טורים נשיים
מדור טורים אישיים - מגוון טורים בנושאים שמעניינים נשים
מדור טורים אישיים באתר הידברות כולל מגוון טורים שנכתבו בכל הנושאים שמעניינים נשים. ביניהם: פרשות השבוע והמסר עבורינו, חגי ישראל ומשמעותם הנשית ועוד.
כיצד ליצור מוטיבציה שנשארת לכל החיים?
חוה שמילוביץ בשיעור על סוד העלייה המתמדת: איך אפשר ליצור לעצמנו מוטיבציה שתישאר ולא תרד?
"מה יש עם מבנה הפנים שלו?! לא רואים עליו כלום!"
"לא!", קראתי בזעזוע, "ממש לא! לא רואים כלום!". לא יכולתי לקבל את זה שהבן שלי המתוק, הכובש, היפה מכולם (והוא באמת כזה! תשאלו את מי שמכיר אותו!) – תווי פניו הם כשל איזו תסמונת עלובה ועלומת שם
"תור לנוירולוגית, כל כך מוקדם? איך יהיה לך כוח?"
כן, מותק, את אמא שלו, את אמא של יונתן. את צריכה לחשוב ולהרגיש מה את רוצה ומה לא לגבי כל המידע והטיפול בבנך. עצמך ובשרך
בואו נייצר לנו רגעים של תקווה: כמה מקום אפשר לתת לדמעות?
זה גבול עדין ושברירי, בין הכאב של התקופה הזאת לבין מבט קדימה. בין לתת מקום לכאב, לבין לקום ולא לשקוע
הקשר האמהי שלנו יכול להגן על הילדים שלנו. מה את יכולה לעשות עם הילד שלך?
הילדים שלנו צריכים קשר קרוב ואמהי, והקשר הזה הוא בסיס חשוב ומשמעותי בחייהם בהרבה תחומים. חוה שמילוביץ מסבירה
פתאום אני מבינה: יונתן לא פה. גופו כאן, אך לבו אי שם
עכשיו שהכל היה כאן מולי, מתחת לאפי, אני מבינה היטב את הכיוון ואת הדברים ואני מחליטה, לא עוד! אנחנו נלך ונבדוק, נחפש ונחקור עד שנמצא מזור, מרפא ללבו ולגופו הקטן של הילד האהוב שלי
היה לי ברור שיבוא ה"אבל" הזה. מה קורה עם הילד?
שני שין, אמא לילד בעל תסמונת מיוחדת, משתפת בטור חדש ונוגע את המסע אל האבחון וממנו. טור ראשון בסדרה
ימים של מלחמה ו... שלום. בתוכנו
אחרי שנה של שנאה זה לזה, ברגע אחד, כשקם לנו אויב מבחוץ, אנחנו יודעים להתאחד כאילו לא קרה דבר מעולם. הלוואי שגם זה יעמוד לנו לזכות
"להיות אמא בתשפ"ד זה להרגיש משותקת": תושבת הדרום בשיר מצמרר
הודיה בושארי, ציירת ואמנית, אשר נמלטה מהדרום עם משפחתה, מבטאת את תחושותיה על הדף, במילים וגם בציור
תפילה להצלחת חיילינו ולשמירה על כל עם ישראל
אם כל אחד מאתנו ידאג להיות כסא ומשכן לשכינה, כך נגביר את כוח הקדושה וננחל גם ניצחון חיצוני – שרק משקף את הניצחון הפנימי
דרך חור הגרוש: רוחות המלחמה מזעזעות קורות בתים שהתפרקו
האם יהיה בנו הכוח, כעם, להתמודד ולצאת מחוזקים מתוך השבר הכפול? האם יהיה בנו הכוח, כמשפחה, לעמוד בכל זה?
דבורי רובינשטיין (וקשטוק) על אמונה, ביטחון וחיזוק בימים של מלחמה
אדם שטוען שהוא בביטחון בה', אבל עולמו הפנימי לא רגוע ושָלו, משקר לעצמו. המדד היחיד לביטחון בה' זו התחושה הפנימית שלנו
עזרה ראשונה לתודעה, סודות לזמן מלחמה: כיצד להמשיך עלינו רחמים וחסדים מגולים
שימי לב, זו עצה פשוטה ועוצמתית כל כך. כל אישה יכול להיכנס למעגל של השפעה, ולא להישאר רק במעגל של פחדים ודמיונות
"חמודה, אולי תתני לאמא לשבת? אולי תשבי איתי ביחד? אולי תשבי עלי?"
אם הם היו יודעים את זה הם היו זוקפים את הגב ומעזים גם הם לטעום את טעם הסליחה הפשוטה הזו, שאנחנו לא מכירים מחיי היומיום. את טעם החיבור. טור בעקבות יום הכיפורים
תפילה עמוקה לחיבור רגשי עמוק וחיבוק בצל הסוכה הקדושה
תפילה זו מבוססת על דברי קבלה עמוקים, וחשוב לקרוא אותה בתוך הסוכה, בריכוז ולאט, תוך כדי הפנמה של המשפטים הכתובים בו לרובד החושי. מומלץ לאמרה בכל יום מימי הסוכות
מהו סוד סגולתם של עשרת ימי תשובה?
