טורים נשיים

באופן טבעי, לכל אמא יש חששות, גם אם הם מופרכים לגמרי, אבל לאימהות לילדים עם צרכים מיוחדים, החשש הוא ממשי. החיים שלי מתחלקים לשניים: לפני האוטיזם ואחרי האוטיזם, אבל היום אני יכולה להגיד בפה מלא שקיבלתי מתנה יקרה מפז

"כשהאם אומרת 'רע, יברך את הנערים', היא אומרת, שאפילו אותו מלאך רע יאלץ לענות 'אמן' לברכתו של המלאך הטוב, ולברך את הנערים"

פתאום הבנתי שהציבור לא יודע להבחין בין השיטות השונות, ופונה לאנשי מקצוע שאין זה במסגרת הכשרתם! חלק מאנשי המקצוע טוענים שהם יכולים לפתור הכל בעזרת שיטה אחת שהם מנוסים בה, מה שלא יכול להיות בשום צורה ואופן

המעמד המרגש של קבלת התורה, בחינות שונות של הנהגת השם, ותרגול רוחני של "נעשה ונשמע"

ט"ו בשבט הוא יום מסוגל. אבל מה אוכלים בו ועל מה מתפללים? חוה שמילוביץ מגישה סדר מפורט לט"ו בשבט, מתוך הספר "מפתח לאכילה מודעת"

פתאום הבנתי שמה שאני מרגישה בבטן שלי כבר מאז שהייתה תינוקת, הוא לא המצאה. יש קושי אמיתי לאוצר שלנו, וזה קצת יותר מאשר מה שמצאנו עד כה

על כל דבר שלא תכננתי, יש גם דברים שתכננתי והצלחתי. אני טועה הרבה, אבל הקב"ה עדיין נותן לי את שרביט האמהות

לא פעם יצא לי לשמוע את הטענה ש"יהדות היא לא רוחנית". אולי בגלל זה אנשים שמחפשים רוחניות מרחיקים עד המזרח ומגלים את מה שכבר קיים אצלנו כאן, בארץ הקודש ובתורה הקדושה. אז למה הם עדיין מאמינים שיהדות אינה רוחנית? תתפלאו

יש דבר העומד בפני הרצון! להגיד "את לא רוצה מספיק" – לא עוזר לכלום. צריך למצוא את השורש האמיתי של התקיעות

אנשים חושבים שהכי קל לחוזרים בתשובה לשים כיפה, ציצית, חצאית ומטפחת, מאשר לעבוד על המידות הטובות שלהם. באמת? לשנות את החיצוניות זה אולי הדבר הקשה ביותר עבור חוזרים בתשובה. מזל שהתשובה מזכירה לנו להצניע את מה שכבר שכחנו לכסות

קשה לנו לקבל את הכאב ואת הקושי כי אנחנו חושבות שמגיע לנו הכל! מידת הגאווה משתלטת עלינו, ומשכנעת אותנו שהקב"ה לא מתנהג איתנו בצדק. כשהגלים מתחזקים – החזקים מתגלים

למדני להתחבר אל הרוחניות שבמאכלים, ולהתחבר אליך בתוך אכילתי. שאהיה נבדלת מכל חיות השדה ולא אוכל רק על מנת לספק את תאוותי

אם הייתי קוראת דיפאק צ'ופרה ונוסעת לשבוע ויפאסנה במדבר, היו בטוחים שאני בסדר גמור. אבל לחזור בתשובה? הילדה איבדה את זה, ללא ספק. לא קל לחזור בתשובה, וברגעי משבר, קשה לזכור את הסיבה שאת עושה את זה, אבל כשאת קמה בבוקר ומודה לקב"ה ש"החזיר בי נשמתי", זה גם מחזיר אותי קצת לפרופורציות

חוה שמילוביץ בתפילה ובהנחיה לפרשת "ויחי" - סיום חומש בראשית

איזו תחושה נפלאה זו! אין שום דבר שדומה להשגת מטרה אחרי מאמץ אדיר כל כך! רגע הסיום הוא רגע שהכל שווה בשבילו. אז איך עושים את זה?

גם אם יהיה מסך המבדיל בינינו – עלינו להתחזק באמונה שמלא כל הארץ כבודו, ובאמת אין שום הסתרה, כי גם בגודל ההסתרה שם אלוקותו יתברך נמצאת

לפי דרך הטבע, בכל פעם שקורה משהוא שאינו כרצוננו ואיננו עושים עבודה רוחנית עם זה, נוספת לנו עוד שכבת אטימות על הלב

חוה שמילוביץ בהרצאה מיוחדת על האור הגנוז של חנוכה, ועל קרבת הבורא המיוחדת שיש בו

מיוסף הצדיק נלמד בפרשה זו מה היא באמת הצלחה אמיתית, ובזכות מה כל אחת יכולה להצליח?

קליפת לבן מבקשת לעקור מהיהודי את האמונה שהיא הכל, כי כל זמן שיש ליהודי אמונה - אזי אפילו אם נכשל בכל החטאים יש לו עדיין תיקון

לכל אחת מאיתנו יש את הדמות הגבוהה, שהיא הפוטנציאל הנשמתי שלו - לאן הוא יכול להגיע, ואת המצב השפל והארצי. עבודה רוחנית ותפילה לפרשת "ויצא": חלום הסולם

אם נתת לנו ארץ ואנו בני אדם, אנא השלם חסרוננו ותן לנו גם את המטר, כדי שנוכל להתקיים על ארצנו ולקיים מצוותיה בשמחה

אני מייחלת שאזכה לחנך אותו לראות את מה שחשוב באמת, ושמודעה בעיתון לא אומרת כלום, היא רק מודיעה משהו שכדאי שיגיע להרבה אנשים וזו אחת הדרכים לעשות את זה

יש יצר שבראת שמתגבר לפני המצווה – שבא על מנת למנוע אותי מלקיים אותה, ויש יצר רע שבא אחרי מצווה, ואחרי שמתגברים אנו על הניסיון ומקיימים את המצווה, אז שולח לפעמים היצר הרע הרהורים וחרטה על המעשה הטוב

האם החסד שאני עושה הוא מתוך בחירה אמיתית? האם אני רוצה בו? למה אני עושה אותו? "והלכת בדרכיו" - לתת כדי שהנתינה תפעל באישיות שלנו את התרחבות מידת החסד הפנימי והליכה בדרכי הבורא

מה עושים כש"אין בינינו תקשורת"? דבורי וקשטוק מסבירה עם מי אנחנו באמת אמורים לתקשר

מדוע יש לנו צרות? מטרת התפילה לעומק, עומק עבודת התפילה ושינוי מצב הצבירה של הלב

האם חשוב לך להיות האם שאליה מתקשרים לבקש עצה? האם חשוב לך להיות האם שממנה לא מפחדים, ומשתפים אותה בכל צרה? אני מרגישה שבדור שלנו זה ממש קריטי

הטון, הטון היה רגיל לגמרי. כבר לא היה בו הכעס של אז. זו הייתה שיחה של שתי נשים בוגרות שפותרות עוד קשר בסבך ישן וכואב

חוה שמילוביץ על החיבור המיוחד שלה לפרשת לך לך, ועל טיפול יהודי בנפש על פי הפרשה