תודה - סיפורי הודיה וישועה

"תודה היא עבודה, אבל מי שעושה אותה רואה תוצאות ברורות וטובות. אני היא ההוכחה לכך"

פעמים רבות אני נתקלת בפוסטים של נשים שמתלוננות על הבעלים שלהן. במכתב הזה אני מבקשת להודות על בעלי, שהוא מושלם בדיוק למידות שלי ולמה שאני יכולה להכיל

מכתב תודה מרגש מבעלת תשובה, שמודה על "זכות ההצלה" ועל האופן שבו הקב"ה שלף אותה ובחר בה להיות קרובה אליו - למרות שבעלה עדיין לא צועד בדרכה 

גולשת הידברות משתפת את הרגע המצמרר שבו התבשרה כי היא חולה במחלה, ומבקשת להודות לבורא עולם גם בתוך הניסיון

כוח האמונה, כך מסתבר, גדול מהכל. גם מהפחדים הגדולים ביותר: בחורה שמתמודדת עם הפרעות אכילה במשך כמה שנים, מודה על הניסיון הקשה וגם על ההצלחות הקטנות שבדרך

לפעמים צריכים להתנהג 'הפוך' אם רוצים לראות ישועה, ולהתייחס אליה כאילו היא כבר ניתנה לנו. זה בדיוק מה שעשתה נורית עם פרי בטן שכל כך רצתה

"התשובה שקיבלנו מהרופא הייתה 'לא. אפשר לחיות עם זה הרבה שנים, אבל אי אפשר לרפא את זה'. אין צורך להסביר כמה קשה לשמוע תשובה כזו"

סיפור אישי מעורר השראה: ירידת מים בשבוע 18, אשפוז במשך 3 חודשים, קבלות רוחניות – וילדה בריאה ושלמה

עשינו כמה סבבים של טיפולים ולא ראינו תוצאות. התהליך מתיש ומייאש. הטיפול שהצליח היה בדיוק ביום ה-40 של שיעורי הצניעות. הרגשתי בחוש שבזכות השיעורים והקבלות זכינו לישועה הגדולה

גולשת הידברות מספרת בעילום שם על 2 ילדים שנולדו בשבועות מוקדמים ולא שרדו, ולאחר 11 שנה התהליך הסתיים בידיים מלאות באושר צרוף

הרופא אומר שיש חשד לחיך שסוע ולשפה שסועה. הרגשתי שחרב עליי עולמי. סקירות נוספות הראו שמבנה הפנים חריג מאוד, ויש חשד גבוה לתסמונת קשה, שכוללת בעיה קוגניטיבית

החור בלב שנסתם, הריונות ניסיים מעל לכל הסטטיסטיקות, רכב שנתקע בגדר בטון והנוסעים יצאו ללא פגע, ותקציב המדינה שנעצר בגלל משפחה אחת: 9 מגולשי הידברות משתפים בניסים האישיים שלהם

"זכינו להיכנס אל הקודש ולקבל ברכה מגדול בדורנו, והוא ברך אותנו שנזכה ללדת תאומים בנים ו... כעבור שנה אכן זכינו לחבוק תאומים!!! בנים!!! צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים". נס אישי מרגש במיוחד

"זה דין רודף לאמא", אמרו לי, "הילדה תהיה צמח כל ימיה', הזהירו". רבקה לא צפתה לנס, רק התפללה שה' יתן לה כח. והוא נתן הרבה יותר מזה

כשאילת מצאה את עצמה בלב הכנרת, תשושה וטובעת, היא לא חשבה שתשרוד – אבל חסד ה' הציל אותה בנס. ומה עשתה אמא שלה באותו הזמן?

שנים ארוכות של ציפיה, טיפולים קשים ומתישים – כולם הסתיימו בנס, ברגע אחד של תפילה זכה מעומק הלב, מול נרות החנוכה

אמי הגיעה לבית החולים ללא סיבה ברורה. גם אני כלל לא הייתי אמורה להיות שם – אבל הקב"ה סובב את העניינים כך שאהיה שם, ושחיי יינצלו באורח נסי

כשהילד השובב שלי התגלה מתחת לשולחן, לא חלמתי שההמשך יכול להיות מפחיד כל כך. אבל דווקא בצורה הזו, היינו יכולים לראות את חסדי ה' בצורה ברורה כל כך

כשהשכנים שמעו על התאונה, הם חשבו שיצטרכו להכין את ילדיי לבשורה הגרועה מכל. לא היה סיכוי לשרוד את הנפילה הזו. כשהם ראו אותי, הם ברכו אותי בברכת "ברוך מחיה המתים"

פתאום אני רואה בחצי עין את הבחור בחנות מול זו שלי חוטף סטירה כזו, שאפילו לי התחיל לכאוב... הבנתי שכנראה יש שוד

"בהבנה לאחור, אני מבין שמלאך אלוקים פשוט עמד שם לשמור ביני לבין משקולת הקילו שמשמעותה כמו 250 קליעים בבת אחת. במשך 23 השנים הארוכות שחלפו מאז, עדיין לא הצלחתי לעכל לגמרי את עצמת הנס המדהים הזה". סיפור השגחה פרטית מרגש ומופלא

עמיחי לוי בסיפור מרגש במיוחד על הנס האישי שלו: "הייתי במרחק 1.5 ק"מ מהחוף, כוחותיי אוזלים. הגלים בגובה 2 מטר, ואני מתחיל להשלים עם העובדה שאני הולך למות בטביעה"

האזעקות שהצילו חיים, הרכב שהתנגש בקיר בטון וללא נפגעים, וכאבי בטן מופלאים: לקראת חג הניסים, 7 מגולשי הידברות משתפים בנס האישי שלהם

חודש לאחר 3 הדברים שעשינו (זה אומר שנה ו-7 חודשים אחרי נישואינו) – זכינו להיפקד בבן זכר

"חליתי בקורונה ואושפזתי במצב קשה מאוד. המדדים נמוכים. הרופאים קראו לבני משפחתי להיות מחוץ למחלקה, כיוון שהמצב שברירי מאוד. ואז, בלילה השני של ראש השנה אירע הנס הגדול, נס תחיית המתים"

7 שנים של טיפולים וקשיים מתנקזים לטיפול אחד אחרון. ברכה אחת מהרבנית קולדצקי, שבת אחת שמתקבלת מוקדם – ותינוקת בריאה ושלמה מצטרפת למשפחה

יש אלוקים בעולם והוא שמע אותי, פשוט הביא לי נס אחר ביום החנוכה. לא נס של היריון אלא נס של הולדת בן

"לאחר כמה עשרות מטרים, החליפו הבחורים ביניהם משפטים בערבית בדיבור מהיר ומיד פנו בסיבוב פרסה, במטרה לנסוע לשטחים הערביים שם יש כפרים עוינים במיוחד. השעה היתה לאחר חצות הלילה ורעדתי מהעתיד לקרות"

אם הייתי מסרבת לאבא שלי, הוא היה ממשיך לשכנע אותי בטלפון עוד כמה דקות, ואז...

"עשן סמיך מילא את הבית, קשה היה להתקרב למטבח. האש ליחכה את החלון, את הקיר ואת התקרה. הייתי ספונה בחדרי זמן ממושך. יכול היה לקרות אסון. אנחנו גרים בקומה גבוהה. כל הבית מסורג. אין פתח מילוט. חסדי הבורא היו עצומים". שיתוף בנס אישי