שירה יהודית

שרי ברגר: "תנני היות כשיבולת הזאת / בחן, אצילות, הכנעה / רק אל תשטפני שיבולת מים / ואל תבלעני מצולה"

נועה ג. "כל מה שעבר בי / עדיין עובר / אך סוף כל דבר-לעבור / כבר לא בובת ברבי / לשם לא אחזור / חיים יש בי, חושך ואור"

בת שבע לור: "...ואבא טוב, אוהב, מגן / על יצורים קטנים / נותן לך מקום ולב / לפרוק האבנים"

מיכל סיטין: "אור הוא חיוך על הפנים / כזה השופך חום אל תוך הפנים / אור הוא רוח בוקר ואוויר נקי וזך / ציוץ של ציפור, וטוהר כשל מלאך"

מורן: "ר' שִׁמְעוֹן, הֶחְלַטְתִּי לָגַעַת בָּאָרוֹן שֶׁלְּךָ וַיְהִי מָה / בַּסָּלוֹן שֶׁלְּךָ הָיָה דָּחוּק כְּמוֹ תָּמִיד – אָז מָה? / וְזֹאת אַחֲרֵי שֶׁסֻּחְרַרְתִּי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת / הִזְכַּרְתִּי שֵׁמוֹת, נְסָחִים, פְּסוּקִים, תְּפִלּוֹת / אַחַר־כָּךְ יָשַׁבְתִּי בַּחוּץ עַל סַפְסָל / הָיִיתִי מְרֻצָּה"

שירת הלוי: "בדרכי לגילוי אור האינסוף / בוקע מחשך מוחלט/ מצאתי את עצמי, אומד באמת המידה / את מציאות היומיום"

ריקי אוגול: "כל בוקר מחדש, אני פוגשת את עצמי / מגלה רצון בי להשתנות / בכל נשימה, מכל פעימת לב / התשובה רוצה בי להיבנות"

שירה כהן: לא. כבר אין שאלות, ודמעות מהולות בדממה/ לא. לא עוד אפציר שתיתן הצרי לנשמה/ הן ידעתי כי בי אדוני השבילים שבחול/ הן ידעתי שאם אחזור - אקבל את הכל"

רות מעיין: "יש מקום בעולם / והוא קשור בכבלים / אדמתו מספרת את סוד החיים / אדמתו היא אדמת אלוקים"

ג'סיקה: "השיר נכתב עקב מלחמה יומיומית בין מציאות לדמיון"

רחלי בוחבוט: "קול שופר/ מרעיד, נשבר/ יהודים- עת דודים/ לגאולת נודדים"

מנחם מן, עיתונאי: "הם עמדו שם שניים – איש ואחיו/ לאחד חג משמח, לשני הוא יום מכאיב/ לכל אחד שונה הדרך, המסלול והנתיב/ יחד יוצרים הם - פסיפס חיים מרהיב"

ב. מיכאל: "לאחר שחוויתי פרידה כואבת מידיד יקר שנפל לפני מספר שנים בעת שירותו הצבאי, כתבתי את השיר כתפילה ונחמת הלב"

אריאל חזן: "דמעה חמה יורדת אל האדמה/ ירושלים למה את כה עגומה?/ הוי אריאל, אריאל. רד לנו מן השמיים/ אנחנו מחכים לך כבר, יותר מאלפיים".

יעל טוביה: "מעולם לא ידענו את האור/ לא מרגישים את עוצמת האפילה/ מתגעגעים אליך, הילדים/ מחכים, נושאים תפילה, ושיר/ געגועים לגאולה"

נעמה דוויק: "זהו שיר שנכתב והוקדש לבחורה שהתחזקה ואמצה לעצמה אמונה וערכים, ומה שהניע אותה במיוחד היתה המחשבה על דור העתיד שהיא עומדת להקים"

שירה כהן: "כמי שמקורבת בכל ליבה אל נושא השואה, כתבתי את השיר לאות הזדהות עם אחת מן הניצולות - ששכלה את אחותה בת השבע, בסלקציות באושוויץ"

בת שבע לור: "בלב חורשת עד, על סלע אחד/ ישב לו אדם, והקשיב/ עלים שוחחו, עצים סוככו/ שאון עיר נדם, מסביב".

ב. מיכאל: "את השיר הזה חיברתי על ההרגשה הנפלאה שאני חש, בשבתות ובחגים, ובהתאם למה שאמרו חז"ל שהשבת היא מעין עולם הבא. כולי תפילה שאור זה ילווה אותנו גם לימי היום יום"

אריאל קינן: "שיר זה נכתב כחלק מסדרת שירים על העיר ירושלים, ומתוך חיבתי היתירה כלפיה"

מימי כהן (בת 11): "ובזמנים הקשים, כשנראה לך שאין חוף מבטחים, כשהשמיים מתכהים, ואין סוף לעננים - אז נשאתיך אני. כן ילדי. העקבות - הן עקבותיי שלי"

מורן: "תְּפִלָּה אַחֶרֶת. לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמִּישֶׁהוּ שׁוֹמֵר אוֹתָהּ טוֹב כָּל כָּךְ לְעַצְמוֹ, כְּמוֹ שמן אֲפַרְסְמוֹן, מְסֻדָּר עִם תְּפִלָּיו וְנוֹטֵר בְּכַרְמוֹ"

רחלי בוחבוט: "שיר זה מדבר על רצון בקרבת הבורא, ובקבלת מחילתו וישועתו"

שמואל כהן: "את השיר הזה כתבתי בתחילת תהליך התשובה לפני כ-12 שנה, כשחיי התמלאו בכל כך הרבה שפע, שהושפע עליי ישירות מהקב"ה. הרגשתי אז כיצד הלב מתרחב ונפתח, ואליו שבים כל הדברים האבודים - אהבה, שמחה, דעת, תפילה, קרבת ה', ועוד"

הדס דואני: "כשהכל ייגמר, ורק דממה תיוותר, ומאור בקרים, ומחשכת לילות. רק זכרון דהוי-עמום יישאר, כשהכל ייגמר"

יעקב ולדמן: "שיר זה כתבתי בערב פסח אשתקד. הרעיון הוא לזכור שאת זכותנו כעם, קנינו בזכות עמידתו של אבי האומה בעשרת הנסיונות, וקיומנו כעם הוא בזכות אמונתנו בי"ג עיקרי האמונה"

נ. גולדרייך: "את השיר הזה כתבתי מתוך געגוע עמוק לבורא עולם, אותו מלך שחפץ בנו פשוטים ותמימים. כאלה שיודעים להוציא מתוכנו את המנגינה ששם בנו הקב"ה! כל יהודי הוא מנגינה אדירה, וכשהוא יוצא מן הלב - יש לו כוח השפעה גדול בעולם"

נועה ג.: "השיר קולות נכתב בהשראת ראש השנה, והשפעותיו עליי"

אשר לב: "ועתה חוזרים ושבים אל חיק אבותם/ אל עצמם, אל נפשם, אל רצונם, אל תקוותם/ הן בם יבחר לבנות לו בית חדש/ לרקום כתר כבוד ותפארת, אור חדש"

ד"ר אהובה ניסן: "את השיר הזה כתבתי לפני כשמונה שנים, כשש שנים לאחר שהתחלתי תהליך של תשובה. השיר היה במגירה, עד שלפני מספר חודשים זכיתי לחבר לו אף מנגינה"