מיומנה של טלפנית: מה זה בכלל פתיתים?!
הייתי צריכה לעבוד על עצמי כדי לייצב שוב את ביטחוני העצמי שאני מתחילה כשנוח לי, ולא כשנוח לאחרות, ואני מקבלת את החג עם מיטב המאכלים שטובים לי ולמשפחתי
הייתי צריכה לעבוד על עצמי כדי לייצב שוב את ביטחוני העצמי שאני מתחילה כשנוח לי, ולא כשנוח לאחרות, ואני מקבלת את החג עם מיטב המאכלים שטובים לי ולמשפחתי
מאותו יום והלאה נכנסו הנערים המוכרים והביאו חברים נוספים, שגם הם בנים של שופטים. הזיק היהודי שנדלק דרש תשובות לריקנות הרוחנית, ולראשונה חשו ב"אמת גדולה" שלא ידעו על קיומה
כשניסו בכוח להסיר, החל לצעוק ולהסביר להוריו שהכיפה זה הכתר של היהודי, והציצית זה בגד מלכות של יהודי, והגננת הסבירה לנו שאנו בני מלכים. אסור להוריד!
כשהיא מגיעה בתפילת שמונה עשרה ל"שמע קולנו...", היא מוצאת את עצמה דוחקת את בקשותיה על הילדים ועל בעלה לזמן אחר, ומתחננת על נפשה שישמור לה האלוקים על האמונה יותר מכול
לעיתים הבחירות טובות, ולפעמים הן מביאות אותנו למקום רע. פה בעולם ניתנת לנו הזדמנות לתקן. במשך חיינו אנו נתקלים בבחירות קריטיות שמנעו אסון ומנגד – בבחירה אומללה שאין ממנה דרך חזרה
בדרך חזור, יפית כבר לא ישבה לידה ולא חיבקה אותה. טלי הביטה על העננים ודימתה לראות את פניה היפות של יפית שלה
סיפורה של יערה, לא חילונית ולא חרדית, שלא הפסיקה לשאול – ועל הקול המיוחד שלה בבחירות האחרונות
כיצד מגיעה אישה לקשר קרוב עם אדם מהכפר הסמוך, ואיך מצליח ארגון הידברות למנוע את הטרגדיה עוד בטרם התחילה?
"תראה, ה', גם אתה קורא לבניך האבודים, אבל בסך הכול מתחשק להם להמשיך לשחק עוד בהבלי העולם. ואתה מחכה ומחכה. אבל הפעם אשתדל להיות שם בשבילך"
לפעמים עדיין קשה לדעת מה להגיב לסיפורים שמגיעים למוקד. מה גרם לתורם להיות לחוץ כשפניתי אליו, ומה שם בעלה של התורמת הקבועה? הסיפורים המפתיעים – טובים יותר, וטובים פחות
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה