מגזין

בורסת היהלומים, והפעם באמת: ראיון נדיר עם הרב זמיר כהן ומנכ"ל הידברות, דוד תופיק

הנסיעה באוטובוס בגיל 14 ברחוב חילוני, הפרישה מבורסת היהלומים, העבודה בצל דחפורים הרסניים, ההקלטות הראשונות, העול הכבד, הפידבקים המחייבים והחלום האישי שנעצר. הרב זמיר כהן ומנכ"ל הידברות, ר' דוד תופיק, פותחים לראשונה את סגור לבם בשיחה אישית משותפת ומיוחדת על החיים בצל המהפכה הרוחנית

| כ"ט תשרי התשע"ט |
הרב זמיר כהן ומנכ''ל הידברות, דוד תופיק
אא

הצצה חטופה ליומנו של הרב זמיר כהן גילתה כי לכאורה לעולם לא נצליח לשבת עמו לשיחה, בוודאי שלא יותר מכמה דקות. סדר יומו נע בין ישיבת 'היכל מאיר' שבביתר עילית שבראשה הוא עומד, וממשיך בכל חלקי הארץ, לפעמים כל יום, שלא לדבר על הגיחות לסמינרים בחוץ לארץ לעיתים מדי חודש.

"ואם המנכ"ל רוצה לפגוש אותו, מה הוא עושה?" ביררנו. התשובה הדהימה אותנו. ר' דוד תופיק, המנכ"ל, ייסע בערב שבת לטבריה, שם מתקיים סמינר של 'הידברות', ויהיו לו כארבעים דקות לשוחח עם הרב.

"טבריה?!" תמהנו, "רק בשבוע שעבר הרב היה בסמינר טבריה". דבר מדהים כשלעצמו. שכן באותה שבת שבה התקיימה שבת חיזוק של 'הידברות' בטבריה, הרב שהה בכלל ברחוב הסמוך בסמינר של ארגון קירוב אחר. וכי מה ההבדל בין הארגונים השונים? בסופו של יום עם ישראל הוא זה שחשוב. "נכון", הם השיבו, "אבל הביקוש לסמינרים לא פוסק לרגע".

קיווינו לנצל כמה רגעים משיחתם, כשהם הולכים להעתיר תפילה על ציוניהם של רבי עקיבא והרמח"ל, וכשהרב זמיר כהן עומד מחוץ למתחם הקברים, לנסות לעשות דבר שטרם נעשה אי פעם - לבקש משני העומדים בראש מעצמת היהדות הגדולה בעולם, לדבר על הרגשות האישיים ביותר שלהם, אלו שעיצבו את חייהם לצד מהפכת הקירוב של 'הידברות'. זה לא היה קל, אבל לבסוף זה קרה.

חזרנו עשרות שנים לאחור, אל ימי נעוריו של הרב. "האם הרב חלם אי פעם שהוא יישאב לתוך עולם הקירוב?" שאלנו.

"תמיד הפריע לי מה שקורה בעולם הכללי שלא מכירים את היופי של היהדות", השיב הרב, שלוותו בלתי ניתנת לערעור, מילותיו שקולות ואציליות, "גדלתי על התפר שבין שכונות 'מאה שערים' ו'בית ישראל' וכל מה שהכרתי הייתה הדרך מהבית לתלמוד תורה וחזור. בגיל חטיבת הביניים, למדתי בישיבת 'פורת יוסף' לצעירים ששכנה בשכונת קטמון הירושלמית. בנסיעה מהבית לישיבה, כשהאוטובוס עבר ברחוב קינג ג'ורג', זו הייתה בעצם הפעם הראשונה שהתחלתי להיחשף לעולם החילוני. מאז, מאוד הפריע לי שאני מכיר יופי כל כך מתוק שיש בתורה הקדושה, ולעומת זאת יש כל כך הרבה צעירים שמתנהלים בצורה שונה. גם אז, לרגע לא חשבתי שבזה אעסוק".

אז איך, בעצם, הכל התחיל?

דוד: "בתחילת דרכי והתקרבותי לעולם התורה והמצוות, עבדתי בבורסת היהלומים, באחת מהחברות המצליחות בעולם בתחום היהלומים שפרח באותה התקופה. באתי מבית עם שאיפה ענקית להצליח בעולם העסקים.

