שלוש שנות כלא בכפר הערבי, הגיעו לקיצן

שבויות – המחלקה למניעת התבוללות בארגון הידברות מגישה –

חיים רוט

קשה לתאר איך נראה לב שבור ומרוסק של אמא יהודיה אשר איבדה את ביתה באחד הכפרים הערביים.

היא סירבה להתייאש.

דמעות, תפילות וקשרים, בכל האמצעים הקיימים, הפעילו כל בני המשפחה, כדי למצוא את הבת, שנפלה שבי במלכודת ערבית, אך ללא תוצאות.

הכל התחיל לפני מספר שנים, כאשר הצעירה נקלעה לקשיי גיל ההתבגרות ובאורח בלתי צפוי, כמו טורף מהמארב, הגיח הערבי הצעיר, שהבטיח הון ומתנות בלי סוף וסחף אותה במערבולת ללא מוצא.

היא הלכה אחריו שבי, עד לרגע שהפכה להיות שבויה בכפר הערבי.

מאז, היא הפכה לחיה כלואה בשרשראות, הולבשה בעל כורחה ברעלה ונאסר עליה ליצור קשר עם בני משפחתה או אפילו לדבר בשפה העברית, תוך שהיא זוכה לליווי כל פעם שהיא יוצאת מבית המשפחה!

חייה הפכו לגיהנום עלי אדמות בבית החמולה הערבית, תוך שהיא סופגת השפלות קבועות שכללו אפילו אלימות פיזית.

מרוב כאב וייסורים, השתנו פניה, עד שקשה היה להכירה. כדי לשרוד את החיים העלובים האלה, היא התרגלה לנעול את הלסת בכוח, לפני שתתפרץ מפיה צעקה.

בסוף היא נשברה ומפיה התחילו להתפרץ …תפילות.

כשהיא בודדה בלילות, בשעות שבעלה הסתובב בערים לצוד בנות יהודיות תמימות נוספות, התפרצו מעמקי ליבה תפילות סוערות ודמעות רותחות.

היתה זו תפנית בחייה של השבויה: בודדה, בלב כפר ערבי עוין, היא התחילה להתפלל.

כשהיא כבר הגיעה לגיל 24, עם בת שנתיים ותינוק בן 4 חודשים, חלפו כבר 3 שנים לשבי בכפר הערבי. היא הרגישה שהיא כבר לא יכולה לשאת זאת יותר והחליטה להסתכן כדי ליצור קשר עם הוריה, מתוך חנות בלב הכפר הערבי.

המעניין בכל הסיפור, שעל פי תעודת הזהות שלה, זיהתה אחת המוכרות של אותה חנות שהיא יהודיה ובמספר הזדמנויות היתה מעירה לה, "בשביל מה את כאן? למה את צריכה את החיים המשוגעים האלה שלנו? את יהודיה, עשית טעות שהגעת לכאן"…

באותו יום, היא שאלה את המוכרת בצורה אגבית, אם היא יכולה להרשות לה להתקשר להורים שלה מהטלפון שלה. מסתבר שהמוכרת האמינה במה שהיא אמרה ותמכה בה לעשות זאת מייד.

בינתיים במשפחתה, אחרי ניתוק של 3 שנים ומאמצים בלתי פוסקים לאתר אותה, כבר היו קרובים למצב של ייאוש וחוסר אונים.

מזה שנה שהמשפחה מקיימת קשר הדוק עם מחלקת 'מתבוללות' של ארגון 'הידברות' המנסים בכל דרך לאסוף מודיעין על מצבה של הבת השבויה, אבל ללא הצלחה.

ואז, כמו ברגע האחרון, צלצל הטלפון. על הקו, היתה האחות האבודה.

המשפחה דיווחה מייד למחלקה ב'הידברות' והמקום נכנס לתזזית. איפה היא? יש לה ילדים? כמה? מתי? איך אפשר ליצור קשר איתה?

אחרי מספר שיחות חשאיות, בהן הכניסו פעילות המחלקה לליבה קורטוב של אומץ, היא קיבלה החלטה שתקבע את עתידה: לצאת מהבית, בפעם הראשונה, ללא ליווי.

היה בכך סיכון עצום, אבל היא החליטה לנסות זאת ולבדוק אם תתאפשר לה להימלט באותה הזדמנות.

כדי שלא לעורר חשד גדול מדי, היא ניסתה לעזוב את הבית כשהיא עם בת השנתיים בלבד. התינוק בן 4 החודשים נשאר מאחור, כשליבה נקרע לשניים.