חוה שמילוביץ על סוד השינוי, תחושת המסוגלות ליצור שינוי בחייך – והקשר של כל זה לעשרת ימי תשובה
דרך חור הגרוש: היא גרושה – למה היא צריכה להיות גם שקופה?
הן ידעו מראש מה תהיינה תוצאות החלטתן וממילא עליהן לשאת לבדן בנטל העלויות הבלתי סבירות. רגע, לא? אז זהו, שלא
סוד הסליחות: איך נצליח לסלוח אחרי שחווינו כל כך הרבה כאב?
חוה שמילוביץ בשיחה מיוחדת לקראת יום הכיפורים: כיצד נוכל לנקות את הלב, ומה המשמעות של בקשת הסליחה?
מה ההבדל בין רפואה של גוי לרפואה של יהודי?
חוה שמילוביץ מסבירה איך להתרפא בעזרת חיבור לבורא, ואיך למשוך על עצמך שנת בריאות איתנה
דרך חור הגרוש: יש קשיים, יש התמודדויות. אבל יש לי אוהבים בארץ הזאת
אני לא לבד. מישהו הולך אתי, לצדי, וחולק את כאבי. מישהו דואג לי שם למעלה, ושולח מלאכים טובים ללוותני בדרכי פה, למטה. היש גורם הגנה משמעותי מזה?
איך עברתי את זה?! זה היה נראה כמו סוף העולם לפחות!
זה בדיוק עניין האמונה בה', שנתן לנו את זכות הבחירה מבלי שנדע את תוצאותיה עד שנגיע אליה בזעת אפינו, ועניין האמונה בעצמינו, שנצליח להתמודד עם המחירים להחלטות מורכבות שנקבל
אין כמו אלול כדי להתחיל: הגיעה העת להתרפא, ולשתוק
ככה הייתי קוראת להן, לדמעות מסוג בכי כזה. בכי מפויס. בכי מתוק, כנוע. כמו בכי ראשון שיוצא לאוויר העולם שמחכים לו 9 חודשים. בכי של ילדה שחוזרת למקורות, לאבא. תלויה אך ורק בו שיושיע אותה
"ואם תגידי לה איך הרגשת, תפסיקי לקחת עליה אחריות?"
"היו עוד דברים בחיים שלך בהם הואשמת, שלא קשורים לאמא שלך בכלל, והרגש הזה הפך להיות רגש שעצם ההתעסקות איתו עזרה לך להרגיש יותר טוב קצת, כי הנה, לפחות את מרגישה רע, אז בטח זה עוזר איכשהו"
דרך חור הגרוש: המשפט של חברתי מצליח לרגש אותי עד דמעות. היא לא טועה
מילותיה של חברתי מתנגנות בתוכי ומאירות את כל ישותי. היא צודקת. איך לא הבחנתי עד כמה ה' אוהב אותי? למה איני זוכרת את הניסים שעשה ועושה אתי? הוא באמת עוטף ומרפד לי את הדרך
מחכה לשיחה היומית שלך עם השם?!
"המורה, אני לא אוהבת את השם", לחשה לי בעיניים דומעות תלמידה צדיקה אחת. איך יוצרים את הקרבה הזאת?
לא ראיתי אותן קודם, אבל הן היו שם תמיד. שימו לב אליהן, במיוחד בחופש הגדול
אני מאחלת לכל מי שקוראת וקורא את המילים האלו: שלא תבינו, שלא תדעו, שלא תרגישו איך זה להתמודד לבד גם בחופש הגדול
למה אנחנו לא מצליחים להגיע לזוגיות טובה? 5 סיבות שאתם צריכים להכיר
הדור הזה צריך הכנה רחבה יותר ועמוקה יותר, לא רק לנישואים - למערכת יחסים זוגית, אלא לכל מערכות היחסים בחיינו
ככה תעברי את החופש הגדול בשלום
חוה שמילוביץ בתפילה מיוחדת לימי החופשה. מומלץ לשמוע בכל בוקר, ולעבור את החופשה בשלום
דרך חור הגרוש: איך הסכמתי למסע הזה? למה לא התעקשתי על חיים שלווים ורגילים?
מזכירה לעצמי שקרו גם ניסים בדרך, ומשחזרת רגעי השגחה פרטית. אני מרבה במנוחה וברביצה, ובכל זאת... רוב הזמן – מרגישה נורא
הרפיית-תפילה לשלום ואחדות בעם ישראל
זוהי תפילה לשלום ואחדות, לאהבה ללא תנאי, לדון לכף זכות בעומק