טורים נשיים

"שוב אני עומדת נפעמת איך קיום התורה והמצוות שומר על נפשנו בדקויות שאפילו איננו מודעות אליהן". לקראת חג השבועות, תמר ללוש חוזרת אל ימי נעוריה בקיבוץ

"אז למה הגעת היום?", שאלתי אותו. "כי אני רוצה שיהיה לאמא של הילדים שלי טוב. אני יודע שאם היא תטפל בעצמה היא תהיה אמא מופלאה. גם ככה היא אמא נהדרת, אבל אני יודעת שהפרידה עשויה לפרק אותה"

פניתי לכמה נשות מקצוע, שכל אחת מתמחה בתחום אחר, כדי לעבד את האירוע הקשה וכדי להבין מה המשמעות של גירושים כשלך 4 ילדים ומטבע הדברים עלייך להתמודד עם תהליך לא פשוט

מגיעות אלינו כל כך הרבה נשים יקרות, שכבר נגמר להן הדלק להתניע ולהתניע, לנסות שוב ושוב ולא להצליח. אז איך פורצים את המחסומים האלה למען ד'? 5 כללים

אין מתכון מנצח ואין שיטה, אך דרושים רצון והחלטה. לא צריך לקפוץ למים ולא לצלול עמוק, רק ליצור תנועתיות קלה ולהפוך מעומדת למהלכת לעבר המטרה. תמר ללוש

לא משנה איך תאיימו עלי, לא משנה אלו סרטונים תפיצו ברשת, לא משנה שתפגינו עם דגלים ענקיים ברחובות, לא משנה כלום. יהודי יש לו כוח פלדה, יהודי יודע למסור נפש

3 סיפורים, שני מסרים והחלטה טובה אחת להמשך הדרך

כל אחת עוברת בתוכה וברשות היחיד שלה ושל משפחתה דברים שלא תוכלי לנחש וגם לא מתפקידך לדעת. בואנה נחמול זו על זו, נביט זו בזו במבט אוהד ומעצים ללא שיפוטיות. תמר ללוש בטור חדש

הילדים, אם אנו לא נפריע לדבר לקרות, ילמדו מזה שישנם דברים שאבא חושב עליהם כך ואמא סבורה אחרת. הם יתנהגו לכל הורה בהתאם, אבל גם ילמדו שההורים שלהם מסתדרים יפה ביניהם

שבוע ההוד הוא שבוע של הודיה. האם אפשר להודות רק על העבר, או שכדאי לנו להודות גם על מה שיקרה בעתיד?

תשאלי את עצמך איך את מרגישה, ולרגע תרגישי אהבה שמתפרצת בתוכך ושוב אחר כך דעיכה ותחזרי למחשבות הטורפות שלך

הטיפות הללו נתנו לי להבין שכמה שכל אחת היא אחת ומיוחדת בפני עצמה, יש לה גם חלק בעולם, חלק בעמ"י חלק בשרשרת הדורות, וחלק בקרוב הגאולה, כי היא מצטרפת למעשים נוספים של הכלל

המשימה של כל מי שנשאר בחיים היא לבחור בחיים – כיחידים וכעם. להמשיך בשגרת חיינו, ברוחניות ובגשמיות למען שמו באהבה. טור בעקבות הפיגוע באלעד

לעיתים השם מזמן לנו ניסיונות יותר קשים, כאשר מישהו באמת הרע לנו בעבר והנה לפתע החיים מזמנים לנו הזדמנות להשיב לו מנה אחת אפיים. אז אנו מרימות עיניים לשמיים ופונות למי שכתב בתורתו: "לא תקום ולא תטור... ואהבת לרעך כמוך". תמר ללוש בטור מרגש

ללכת לתהליך טיפולי זה לא נוח. לעמוד ולומר לעצמי מול המראה, אני זקוקה לעזרה, זה צעד ששייך לאמיצים. זה צעד לאלה שמוכנים לדרוך גם בחוסר נוחות

חוה שמילוביץ מגישה הרפיה מיוחדת לימים שלאחר הפסח. בפסח קיבלנו הרבה מתנות, וכדאי שנהיה מודעות אליהן, שנפנים אותן ושניקח אותן איתנו להמשך השנה

"טוב" זה התואר שמקבלת המושלת ברוחה, זו שלא קצה בעלייה המפרכת במדרגות תוך מעידות קלות לעיתים, זו שמשפילה ראש בענווה ויודעת שעליה בדרך הטובה לבחור, אך לא עליה המלאכה לגמור. תמר ללוש על הדורון המופלא שקיבלה מריבונו של עולם

הטלוויזיה חינכה אותה בילדותה לבוז לתורה ולחכמיה. לאחר שחזרה בתשובה היא בנתה עולם רוחני יציב שקרס מול עיניה ביום הבאתו למנוחות של הרב קניבסקי: היא תכננה להמשיך ביומה כרגיל, ואילו התקשורת ה"חילונית" הבינה עוד לפניה שעוצרים את היום, ונפרדים מגדול הדור. טור בעילום שם

גם ברגעים החשוכים ביותר צריך לזכור שבסוף הגלות באה הגאולה. אורה יסכה רייס במסר מחזק

לפעמים יש לי לקוחות שפשוט אומרות "אני לא יודעת מי אני!", והן כבר בנות 40 ויותר. וכשאת יודעת מי את, ואת מחוברת אל עצמך, את בחירות

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: משברים סוחפים אותנו למטה, אבל אפשר גם אחרת

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: חשוב יותר להקדיש לאיכות מאשר לכמות, אבל אי אפשר להתעלם ממנה

לא צריך לחכות לקוסם, זה לא מסובך או דורש מאמצים עילאיים, זה פשוט עניין של רצון הלב, של התעוררות. זה לפקוח את העיניים ולבחור לנקות ולגעת במה שלא נגעתי אתמול

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: מי צריך מאות אנשים שמגיעים סתם, כשאפשר להביא אנשים שיודעים מה הם עושים כאן?

ליל הסדר הוא תזכורת לסיכוי הנכסף. יש סיכוי, יקרה. ואם את נחלשת בתקוותך - שבי וספרי לעצמך את הגדת ליל הסדר

דבורי וקשטוק עוברת תקופה קשה, ועמוסה. והחוסן מאפשר לה לנווט בהם. לפעמים האנייה נוטה ליפול על צידה, אבל עם כלים נכונים היא מתייצבת

התחדשי לכבוד חודש ניסן. למדי משהוא חדש שמשמח אותך. הרשי לעצמך להיות מוזנת בדברי תורה ושיעורים חדשים ומחזקים. קני ספר מחזק ומעניין. גם בחודש ניסן מצווה להרבות בשמחה

איך הקב"ה דואג לחתול הזה! איך הוא מצא מישהו אחד בעולם שידאג לו, אף על פי שהוא החתול הכי לא פוטוגני שתראו, ונראה ככזה שאף אחד לא ירצה לאמץ

זה לא שאני לא מתמודדת. זה רק שיש בתוכי ידיעה פנימית עמוקה וברורה שאני אהיה בסדר, ולא משנה מה. זו תחושת מסוגלות שגורמת לי להרגיש שאני יודעת ויכולה להתמודד, והיא זו שמזכירה לי את החוסן שבי

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: אבינו מלכנו, מנע מגפה!