אבל אז ברגע האחרון, הגיע אביו של בעלה הערבי והחליט ללוות אותה גם הפעם.

היא הרגישה שהעולם שוב מתמוטט עליה, אבל אז היא ביקשה שיסיע אותה לאותה לחנות, בתקווה שאולי שם היא תצליח לאתר רגע של חסד ולהימלט.

בחנות, היא יצרה קשר עם המחלקה ושפכה את ליבה וחששותיה. הפעילים חיזקו את רוחה ועודדו אותה לדבוק בתכנית הבריחה.

מיטב הפעילים מטעם המחלקה עמדו מוכנים ומזומנים לרגע האמת. כוחות הביטחון והרווחה הוכנו אף הם לשעת השין.

כולם חיכו לה במתח: האם יהיה לה האומץ לחצות את הקווים ולהתחיל את הבריחה?

היא הסתובבה בחנות שעה ארוכה עד שהוסחה דעתו של אביו של בעלה לזמן קצר. באותו רגע היא עקפה את תור הממתינות וניגשה לאותה מוכרת שכבר הכירה אותה וביקשה ממנה לפתוח לה את דלת החירום של החנות.

הכל עמד כעת על כף המאזניים.

מסתבר שאותה מוכרת ערביה, באמת האמינה במעשה ושיתפה איתה פעולה.

הדלת נפתחה והיא החלה להימלט רגלית מהאזור.

בפאתי הכפר, חיכה לה רכב החילוץ עם פעילים דרוכים שפעלו בשיתוף פעולה עם כוחות המשטרה באזור.

דקות ארוכות של מתח נורא עברו על כל הפעילים עד שהיא נראתה צועדת מרחוק, עייפה ומותשת, אך כשהיא קורנת מאושר גדול.

הרגע המרגש מכל היה כשהיא זיהתה את הרכב, פתחה את הדלת, הציצה פנימה וראתה לראשונה מזה 3 שנים פנים יהודיות.

באותו רגע היא תלשה את הרעלה מעליה ומתוך הלב שלה התפרצה הצעקה: אני יהודיה, אתם אחים שלי!

היא הוסעה במהירות מהאזור ונקלטה במעון מיוחד שהוכן מראש. חיכו לה שם צוות מטפלות ותומכות שהכינו אותה לקראת המפגש המיוחל מכל עם הוריה ובני משפחתה.

במקביל, הגבירה המחלקה את הכוננות, לקראת שלב השיא של המבצע, כאשר בשיתוף פעולה עם המשטרה ובליווי תקשורתי פרצו אל הכפר כדי לחלץ את התינוק.

נדרשו לכך עצבי פלדה לעמוד במשימה המאיימת, אך פעילי המחלקה לא התכוונו לוותר על אף לא תינוק אחד מהעם היהודי.

"זה שלנו", אומרים תמיד במחלקה, "אנחנו לוקחים בחזרה את אחיותינו וילדינו"!

החמולה הערבית, נאלצה להרים ידיים ולוותר על התינוק שהובא לידי הפעילים הנרגשים.

ברגע זה אף הפעילים החסונים ביותר לא הצליחו להתאפק ודמעות של התרגשות זלגו בעיניהם, כשקיבלו את התינוק היהודי לידיהם. "הצלנו אותך מהטומאה" הם אמרו ביחד בקול רועד.

תוך זמן קצר, הם עזבו את האזור וכעבור שעה לא ארוכה הוחזר התינוק לאמו שהחלה לבדוק מייד את האפשרות לעשות לו ברית מילה כדת וכדין.

צוות 'הידברות' הגישו מייד את הסיוע הנדרש וכבר למחרת הוכנס התינוק היהודי לבריתו של אברהם אבינו, ע"ה.

הפעילים הנרגשים סיפרו באותו מעמד, כי הפעם זכו לראות סייעתא דשמיא גלויה מיוחדת, שאי אפשר להסביר. באותה הזדמנות גם הודו לכל אנשי הצוות המקצועי והטיפולי המלווה את המטופלת בדרך לשיקום מלא.

גם הפעם היה אסור לוותר וקיבלנו שוב הוכחה מן השמים שצדקנו – מסכמים הפעילים את הסיפור המרגש, שהסתיים לפני מספר שבועות בלבד.

ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים, המה בשונאיהם!

לפרטים ויצירת קשר, חינם ללא תשלום:

שבויות – המחלקה למניעת התבוללות, לסיוע, דיווחים ותרומות:

טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות