טורים נשיים
מדור טורים אישיים - מגוון טורים בנושאים שמעניינים נשים
מדור טורים אישיים באתר הידברות כולל מגוון טורים שנכתבו בכל הנושאים שמעניינים נשים. ביניהם: פרשות השבוע והמסר עבורינו, חגי ישראל ומשמעותם הנשית ועוד.
עידית ליכטנפלד עם טעויות משעשעות של בעלי תשובה. והפעם: הפורים הראשון בחיי
בבוקר יום הפורים קמתי, נטלתי את ידיי, ברכתי ברכות השחר ומיד התחלתי להתחפש. כל כך שמחה ומאושרת פוסעת לי לבית הכנסת. נשים מתחילות להיכנס, וכולן-כולן-כולן נראות רגיל לגמרי. שום תחפושת, שום-כלום
"קראת להם? הם ראו איך הוא נשכב על הרצפה? איך הוא צורח?"
"אדוני, תראה איך אתה מחזיק את הילד שלך, הוא צורח וכואב לו". יוסי לא מתייחס. הוא ממשיך. אנשים מסובבים על הרקה ומנסים לדבר אלי: "גברת, תגידי לבעלך, תראי מה הוא עושה לילד"
פורים – איך היום הזה בשבילך? את אוהבת אותו?
שאני שומעת לאורך השנים לא מעט נשים ש"מתוודות" על כך שהן לא מחבבות את חג הפורים, וחושבות שהן לא נורמליות כי "מי לא אוהב את פורים?". אתן לא לבד
למה דווקא החודש הזה הוא חודש של שמחה? תפילה לחודש אדר
בְּחֹדֶשׁ זֶה פּוֹתֵחַ אַתָּה בְּפָנֵינוּ אֶת שַׁעֲרֵי הַשִּׂמְחָה. אָנָּא, עֲזֹר לִי לַעֲבֹד עַל מִדַּת הַשִּׂמְחָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז. שֶׁלִּבִּי יִהְיֶה פָּתוּחַ לְהָכִיל אֶת כָּל הַיְּשׁוּעוֹת שֶׁאַתָּה טוֹמֵן בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה
כשרופא גדול שם לב לילד קטן, זה מה שקורה
"ידעתי", הוא הריע, "ידעתי שהוא מיוחד כל כך. הרגשתי עליו. יש לכם ילד מהמם ומיוחד, מניסיון", את קריצת העין הרגשתי מבעד לאפרכסת. וגם את החיוך וההתרגשות
מהו מפתח הברכה של הנשים, וכיצד ניתן באמצעותו לעורר רחמי שמים?
איך מורידים את הברכה עלינו בזמנים קשים? כך תבני כיפת ברזל רוחנית לעם ישראל
"איזו מין אמא את?! את רואה שהוא צורח, תפסיקי להתעלל בו..."
לכי תסבירי לה שאם תקני לו, זה רק ישגע אותו והוא ירצה עוד ועוד, יתבלבל ולא יידע מה רוצים ממנו, כי בעצם אסור, והוא רק ניסה לבדוק גבולות, ובאה האישה הזו והרסה לו את הגבול
"אז מה אם אנחנו מהעוטף? בגלל זה מגיעה לנו הנחה?"
כך שיחת זום הפכה לשיעור עומק: איך מפסיקים להיות בעמדה של קורבן, ובחרים להמשיך, לקום, להתמודד ולפעול. טור מתוך התופת
גם ככה הוא ילד יוצא מן הכלל. באמת
אין אף אחד שאפשר להתייעץ איתו, אין אף אחד שמכיר באמת את התסמונת הזו, אפילו לא הפרופסור בעצמה! היא ראתה בסך הכל ארבעה ילדים כאלה, וכל אחד היה שונה מחברו
ממתי הפכנו לקוראים במצח? שומעים בת קול? מתנבאים בנבואות?
באיזו רשות אנחנו מרשים לעצמינו לחשוב שהבנו משהו מבלי לוודא שאכן הבנו את מה שהצד השני ביקש להגיד? יש קונה עולמו בשאלת בירור אחת
"נעמה, התשובה חיובית. ליונתן יש תסמונת אס. אם. אס"
הגענו יחד לכותל המערבי להתפלל, לדעת שכל מה שיקרה ויהיה – הוא שלנו בדיוק מופלא של השגחה פרטית. אבל קשה
כל הבריאה כולה משתנה, מתחדשת. ואת, לא תוכלי?!
אם כל הבריאה מתחדשת מידי יום, אז אישה שחוששת, או בעלת דימוי עצמי נמוך, או סובלת, או לא אוהבת את מה שהיא עושה – לא יכולה להיות במקום אחר בעוד תקופה?!
"אמא, את אוהבת אותי? אז למה את נועלת אותי בחדר?"
בקבוק יין שבור שוכב בירכתי הסלון עם סימני דרך מהמטבח, שברי זכוכיות קטנטנים מפוזרים בכל הבית, ויונתן יחף, יחף! אלוקים שישמור
אני קצת יותר מחתול. ה' ידאג לי
וכשירדתי את גרם המדרגות אל עבר הבניין, כשהלב שלי בוכה, ובכל מדרגה אני אומרת לעצמי: "את תהיי בסדר. שלושה שותפים... את עושה רק את מה שאת יכולה" כדי לשכנע את עצמי לנשום, להירגע, לסמוך על עצמי שאהיה בסדר, חזרה לי בפלאשבק הפעם הקודמת שהלכתי לשם
פסיכולוגית? באמת? עד כדי כך? לאן הגענו?
