טורים נשיים

כך ברא אותנו הקב"ה, עם 2 מאפיינים מולדים: הרצון והיכולת להתפתחות ולהגשמה על מנת להגשים את מלוא הפוטנציאל, והיכולת האינסופית להתגבר על מכשולים

לא לחינם את זוכרת דווקא אירוע מסוים, אדם מסוים, משפט מסוים שנאמר לך. לא סתם את גם זוכרת איפה זה נאמר, באיזה רגע, מה לבשת באותו הרגע, באיזה פינה בבית עמדת ובאיזו תנוחה. אחד הפוסטים הכי חשובים שכתבתי אי פעם

כך מלווה אותי הרב אברהם ישראל גליס שליט"א בתהליך התשובה למן ההתחלה, וכך עזר לי ליצוק את ירושלים לתוכי

כשרואים את כל הפאזל, את כל התמונה, מבינים שכך בדיוק הכל היה צריך להיות כדי שהפאזל יהיה שלם. אין שאלות. פשוט, לא? כשיש אמונה, זה פשוט

לימים, אותה אישה בגרה, אך הילדה הקטנה מאותו רגע מקונן נאחזת ברגע ההוא, והיא תשחזר את ההיסטוריה תוך אמונה שטוב חייב להיות כרוך ברע, ובכך לאשש את מה שתת-המודע מנסה לשמר

אני תמיד אומרת שאם הייתי צריכה למקד את הקליניקה שלי בנושא אחד בלבד, שבגינו מגיעות הכי הרבה לקוחות, ובכן, זה הנושא של הביטחון העצמי

בתור מישהי שב"ה "בחרה" לא פעם בעל בחייה (לפני ואחרי התשובה), הבנתי שזה גילוי אקוטי להמשך דרכי, אבל רק כשהמשכתי לקרוא את הספר הבנתי שאקוטי, זו לא מילה

כמה זמן ייארך הטיפול הזה? הרבה זמן. כמה זה הרבה? תלוי ביחס למה. אם מדובר בקושי שמחריב את עולמה ואת חיי משפחתה, אז כל דבר, כל דבר, שיכול לעזור לה לצאת משם, ראוי, והזמן הוא לא פקטור בכלל

החידוש העצום עבורי היה, שאותה בחירה גורלית לא נעשית באקראי ו....(תופים) לא במודע! ממש כך. בטח לא כפי שכולנו נוטים להאמין, לפי פרמטר פיזי או גנטי, על פי כישורים או מעמד או השקפה

לעיתים אנו מצפות למוצא דווקא בכיוון אחד. הקיבעון שלנו חזק כ"כ, שכשמגיע פתרון שלא חשבנו עליו, כמעט וקשה לנו לראות שהנה, נשלח לנו שליח לעזרה

מדוע אני מתפללת הרבה על נושא אחד, ולא נענית? ומה אוכל לעשות? עצות מהפרשה

נתחיל מהבסיס: הכי טוב ששני בני הזוג יפנו לעזרה, גם אם רק צד אחד זקוק באופן חד משמעי לליווי מקצועי. אבל פעמים רבות אחד מבני הזוג מסרב ללכת לטיפול. ומה אז?

כל המטרה של הקב"ה בבריאתו את העולם הזה, היא לברוא עולם כדי להיטיב עם נבראיו, אבל אנו לא תמיד מבינים את ההטבה הזו, ולכן כואב לנו, לכן קשה לנו

אני מרגישה את תפיפות הרגל העצבניות שלי ממש כמו בישיבה במונית. שם חיכיתי כבר לסיים את הנסיעה, ופה אני רק מחכה שהילד ירדם. אבל למה?

"גם אני עברתי משבר כלכלי גדול לפני 8 שנים. כואב לי לראות כל כך הרבה אנשים בימינו שנותרו ללא מקור הכנסה. אני כל כך מבינה את המצב הזה, אני כל כך מרגישה את הכאב הזה, כי הייתי שם". שירי פריאנט בטור שכולנו נזדהה עימו, כעת, בתקופת הקורונה

איך אפשר להתחזק באמונה גם מול אסונות ואירועים מחרידים כמו הרצח הנורא שאירע בשבוע שעבר? חוה שמילוביץ במסר מחזק

מה הסיבה שאנשים סובלים ועדיין לא מוכנים לפנות לעזרה מקצועית? מה גורם להם להישאר תקועים, להתמודד עם קשיים ובעיות, ולא לעשות עם זה משהו? 12 סיבות שכיחות, וגם תשובות

כיצד ניתן לסלק את החושך בזמנים קשים? איך אפשר לשנות את המצב כשהוא נראה כל כך עגום? התשובה נמצאת במשפט אחד בלבד

כל כך הרבה נאמר על המחלוקות בין דתיים לחילוניים, אבל בניגוד למה שחושבים (שני הצדדים) אנחנו בסך הכל די דומים. שירי פריאנט בטור מלא אהבה

למה הדודה לא התייחסה למטופלת שלי באירוע, ואיך זה יכול היה להפוך לפיצוץ משפחתי אינסופי?

חוה שמילוביץ נסעה הרחק אל הצפון כדי לפגוש את ד"ר אסתי לב ולשוחח איתה על תחום ההתמחות הייחודי שלה: פוטותרפיה. צפו

אני תמיד שואלת "כמה את מרגישה שאת 'לא בסדר' או 'לא בסדר מספיק' בחיים שלך?", והדמעות עונות לי מעצמן את התשובה. "מזתומרת?", רובן עונות, "זה סיפור חיי"

את שמונים אחוז מהבלגן את יכולה לסדר בעשרים אחוז מהזמן שברשותך, לעומת שאר עשרים האחוזים האחרים שהם "הקשים", ושיקח לך שמונים אחוז מהזמן לסדר

במשך שנים שיתפה חני וינרוט ז"ל את מחשבותיה על החיים בצל המוות ברשתות החברתיות והפכה לסופרת פופולרית. במלאת 3 שנים למותה, סיון רהב מאיר במילים מרגשות לזכרה

הרב יצחק הוטנר שואל, איך יתכן שאנחנו נקראים בני חורין כאשר אנחנו עדיין בגלות, והוא עונה, אומנם אנחנו בגלות, בעיקר בגלות הגוף אבל אנחנו בני חורין בכוח המחשבה.

מכירה את זה שיש בקבוק יין או קולה על השולחן? כולם מנסים לפתוח אותו ולא מצליחים. מביאים סמרטוט, מגבת, מזלג, מנסים עם השיניים, דופקים את הפקק הסרבן על קצה השולחן, אבל כלום לא עוזר והוא לא זז

זהו ציר אנכי, בו כל בני האדם נמצאים על סולם אחד, כל אחד בשלב ובגובה אחר ועל כל שלב יש מקום רק לאחד, יוצא שכל מי שלא בשלב שלי - נמצא גבוה יותר או נמוך יותר ממני. אפשר גם אחרת

"את יודעת? עכשיו כשאנחנו מדברות, אני פתאום מבינה כמה שינויים עברתי מהטיפול ההוא. המון דברים השתנו מאז לטובה. איך שכחתי? יוווו. אני מה זה מתנצלת!"

שאלתי את אחת ממכרותי, שחצתה את גיל השבעים ועוברת לכיוון שמונים, איזה סוג של שינויים הוא מרגישה בעצמה. את התשובות כדאי לכן לתרגל כבר עכשיו

בשנים האחרונות אני מכילה יותר ויותר את העבר שלי, ורואה אותו באופן אחר לחלוטין. החלקים היפים שאבדו לי קמו לתחיה, והחלקים הכואבים קיבלו פרשנות חדשה