מנכ''ל הידברות, דוד תופיק

"באחד הימים, ראיתי חוברת שנקראת 'תורה מן השמים' שחיבר אותה רב בשם הרב זמיר כהן, ששימש כראש כולל הוראה ודיינות. התוכן שלה כבש אותי, אני זוכר שהיא ממש גרמה לי להתפעלות מהנושאים המרתקים ובעיקר מצורת הכתיבה שמאוד משכה אותי. כאחד שגדל בעיר מאוד חילונית, רמת השרון, היה לי את הרצון והדחף להפיץ את החוברת הזו בכל מקום אפשרי ובלי לשים לב אט אט, השאיפות העיקריות שלי היו להתעסק רוב היום בזיכוי הרבים ופחות לחשוב על עולם העסקים.

"באותם הימים לא הייתה נגישות ליהדות כמו שאנחנו מכירים כיום, רבות בזכות 'הידברות', והחלטתי שבכל שבוע אצא למסע הפצה ואגיע לציבור שלא נחשף לתכנים הללו. הייתי מחלק את החוברת, למשל, מדי יום ראשון לחיילים בסדיר שבדרך לבסיסים יש להם את הזמן לשבת ברכבת ובאוטובוס ולקרוא.

"אבן הדרך שבזכותה פגשתי את הרב לראשונה, הייתה יום אחד שבו עמדתי עם החוברות מחוץ לבסיס צריפין, ולמראה אוטובוס עמוס חיילים, זינקתי אליו מבלי לשים לב שאני קופץ לאמצע מעבר החצייה, פתאום אני שומע חריקה מפחידה, עצמתי את העיניים. אחרי מספר שניות אני פוקח אותן ורואה לתדהמתי צמוד לרגל שלי, רכב צבאי מגושם שכמעט העיף אותי. חייכתי אל הנהג והמשכתי במרוצה לחיילים. הרגשתי באותו הרגע רצון להתמסר לזיכוי הרבים. ביקשתי מהקדוש ברוך הוא שפשוט ייתן לי את הזכות הזו.

"בדרך חזור, עלתה בלבי מחשבה וביקשתי לשתף בה את מי שחתום על החוברת, לא היה לי מושג במי מדובר, אבל היה מספר טלפון. חייגתי..."

הרב: "יום אחד מצלצל הטלפון בבית, ובחור שהציג את עצמו בשם דוד תופיק, אמר שיש לו רעיון שקשור בחוברות. לדבריו, הרבה חיילים חוזרים לבסיס עם מכשיר 'ווקמן', אז למה לא להקליט את תוכן החוברת ולחלק להם קלטות? הסכמתי לרעיון ונפגשנו פעם ראשונה באולפן קטן בבני ברק. הייתה אז התרגשות רבה".

פתאום הרב צריך לנאום בחדר ריק, אל תוך מיקרופון...

הרב: "היה קצת ניסיון קודם בערוצי הקודש דאז. לפני הפעם הראשונה, שאלתי את ראש הישיבה שלי, מרן הרב שלום כהן, אם להיענות לבקשה לדבר, והוא השיב בחיוב, אבל תמה, איך אפשר לדבר בחדר ריק? אמרתי לו שמנסים לדמות בדעת שיש אנשים ששומעים ומדברים אליהם. ואז אמר לי דבר מעניין, 'תקפיד תמיד לדבר עומק, לא לדבר רדוד'".

"שאלתי: הרי לא תמיד מבינים עומק, יש הרבה אנשים פשוטים. הרב השיב לי בחיוך שכאשר הפקיד ממס הכנסה מגיע לביקורת בדוכן של ירקן בשוק, גם הוא נהיה גאון אמיתי. 'תדבר גבוה', אמר לי הרב, 'אנשים מבינים. ומה שלא יבינו, הם ידעו שיש עומק ביהדות'. הצורך האמיתי הוא לקחת דברים גבוהים ולפשט אותם, מהניסיון אפשר לקחת מושגים גבוהים ביותר ביהדות, לנסח אותם בצורה מושכלת מובנת".

דוד: "הרב ישב באולפן פתח את החוברת והתחיל בהרצאה. ישבתי מרותק, במשך קרוב ל-90 דקות. אותן 90 דקות שביקשנו להפיץ במאות עותקים. רק לחשוב היום, אם מישהו מסוגל להקשיב 9 דקות לקלטת..."

איך אותה קלטת הפכה לערוץ?

דוד: "עוד יעברו שנים עד שזה יקרה. הצעדים הראשונים היו בהפצת קלטות בודדות. ניגשתי לרכבו של יהודי בשם הרב פנחס ראובן, דחפתי את הקלטת לרכב ואמרתי לו "אתה חייב לשמוע". קלטת הייתה סוג של חידוש באותם הימים, לחצתי שישמע אותה, ברוך השם הוא שמע וסיפר לי בהתפעלות שלא יצא מהרכב כל עוד הקלטת פעלה.

"הוא העתיק 26,000 קלטות בשם 'מאמין או יודע?!' ההרגשה שלי הייתה בשמים. חשבתי שהבאנו את המשיח. מספר הטלפון שלי שהיה רשום על הקלטת החל לצלצל ללא הפסקה. ההצלחה הייתה לא פחות מהחוברות".

הרב: "כאן ראוי לשבח את ר' דוד באופן אישי. אביו ז"ל פנה אלי בתקופה ההיא והביע תרעומת: איך ייתכן שאני מסדר לבני עבודה מכובדת כיהלומן והוא הופך לאחד שמחלק דפים בתיבות דואר? השבתי לו שאין לי ספק שבנו יגיע רחוק".

הרב זמיר כהן

דוד: (צוחק) "האמת שאף אחד לא הצליח לשכנע אותו וזה הגיוני. ברגע שנכנסים למשרד בין הגדולים בעולם, כמעט כל הדלתות נפתחות. אבא זיכרונו לברכה, ראה איך הייתי להוט עד כדי כך שגם את הבעלים של המשרד שבו עבדתי ניסיתי לגייס לטובת העניין".

הרב: "כעבור שנים, הוא היה האבא הכי גאה בעולם".

דוד: "הרב נפגש איתו בספרייה העירונית של רמת השרון ואבי אמר לו: 'טוב שלא ויתרתם!'"

כל המאמצים היו בשביל עוד קלטת או דף?

הרב: "הניסיון מוכיח שאפילו עלונים שחולקו בתיבות דואר שינו אנשים מהקצה אל הקצה. בחור שסיפר שגר בשכונה מנותקת לחלוטין מיהדות ודף שמצא בתיבת דואר ובו מגוון הוכחות לתורה - דף אחד, אפילו לא מקופל, מודפס משני הצדדים - הפך כלשונו להיות 'ספר התנ"ך שלו'. הוא הניח את זה במגירה ליד המיטה וכל לילה היה קורא את הדף הזה. הדף היה הקשר היחיד שלו ליהדות, עד שהשתנה לחלוטין.

"אנשים סיפרו על מקומות מגוונים שבהם מצאו את החוברת והיא שינתה להם את כל החיים מהקצה לקצה. אחד בחוף הים, אחר בשולי כביש. אנחנו חיים בדור שיש בו המון תקשורת, אבל עם כל התקשורת, יש יהודים שמנותקים לחלוטין מכל ריח של יהדות. זאת אומרת הם בטוחים שהם מכירים את כל העולם, אבל בעצם הם לא מכירים כלום, לא רק שמע ישראל, אלא אלף-בית של יהדות, מה שכל ילד קטן בתלמוד תורה יודע. כאילו אנחנו חיים בשני כוכבים".

דוד: "ידעתי כמה עלי זה השפיע, ולכן הבנתי כמה זה יכול להועיל גם לאחרים. לא היו אמצעי תקשורת נרחבים כמו היום, ועל אינטרנט בכל חור מי חשב בכלל. חיינו את המציאות ולפיה פעלנו, האופציה הכי טובה הייתה חלוקת קלטות. אני נזכר, שיום אחד עברתי במהלך נסיעה ליד 'נווה אילן', היכן שממוקמים אולפנים של ערוצים שונים ויש שם הרבה אנטנות. מי שנסע איתי התחיל לתאר דמיון שבו נצליח להעביר מסר לעם או לזכות את הרבים דרך התקשורת. חשבתי שהוא מדומיין".

 

תא-קולי מטלטל

יום אחד, גדל החלום. "אם אחרי שהדפסנו, הצלחנו גם להקליט", עלה הרעיון, "מה יקרה אם גם נצלם ונפיץ קלטות וידאו?" במקביל, נוצרה הזדמנות, לשדר את אותן קלטות ב'ערוץ המקומי' פעמיים בשבוע. הם ראו בזה משהו שולי וצדדי. מה הוא ערוץ זניח של מתנ"סים לעומת עצם הפצת הקלטות בצפייה בכל בית?

אלא שאז התרחש משהו שהם לא חלמו עליו לרגע. הטלפון שהופיע על המסך בסוף השיעורים, החל להיות מוצף. "התגובות המוקלטות הדהימו את כולם", משחזר הרב זמיר ולרגעים ההתרגשות ניכרת בקולו, "הייתה אחת שממש הכריזה לתוך השפופרת 'אני לא יודעת מי אתם, אבל אני קיבוצניקית לחלוטין, חילונית לגמרי. אמרתם שם דברים שאני לראשונה נחשפת אליהם'".

דוד: "את השיחה הזו לא נשכח לעולם. היא טלטלה אותנו. זה לא היה כמו היום שיש מחלקה שלמה, 'המשך קשר' שמטפלת בכל פנייה. בסך הכל השארנו טלפון למי שירצה עוד חומר. ופתאום גל של יהודים נרגשים שמבקשים להתחזק, ממש מתחננים לעוד. את הקלטת השיחה איתה, ששמורה במשרדי 'הידברות' עד היום, לקחתי איתי והתחלתי להיפגש עם נדיבי עם, ובהם אנשי 'קרן וולפסון' שסייעו לנו רבות להתבסס. הייתי מניח את הטייפ, לוחץ על 'פליי' וכולם היו מתהפכים. לא רגילים לשמוע דברים כאלה".

הרב: "הבנו שיש מרחב לפעילות, ואם יש כזו כמות של תגובות בערוץ נידח, מוכרחים לעשות משהו ולפנות למועצת הכבלים, לבקש רישיון" .

השאיפות שהיו נדמות כבלתי הגיוניות, החלו להתגשם. בתחילה היה צורך באישור מיוחד של שר התקשורת להקמת ערוץ נפרד. באותם ימים כיהן בתפקיד מי שלא ממש אהב כל מה שקשור לדת ובוודאי שלא חרדים. בסייעתא דשמיא דווקא הוא, נתן את האישור המיוחל, אולי מתוך מחשבה שממילא הם לא יצליחו בחלומם ה'הזוי'.

כעבור שנים, כיהן במשרד התקשורת אריאל אטיאס ועודד את ההקמה בפועל של הערוץ. מנהלי חברות הכבלים והלוויין, yes ו'הוט', שנפגשו עם הרב זמיר ור' דוד תופיק, הגיבו בזלזול. רק לאחר פניות חוזרות ונשנות, הגיעו עם הצעה לפיה כל מי שירצה לצפות ישלם דמי מנוי וההכנסות יתחלקו בין הנהלת הערוץ לבין חברת התקשורת המשדרת.

"קהל היעד שלנו", הגיב הרב זמיר, "הוא לא אלו שמוכנים לשלם ומכירים את היהדות, אלא דווקא אלו שאנחנו רוצים שיכירו את היהדות". הסכם להקמת ערוץ נפרד ללא דמי מנוי, דורש עלות של 300,000 שקלים לשנה לכל חברת תקשורת שכזו. "אז אנחנו נשלם לכם", הודיעו אנשי 'הידברות', לשתי החברות, למרות שלא היה להם מושג מהיכן ישלמו.

מי חלם על מיליוני כניסות בחודש באתר ומאות אלפי בתי אב צופים מדי יום במדיות השונות.

מה באמת עושה לרב שיחה כזו שבה מישהו אומר שהדברים שינו את חייו?

הרב זמיר: "שיחה כזו היא מאוד מחייבת, ככל שאנחנו שומעים את זה יותר. עד היום, עד היום, זו אותה הרגשה. אז בעבר זה היה קיבוצניקים, כיום זה סיפורים מאנשים בסין או גרמניה שהיו על סף התבוללות ושמעו דברים ב'הידברות' ושינו את חייהם.

"בכינוסים פנימיים, תמיד אנחנו מדברים על כך עם כל הצוות, שאסור לנו להתפעל מהסיפורים האלה. שלא נרגיש שהנה יש תוצאות ו'שלום עלי נפשי', אלא אדרבה, הסיפורים האלה מחייבים ומלמדים אותנו כמה עלינו לעשות עוד ועוד - להגיע לכל יהודי בעולם במקומות הכי נידחים. עדיין לא הגענו אליהם ויש אפשרות להגיע. מכאן גם הרעיון לשכפל את תכני 'הידברות' לשפות שונות, אנגלית צרפתית, רוסית ועוד".

דוד: "בכינוס של כל מנהלי המחלקות, הרב לימד אותנו מתוך הגמרא את היחס הנכון והמחייב..."

הרב: "אכן, למדנו יחד מתוך הגמרא את המעשה שלפיו אחר החורבן ראה רבי יוחנן בן זכאי יהודייה מלקטת שעורים לאכילה מבין גללי הבהמות ומבקשת צדקה, וכששאל אותה לזהותה התברר לו כי זו בתו של העשיר הגדול נקדימון בן גוריון. לשאלה איך אביה איבד את כל רכושו, ענתה תשובה שמשמע ממנה שלא עשה מספיק חסד. הגמרא שואלת איך יכול להיות שכך אמרה עליו, ואחד התירוצים הוא ש"כדבעי ליה למיעבד לא עבד" (=כמו שיכל לעשות לא עשה), כלומר, באופן יחסי הוא יכול היה הרבה יותר.

"היסוד הוא ברור - אם אפשר לעשות יותר ולא עושים - אין אפשרות להתפעל מהעשייה, גם אם היא רבה, אלא יש תביעה על מה שלא עושים. תמיד אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו, אנחנו ב'הידברות', וכל יהודי בארץ ובעולם שבידם להפנות יהודים לתוכן הזה.

"יש ראש ישיבה מפורסם פה בארץ, שלא מתעסק בכלל בעולם הקירוב ואינו קשור ל'הידברות' כלל. פגשתי אותו בשדה התעופה, והוא סיפר שלפני כל יציאה הוא מדפיס מיוזמתו כרטיסי ביקור עם הפרטים של 'הידברות'. הוא סיפר שכל יהודי שהוא רואה בכל מקום, הוא נותן לו כרטיס עם כתובת האתר והערוץ ומציע לו להיכנס לשם. לדבריו, גם אם יהיו 900 שיזרקו את זה לפח, הרי שאם אחד ייכנס שווה לו כל הטרחה הזו. אני יכול לומר שזה אמיתי לחלוטין, יש כאלה שקישור בודד ששלחו להם שינה את חייהם".

 

כשעם ישראל מציל

לא מתרגלים לאנשים שבאים ומספרים איך זה שינה הם את החיים?

הרב זמיר: "אי אפשר להתרגל לזה. אם היה מדובר ביהודי שאמר שקנה משהו מהמפעל שלנו - אם היה לנו מפעל - היינו מתרגלים. אבל זה דיני נפשות, ולא סתם דיני נפשות. יש כאן מאבק על נשמה של כל יהודי והזמן הוא קריטי. כל יום שעובר, יהודי שלא הגענו אליו, הוא בסכנת התבוללות הוא וזרעו אחריו".

הרב חי בלחץ כזה?

הרב זמיר: "אינני יודע אם לחץ זו המילה הנכונה, אבל כן, יש סוג של חרדה כזו מכל יום שעובר ויש יהודים שעדיין לא הגענו אליהם".

דוד: "אנחנו מסתכלים על מי שאנחנו עלולים לאבד, לצערנו הרב כמה שיש ציבור שמתחזק, באותה כמות יש את אלו שלא הגעת אליהם. אחד כזה, לא נותר במצב שלו. הוא נחשף להרבה דברים, ומאבד את הזהות היהודית. רכבת ההתבוללות גדושה בהמוני יהודים בדרך לשואה רוחנית ועלינו לעצור אותה. אנחנו אפילו לא מבינים את סדר הגודל של היהודים שפשוט נעלמים, הופכים לגויים, וזהו".

מה עושה לרב נחת רוח בסוף יום עמוס?

"גם כשאנשים לא ניגשים לספר על שינוי ותכלית בחייהם, די לראות את הקהל, ציבור שרואים שהוא רחוק מתורה ומצוות. שלבשו כיפה רק לכבוד אירוע. או כאלה שאפילו כיפה לא שמו, אבל המבט המשתוקק לשמוע דברי תורה, זה שרואים בסמינרים, איך בחורים מגיעים ביום שישי ואיך הם יוצאים במוצאי שבת, זה עושה את שלו. קל וחומר אם אדם מספר איך הוא היה קודם ואיך הוא היום שנחשף ליהדות. אם ניקח אגב, את עולם הקירוב של לפני כ-15 שנה, לא ראינו אז בני נוער שבאים ויושבים ושומעים בהמוניהם ומתחזקים. דווקא בשנים האלה, ככל שהסף הולך ויורד - כך הריקנות גומרת לצמא יותר גדול, וממילא הדברים מגיעים לקרקע יותר בשלה".

 היו רגעים של שבירה?

הרב: "הייתה תקופה קשה כלכלית, במצב שבו היה נראה שהערוץ הולך להסגר מחוסר תקציב. זה קרה יותר מפעם אחת, אבל אחרי שראינו את יד השם בכל צעד, הבנו שהוא לא ייתן לזה להיגמר, ואנחנו רגועים הרבה יותר.

"באחת מהפעמים הללו, אחד מרואי החשבון של 'הידברות' ביקש לבוא לשיחה על המצב התקציבי. כשישב, הוציא נורה קטנה שרופה, לא הבנתי מה זה. הוא סיפר לי שהיה מחשב שעבד היטב ובו הוא גילה את הנורה הזו. מחשב, לא יכול בשום אופן לעבוד כשהנורה הזו לא תקינה, כך הוא הסביר ואמר כי אם מחשב יכול היה לעבוד מעל לטבע, אז 'הידברות' בוודאי תחזיק מעמד".

דוד:" היו ימים שממש חשבנו להכניס ארגונים או גופים אחרים שינהלו את הערוץ, כי כבר לא יכולנו לשאת את העול האדיר הזה. חצי מהעובדים כבר לא יכולנו להעסיק, ופשוט התחלנו לעשות צעד שבו 'נעביר' חצי מ'הידברות' למי שיוכל לשאת את זה ובלבד שהערוץ שהוא כל כך חשוב לעם ישראל, לא יקרוס. זו הייתה תקופה איומה. היינו כבר ערוץ טלוויזיה שמשדר, אסור היה לעצור.

"ישבנו עם כמה אנשי עסקים, אחד מהם יהודי שהחזיק לא רק תחנה אחת, אלא חברת כבלים שלמה בחוץ לארץ. הוא אמר לרב באופן ברור שאנחנו מדומיינים וניפול מהר מאוד. "אין כמעט ערוץ בעולם שמייצר 100 אחוז מהתוכן המשודר, אין היגיון כלכלי". הוא הסביר שכל ערוץ, גם בארץ, עד היום, לא מייצר בעצמו את כל התוכניות, אלא הן מופקות על ידי חברות הפקה שונות.

"אחרי כמעט שנה של שידורים, ברגע האמת, החלטנו לעשות מעשה שלא עשינו לעולם - משדר חי.

"אמרנו לצופים את האמת: בואו, קחו חלק. אתם נהנים מזה? אז בבקשה בואו נשמור על 'הידברות'. ההיענות הייתה גדולה, מיוחדת ומרגשת. עם ישראל בא לחבק את 'הידברות', וזו הייתה ההצלה הגדולה.

"בזכות אותו לילה, 'הידברות' שרדה והפכה כיום למעצמה של מיליוני שעות יהדות, מאות אלפי יהודים המחוברים מדי יום. בזכות הוראות הקבע הללו. זה לא בגלל הגבירים והעשירים, אלא בגלל אותם אנשים פשוטים, שעד היום - 98 אחוז ממי שמחזיק את 'הידברות', זה רק עם ישראל. אני לפעמים מנסה להסביר לכל מי שתומך, שזה לא שהוא נתן משהו צנוע, אלא העניק עולם מלא".

 

להיות הרב זמיר

עד לפני מספר שנים, היו אולפני 'הידברות' ממוקמים ברחוב רבי עקיבא 84 בבני ברק, היכן שעמד המבנה הנטוש של בית ההסתדרות המיתולוגי בעיר.

הקבלן שתכנן לבנות במקום, החליט לנצל כל רגע לחסד, וחתם על חוזה מול 'הידברות' להשכרת המקום לצורך המשרדים והאולפנים, כל עוד לא תחל הבנייה. דמי השכירות לשנה, עמדו על... שקל אחד.

מבחוץ, זה היה נראה כמו חורבה, אך מבפנים החל אורו של ארגון 'הידברות' לעלות ולבעור. בתחילה הייתה זו דירה אחת, ואז עוד אחת ועוד אחת. המחלקות היו מפוזרות בין דירות, במקום אחד ההפקה, במקום אחר מחלקת הדפוס, ובעוד מקום המשרדים.

הגיע יום התחלת ההכנות לעבודה, ובעצם זהו קיצו של אותו חוזה חסד. בשלב זה כבר החלו החיפושים הדחופים אחר מבנה מתאים - הפעם כבר הבינו שדירה או שתיים לא יפתרו את הבעיה - באותה העת, כבר החל מצב לא נעים שבו הבנייה החלה, והארגון עודנו שם.

הדחפורים החלו לעבוד, המבנים הפכו לעיי חרבות בזה אחר זה, נכנעים תחת מפלצות הפלדה, קומת ההפקה עברה בשלב זה לגג. כן, העוברים והשבים הביטו בהלם מוחלט באתר הבנייה שבו הדחפורים עובדים במרץ, ושם למעלה בגג, בין דודי השמש, יושבים עורכים וצלמים ומנסים להפיק עוד תוכנית. ברגע שבו כבר היה מדובר בסכנה ולא נותרה עוד ברירה, הם עמדו ואמרו: אנחנו בידיים של בורא העולם.

באותו היום, נמצא המבנה בפתח תקווה שהפך ל'בית הידברות' הנוכחי. בעבורם זה היה גן עדן עלי אדמות, ארמון של ממש. הם שעטו על המבנה והחלו לעבוד בו, כמות שהוא. בתום תקופה החלה בניית האולפנים החדשים בקומה שתחת הקרקע.

כיום, לא נותר בכל הקומות ולו מקום אחד פנוי או מרווח. עוד מחלקה קמה, ועוד אחת ועוד. אימפריה של יהדות וחסד.

למה בכלל הפך 'הידברות' לארגון של כל כך הרבה דברים? יהדות, חסד, התבוללות, שלום בית ומה לא.

הרב: "לא תכננו מעולם להתפרש על כל הדברים האלה. בהתחלה תוכנן רק להקים רק ערוץ ולשדר יהדות. אבל מה שקרה זה שבכל סוף תוכנית והרצאה יש מספר על המסך לפניות, ואז הגיעו אנשים ואמרו שרוצים לדבר עם רב כדי לשאול שאלות שהם בעצם חיים ומוות לתינוקות. ואז הגיעו פניות על התבוללות בכפרים ערביים או בקשות לסיוע. בתחילה היינו רק מפנים כל מקרה לארגון הרלוונטי, אבל עם הזמן הבנו שאין ברירה וכבר אי אפשר רק להעביר הלאה, אלא לפתוח עוד מחלקה".

ואיפה זה ייגמר?

"כרגע, במחלקת 'שבע ברכות' עובדים על פרויקט ייעודי של מערכת שידוכים מיוחדת למגזר החרדי עם הכללים המותאמים למגזר. יש צער של הרבה בנות המצפות לישועה ויש כלים שניתן להיעזר בהם".

איך זה, שאלנו בסקרנות, להיות הרב זמיר כהן?

הרב: "האמת היא שכל הפעילות והעול הציבורי מנוגדים לאופי הטבעי שלי - להיות בפינה ולא בכותרות. אבל כשיש צורך עושים מה שצריך לעשות גם אם זה לא נוח".

דוד: "מניסיון, זה כל כך לא בשביל הרב החשיפה הזו, אין לי ספק שאלמלא המטרה, הרב היה מוותר מזמן על הכל, כולל גם השיחה הזו".

כמנכ"ל, אתה חש את העול הזה?

דוד: "בוודאי, אבל כמו שהרב אמר, הסייעתא דשמיא נותנת כל כך הרבה ביטחון להבין שיש מי שמנהל ועוזר ומסייע. זה מה שנותן את הרצון להקים עוד מחלקות ועוד פרויקטים שמגיעים באופן טבעי מהציבור, ביקוש לעוד דברים שיקומו ויפרחו".

הרב: "הכוח מגיע גם מהמסירות נפש שלך!"

יש דברים שהרב היה עושה אחרת?

הרב: "בגלל שכל ההקמה וההתפתחות נעשית, כאמור, בשלבים ולפי הצורך אז הכל נבנה נדבך על גבי נדבך".

 

חלום מתנפץ

יש הרי ארגוני קירוב רבים, שאלנו את הרב ור' דוד תופיק, האם, למשל, 'ערכים' או 'צוהר' של חסידי בעלזא, הם "מתחרים" של 'הידברות'?

הרב מתחייך למשמע השאלה. "בשיחות שהיו לי עם כל ראשי ארגוני הקירוב", הוא משתף, "כל המנהלים שמעו ממני את המילים הברורות: 'הידברות' זה ארגון ששייך לך, תשתמש בו לכל מה שאתה יכול. אם אתה רוצה לעשות רישום לסמינרים נספק לך את כל השמות שמגיעים אלינו - ואכן יש סמינרים שלמים של ארגונים אחרים שהרישום נעשה על ידינו. רוצה למצוא ילדים לבתי ספר תורניים? קח את כל השמות. 'הידברות' זה לא ארגון ששייך למישהו מסוים. זה ארגון של כל כלל ישראל.

"כל מי שעוסק בקירוב יכול לפעול ולעשות ותבוא עליו ברכה. השבוע קיבלתי פנייה מראש כולל באזור המרכז, ששאל האם אכעס עליו אם ינסה להקים ערוץ אינטרנטי לשידורי יהדות. השבתי לו שאני מתפלא על השאלה, הלוואי שכל האתרים יהיו מלאים בשיעורי תורה".

גישה זו מסבירה גם את האופי של הקשר העז בין 'הידברות' לחסידות בעלזא.

"למעשה", ממשיך הרב, "כשדיברו איתנו על השידור בערוץ המקומי ולאט לאט הבנו שצריך תקציבים מסודרים והקמה של משהו רציני, העברנו פנייה לרבי מבעלזא, בין היתר דרך הרב אייזיק פריד, כיום יו"ר הנהלת 'הידברות' - אותו הכרתי מסמינרים של צוהר - ושאלנו מה עמדתו על כך. תשובתו של הרבי הייתה 'חמישים שנה מחכים לאפשרות כזו ובוודאי שצריך לעשות הכל'. מאז החלה השותפות הפורה. אנו מתייעצים עם האדמו"ר על כך דבר והוא מעודכן בכל צעד וכל התפתחות של 'הידברות', כשהוא עומד לימין הארגון לכל אורך הדרך".

"הרב אייזיק הוא 'בולדוזר', הכוח שמפעיל אותו זה כל פרויקט שהוא ישמע עליו", מוסיף ר' דוד, "כל דבר שהוא מבין שמאפשר לחדש משהו, זה מחיה אותו ומעצים את הארגון".

את היותו של ארגון 'הידברות' חוצה מגזרים וקהילות, רואה הרב זמיר כסייעתא דשמיא מיוחדת. "משמים יצא שנתעסק עם כל סוגי הציבורים, מחסידים ועד ציבור חילוני מובהק לחלוטין", מסביר הרב, "כך שהקשר הזה בין כל סוגי הציבורים הוא חסד מהבורא. גם חסידים מאזור מאה שערים, שבהם גם צעירים ממשפחות אדמו"רים, מספרים על תועלת שקיבלו בזכות שיעורים של 'הידברות'. מדובר בסוג תוכן שלא בכל מקום רגילים להיחשף, כך שגם הציבור החרדי שואב כוח ביסודות האמונה והביטחון וכדומה.

"כמובן שאין כאן כלל וכלל מחלוקת בגישה כלפי תכנים כאלה העוסקים באמונה, אלא 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים'. יש מי שבראו הקדוש ברוך הוא בנפש רגועה. אמונתו פשוטה. אין לו שאלה על כלום. ולעומתו יש מי שנולד עם נפש חוקרת ואנשים כאלה צריכים לקבל את התשובות על כל המבוכות שלהם, גם אם הם חיים בעולם החרדי".

האם יש איזה חלום, העזנו לשאול, שהרב ויתר עליו בעקבות 'הידברות' והעיסוק חסר המנוחה בקירוב?

עיניו של כרב כמו נודדות למרחוק. "השאיפה בתקופת היותי ראש כולל", הוא חושף, "להוציא חיבור מקיף על כל ה'שולחן ערוך', שבו לצד כל סעיף יהיה פירוט של כל תהליך הפסק, מהגמרא ומהראשונים ועד להלכה למעשה. התחלתי להוציא שני ספרים כאלה, שנקראו 'הלכה כסדרה' על יורה דעה, אך לאחר הכניסה לעולם הקירוב החלום הזה נעצר.

"אמנם יש את ספרי השו"תים, שני חלקים של 'נזר כהן' ובקרוב בעזרת השם יתברך חלק שלישי. אבל כן, יש כאן ויתור על חלום גדול". בעוד הרב מהרהר על חלומו זה, הוא אומר - "עת לעשות להשם הפרו תורתך. כשאין מי שיעשה את הדברים, כשיש דברים שאין מי שיעשה, אז צריך לבדוק מה רצון השם מאיתנו ולא מה מתחשק לנו לעשות".

כששאלנו האם כיום ישנו חלום הקשור ל'הידברות', משתף אותנו הרב בחזונו לייסד חידון לבני נוער, בענייני יסודות היהדות, כזה שבו ייבחנו נערים - גם שאינם שומרי תורה ומצוות - מהארץ ומהעולם, "שהתורה תגיע לכל נער".

כשהרב ור' דוד פוסעים משם - כשאנחנו נותרים עם טעם של עוד - ומדי פעם יש מי שעוצר את הרב לבקש ברכה, אתה יודע שאולי הם ויתרו על חלומות שונים, אבל הגשימו ביחד חלום מופלא וניצחו ביחד על מהפכה אדירה שהביאה את התורה לכל מקום בעולם, לכל יהודי, בכל אפשרות.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

55 לרכישה

מוצרים נוספים

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

ספר קהלת עם פירוש ’נזר חכמה’ של הרב זמיר כהן

יפה באמת

הפרשה בה נולדת

שבויות

התחושות שלי - חיים ולדר

לכל המוצרים