טורים נשיים

היא פייטרית, ולא נשברת ברוחה. וגם כשהיא נופלת – הנמלה קמה. בדיוק כמו שהפרשה מדריכה אותנו. דבר תורה קצר לפרשת וילך, מאת הרבנית אסתר טולידאנו

יום הכיפורים. לפני החתימה הגורלית שתקבע את מעמדך בשנה הקרובה, את מבקשת להכפיל ולשלש את זכויותיך. מהי הדרך המהירה לבצע זאת?

הכישלונות שבחייך רוצות להוכיח לך שאת לא שווה ואין ביכולתך לעשות את הצעדים המתבקשים ממך בימים אלו. מי אלה שיכחישו את הטענה הזו ויעמדו לימינך בכל עת?

אנחנו ישנות מאוחר, עובדות בחוץ, וגם התזונה לא תמיד עוזרת. הסוד, תתפלאו, טמון בפרשת השבוע, פרשת ניצבים

המושלם שלי הוא לא המושלם של זו שממולי, וכשמבינים את זאת באמת, זה, לכשעצמו, כל כך משחרר! אפשר להישען אחורה ופשוט לחיות. לקלקל ולתקן ושוב מהתחלה. כי רק ככה זה מושלם. טורה של אוריין רייס

כשחזרתי בתשובה לא יכולתי לתאר את התחושה טוב יותר מאשר לומר: "חזרתי הביתה". אבא הטוב שלנו מחכה ומצפה לנו: שנחזור אליו, כי אנו ילדיו האהובים

אלול מזכיר לי עד כמה ההשגחה עלי היא פרטית, עד כמה מדוייקות הברכות שנשלחות מאלוקים - אלי

כן, גם אחרי חופש יולי-אוגוסט, צריכים לזכור את הנקודה הזו. סרטון קצר ומחזק של הרבנית אסתר טולידאנו

השנה הבאה עלינו לטובה מתקרבת לעברך בצעדי ענק. את רוצה להמתיק את כולה ולקשט אותה בתלתלי שמחה. כיצד תעשי זאת?

לפעמים, בגד עלול להיות כמו מטפחת אדומה בפני שור היצר. לפעמים, הוא כעין שלט עצור. כיצד תבדילי בין שניהם?

ישנם תקופות של שקט וזמנים של סופות. איך תתני לשארי בשרך את הכוח להתמודד בכל המצבים? תחזיק חזק, עלה קטן שלי

הרהור טורדני מקפץ לתוך מוחך. רק שלא ייקח לך את המקום הזה. את כל כך חפצה להמשיך לגור כאן ולגדל את הירוק שמסביבך. הלוואי שיסכים לתת למענך עוד שנה. ואת מתלבטת במה תצליחי לשכנע אותו להאמין לך

היום, כשאנחנו אגואיסטים גמורים, עצם המחשבה על שידוך מעוררת בנו סלידה... "למה שמישהו יחליט בשבילי?" אנחנו שואלים את עצמנו בגאווה. "אני יודע מה הכי טוב לי"

"באלול נסדקות כל מיני תפאורות כדי שנפגוש את האמת שאיבדנו מאחוריהן, ונחזור פנימה בתשובה. שום דבר מכל מה שרצית לא מצליח. תדמית עקרת הבית המאורגנת, או האמא הנפלאה, או הרעיה הצדקנית והמסורה – נסדקת" – חיה הרצברג בטור חשוב מאין כמותו על הביזיונות של חודש אלול

חייתי שם שנים, בבית החשוך ההוא. עד שבאה האמונה, והדליקה את האור. "לאחר שהתחלתי לחזור בתשובה", סיפרתי לחברתי, "הבנתי עד כמה הפחד הוא שקר אחד גדול, לעומת הידיעה הברורה מהי האמת"

מבטך כלפי מעלה ואת מנסה לאמוד את המרחק שעליך לעבור על מנת לכבוש את ההר הטוב הזה. כיצד תחדדי את השמיעה החזותית, שתקל עלייך את המסע?

היא עומדת לעזוב. בדרך אל היעוד שלה. שוטי שוטי ספינתי. גם אם את לא איתי. איך תלווי אותה בנמל? מה תיקח איתה האוניה הגולה אל ארץ הגלים?

