אשת המאור הגדול לילדים

הָעִקָּר שֶׁמָּרָן יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לִלְמֹד

זַעֲקוֹתֶיהָ הִרְעִידוּ אֶת חֲלַל הַבַּיִת, וְנִשְׁמְעוּ בְּכָל רַחֲבֵי הַבִּנְיָן, אוּלָם מָרָן, שֶׁיָּשַׁב בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ וְלָמַד – לֹא שָׁמַע מְאוּמָה

| י"ח תמוז התשע"ד |
אא

הָיָה זֶה בִּימֵי צְעִירוּתוֹ שֶׁל מָרָן. בְּיוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד, זְמַן קָצָר לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, שִׂחֵק אֶחָד מִבָּנָיו שֶׁל מָרָן בֶּחָצֵר, וּמַסְמֵר חָלוּד נִנְעַץ בְּיָדוֹ. הַמַּסְמֵר חָדַר אֶל עֹמֶק הַבָּשָׂר, עַד כִּי קָצֵהוּ בִּצְבֵּץ מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי.

עָלָה הַיֶּלֶד הַבַּיְתָה, כְּשֶׁהוּא צוֹרֵחַ וְזַב דָּם, וְאִמּוֹ, הָרַבָּנִית, כִּמְעַט הִתְעַלְּפָה לְמַרְאֵהוּ. "הַצִּילוּ!" זָעֲקָה, "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אוֹי וַאֲבוֹי!"

זַעֲקוֹתֶיהָ הִרְעִידוּ אֶת חֲלַל הַבַּיִת, וְנִשְׁמְעוּ בְּכָל רַחֲבֵי הַבִּנְיָן, אוּלָם מָרָן, שֶׁיָּשַׁב בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ וְלָמַד – לֹא שָׁמַע מְאוּמָה.

וְהִנֵּה, נִפְתְּחָה דֶּלֶת הַקּוֹמָה שֶׁמֵּעָלֶיהָ, וְהַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל יָצָא הַחוּצָה, וּמִהֵר לָרֶדֶת בַּמַּדְרֵגוֹת.

"שְׁשְׁשְׁ", הִסָּה אֶת הָרַבָּנִית, "מָה קָרָה? מָה אֵרַע?" וְאָז הִבְחִין בַּיֶּלֶד. לְמַרְאֵה יָדוֹ הַמְּדַמֶּמֶת, לֹא הָיָה זָקוּק לְהֶסְבֵּרִים נוֹסָפִים. "אַל תָּרִימִי קוֹל", הוֹרָה לָהּ, "אַתְּ עֲלוּלָה לְהַפְרִיעַ לְבַעֲלֵךְ לִלְמֹד. אֲנִי אֶעֱזֹר לָךְ".

דְּמָעוֹת זָלְגוּ מֵעֵינֶיהָ שֶׁל הָרַבָּנִית. הִיא הָיְתָה זְקוּקָה מְאֹד לְבַעֲלָהּ, שֶׁיְּסַיֵּעַ לָהּ וְיַרְגִּיעַ אֶת רוּחָהּ. אוּלָם הִיא חָשְׁקָה אֶת שְׂפָתֶיהָ וּבָלְעָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ. הִיא יָדְעָה עַד מָה חֲשׁוּבָה תּוֹרָתוֹ, וּבְשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן לֹא רָצְתָה לְהַפְרִיעוֹ מִלִּמּוּדוֹ. מָה גַּם שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם שִׁשִּׁי הָיָה מָרָן שָׁקוּעַ בְּסוּגְיָה חֲמוּרָה בִּמְיֻחָד.

אָחַז הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן בִּבְנוֹ שֶׁל מָרָן, וּמִהֵר עִמּוֹ אֶל בֵּית הַחוֹלִים. שָׁם, בְּבֵית הַחוֹלִים, טִפְּלוּ בַּיֶּלֶד בִּמְסִירוּת וְחָבְשׁוּ אֶת יָדוֹ.

וּבְכָל אוֹתָהּ עֵת יָשַׁב מָרָן בְּחַדְרוֹ, שָׁקוּעַ בַּסּוּגְיָה הַחֲמוּרָה, כַּאֲשֶׁר בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ יוֹשֶׁבֶת הָרַבָּנִית וּמִתְפַּלֶּלֶת לִבְרִיאוּתוֹ שֶׁל בְּנָהּ, בְּלִי לוֹמַר לְמָרָן דָּבָר. הִיא זָכְרָה הֵיטֵב אֶת אַזְהָרָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן: "אַל תָּרִימִי קוֹל! אַתְּ עֲלוּלָה לְהַפְרִיעַ לְבַעֲלֵךְ לִלְמֹד!"

בְּהַגִּיעַ זְמַן הַתְּפִלָּה, יָצָא מָרָן מֵחַדְרוֹ, בֵּרֵךְ אֶת הָרַבָּנִית בְּ"שַׁבָּת שָׁלוֹם" וּמִהֵר אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת. בָּטוּחַ הָיָה כִּי בָּנָיו הִקְדִּימוּהוּ, וְעַל כֵּן לֹא חָשׁ בְּהֵעָדְרוֹ שֶׁל בְּנוֹ.

רַק עִם שׁוּבוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, הִבְחִין מָרָן בִּדְמוּתוֹ שֶׁל רַבִּי בֶּן צִיּוֹן, מִתְקָרֶבֶת מֵרָחוֹק, מְלַוָּה אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן. רַק אָז הֵבִין מָה אֵרַע. הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן, בְּעַנְוְתָנוּתוֹ, וִתֵּר עַל דַּקּוֹת הַלִּמּוּד הַיְּקָרוֹת שֶׁלּוֹ, כְּדֵי לְסַיֵּעַ בִּידֵי יְדִידוֹ בְּנֶפֶשׁ.

לְמוֹתָר לְצַיֵּן, שֶׁמְּסִירוּת רַבָּה נִדְרְשָׁה גַּם מִן הָרַבָּנִית, שֶׁלֹּא לְהַפְרִיעַ לְבַעֲלָהּ לִלְמֹד, גַּם בִּהְיוֹתָהּ זְקוּקָה לוֹ מְאוֹד.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

ילדים מספרים על עצמם 9 - חיים ולדר

55לרכישה

מוצרים נוספים

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

הרב זמיר כהן - סט ארכיאולוגיה תנ"כית

ערכה ללימוד אנגלית

ערכת הרב יגאל כהן

אירוע לב

הייתי פעם ילד

לכל המוצרים