אפרת ברזל לאישה האנונימית מהכותל: תודה על החיים בתוך המטוס
הם חיכו להמראה, והוא צעק כשהוא מצביע מהחלון, "הנה מטוס, הנה מטוס". "נכון", היא ענתה לו, "אבל גם אתה בתוך מטוס". את זה הוא לא הבין, את זה הוא לא קלט. הטור השבועי של אפרת ברזל
הם חיכו להמראה, והוא צעק כשהוא מצביע מהחלון, "הנה מטוס, הנה מטוס". "נכון", היא ענתה לו, "אבל גם אתה בתוך מטוס". את זה הוא לא הבין, את זה הוא לא קלט. הטור השבועי של אפרת ברזל
אנונימית פרסמה פוסט כאוב ברשתות החברתיות, ובו היא מספרת על אם שהתעללה בה ובבנה כל החיים, בגלל ש'שנאה אותי': "לאחים שלי היא נתנה הכל, אפילו מכרה את הבית וחילקה ביניהם את הכסף. עכשיו כולם ברחו ואני היחידה שנשארתי לטפל בה"
קוראת אנונימית שעוקבת אחר מדור 'תודה' - בבקשה מיוחדת: אני רוצה להודות אפילו שעוד לא קיבלתי את הישועה
על איזו כלה אתם חושבים כשאתם קוראים את השיר הזה? הכותבת המוכשרת התכוונה לעם ישראל, ואתם???
רווקה בעלת ניסיון כותבת על הדברים שמחזקים אותה בתקופה הלא פשוטה הזו, ועל העצות לצאת מן העצבות ולהפיק את התועלת הרבה ביותר מן התקופה של הרווקות
שם התורם שמאחורי תרומה אנונימית נחשף ואז הכל משתבש לחלוטין. איך קשורה הפרוכת שהייתה במשכן, ומאוחר יותר במקדש, לחיים של כל אחד מאיתנו?
איך זה מרגיש כשאדם מחליט ללכת למקום מבודד, לעצור את המרדף ולהשקיע קצת זמן במחשבות? שיר מרגש ומפעים שייקח אתכם למקומות אחרים לגמרי
מאז שנכנסנו לדירה השכורה הבעיות עם בעל הבית התחילו: חשבונות חשמל אסטרונומיים, חוסר אמינות, סחבת בטיפול בתקלות ועוד. שמרנו על פרופיל נמוך לזמן מה, עד שהרגשתי שאם אני לא לומדת את השיעור הזה ומתחילה לדבר - אני פשוט לא אלמד אותו אף פעם, ותמיד אצא כשידי על התחתונה
אתאנו לכלות פניך - באנו לכלות פניך. באנו, אנחנו כאן איך שלא יהיה. עם החטאים, עם המצוות. עם העבר, עם ההווה - הכל בערבוביה אחת גדולה. באנו גם מבלי שתצטרך לאיים, באנו אליך מאהבה. ויתרנו על הדרך השנייה מרצון. איבדנו מה שאיבדנו בלי חרטות. אבל יש בנו ציפייה להיות כלות, דווקא מתוך כלות הנפש
מדוע חשוב כל כך לשמור על הקן הביתי גם כשהכי קשה? איך נראים חייו של גבר מגורש - מבחירה או מכורח? ש. תרצה בשיר מהורהר וכאוב, על הגברים הגרושים הרבים שמתארחים על שולחנה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה