מים קופצים בשלל טעמים: כך מייצרים משקאות מוגזים במפעל
בין אם אתם מחובבי השתיה המוגזת ובין אם לא, תמיד מרתק לראות תהליך ייצור של מוצר כל כך נפוץ ופופולרי. כך מייצרים משקאות מוגזים במפעל. צפו
בין אם אתם מחובבי השתיה המוגזת ובין אם לא, תמיד מרתק לראות תהליך ייצור של מוצר כל כך נפוץ ופופולרי. כך מייצרים משקאות מוגזים במפעל. צפו
מלבד העובדה שהם פוגעים בבריאות הפה, השיניים והחניכיים, למשקאות המוגזים יש תפקיד (שלילי, אלא מה?) נוסף בגופנו, שאם נרצה לכנות אותו במינוח רפואי אחד הרי שזה יהיה 'ריפלוקס קיבתי-ושטי'
אם עד היום דאגנו מהם רק משום שהם עלולים לפגוע בבריאות השן או לגרום לעלייה במשקל, הרי שמחקר חדש שופך אור חדש על השפעתם של משקאות מוגזים על גופנו, וקובע כי הדבר עשוי לפגוע גם בפוריות שלנו
המשקה שהציף את המדינה בשנות ה-80' חוזר למדפים עם טעמי תפוזים והדרים מוגזים. בעבר, נמכר תחת המותג - משקה הליים טמפו. ישראלים רבים כבר מתעניינים
כולנו יודעים מהם נזקי המשקאות המתועשים למיניהם – מוגזים, מתוקים ודיאט. כמות הכימיקלים הרעילים שקיימים בהם היא אסטרונומית, וממחקרים שבוצעו עולים נתונים מזעזעים למדי ממה שמתרחש לגוף שלנו בתוך שעה מרגע צריכת המשקאות הללו (שלא לדבר על הנזק הגדול שלהם לטווח הארוך)
עד שנת 1948, הליתיום היה המרכיב העיקרי במשקה הפופולארי SEVEN-UP, של היצרנית 'פפסי'. אולם מאז, נמנעות יצרניות המשקאות להשתמש בכימיקל הזה במשקאות מוגזים. בסרטון זה נראה כיצד הכימאי הבריטי עושה בליתיום 'שימוש חוזר' ומוסיף את היסוד המתכתי למשקה של חברת פפסי - SEVENUP. התוצאה? בשלב הראשון המשקה מתחיל לתסוס, לאחר מכן הוא הופך גוונו לחום חזק, ואז מגיע לטמפרטורה של כ-50 מעלות צלזיוס
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה