טורים נשיים
מדור טורים אישיים - מגוון טורים בנושאים שמעניינים נשים
מדור טורים אישיים באתר הידברות כולל מגוון טורים שנכתבו בכל הנושאים שמעניינים נשים. ביניהם: פרשות השבוע והמסר עבורינו, חגי ישראל ומשמעותם הנשית ועוד.
מחנכים אותנו להיות אנוכיים
היום, כשאנחנו אגואיסטים גמורים, עצם המחשבה על שידוך מעוררת בנו סלידה... "למה שמישהו יחליט בשבילי?" אנחנו שואלים את עצמנו בגאווה. "אני יודע מה הכי טוב לי"
"אם אני רוצה לזכות לתשובה – אני צריכה להסכים לחוות את הביזיון"
"באלול נסדקות כל מיני תפאורות כדי שנפגוש את האמת שאיבדנו מאחוריהן, ונחזור פנימה בתשובה. שום דבר מכל מה שרצית לא מצליח. תדמית עקרת הבית המאורגנת, או האמא הנפלאה, או הרעיה הצדקנית והמסורה – נסדקת" – חיה הרצברג בטור חשוב מאין כמותו על הביזיונות של חודש אלול
איך יוצאים מבית הפחד?
חייתי שם שנים, בבית החשוך ההוא. עד שבאה האמונה, והדליקה את האור. "לאחר שהתחלתי לחזור בתשובה", סיפרתי לחברתי, "הבנתי עד כמה הפחד הוא שקר אחד גדול, לעומת הידיעה הברורה מהי האמת"
בראש הפסגה, מהם הקולות אשר את רואה?
מבטך כלפי מעלה ואת מנסה לאמוד את המרחק שעליך לעבור על מנת לכבוש את ההר הטוב הזה. כיצד תחדדי את השמיעה החזותית, שתקל עלייך את המסע?
כשתפליג ספינתך, במה תציידי אותה? הפרשה הנשית לפרשת דברים
היא עומדת לעזוב. בדרך אל היעוד שלה. שוטי שוטי ספינתי. גם אם את לא איתי. איך תלווי אותה בנמל? מה תיקח איתה האוניה הגולה אל ארץ הגלים?
אז למה כל כך קשה לנו לכבד את ההורים שלנו?
"אנחנו מסתכלים על הילדים שלנו, שלמענם אנחנו מוותרים על כל כך הרבה. מוותרים על שעות שינה, על מרבית חיי החברה שלנו, על הוצאות עבור עצמנו, ובקיצור – מקדישים את כל כולנו למענם, ומקווים שבבוא היום הם יידעו להעריך ולומר תודה. אך האם אנחנו באמת עושים את כל אלה לגבי ההורים שלנו?" – מיטל בוארון בטור חותך על כיבוד הורים
אמנות הנאמנות: דיסני לא המציאו את זה, היהדות היתה שם קודם
המודל לתסריט הוא בכלל שלנו, לקוח מהתורה הקדושה. נאמנות? תלמדו עליה הכי טוב מסיפור יעקב ורחל
הגבול לפניך, כיצד תשמרי עליו?
כשנפשך מזגזגת בין פה לשם. בין אסור למותר. וקווי היסוד מטושטשים. מה תעשי כדי לצייר אותם מחדש?
מחשבות לטובה, או: מה אנחנו יודעים בכלל על המציאות?
"הייתה לה אימא מבוגרת, שהיא הייתה מאוד קשורה אליה. פתאום האימא קיבלה שבץ ובמשך ארבע שנים שכבה כמו צמח. לא מגיבה. לא מתעוררת. לא כלום. אחר כך היא חטפה זיהום ומתה. היא לא יכלה להתאושש, זה סתר את כל התפיסות שלה. היא סבלה ואפילו לא פתחה את העיניים בחיוך אחד מאיר של סוף, וזהו. נעלמה. מה זה? למה היא לא יכלה למות יפה?" – חיה הרצברג בטור על מה שנראה לנו טוב, ועל טוב אמתי
כשתסתיים המלחמה, מה תיקחי לך לשלל? הפרשה הנשית לפרשת מטות
בעודך שולחת את כוחותייך, לחזית יומך. להילחם בקרבות פנים וחוץ. אלו כלים תבזזי לשימושך?
"אישה שלא מאושרת עם בעלה – לא תהיה מאושרת בשום מקום"
"זוגיות היא לא מגרש חיצוני. זוגיות היא החיים בעצמם והיא בתוכם והם בתוכה, בלי יכולת לעשות הפרדה. אין אישה שהטוב שלה נפרד ממצב הזוגיות שלה. לעולם לא יכול להיות רגש חיובי אמיתי ועמוק בתוך הלב לאישה, שלא מחוברת לבעלה באמת. אם אני לא בהתקדמות ובהתקרבות עם בן הזוג, אני לא אהיה מאושרת בשום מקום" – חיה הרצברג בטור שיעזור לכם להעמיק את הזוגיות שלכם, לתהומות שלא הכרתם
האם גם אתם מרגישים לפעמים לגמרי אבודים בעולם?
"כל כך הרבה פעמים אנחנו מרגישים כמו ילדים קטנים ואבודים. כל אחד שחי כאן בעולם, אם הוא לא זוכר את החוויה שבה הוא הרגיש ילד קטן ביער עם חיות טורפות ומצוקה היסטרית, סימן שהוא מדחיק מאוד יפה את הרגשות שלו. ומי שלא, בוודאי יודע שבחיים של כל אחד מאיתנו יש מקומות שנראים חסרי מוצא. לגמרי" – חיה הרצברג בטור מיוחד על התקופות שבהן אנחנו הולכים לאיבוד. או לפחות כך נדמה לנו...
"הייתי על הידיים של השם"
"כשהרופאים בבית החולים ניתחו את סיפור ההצלה שלה, הם אמרו שאם הדימום היה נמשך עוד עשרים שניות היא הייתה הולכת לעולמה. כשסיפרה לי על כך קיבלתי צמרמורת. אמרתי לה: 'וואי! יהודית! מה זה עשרים שניות? זה כלום!'. היא הסתכלה עליי במבט יציב ואמרה לי: "מה זאת אומרת מה זה עשרים שניות? הייתי על היד של השם" – חיה הרצברג בטור מיוחד על געגועים וסיפור של השגחה פרטית מופלאה
"קול באשה" לא השאיר לי הרבה מקום לגמישות. נאלצתי לחתוך
איזה סוג תשובה עשית, פחד יצחק או חסד אברהם? אוריין-יסכה רייס בטור על פנחס, קיצוניות - ובעיקר אומץ
מחפשים את האוצר? הוא נמצא מתחת לאף שלכם
"לכולנו יש שפע של אוצרות, והאוצרות הללו נמצאים אצלנו, בתוכנו, אבל הרבה פעמים ובהרבה תחומים, המסע אל תוך עצמנו עובר דרך כל מיני מצבים ומקומות חיצוניים ומהם הוא שב אלינו. תפסיקו להיעלם ולשקוע. גלו את עצמכם, את העוצמה שלכם, את הייחודיות שלכם"
רועת צאן, איזו מנגינה ישמיע חלילך?
כאשר העדר, רואה בך מנהיגה. את נדרשת, ומחפשת את הגישה הראויה. היכן היא, וכיצד מיישמים אותה? הפרשה הנשית לפרשת פנחס
בתוך אוהלך, אילו רוחות ינשבו לתוכו?
שאיפתך, להשכנת השכינה בביתך, נתקלת בנחש החמדה. מיהו? ואיך תמוססי אותו? כי לא נחש ביעקב
אבא זורק את הבנים שלו?
"רבי נחמן מברסלב אומר בהרבה מאוד מקומות שתכלית העלייה - ירידה. כל אדם שנתקל במילים האלה בפעם הראשונה חושב זה משפט בלי היגיון, אבל לא. זאת לא טעות. תכלית העלייה היא באמת הירידה" – חיה הרצברג בטור מאלף שישנה לכם את ההסתכלות על ניסיונות וקשיים מהקצה אל הקצה
"פיאט כחולה, תעמדי בצד!"
"שנים רבות חלפו עליי בכאב ממש גדול שאפילו לא ידעתי להגדיר. הרגשתי שמשהו לא בסדר, אבל לא הבנתי מה לא בסדר, לא הבנתי מה הבעיה שלי. כל הזמן אמרתי לעצמי: "אסור להתלונן. יש אנשים עם בעיות ממש קשות. ולך הכל כל כך טוב, אז מה לא בסדר?", לא ידעתי להגיד. הרגשתי שבאיזה מקום יש איזו מסיבה ואותי לא הזמינו. באיזה מקום קורה משהו אמתי ואני לא מרגישה שאני מספיק שם. הרגשתי כאב שלא ידעתי לתת לו מילים" – חיה הרצברג בטור מיוחד על כאבים וגאולה
לא האמנתי שיש עוד אנשים כאלה בעולמנו
הרב דוויד שווארץ לימד אותי את השיעור אולי החשוב בחיי, עד שהסתלק בי׳ תמוז תשע״ג - רק חודשים ספורים לפני שבכורי נולד, ומאז נושא את שמו. הוא לימד אותי על לב טהור וזך, חף מיומרות העולם הזה. לימד אותי על אהבת-חינם. בזכותו חיי השתנו. לנצח
מול הסלע, האם יעלו המים לקראתך?
תקשורת בין אישית טובה, יכולה לשדרג אותך. איך תעשי את זה נכון?
כל החיים אנחנו בוררים אורז בנשמה... או: למה שיניתי את השם שלי?
תמיד אהבתי את השם שלי, על אף הצורך להסביר אותו שוב ושוב לאחרים. אז למה, החל משבת האחרונה, קוראים לי אוריין יסכה?
אסתי ויינשטיין, נוחי על משכבך בשלום
כהעסיסיות נפרצת והמקלדת חוגגת, אוריין רייס במחשבות והרהורים בעקבות אסתי ויינשטיין
רגע לפני שקיעה, במה תמלאי את החורים שבלבך?
תולעת הקנאה, מכרסמת נתחים נתחים מתוכך. מתי היא מגיעה אליך, ואיך תצליחי לעמוד מולה?
כשהקירות ידברו, אתם תשתקו. ממבוכה
הידעתם? יש תיעוד ותיוק לכל שקר שלכם, והוא עתיד להיחשף
יום חדש בפתח, איך תמנפי אותו?
כשהמרגלים שלך נכנסים לפעולה, הכל משתנה. מה באמת כוחם, ואיך הם משפיעים על תוצאות מעשייך?
החייל שחזר בלי תשובה - עשור לחטיפת גלעד שליט
הסיפור כביכול הסתיים בהפי-אנד, אבל אני עדיין מתפללת על גלעד שליט. יש משהו נוסף שעדיין לא קרה
החיים שלנו תותים. באמת!
תחושת החסר שלנו נובעת מתוך דפוס הקיים כמעט בכל אדם – הוא בטוח שמגיע לו. אנחנו בטוחים שמגיע לנו הכל - בריאות, כסף, אוכל, ילדים, זיווג, בית וכו'. אבל האמת היא, שלא מגיע לנו כלום
אוריין רייס בטור חדש. "התגעגעתי אז באתי"
אחרי שתחזקה בלוג פופולרי, ותיק ואהוב באתר mako, עוברת אוריין רייס לאתר הידברות עם טור שבועי חדש - "מבעד לצמתך". והפעם: "נדמה לי שהתבלבלת. אני אבדתך, לא להפך"
האם אפשר להגיד לאלוקים באמת את מה שמרגישים?
כל הזמן אומרים לנו כמה חשוב להעריך את מה שיש לנו וכמה אסור להתלונן. אז האם מותר לי לקטר בפני ריבונו של עולם? האם מותר לי להתלונן כשקשה, כשכואב? האם זה לא לשון הרע או כפיות טובה?חיה הרצברג בטור שילמד אתכן שיעור חשוב