רונה רמון, יגאל בשן, פוליטיקלי קורקט ומה שביניהם: הטור של ידידיה מאיר
כששריפת גופות, נטילת חיי אדם והתבוללות הופכים להיות המיינסטרים, אין ברירה אלא לא להיות פוליטיקלי קורקט. וגם: הריגוש של הדסטארט
כששריפת גופות, נטילת חיי אדם והתבוללות הופכים להיות המיינסטרים, אין ברירה אלא לא להיות פוליטיקלי קורקט. וגם: הריגוש של הדסטארט
סיפורו של יגאל בשן הוא גם סיפורם של אריק איינשטיין, ובעצם כל אותם אמנים שהתרבות החילונית העריצה ורוממה, אבל לא ידעה כיצד להמשיך לכבד אותם כשהלכו והתבגרו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה