ילדים מספרים על עצמם

ילדים מספרים על עצמם: מַלְכַּת הַכִּתָּה

למה חברות שלי החליטו שאני מלכת הכיתה?

| כ"ג תשרי התשע"ט |
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
אא

שְׁמִי שָׂרִי.

אֲנִי בַּת 11 וְלוֹמֶדֶת בְּכִתָּה ו'.

בַּכִּתָּה מַחְשִׁיבִים אוֹתִי לְתַלְמִידָה חָרוּצָה וְחַבְרוּתִית. הַבַּיִת שֶׁלִּי הָיָה תָּמִיד מָלֵא בַּחֲבֵרוֹת, גַּם בָּנוֹת שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ מְקֻבָּלוֹת בַּחֶבְרָה.

מִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי קוֹרֵאת סְפָרִים, יָצָא לִי לִקְרֹא הַרְבֵּה עַל הַמֻּשָּׂג "מַלְכַּת הַכִּתָּה", שֶׁזּוֹ מִין יַלְדָּה רָעָה וְגַאַוְתָנִית שֶׁמִּשְׁתַּלֶּטֶת עַל כֻּלָּן, מַחְרִימָה בָּנוֹת וְאוֹסֶפֶת מִסְּבִיבָהּ לַהֲקָה שֶׁל חַנְפָנִיּוֹת. מוּבָן שֶׁתִּעַבְתִּי בְּכָל לִבִּי אֶת "מַלְכוֹת הַכִּתָּה" שֶׁקָּרָאתִי עֲלֵיהֶן בַּסְּפָרִים.

אֲנִי לֹא סְתָם מְסַפֶּרֶת לָכֶם עַל זֶה. יוֹם אֶחָד רָאִיתִי שֶׁבַּתְיָה, אַחַת הַחֲבֵרוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁלִּי, מִתְרַחֶקֶת מִמֶּנִּי. עָשִׂיתִי אֶת הַדָּבָר הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר. נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ אִם הִיא כּוֹעֶסֶת עָלַי. הִיא לֹא יָדְעָה מַה לַּעֲנוֹת. הִתְחַלְתִּי לִלְחֹץ עָלֶיהָ, וְהִיא פָּשׁוּט נִמְלְטָה מִמֶּנִּי.

הֵבַנְתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא כָּל כָּךְ טוֹב קוֹרֶה כָּאן. נִגַּשְׁתִּי לְנָעֳמִי, חֲבֵרָה מְשֻׁתֶּפֶת שֶׁלָּנוּ, וְשָׁאַלְתִּי אִם בַּתְיָה כּוֹעֶסֶת עָלַי. נָעֳמִי נִסְּתָה לְהִתְחַמֵּק וּלְגַמְגֵּם, אַךְ אֲנִי לֹא הִרְפֵּיתִי. לְבַסּוֹף אָמְרָה: "הִיא לֹא סוֹבֶלֶת אוֹתָךְ, בִּגְלַל שֶׁאַתְּ מַלְכַּת הַכִּתָּה".

"מָה???" זָעַקְתִּי בְּקוֹל. "אֲנִי??? מַלְכַּת הַכִּתָּה??? מַה פִּתְאוֹם שֶׁהִיא תַּחְשֹׁב דָּבָר כָּזֶה?"

לְשֵׁמַע זַעֲקָתִי הִשְׁתַּתְּקוּ כָּל הַבָּנוֹת. עַל פְּנֵיהֶן רָאִיתִי שֶׁהֵן מַמָּשׁ לֹא מֻפְתָּעוֹת מֵהָאַשְׁמָה הַחֲמוּרָה.

"מָה אַתְּ מִתַּמֶּמֶת? כְּאִלּוּ אַתְּ לֹא יוֹדַעַת שֶׁאַתְּ מַלְכַּת הַכִּתָּה?!"

"אֲנִי לֹא מַלְכַּת הַכִּתָּה," אָמַרְתִּי. "אֲנִי סְתָם יַלְדָּה פְּשׁוּטָה."

"אַתְּ כֵּן!" אָמְרָה נָעֳמִי, שֶׁפִּתְאוֹם תָּפְסָה בִּטָּחוֹן עַצְמִי. "אַתְּ בְּפֵרוּשׁ כֵּן. כֻּלָּן אוֹמְרוֹת אֶת זֶה."

