"נעים מאד, אני אפרת ברזל, ואני בעלת תשובה"
"למה את תמיד צריכה להגיד את זה", היא קפצה עלי כמו שועל, "זה מעצבן". ובאמת, למה?
"למה את תמיד צריכה להגיד את זה", היא קפצה עלי כמו שועל, "זה מעצבן". ובאמת, למה?
אין הורה שלא חרד מהשפעת המדיה על טוהר נשמתם ילדיו. אחד הפתרונות שמצאתי היה כשראיתי את "פני מלך": האנימציה היהודית הטובה ביותר שאני מכירה, והילדים? לומדים בהנאה, מחכימים פלאות, ומבקשים לראות עוד "פני מלך". המלצה אישית באחריות
נועה כהן אמנם התפכחה מהאשליה שבביתה אולי לא ישמעו רק דברי תורה זכים וטהורים, אבל היא כבר לא נבהלת מכל קרוב משפחה שקופץ לביקור, ומביא איתו גוועלדים למיניהם. איך היא הצליחה עד כה לגדל ילדים ליראת שמיים?
אני מבינה עכשיו שהרב אורי זוהר הקל מעלי באופן פרטי את התשובה של עצמי מול האבא הפרטי שלי. ילדה שכנראה אמרה לעצמה בתת המודע, "אם אבא שאני מעריצה, מעריץ את הרב אורי זוהר, והרב אורי זוהר חוזר בתשובה, גם אני יכולה"
להיות בעל תשובה זה מסע רצוף של עליות וירידות, עם קשיים והתמודדויות לצד תחושות הישג וסיפוק אדירים, עם תחושות שמחה וזכות לצד רגעי געגוע לחלקים מסוימים של "פעם". אז הנה הצצה לעוד געגוע ל"פעם" של רבים מאתנו, בעלי התשובה
קיבלתי את ההסבר וקיבלתי באהבה את התפקיד שנפל בחלקי. ובכל זאת, איפשהו עמוק בבטן, לא הספיק לי, רציתי "צדק". ואז הגיעה פרשת במדבר
שרון אדם (אמא של...) מירי שניאורסון (חסידת חב"ד) ונעמה אדלר-קורל (חוזרת בתשובה) החליטו לעשות את הבלתי יאומן, ולגבש נשים מכל המגזרים למען מטרה אחת. מרגש
בגיל עשר וחצי שתתה נ' (שם בדוי) משקה שחשבה שהוא סודה - אך עד מהרה התברר שזה סוג של רעל. בעקבותיו חוותה חוויה של מוות קליני, שרק בנס יצאה ממנה בשלום. כעת היא משתפת את סיפורה המרגש ואומרת: "עד שגיליתי את היהדות, חשבתי שאסור לי לדבר על זה, כדי שלא יחשבו שאני משוגעת"
פרק שני מתוך הספר "השתיקה שבין המילים", מאת מיכל בוני, שמגולל את סיפורה המיוחד של בעלת תשובה קיבוצניקית
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה