שאיפות לשנה החדשה? אולי לא כדאי...
אל תצהירו, ואל תשאפו. זה לא טוב, לא לכם, ולא לאגו שלכם. הצהרות מחפות על אגו פצוע שמסרב להתבוננות עצמית, אבל לא באמת מתקנות אותו
אל תצהירו, ואל תשאפו. זה לא טוב, לא לכם, ולא לאגו שלכם. הצהרות מחפות על אגו פצוע שמסרב להתבוננות עצמית, אבל לא באמת מתקנות אותו
טיול אקסטרים או קפה במרפסת? מה אתם חושבים שיעשה לה טוב יותר?
מה גורם לנו לשחזר את הדפוסים של עצמנו, ולחזור שוב ושוב לאותם מקומות שפוגעים בנו?
תלמדו מהטעות שלי, ואל תיצמדו יותר מידי לחינוך האדם השני כיצד הוא צריך לפרוק את רגשותיו. פשוט תקשיבו לו
מה עושים? איך אפשר לומר למישהו "תסלח, אפילו שלא ביקשו ממך כמו שצריך?". נראה שהתשובה על זה נעוצה בהבנת מערכת יחסים קרובה באופן כללי
לפתע אנשים מתחילים לדבר על מה שמפריע להם, גם אם זה לא מקובל, וגם אם בספר החוקים לזוגיות מאושרת שקנה הבעל בכמה שקלים בדוכן בבית הכנסת כתוב אחרת
כאשר תעברו בין הגזרים, ותביטו לימינכם אל האהבה, תוכלו להתחמם בה ולא לקפוא מהאש הקרה של השנאה היוקדת שלשמאלכם
איך אני מתנהג, איזה דו פרצופי אני, אני אדם מעצבן שכל היום מתעלם ממנה, אני לא באמת מקשיב לה אף פעם, אני "משחק" את תפקיד הבעל הטוב, אבל באמת מסתתר בתוכי שד בדמות אדם
אתה מחליט שהיום זה נגמר. אתה שם סוף לכל השטויות האלה ופותח דף חדש. אתה ניגש אליה ואומר את טעות חייך: "בואי נשכח מהכל. זה לא הייתי אני, מעכשיו דף חלק"
החיים שלנו לא נותנים מנוחה. אשתי מגדירה את זה כמו להיות בגד במכונת כביסה שמתגלגלת ומתגלגלת, ועד שאתה מנסה לראות משהו ולקחת נשימה, הסיבוב הבא כבר יצא לדרך. אבל מה אנחנו באמת צריכים?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה