טורים נשיים

החליטי שאת מעדיפה להיות יותר מאושרת מאשר צודקת. תצאי מתוך נקודת הנחה שרוב הדברים הפחות נעימים שאת חווה מאנשים קרובים, חברות, או אפילו אישה כועסת בסופר, אינם נובעים ממניעים אישיים

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: הי, לא הכרתי אותך, ילד!

המצב הזה קורא לכל אחת מאיתנו לחזק את הלב עוד יותר במדרגת האמונה. לא משנה לאיזה דרגת אמונה הגעת עד כה - עדיין אפשר להמשיך עוד ולהגיע לרבדים עמוקים יותר

לאור המצב הביטחוני, חוה שמילוביץ בהרצאה מיוחדת, שמסבירה כיצד להשתחרר מהפחדים שמלווים אותנו

כדי להגיע לגאולה פנימית את צריכה ללמוד להיות שם בשביל עצמך. לחזק את עצמך שכואב לך, להכניס לעצמך ביטחון כשפחד משתלט שם בחוץ, לחדש את האהבה והקבלה שלך אל עצמך, רק את יכולה להיות שם עבור עצמך

תמר ללוש בטור חדש, והפעם: על ניסיונות באמונה ועל ההתגברות המתמדת עליהם. "לא, מיסטר קוררררר, לא תצליח אותנו לייאש!!!"

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: "העיקר הבריאות" – נהפך מסתם אמרה למשהו אמתי וקרוב לכולם

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: עגלות שלמות בחנות התמלאו בגלילי נייר טואלט. אבל למה?

אביטל אוחיון על 3 תובנות מהרגעים המרטיטים בעזיבתו של שר התורה: כל אחד יכול להיות מנהיג, אל תפסיקי להאמין, והחיים קצרים בשביל לבזבז אותם

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: כשחייבים, אז מצליחים

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: כשרואים את התפילה מול העיניים, מבינים

"בחושיי הדקים והצעירים קלטתי את המקום הנקי והישר שלך, אמא. צעדת בענווה לבקר חברה, לשוחח בגובה העיניים, ככה פשוט בשם הידידות". תמר ללוש עם תמונות מנוף ילדותה

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: הכותל המערבי עמד שם תמיד, באותו מקום בדיוק. אלא שהקורונה גרמה לנו להיזכר בו

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: איך שכחתי כמה חשוב לומר תודה?

"אני רוצה את הבית שלי דווקא כך, פשוט ונעים. אינני חפצה בבית יפה יותר. טוב לי פה ככה" - על מידת ההסתפקות במועט של הרב והרבנית קנייבסקי. מתוך ספרה של בתו של מרן הרב חיים קנייבסקי צזוק"ל, הרבנית רות צביון – "בית אמי"

"בשעה שערך את סיומי המסכתות, היה קורא לה או שולח לה יין. לפעמים טרח וירד את כל המדרגות, מחדר לימודו בקומה השנייה, כדי לשתף אותה בסיום. בהזדמנויות שונות היה רגיל לבקש את ברכתה כגון: לפני אפיית מצות, ועוד. בסעודות השבת תמיד ביקש את אישורה קודם שקידש וקודם ברכת המזון". מתוך ספרה של בתו של מרן הרב חיים קנייבסקי צזוק"ל, הרבנית רות צביון – "בית אמי"

"עדיין מתנגן באוזני קול לימודו הנעים של אבא, היושב ליד הסטנדר סמוך למיטתי, ומשנן את דפי הגמרא – הן בערב בשובו מן ה'כולל' והן באשמורת הבוקר, כשרק קולו מפר את הדממה. אבא היה זה ש'הצליח' להרדים אותנו מידי ערב". מתוך ספרה של בתו של מרן הרב חיים קנייבסקי צזוק"ל, הרבנית רות צביון – "בית אמי"

ישועה תבוא לעם ישראל, אסתר יקרה. איתך או בלעדיך. זה בכלל לא דיון. את רוצה להיות צינור להורדת הישועה, או לא?

חודש אדר מקביל לאלול חודש התשובה, כתוב שכל התעניות באות כדי לעשות תשובה. תכלית התענית היא לא הנושא של הימנעות מאכילה, אלא יום המוקדש התבוננות ותשובה

ילדה יתומה ממשפחה שונה, יכלה לפתח דימוי עצמי נמוך מאד. במקום זה, היא הפכה להיות אסתר המלכה. איך?

מומלץ לא להאמין למשפט הלקוני "המקום מונגש", ולשלוח מרגלים מראש. מסתבר שמונגש זה מושג יחסי. תמר ללוש על הדברים שלא רואים "משם" ורואים רק "מכאן"

ברפואה פיזית - זה פשוט. כל מה שאת צריכה הוא לגשת לרופא משפחה, לבקש תרופה, לבלוע כדור כל יום בעקביות, וזה עובר. פשוט ונוח. ברפואת הנפש זה לא עובד ככה

ממשה רבנו אנו לומדים כמה צריך כל אדם, בכל עת ובכל שעה, להתחזק באמונה בטובך וברחמנותך, ולצפות לישועתך. שמתוך אובדן וצער בעמ"י נולד מושיען של ישראל

הוספתי הינומה עם כתר של פרחים עדינים, וידעתי כבר למה אתחפש בפורים הזה. אני אהיה כלה. כל הפושט יד נותנים לו, נכון? ואני רוצה להיות כלה

"בחודש הראשון לחייו הכל התנהל כשורה. אך בורא עולם רצה ובגיל חמישה חודשים קיבלנו את האבחנה הכואבת". תמר ללוש על הניסיון הכואב שחוותה ועל אחת המסקנות שהסיקה ממנו

איך נלמד להסיר את המסכות של הסובבים אותנו, וכיצד "עד דלא ידע" יכול להשפיע על השנה כולה?

אני רוצה לתת לך נוסחה של 3 שלבים שתעזור לך למוסס את הלחץ, להכניס אותה לפרופורציות, ולשמוח באמת בתקופה המיוחדת שמתדפקת על דלתנו

תמר ללוש בטור מרגש על החוויה הייחודית שחוותה במדבר סיני והובילה אותה לחזרה בתשובה

על אף המוגבלות הגופנית בשל המחלה והקשיים שהיא יוצרת, הדברים החשובים באמת נותרו בידי. תמר ללוש בטור מעצים נוסף

הצל שלי ואני יצאנו לדרך, פעם אני מוביל ופעם צל על השביל. לכל הצדיקות שחושבות על הפסוק בתהילים: "השם שומרך השם צלך על יד ימינך" – אשריכן. אני דווקא מתכוונת למטפלת הזרה שלי. תמר ללוש בטור חדש