טורים נשיים
מדור טורים אישיים - מגוון טורים בנושאים שמעניינים נשים
מדור טורים אישיים באתר הידברות כולל מגוון טורים שנכתבו בכל הנושאים שמעניינים נשים. ביניהם: פרשות השבוע והמסר עבורינו, חגי ישראל ומשמעותם הנשית ועוד.
לשמור על השלום... אחרי הגירושין
שלום בית הוא החלק העיקרי בחיים שלנו. הכל תלוי בשלום – הפרנסה, חינוך הילדים, המצב הנפשי והרגשי של האדם, הבריאות, השמחה... אך מה קורה אחרי שהבית מתפרק?
איך מתמודדים עם בעל ביקורתי ולא מכבד? הטור של הרבנית חגית אמאייב
הבעל משליך את כל הבעיות שקורות לו – על האישה. האם אפשר להתמודד עם מצב כזה, או שאולי צריך פשוט לפרק את החבילה?
העצמה לנשמה לפרשת אחרי מות קדושים: ואהבת לרעך – באמת כמוך
הדרך לאהוב את הזולת, מתחילה בהתחברות ובאהבה שלנו לעצמנו
חוקות החיים – איך תתחמקי ממלכודת דבש?
העולם מלא פיתויים הקורצים לך לבוא אליהם. על מה תתבונני כדי לשמור על עצמך?
אני נסיכה
אני נסיכה, כזאת של ציפורים מחייכות, טוב לב וחיוך תמידי..
אנחנו מקבלים כל יום אינסוף מתנות, אבל הפסקנו לייחס להן חשיבות
פעם נהגתי להאשים את "חוק מרפי" ואת האירוניה בדברים קשים שקרו לי. היום אני מבינה שיד ה' מנווטת הכל, ושקשה לי, אני צריכה לזכור את כל המתנות שהקב"ה נותן לי בכל יום
רועי (לא) יחסר: הטור של הרבנית חגית אמאייב
מילים מעטות שמוליכות כאב עצום, לזכרו ולעילוי נשמתו של רועי טל בן מזל, חלל צה"ל, ויקיר משפחתי
העצמה לנשמה לפרשת תזריע מצורע: החיבור והנתק
פרשות השבוע מדגישות את ההבדל המהותי בין החיבור שיוצר חיים, לבין הניתוק והסבל שמביאה הרכילות
עוצמה לנפש ולחיים
בסוף נגיע כולנו לנקודת הסיום … כל אחת והתוצאה שלה במבחן מול היצר הרע
האזינו: הרבנית חגית אמאייב על החיים כנכדה לניצולי שואה. מרגש
עם ישראל מציין בעשרים וארבע השעות הללו את יום השואה, אולם יש כאלה שחיו כל חייהם בצילה של השואה הארורה. שיתוף אישי של הרבנית חגית אמאייב – נכדה לניצולי שואה, שיאיר ויעורר אתכן לראות את המציאות דרך עיניו של מי שחי את חייו בצל הטרגדיה האנושית הקשה הזאת. לזכור ולא לשכוח!
אלוקים שלי, תמשיך לאחוז בידי, אל תעזוב אותי לעולם
לא מגיע לי שתאהב אותי, שהרי חטאתי, עוויתי ופשעתי לפניך... ובכל זאת אתה אוהב אותי, אתה אבא מושלם
איך מפסיקים מריבות בין אחים? הטור של הרבנית חגית אמאייב
מלאכת גידול הילדים היא מלאכה מאתגרת ומורכבת במיוחד. איך נוכל לגרום לילדינו לכבד ולהעריך זה את זה? ומה חשוב לעשות, או לא לעשות, כאשר הילדים רבים?
העצמה לנשמה לפרשת שמיני: להתגבר על הקשיים
איזה בן מלך היינו רוצים – כזה שחווה רק תענוגות, או כזה שהתנסה בקשיי החיים?
מפגש הצדיקים – איך תכיני עצמך אליו?
הקשר בין הגוף לנפש הוא חזק ביותר. כיצד תוכלי להשפיע על נפשך בעזרת הדאגה לגוף?
העצמה לנשמה לשבת חול המועד פסח: לפני שירדנו לעולם
עד כמה גדולה אהבתו של ה' אלינו, וכמה תענוג היא מסבה לנו. עדויות מהחיים שמעבר לחיים
העצמה לנשמה לפרשת צו: לא למות על קידוש אבק
המחיר ששילמתי על ההברקה של הבית דרש ממני מחיר גבוה ממה שאני מוכנה לשלם. ומי בכלל ביקש את זה ממני?