רק בשביל הצעידה והשעה הזו ביחד, שעת השקט הזה שבה מכבים טלפונים, מתנתקים לרגע מהסובב ורק מדברים, רק בשביל זה, זה שווה. איזה גבול מתוק
אוי, לא! דרכתי על נמלה
בעולם מקובל לחשוב שישנן ארבע דרגות בבריאה, אך היהדות מחדשת שיש חמש דרגות. נמלה היא לא ילדה, זה ברור. אך גם גוי הוא לא יהודי
בכל פעם שנשבר לך – זה מה שתעשי
רציתי לרגע להפריע למוכרת ולשאול, אם אפשר בבקשה הסבר קצרצר על הוראות השימוש לצמיחה אישית. כי ט"ו בשבט
חוה שמילוביץ': להמתיק את הדינים עם פירות מתוקים
חוה שמילוביץ' במפגש מיוחד לט"ו בשבט, סדר ט"ו בשבט ייחודי המשולב בתפילות נדירות ובהתעוררות לתשובה מתוך אהבה
"יש עוד שעה ורבע לשבת, והכל-הכל-הכל מוכן. מתי בפעם האחרונה הבית היה מוכן מוקדם כל כך?"
כבר באותו היום הכנתי לי רשימה, מה אני צריכה ורוצה להכין. הלכתי לסופר ולקחתי בחשבון משפחה נוספת. וכל הזמן הזה שמחתי. ממש שמחתי. איזה מזל שפגשתי אותה! מה היה קורה אם לא?
בוקר טוב לי. ליונתן צהריים טובים. הבוקר שלו התחיל מזמן...
אני בוכה ובוכה, לא יכולה להפסיק. בוכה את המאמץ, את הרצון להיות אמא טובה, בוכה את הכאב ואת הקושי, בוכה את הביזיון הגדול שספגתי על לא עוול בכפי, בוכה את הספק הזה שיש בו בילדי, בוכה את עצמי, בוכה את הלבד הזה שאף אחד לעולם לא יבין
כבר אין סערה, יש שקט. כמו של... רובוט. האם הניסיון הזה מצליח?
תסמונת? לא תסמונת? צריך לחפש את הבעיה במקום אחר? לא יודעת. אבל דבר אחד אני יודעת להגיד: טוב שזה לא בידיים שלנו
למה הגאולה מתעכבת? התשובה על פי הבעל שם טוב
חוה שמילוביץ בשיחה מיוחדת על הגאולה: מדוע היא מתעכבת? מדוע משיח עדיין לא בא?
"לזה אתם קוראים רגוע? הוא לא מפסיק להשתולל! מה עשיתם לו?!"
פג תוקף. בום. טראח. ככה הרגשתי. זה מה שיהיה מעכשיו? אני לא מוכנה לזה! מה עושים עכשיו? איך נעביר את היום הזה? יש לנו עוד שלוש שעות, מה עושים?
גילוי מהיר: את מרשה לעצמך להרגיש?
הרגע הזה הוא תזכורת בשבילך, יקרה. הרגשות שלך צורחים בפנים כמו תינוקות ללא אוכל. אם לא נזין אותם – הם ייאבקו על חייהם
לא כדאי לעצום עיניים ולחכות שהכל ייגמר. צריך להתרגל לאור, לאט-לאט
אין דרך בלי תהליך, אין אפשרות לפקוח עיניים מיד לאחר שפוקחים עיניים... יש צורך במסע ארוך במנהרה שלפעמים אפל בה, תהליך כזה שיוביל אותך לאט-לאט בדרך מבטחים אל היעד
פיצקי אחד מתוק לבד בבית החולים. מתי יוכל כבר לחזור הביתה?
"פיצקי, אתה עושה לנו הפתעה השבת, אוכל יפה את כל האוכל לבד, וביום ראשון נוכל לקחת אותך הביתה, כן? אנחנו אוהבים אותך ורוצים אותך איתנו בבית"
מה ההבדל בין קריאה של ספר התורה לבין דעת תורה, ואיך זה קשור למלחמה?
רק דעת תורה צרופה יכולה לתת תשובות גם לשאלות הרות גורל. כי התורה לגבם היא חוכמת אלוקים, ולא ספר חוכמה יהודי שתורגם ליוונית
על צפרדע, אבוקדו ומה שביניהם: כשאנחנו מתפעלים ממציאות של השגחה פרטית
הלוואי ונזכה להרגיש תמיד את השם נוכח בכל נקודה בחיינו. הלוואי שאפילו לא נתפעל מצפרדע בכיתה ביום שבו לומדים על מכת צפרדע
חוה שמילוביץ' בשיעור מיוחד לחנוכה: לפתוח את הלב לאמונה בה'
איך נפתח את הלב לאמון המלא בבורא עולם? חוה שמילוביץ בשיעור מיוחד לחג החנוכה
"טיפול נמרץ יילודים"? איזה שם נורא לפגייה
חיבקתי את הזערורון הזה והצמדתי לו נשיקה. הוא הסתכל עלי, בוחן אותי ואת הסבלנות שלי. שלחתי לו מבט של לחימה משותפת. "אנחנו נצליח למרות הכל", הבטחתי לו. רפלקס חיוכי עלה בפניו