"אֲבָל... אֲנִי לֹא... מִי הִמְצִיא עָלַי דָּבָר כָּזֶה?" הָיִיתִי עַל סַף בְּכִי. "זֶה פָּשׁוּט שֶׁקֶר. אֲנִי סְתָם יַלְדָּה רְגִילָה."

"יַלְדָּה רְגִילָה לֹא מֻקֶּפֶת כָּל הַזְּמַן בַּחֲבֵרוֹת שֶׁהוֹלְכוֹת אַחֲרֶיהָ לְכָל מָקוֹם," הֶאֱשִׁימָה נָעֳמִי, "יַלְדָּה רְגִילָה אֵינָהּ מִתְחַנֶּפֶת לַבָּנוֹת הַחַלָּשׁוֹת שֶׁל הַכִּתָּה כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת לִבָּן. יַלְדָּה רְגִילָה אֵינָהּ..."

"מַה קָּרָה לָךְ, נָעֳמִי?" שָׁאַלְתִּי. "עָשִׂיתִי לָךְ מַשֶּׁהוּ? פָּגַעְתִּי בָּךְ? מַדּוּעַ אַתְּ מְדַבֶּרֶת אֵלַי כְּאִלּוּ... כְּאִלּוּ הָיִית אוֹיֶבֶת שֶׁלִּי?"

נָעֳמִי עָנְתָה: "כִּי אַף אַחַת לֹא אוֹהֶבֶת מִישֶׁהִי שֶׁחוֹשֶׁבֶת אֶת עַצְמָהּ 'מַלְכַּת הַכִּתָּה'. אַתְּ מִסְתּוֹבֶבֶת לָךְ כְּמוֹ טַוָּס נָפוּחַ וְחוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנַחְנוּ נִהְיֶה הָעֲבָדוֹת שֶׁלָּךְ (הִיא הִתְכַּוְּנָה הַשְּׁפָחוֹת). שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר לָךְ, שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא נִתֵּן אֶת זֶה. אֲנַחְנוּ נוֹרִיד אוֹתָךְ..."

הִתְחַלְתִּי לִבְכּוֹת בְּלִי לְהַרְגִּישׁ. נָעֳמִי פָּגְעָה בִּי וְהִלְבִּינָה אֶת פָּנַי בָּרַבִּים. וְעַל מָה? עַל כְּלוּם! בַּחַיִּים לֹא הִתְגָּאֵיתִי וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי מַלְכָּה. הָיִיתִי חֲבֵרָה שֶׁל כֻּלָּן. גַּם שֶׁל בַּתְיָה וְנָעֳמִי. מַה הֵן רוֹצוֹת מִמֶּנִּי?

"תִּתְבַּיְּסִי לָךְ, נוֹמִי. שָׂרִי הִיא בֶּאֱמֶת הַמַּלְכָּה סֶלִּי וְסֶל הַכִּתָּה, וְאַתְּ סְתָם מְקַנֵּאת," שָׁמַעְתִּי פִּתְאוֹם צִיּוּץ מֻכָּר. הָיְתָה זֹאת חַוִּי, הַיַּלְדָּה הֲכִי שְׁקֵטָה בַּכִּתָּה. "בָּנוֹת, מָה אַתֶּן יוֹסְבוֹת בְּסֶקֶט כְּסֶמַּעֲלִיבִים כָּכָה אֶת שָׂרִי, סֶאַף פַּעַם לֹא עָסְתָה רָעָה לְאַף אַחַת?"

הִסְתַּכַּלְתִּי אֵלֶיהָ הֲמוּמָה. מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ מְדַבֶּרֶת לַקָּהָל. חַוִּי הִיא יַלְדָּה רְגִישָׁה וְחַסְרַת בִּטָּחוֹן עַצְמִי. אֲנִי אוֹהֶבֶת לְהַזְמִין אוֹתָהּ לְבֵיתִי. הִיא אֲפִלּוּ לֹא מְסֻגֶּלֶת לְבַקֵּשׁ כּוֹס מַיִם אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת, וְגַם אִם מַגִּישִׁים לָהּ, הִיא מִתְבַּיֶּשֶׁת לִשְׁתּוֹת, וּפִתְאוֹם הִיא "מַרְבִּיצָה" כָּזֶה נְאוּם.

"הִיא אוּלַי מַלְכָּה, אֲבָל מַלְכָּה טוֹבָה וְלֹא רָעָה כָּמוֹךְ", הִמְשִׁיכָה חַוִּי לוֹמַר.

"הִיא לֹא מַלְכַּת הַכִּתָּה. הִיא מַלְכָּה אֲמִתִּית", אָמְרָה רֵעוּת.

"אוּלַי תַּסְבִּירִי לִי מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין מַלְכַּת כִּתָּה לְמַלְכָּה אֲמִתִּית?", לִגְלְגָה נָעֳמִי, שֶׁהָיְתָה נְבוֹכָה מְעַט מֵהַהַתְקָפָה נֶגְדָּהּ מִצַּד בָּנוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא פָּתְחוּ אֶת פִּיהֶן.

רֵעוּת שָׁתְקָה בִּמְבוּכָה.

"תִּסְתַּכְּלִי בְּעַצְמֵךְ וְתִרְאִי", אָמְרָה נָעֳמִי. "אֲפִלּוּ הַחֲבֵרוֹת הֲכִי טוֹבוֹת שֶׁלָּךְ אוֹמְרוֹת שֶׁאַתְּ מַלְכַּת הַכִּתָּה. רֵעוּת אֲפִלּוּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַתְּ 'מַלְכָּה אֲמִתִּית'. מַמָּשׁ מְרַגֵּשׁ".

לֹא עָנִיתִי. הָיִיתִי מְשֻׁתֶּקֶת מֵרֹב תַּדְהֵמָה וְעֶלְבּוֹן. מֵעוֹלָם לֹא דִּבְּרוּ אֵלַי בְּרִשְׁעוּת כָּזוֹ.

"אַתְּ מְקַנֵּאת בָּהּ", אָמְרָה לָהּ מִישֶׁהִי לְיָדִי.

"מַה יֵּשׁ לִי לְקַנֵּא בְּמִי שֶׁחוֹשֶׁבֶת אֶת עַצְמָהּ לְמַלְכָּה?" אָמְרָה נָעֳמִי. "שֶׁתֵּדְעִי לָךְ, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה בָּנוֹת שֶׁחוֹשְׁבוֹת שֶׁהִגְזַמְתְּ עִם הַגִּנּוּנִים שֶׁלָּךְ, וְהֵן לֹא מִתְכַּוְּנוֹת לַעֲבֹר לְסֵדֶר הַיּוֹם עַל הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּךְ".

עַל מַה הִיא מְדַבֶּרֶת? חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי. הִרְגַּשְׁתִּי פִּתְאוֹם כְּאִלּוּ הָעוֹלָם הִתְמוֹטֵט עַל רֹאשִׁי. "מַלְכַּת כִּתָּה", "גִּנּוּנִים"... כָּל הַדְּבָרִים שֶׁקָּרָאתִי עֲלֵיהֶם בַּסְּפָרִים פִּתְאוֹם קוֹרִים לִי. הַאִם בֶּאֱמֶת אֲנִי כָּזוֹ? חָשַׁבְתִּי, "מַלְכַּת כִּתָּה" רְשָׁעִית וּמִתְנַשֵּׂאת?

הַבָּנוֹת מִסְּבִיבִי הִתְחִילוּ לִצְעֹק עַל נָעֳמִי: "תִּתְבַּיְּשִׁי לָךְ, זוֹ הַלְבָּנַת פָּנִים בָּרַבִּים!" וְנָעֳמִי אָמְרָה: "אֲנִי הֶעֱלַבְתִּי אוֹתָהּ? בְּסַךְ הַכֹּל עָנִיתִי עַל הַשְּׁאֵלָה שֶׁלָּהּ. הִיא שָׁאֲלָה מַדּוּעַ בַּתְיָה לֹא מְדַבֶּרֶת אִתָּהּ, וַאֲנִי עָנִיתִי. אִם הִיא נֶעֶלְבָה מֵהַתְּשׁוּבָה, זַבָּשָׁ"הּ. בַּפַּעַם הַבָּאָה שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל".

בְּסִיּוּם הַלִּמּוּדִים הָלַכְתִּי הַבַּיְתָה עֲצוּבָה וּשְׁבוּרָה. הִרְגַּשְׁתִּי כְּמוֹ מִי שֶׁרָקְמוּ נֶגְדּוֹ עֲלִילָה. בְּתוֹךְ תּוֹכִי יָדַעְתִּי, כִּי מֵעוֹלָם לֹא הִתְנַשֵּׂאתִי. לְהֶפֶךְ, עִם כֻּלָּן הָיִיתִי חֲבֵרָה. יָדַעְתִּי כִּי לֹא רָצִיתִי לִהְיוֹת מַלְכַּת הַכִּתָּה. וּפִתְאוֹם הָפְכוּ אוֹתִי לְכָזוֹ מִפְלֶצֶת.

לְצִדִּי הִתְיַצְּבוּ כְּמַחֲצִית מִבְּנוֹת הַכִּתָּה שֶׁאָהֲבוּ אוֹתִי. הֵן הֵחֵלּוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִם הַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה, לְדַבֵּר בְּשִׁבְחִי וּלְהַלֵּל אוֹתִי. הִרְגַּשְׁתִּי נוֹרָא עִם זֶה. פִּתְאוֹם בַּת שֶׁלֹּא עָשְׂתָה רָעָה לְאִישׁ, נִמְצֵאת בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל מַחֲלֹקֶת. בְּכָל הַפְסָקָה הָיוּ צְעָקוֹת מַחְרִישׁוֹת אָזְנַיִם בֵּין הַתּוֹמְכוֹת שֶׁל נָעֳמִי לַתּוֹמְכוֹת שֶׁלִּי. זֶה נִהְיָה מַמָּשׁ כְּמוֹ מַעֲרֶכֶת בְּחִירוֹת מְכֹעֶרֶת, מְלֻוָּה בְּהַשְׁמָצוֹת וּבִפְגִיעוֹת. אֲנִי הֶחְלַטְתִּי לְהַרְחִיק אֶת עַצְמִי מִכָּל הַמְּהוּמָה, אַךְ דַּוְקָא חַבְרוֹתַי, שֶׁתָּמְכוּ בִּי, נִסּוּ לִגְרֹר אוֹתִי לַמְּרִיבָה, בְּכָךְ שֶׁהֵחֵלּוּ לְסַפֵּר לִי אֶת הַהַשְׁמָצוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת נֶגְדִּי וּלְבַקֵּשׁ אֶת תְּגוּבָתִי. בַּתְּחִלָּה עָנִיתִי מִבְּלִי מֵשִׂים עַל כַּמָּה הַשְׁמָצוֹת, וְהַבָּנוֹת שֶׁלְּצִדִּי מִהֲרוּ לִמְסֹר אֶת תְּגוּבוֹתַי לַצַּד הַיָּרִיב: "שָׂרִי אָמְרָה כָּךְ וְכָךְ", "שָׂרִי אָמְרָה שֶׁזֶּה שֶׁקֶר". הֵבַנְתִּי שֶׁאִם אַמְשִׁיךְ לְהָגִיב, עוֹד יַחְשְׁבוּ עָלַי שֶׁאֲנִי בֶּאֱמֶת רוֹצָה לִהְיוֹת מַלְכָּה - לָכֵן גָּזַרְתִּי עַל עַצְמִי שְׁתִיקָה בַּנּוֹשֵׂא.

הַשְּׁתִיקָה הָיְתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר. בְּכָל יוֹם בָּאוּ חַבְרוֹתַי וְסִפְּרוּ לִי מָה אָמְרוּ עָלַי. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיָה מְדֻבָּר בִּדְבָרִים שִׁקְרִיִּים וּמְרֻשָּׁעִים. הִרְגַּשְׁתִּי פִּתּוּי לַעֲנוֹת עֲלֵיהֶם, לוֹמַר שֶׁזֶּה שֶׁקֶר, וַאֲפִלּוּ לְהַשְׁמִיץ חֲזָרָה. אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָזֶה סוֹף, לָכֵן שָׁתַקְתִּי - וְסָפַגְתִּי הַכֹּל בְּתוֹכִי.