ליל הסדר: ארבע על ארבע – איך את נוהגת לשמוח?
הקדוש ברוך הוא מתייחס אחרת לאיבר המרכזי שבתוכך. כיצד היחס הזה בא לידי ביטוי?
תקעקע את עצמך מבפנים, לא מבחוץ
למה אנשים עושים קעקועים? המרדף אחרי דברים ריקניים הוא מיותר, הוא לא באמת גורם לסיפוק. את הצורך שדוחף אנשים לקעקוע, אפשר למלא רק בעבודה פנימית
אתה מי שאתה – רק בזכות הדברים שקרו לך
לפעמים אנחנו רוצים להחזיר את הגלגל לאחור, לשנות דברים שקרו. אבל אנחנו שוכחים, שכל דבר שקרה לנו – קרה מאת ה', וברור שהוא הדבר הכי טוב בשבילנו
אני רווקה בת 30, והחגים גורמים לי לסבל וייסורים. הטור של הרבנית חגית אמאייב
ברור ופשוט שכאשר אישה עומדת בניסיון ההמתנה, השכל מבין הרבה מאוד דברים שללב קשה לקבל. הלב מבקש בית, פינה חמה, זוגיות טובה, צאצאים, ובעצם כוסף לצאת מגלות הנפש המרה
הרואים ואינם נראים – איך הם קוראים לך?
במהלך החיים כולנו מחפשים מרגוע ולא מוצאים. מה מציק לנו בעצם?
העצמה לנשמה לפרשת ויקרא: חופשי ומאושר, רחוק מהבית?
רק בתוך ההגנות המגבילות של הבית, יכול אדם להית חופשי באמת
המריבות סביב החגים הוציאו אותי מדעתי! איך מפסיקים את זה? הטור של הרבנית חגית אמאייב
תקופת החגים בסה"כ "דורכת על יבלות" קיימות ומעיקות, ומשקפת את העובדה שמי שלא טרח בערב שבת, לא יאכל בשבת... או בחג. לא בנחת וביישוב הדעת, בכל אופן
החמץ נמצא לא רק בארונות – אלא גם בלב
כל אחד עובר ניסיונות, וכל אחד סוחב לעצמו "מטען" על הגב. ערב פסח, זה הזמן לנקות את כל המטענים האלה, להשתחרר ממה שכובל אותנו, ולצאת לחרות
העצמה לנשמה לפרשת ויקהל פקודי: ההבדל שבין ענווה לגאווה
הכרה ביכולות שלנו איננה גאווה. להיפך. עלינו להכיר בכוחותינו כדי להגיע לתכלית בריאתנו
פרשת ויקהל-פקודי: מלאכת קודש – מתי קורן עור פניך?
במהלך השבוע שלך יש רגע אחד מכונן. הוא מדויק ועוצמתי. מהו?
כל העבודה שלנו עד שמשיח יבוא - זה לקפוץ בכל פעם גבוה יותר
"תוך כדי שאת חיה, ואת נראית כל כך קטנה, כל כך לא ייצוגית, תוך כדי שאת חווה בעיקר את איפה שאת תקועה ובקושי בקושי את איפה שאת מתקדמת - קורים דברים כל כך נפלאים... בסופו של דבר ה' יראה לך אותך – ואת לא תאמיני" – חיה הרצברג בטור רווי כאבים - ורווי תובנות
הניצחון האמיתי על היצר אינו נמצא בסוף. הוא נמצא בדרך
מדוע אנחנו מרגישים קושי דווקא כאשר אנחנו מתאמצים להתגבר על היצר? ומה עלינו לעשות אם אנחנו נכשלים?
דמעות של אמא, רגעים של שבירה. בסוף הכל יתהפך לטובה
"כמה אימהות יש בעולם, וכולן, הילדים שלהן עושים להן את המוות. מוציאים שיניים, שופכין להן על המפה קטשופ, ומטריפים להן את המוח. ואני לפחות באה אליך. יודעת שאני מגדלת לך את הילדים של עם ישראל. זה לא דבר קטן. זה לא דומה לילד סינִי. אני לפחות יודעת שמהדמעות שלי - נבנה. אתה הולך אחריי בסתר ומכין לי כתר"
גם אני משתתפת ב"אח הגדול". בעצם, זה יותר "האבא הגדול"
פעם לא ידעתי שלכל מילה ומעשה שלי יש משמעות גדולה כל כך. למה לעשות דברים שמזיקים לנו, כשאפשר לעשות דברים מועילים?