שלא נתקנו הם התגלגלו. ואולם כל זה בנפש הנבדלת שאין עניינה מוסיף או גורע בעניין חיות האדם והשכלתו. כלומר, גם הנפש שחוזרת ומתגלגלת,

שהוא אומר שרק חלקים מהנשמה חוזרים, הוא אומר שזה רק ברובד מסוים. הוא מסביר יותר ועל כן לא יהיה יותר חי מיו לו למשל 600 חלקי נשמה. אדם שחוזר בגלגול עם 600 חלקי נשמה הוא לא יהיה יותר חי ממי שיש לו 20 חלקים בלבד וכן לא ישכיל יותר בחנת הQ השכל לא ישכיל יותר אותו שיש בו 600 חלקים או אותו שיש בו 20 חלקים כי החיות וההשכלה תלויה בנפש המדברת שיש לכל אחד בפני עצמו יש לאדם את הנשמה השלמה שלו שהוא חוזר איתה לעולם אבל יש את החלקים המסוימים שמתפצלים מהנשמה הקודמת והם שחוזרים מה שצריך לתקן אך בעניין הקשרו בקשרים העליונים ודאי שאינו שווה מי שיש בו 600 חלקים למי שיש בו 20 ואין דבר זה נרגש אצלנו כלל בעולם הזה

אתה לא יכול להרגיש על אדם עם כמה חלקים הוא חזר לעולם ואולם זולת כל זה מלבד זאת יש מין גלגול אחר והוא גלגול בזולת מין האדם והיינו בבעלי חיים או צומכים או דוממים אומר יש גם גלגול בדומם בצומח בחי. זה דבר שהוא די ידוע שיש גלגול גם בבעלי חיים בדוממים וכולי. אבל כאן הוא מוסיף ידיעה מאוד חשובה. ואין עניינו כזה שזכרנו. הוא אומר כשאדם מתגלגל בדומם, בצומח או בחי, זה לא כמו שהוא מתגלגל באדם. כי הנה, זה שזכרנו, הנפש המתגלגלת תשמש בגוף שתתגלגל לנפש ממש, אך המתגלגלת דרך משל בבעל חיים אינה משמשת לו לנפש. כי זולתה כלומר בלעדיה יש לו נפש הבאמית אך עומדת שם כמי שעומד בבית הסוהר ויהיה מצבה במקום ההוא צער גדול

לה עד שבזה יחופר עוונות כלומר כשאדם מתגלגל בבעלי חיים ויש עדויות על גדולי ישראל שכלב למשל עד שלא אמרו לו שמחלו לו היה מטריד נכנס לבית מסוים ולא יוצא או יונה יש כמה סיפורים אפילו בדור שלנו על גדולי ישראל שניסו לגרש וזה לא הלך וכל מה אז בדרך כלל מצב כזה שרואים בעל חיים נדבק לאדם ואין הסבר טבעי כי הוא לא נתן לו אוכל או משהו סתם הוא הולך אחריו כל הזמן איפה שהוא הולך טוב לומר לו אני מוכה לך אפילו שזה בעל חיים להגיד אני מוכה לך המציאות מרב יש על כך כמה עדויות שלאחר שאמר אני מוחה לך אותו בעל חיים יצא ונדרס ובזה סיים את חייו מה שמראה שבאמת הוא היה זקוק לתיקון הזה זה שיגידו לו אני מוכה לך שכנראה היה

משהו ביניהם והוא התגלגל בבעל חיים שזה כמה עדויות אם היה זמן הייתי מספר כמה סיפורים פעם הזמינו אותי בערוץ אחד לדבר על נשמות הביאו לשם את מנהל מחלקת הלב בבית החולים לנידו ועוד אז ה בתחקיר שהם עשו הם הביאו שם גם סיפורים מהסוג הזה לא ציפיתי מערוץ אחד שיכניסו דברים כאלה אבל הכניסו גם תחקיר בעניין הזה של כלב שהייתה תופעה לו מוסברת עד שבסוף נדרס ובזה הבינו שהוא סיים את התיקון שלו. דבר שאי אפשר להסביר אותו בצורה ראלית, הגיונית אם לא שיש כאן משהו גבוה מלמעלה. אז הוא אומר שצריך לדעת כשאדם מתגלגל בבעלי חיים הוא לא כמו אדם שמתגלגל באדם. אדם שמתגלגל באדם זה אומר אותה נשמה שהייתה בעולם אחרי החלוקה שהזכרנו