"אנחנו מסתכלים על הילדים שלנו, שלמענם אנחנו מוותרים על כל כך הרבה. מוותרים על שעות שינה, על מרבית חיי החברה שלנו, על הוצאות עבור עצמנו, ובקיצור – מקדישים את כל כולנו למענם, ומקווים שבבוא היום הם יידעו להעריך ולומר תודה. אך האם אנחנו באמת עושים את כל אלה לגבי ההורים שלנו?" – מיטל בוארון בטור חותך על כיבוד הורים

המודל לתסריט הוא בכלל שלנו, לקוח מהתורה הקדושה. נאמנות? תלמדו עליה הכי טוב מסיפור יעקב ורחל

כשנפשך מזגזגת בין פה לשם. בין אסור למותר. וקווי היסוד מטושטשים. מה תעשי כדי לצייר אותם מחדש?

"הייתה לה אימא מבוגרת, שהיא הייתה מאוד קשורה אליה. פתאום האימא קיבלה שבץ ובמשך ארבע שנים שכבה כמו צמח. לא מגיבה. לא מתעוררת. לא כלום. אחר כך היא חטפה זיהום ומתה. היא לא יכלה להתאושש, זה סתר את כל התפיסות שלה. היא סבלה ואפילו לא פתחה את העיניים בחיוך אחד מאיר של סוף, וזהו. נעלמה. מה זה? למה היא לא יכלה למות יפה?" – חיה הרצברג בטור על מה שנראה לנו טוב, ועל טוב אמתי

בעודך שולחת את כוחותייך, לחזית יומך. להילחם בקרבות פנים וחוץ. אלו כלים תבזזי לשימושך?

"זוגיות היא לא מגרש חיצוני. זוגיות היא החיים בעצמם והיא בתוכם והם בתוכה, בלי יכולת לעשות הפרדה. אין אישה שהטוב שלה נפרד ממצב הזוגיות שלה. לעולם לא יכול להיות רגש חיובי אמיתי ועמוק בתוך הלב לאישה, שלא מחוברת לבעלה באמת. אם אני לא בהתקדמות ובהתקרבות עם בן הזוג, אני לא אהיה מאושרת בשום מקום" – חיה הרצברג בטור שיעזור לכם להעמיק את הזוגיות שלכם, לתהומות שלא הכרתם

"כל כך הרבה פעמים אנחנו מרגישים כמו ילדים קטנים ואבודים. כל אחד שחי כאן בעולם, אם הוא לא זוכר את החוויה שבה הוא הרגיש ילד קטן ביער עם חיות טורפות ומצוקה היסטרית, סימן שהוא מדחיק מאוד יפה את הרגשות שלו. ומי שלא, בוודאי יודע שבחיים של כל אחד מאיתנו יש מקומות שנראים חסרי מוצא. לגמרי" – חיה הרצברג בטור מיוחד על התקופות שבהן אנחנו הולכים לאיבוד. או לפחות כך נדמה לנו...

"כשהרופאים בבית החולים ניתחו את סיפור ההצלה שלה, הם אמרו שאם הדימום היה נמשך עוד עשרים שניות היא הייתה הולכת לעולמה. כשסיפרה לי על כך קיבלתי צמרמורת. אמרתי לה: 'וואי! יהודית! מה זה עשרים שניות? זה כלום!'. היא הסתכלה עליי במבט יציב ואמרה לי: "מה זאת אומרת מה זה עשרים שניות? הייתי על היד של השם" – חיה הרצברג בטור מיוחד על געגועים וסיפור של השגחה פרטית מופלאה

איזה סוג תשובה עשית, פחד יצחק או חסד אברהם? אוריין-יסכה רייס בטור על פנחס, קיצוניות - ובעיקר אומץ

"לכולנו יש שפע של אוצרות, והאוצרות הללו נמצאים אצלנו, בתוכנו, אבל הרבה פעמים ובהרבה תחומים, המסע אל תוך עצמנו עובר דרך כל מיני מצבים ומקומות חיצוניים ומהם הוא שב אלינו. תפסיקו להיעלם ולשקוע. גלו את עצמכם, את העוצמה שלכם, את הייחודיות שלכם"

כאשר העדר, רואה בך מנהיגה. את נדרשת, ומחפשת את הגישה הראויה. היכן היא, וכיצד מיישמים אותה? הפרשה הנשית לפרשת פנחס

שאיפתך, להשכנת השכינה בביתך, נתקלת בנחש החמדה. מיהו? ואיך תמוססי אותו? כי לא נחש ביעקב

"רבי נחמן מברסלב אומר בהרבה מאוד מקומות שתכלית העלייה - ירידה. כל אדם שנתקל במילים האלה בפעם הראשונה חושב זה משפט בלי היגיון, אבל לא. זאת לא טעות. תכלית העלייה היא באמת הירידה" – חיה הרצברג בטור מאלף שישנה לכם את ההסתכלות על ניסיונות וקשיים מהקצה אל הקצה