קודם חוזרת ומתלבשת בלבוש חדש. זה אותו גוף. אותה נשמה. כן אותה נשמה. אבל גוף חדש. אבל לגוף הזה יש נשמה אחת. זו הנשמה הפרטית שכבר הייתה בעולם. מה שאין כן, אם הוא מתגלגל בבעל חיים או בצומח או בדומה, זה אומר שאותה נשמה הופכת להיות כמו אורחת בגופו של אותו בעל חיים. לבעל חיים יש את הנפש שלו. לא שהאדם הופך להיות חתול או כלב וכדומה. יש את הנפש של החתול, הנפש של הכלב. רק הוא כמו אורח, כמו שהוא הגדיר את זה כאן, שהוא כמי שעומד בבית סוהר. ועצם זה שהוא נמצא שם זה התיקון שלו. הייסורים האלה מזכחים אותו עד שמגיע הזמן ואז מתחבר. לכן באמת ידוע שבעם ישראל נוהגים בחודש ניסן כשאומרים את ברכת האילנות אומרים גם

איזה נוסח שלשם איחוד ומתקנים את הנשמות המגולגלות. מי שרגיל את זה כל שנה. כי יש ארבע עונות בשנה כנגד דומם, צומח, חי ומדבר. ובכל חילופי עונות יש שינויים של מעברים מאלה שמגולגלים בדומהם עוברים לצומח. יש עונה לכל דבר. יש מהצומח לחי. מהחי למדבר. אותם שעוברים מהצומח לחי זה בתחילת האוויר. תחילת ניסן. כשהכל פורח עוברים מהצומח לח. ספר תלמיד חכם ידוע שהתגורר בתל אביב הרב נכנס זביחי מולה כבר אולי כבר עבר לירושלים הוא סיפר שכשהרב עובדיה יוסף היה הרב הראשי לתל אביב לפני שנים הוא ביקר בביתם בראש חודש ניסן ושאלו אותו אם הוא ברך כבר ברכת האילנות כי יש להם עצי פרי שהוציאו פרחים ואפשר לברך ברכת האילנות הוא אמר

שלא ואדרבה נברך הביאו קבוצה יצאו וברכו בשמחה עם כוונות טובות, מחשבות טובות, סיימות הברכה ו זו הייתה הפעם האחרונה שהעצים האלה הוציאו פרחים לאחר מכן התייבשו לחלוטין והוא לא הבין איך זה יכול להיות, איך יתכן שהברכה מייבשת עצים. לא היה שום הסבר טבעי, ממשיכים להשקות, לטפל, הכל התייבש. אז הוא שאל, מקובל גדול בעניין הזה, איך ייתכן? אז אמר לו, כנראה שבעצים שלכם היו נשמות מגולגלות באותה ברכה תיקנתם אותם, העץ סיים את תיקונו התייבש. ולא צריך יותר להיות בעולם. סיים. לא כל עץ יש בו נשמה מגולגלת. אגב זה. המקובלים מסבירים שזו הסיבה ששני אנשים יכולים לברך על פרי. פרי מברכים גור פרי העץ. שניהם מקבלים שכר גדול

בשמיים. ברחו על דבר שהם אכלו. אבל לפעמים בלי להרגיש האחד יכול לקבל שכר פי מיליון מהשני. למה? כי בפרי שהוא אכל הייתה נשמה מגולגלת והחסד שהוא עשה איתו בברכה שהוא תיקן אותו על זה הוא מקבל שכר עצום בלי להרגיש בכלל לא כל פרי יש נשמה מגולגלת אבל אם יש נשמה מגולגלת על ידי הברכה אדם יכול לרומם את ה את אותה נשמה ולהביא אותה לתיקון ולשלמת שיש