הָיוּ אֵלֶּה יָמִים קָשִׁים מְאֹד. מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּמֶרְכַּז מִלְחָמָה שֶׁכְּלָל לֹא רָצִיתִי בָּהּ. לֹא הֵבַנְתִּי מַה יֵּשׁ לְנָעֳמִי נֶגְדִּי. זֶה הָיָה נוֹרָא לָבוֹא לַכִּתָּה וְלָדַעַת שֶׁחֲצִי מִמֶּנָּה מִתְנַגֶּדֶת לִי וּמְנַסָּה לְהַכְשִׁיל אוֹתִי. לְכָל יוֹם הָיוּ צָרוֹת מִשֶּׁלּוֹ, הַשְׁמָצוֹת מִשֶּׁלּוֹ וְהַכְאָבוֹת מִשֶּׁלּוֹ. הַמְּחַנֶּכֶת נִסְּתָה לְהִתְעָרֵב, אַךְ דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה. הַמְּרִיבָה מַמָּשׁ חָצְתָה אֶת הַכִּתָּה לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.

וַאֲנִי שָׁתַקְתִּי.

כַּמָּה מֵחַבְרוֹתַי בָּאוּ אֵלַי בִּטְעָנוֹת. "תִּרְאִי אֵיךְ נָעֳמִי מִשְׁתַּלֶּטֶת לְאַט לְאַט עַל הַכִּתָּה. אַתְּ לֹא יְכוֹלָה לָשֶׁבֶת כָּךְ וְלִשְׁתֹּק בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מַשְׁמִיצָה אוֹתָךְ כָּכָה. אַתְּ מְשַׂחֶקֶת לַיָּדַיִם שֶׁלָּהּ."

"בֶּאֱמֶת?" שָׁאַלְתִּי. "אֵיךְ בְּדִיּוּק?"

תָּמִי הִתְנַדְּבָה לְהַסְבִּיר לִי. "הַבָּנוֹת צְרִיכוֹת מַלְכָּה שֶׁתַּנְהִיג אוֹתָן. עַד עַכְשָׁו אַתְּ הָיִית הַמַּלְכָּה, וְכֻלָּן אָהֲבוּ אוֹתָךְ. כָּעֵת, כְּשֶׁהִיא מִשְׁתַּלֶּטֶת, יֵשׁ בָּנוֹת חַלָּשׁוֹת שֶׁמַּתְחִילוֹת כְּבָר לָלֶכֶת אִתָּהּ, כִּי הֵן רוֹאוֹת שֶׁאַתְּ חַלָּשָׁה."

"וּמַדּוּעַ שֶׁאֶמְנַע מִבָּנוֹת לָלֶכֶת אִתָּהּ?" שָׁאַלְתִּי.

"כִּי אִם כָּל הַבָּנוֹת יֵלְכוּ אַחֲרֶיהָ, אַתְּ תַּפְסִיקִי לִהְיוֹת מַלְכָּה."

"אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא רָצִיתִי לִהְיוֹת מַלְכָּה," אָמַרְתִּי.

"נוּ בֶּאֱמֶת," אָמְרָה תָּמִי, "אַף אֶחָד לֹא אָמַר שֶׁרָצִית, אֲבָל... בַּמְּצִיאוּת, זֶה מַה שֶּׁהָיָה. כָּל הַבָּנוֹת אָהֲבוּ אוֹתָךְ וְחָשְׁבוּ שֶׁאַתְּ הַמַּלְכָּה."

"הֵן טָעוּ בַּכְּתֹבֶת," אָמַרְתִּי. "מֵעוֹלָם לֹא רָצִיתִי לִהְיוֹת מַלְכָּה. אֲנִי סְתָם בַּת רְגִילָה, וְאֵין לִי שׁוּם עִנְיָן לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֵר. וְחוּץ מִזֶּה, הִנֵּה, אַתְּ רוֹאָה שֶׁהַבָּנוֹת רוֹצוֹת אֶת נָעֳמִי בְּתוֹר הַמַּלְכָּה - מַדּוּעַ שֶׁאֶתְעָרֵב בָּזֶה?"

תָּמִי נִרְאֲתָה מַמָּשׁ מְיֹאֶשֶׁת. "שָׂרִי," הִפְצִירָה בִּי, "אַל תִּהְיִי כָּזוֹ אֲדִישָׁה. תַּעֲשִׂי מַשֶּׁהוּ, אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצוֹת לְאַבֵּד אוֹתָךְ."

הִבַּטְתִּי בָּהּ בְּחֹסֶר הֲבָנָה. "אֲנִי לֹא הוֹלֶכֶת לְשׁוּם מָקוֹם וְאַתְּ לֹא מְאַבֶּדֶת אוֹתִי. אֲנִי חֲבֵרָה שֶׁלָּךְ וְאַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת כָּזוֹ - אִם תִּרְצִי כַּמּוּבָן. אֲבָל רַק כַּחֲבֵרָה וְלֹא כְּמַלְכָּה. אֲנִי מִתְנַגֶּדֶת לְכָל הָעִנְיָן הַזֶּה - וְלֹא רוֹצָה לִשְׁמֹעַ עַל זֶה יוֹתֵר."

אֶת הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת אָמַרְתִּי בְּכַעַס, וְתָמִי קְצָת נִפְגְּעָה.

לְאַחַר הַשִּׂיחָה הַזֹּאת הִתְקַיְּמוּ עוֹד מִסְפַּר שִׂיחוֹת בֵּינִי לְבֵין בָּנוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁמַּמָּשׁ הִתְחַנְּנוּ שֶׁאֶלָּחֵם בְּנָעֳמִי. "אֲנַחְנוּ תּוֹמְכוֹת בָּךְ וְנִלְחָמוֹת בִּשְׁבִילֵךְ, וְאַתְּ לֹא נוֹתֶנֶת לָנוּ שׁוּם גַּב. לְפָחוֹת תְּכַנְּסִי אוֹתָנוּ בַּהַפְסָקוֹת כְּמוֹ שֶׁעוֹשָׂה נָעֳמִי. תִּרְאִי אֵיךְ הִיא מַנְהִיגָה אֶת הַקְּבוּצָה שֶׁלָּהּ. תַּעֲשִׂי מַשֶּׁהוּ, אַחֶרֶת כָּל הַבָּנוֹת יֵלְכוּ אַחֲרֶיהָ."

הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת לֹא נֶאֶמְרוּ סְתָם כָּךְ. בֶּאֱמֶת, בַּיָּמִים שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן רָאִיתִי שֶׁכַּמָּה מֵחַבְרוֹתַי הַטּוֹבוֹת מִתְרַחֲקוֹת מִמֶּנִּי. לֹא הֵבַנְתִּי מַדּוּעַ, עַד שֶׁרוֹחָלֶ'ה בָּאָה וְאָמְרָה לִי שֶׁתָּמִי וּבַת שֶׁבַע עָבְרוּ לַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה. "הֵן רָאוּ שֶׁאַתְּ לֹא נִלְחֶמֶת - לָכֵן הֶחְלִיטוּ לִתְמֹךְ בְּנָעֳמִי. אִם תַּמְשִׁיכִי כָּכָה, תְּאַבְּדִי אֶת כָּל הַחֲבֵרוֹת שֶׁלָּךְ," אָמְרָה.

זֶה פָּגַע בִּי מְאֹד. תָּמִי הָיְתָה חֲבֵרָה טוֹבָה, וְרַק כַּמָּה יָמִים לִפְנֵי כֵן מַמָּשׁ הִתְחַנְּנָה בְּפָנַי שֶׁאֶלָּחֵם בְּנָעֳמִי. הִיא רָצְתָה לְהַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת חֲבֵרָה שֶׁלִּי, אֲבָל...

פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי.

"הֵן לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם חֲבֵרוֹת שֶׁלִּי," אָמַרְתִּי לְרוֹחָלֶ'ה. "הָאֱמֶת הִיא, שֶׁהֵן פָּשׁוּט רָצוּ מַלְכָּה וְחָשְׁבוּ שֶׁאֲנִי מַלְכָּה. כָּעֵת הִתְבָּרֵר לָהֶן שֶׁאֲנִי לֹא מַלְכָּה וַאֲפִלּוּ לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת כָּזוֹ - אָז הֵן הָלְכוּ לְמִי שֶׁרוֹצָה לִהְיוֹת מַלְכָּה. זֶה כָּל הַסִּפּוּר כָּאן."

"אֲבָל שָׂרִי," אָמְרָה רוֹחָלֶ'ה, "תָּבִינִי גַּם אוֹתָנוּ... נָעֳמִי וְחַבְרוֹתֶיהָ מַתְקִיפוֹת אֶת כָּל מִי שֶׁמְּדַבֶּרֶת אִתָּךְ, וְאַתְּ אֲפִלּוּ לֹא מְגִיבָה. אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת חֲשׂוּפוֹת כָּכָה מוּל הַהַתְקָפוֹת שֶׁלָּהּ. אֵין לָנוּ כֹּחַ מוּלָהּ. תַּגִּידִי אַתְּ מָה אֶעֱשֶׂה. כְּבָר אֵינִי יְכוֹלָה מוּלָן. הֵם מַמָּשׁ פּוֹגְעוֹת בִּי וּמוֹצִיאוֹת לִי אֶת הַנְּשָׁמָה."

הִסְתַּכַּלְתִּי בְּעֵינֶיהָ שֶׁל רוֹחָלֶ'ה. הִיא מַמָּשׁ נִרְאֲתָה מְרֻגֶּשֶׁת. רָאִיתִי מְצוּקָה רַבָּה עַל פָּנֶיהָ.

"אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתְּ מְצַפָּה מִמֶּנִּי שֶׁאָקוּם וְאָשִׁיב מִלְחָמָה. אֲבָל זֹאת לֹא אֲנִי. אֵינִי מְסֻגֶּלֶת לְהִלָּחֵם, אָמַרְתִּי."

"אָז מָה אֶעֱשֶׂה, שָׂרִי? אֲנִי לֹא יְכוֹלָה יוֹתֵר," לָחֲשָׁה.

"הִצְטָרְפִי אֵלֶיהָ אִם קָשֶׁה לָךְ," אָמַרְתִּי, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁאֲנִי מוֹצִיאָה אֶת הַמִּלִּים מִפִּי. "זֶה בְּסֵדֶר, אֲנִי אָבִין אוֹתָךְ."

רוֹחָלֶ'ה לֹא אָמְרָה דָּבָר. הֵבַנְתִּי שֶׁהַמַּחְשָׁבָה הַזּוֹ כְּבָר הָיְתָה בְּמֹחָהּ. זֶה שָׁבַר לִי אֶת הַלֵּב. זֶה הָרַס לִי אֶת כָּל מַה שֶּׁחָשַׁבְתִּי עַל הַמֻּשָּׂג "חֲבֵרוּת אֲמִתִּית".

"זֶה יִהְיֶה רַק לְמַרְאִית עַיִן," אָמְרָה רוֹחָלֶ'ה. "אֲנִי אַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת חֲבֵרָה שֶׁלָּךְ בַּלֵּב." חַשְׁתִּי צֹרֶךְ לִבְכּוֹת. מִהַרְתִּי הַבַּיְתָה, נִכְנַסְתִּי לְחַדְרִי, נָעַלְתִּי אֶת הַדֶּלֶת, וְרַק אָז הִרְשֵׁיתִי לְעַצְמִי לִפְרֹץ בִּבְכִי.

הֵחֵלָּה תְּקוּפָה קָשָׁה מְאֹד. מִיַּלְדָּה תּוֹסֶסֶת וּמְקֻבֶּלֶת בַּחֶבְרָה הָפַכְתִּי לְיַלְדָּה בּוֹדֵדָה. וְלֹא סְתָם בּוֹדֵדָה, אֶלָּא אַחַת שֶׁמִּדֵּי פַּעַם מִישֶׁהִי "יוֹרֶדֶת עָלֶיהָ" בְּאֵיזוֹ עֲקִיצָה עֲסִיסִית. כָּל הַתְּקוּפָה הַזּוֹ הָיְתָה לִי רַק חֲבֵרָה אַחַת. חַוִּי. הִיא נִצְמְדָה אֵלַי כָּל הַזְּמַן, עוֹדְדָה אוֹתִי וַאֲפִלּוּ נִלְחֲמָה בִּשְׁבִילִי עִם כֻּלָּן.

הָאֱמֶת הִיא, שֶׁהַיַּלְדָּה הַשְּׁקֵטָה וְהַקְּטַנָּה הַזּוֹ, פָּשׁוּט הִשְׁתַּנְּתָה בִּגְלַל כָּל הַסִּכְסוּךְ הַזֶּה. הִיא הָיְתָה מַשְׁמִיעָה אֲמִירוֹת נוֹקְבוֹת כְּלַפֵּי נָעֳמִי וְחַבְרוֹתֶיהָ בְּלִי שׁוּם חֶשְׁבּוֹן: "נָעֳמִי חוֹסֶבֶת סֶאִם מִסְתַּלְּטִים עַל כִּתָּה סְלֵמָה הוֹפְכִים לִמְלָכִים. אֲבָל לֹא יַעֲזֹר לָהּ סוּם דָּבָר. מְסָרֵת סֶמִּתְחַפֵּס לְמֶלֶךְ, בַּסּוֹף תּוֹפְסִים אוֹתוֹ וְהוּא חוֹזֵר לִהְיוֹת מְסָרֵת."

הֵם עָנוּ לָהּ, וְעוֹד אֵיךְ, אַךְ חַוִּי הִתְגַּלְּתָה כְּחַדַּת לָשׁוֹן בִּלְתִּי רְגִילָה, עַד שֶׁאַף אַחַת לֹא רָצָה לְהִכָּנֵס לַפֶּה שֶׁלָּהּ. מִשּׁוּם מָה, לְיָדִי הִיא חָזְרָה לִהְיוֹת הַיַּלְדָּה הַבַּיְשָׁנִית שֶׁהִכַּרְתִּי. כָּל הַזְּמַן אָמְרָה לִי מַחְמָאוֹת וְעוֹדְדָה אוֹתִי: "עוֹד תִּרְאִי שֶׁכֻּלָּן יָסוּבוּ לִהְיוֹת חֲבֵרוֹת סֶלָּךְ."

לֹא הֶאֱמַנְתִּי לָהּ.

יוֹם אֶחָד אָמַרְתִּי לְאִמִּי שֶׁאֵינִי רוֹצָה לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר, מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנִּי מַרְגִּישָׁה טוֹב. אִמִּי הִשְׁאִירָה אוֹתִי בַּבַּיִת. לְאַחַר שֶׁהָעִנְיָן נִמְשַׁךְ כַּמָּה יָמִים, וְהָרוֹפֵא אָמַר שֶׁהַכֹּל נִרְאֶה בְּסֵדֶר, שׂוֹחֲחָה אִמִּי עִם הַמּוֹרָה, וְזוֹ סִפְּרָה לָהּ בְּאֵיזֶה מַצָּב נִמְצֵאת הַבַּת שֶׁלָּהּ.

אִמִּי שָׁאֲלָה אוֹתִי מַדּוּעַ לֹא סִפַּרְתִּי לָהּ.

"סִפַּרְתִּי לָךְ," אָמַרְתִּי.

"לֹא סִפַּרְתְּ לִי," אָמְרָה אִמִּי.

"נִשְׁאַרְתִּי כָּאן כַּמָּה יָמִים. זוֹ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ שֶׁלִּי לְסַפֵּר לָךְ," אָמַרְתִּי.

"וּמַדּוּעַ לֹא בָּאת וְסִפַּרְתְּ?" שָׁאֲלָה אִמִּי.

"נִסִּיתִי וְלֹא יָכֹלְתִּי," אָמַרְתִּי. אִמִּי לֹא יָדְעָה כֵּיצַד לְהִתְמוֹדֵד עִם הַמַּצָּב שֶׁנִּקְלַעְתִּי אֵלָיו, וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי שָׁבוּעַ בַּבַּיִת. חַוִּי בָּאָה לְבַקֵּר. הִיא אָמְרָה לִי: "שָׂרִי, אַתְּ חַיֶּבֶת לַחְזֹר לַכִּתָּה. אָסוּר לָךְ לְוַתֵּר".

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

"אֲבָל אֲנִי מְיֹאֶשֶׁת", אָמַרְתִּי.

"מַדּוּעַ אַתְּ מְיֹאֶסֶת? הֲרֵי בְּמֵילָא אַתְּ לֹא רָצִית לִהְיוֹת מַלְכָּה".

"נָכוֹן," אָמַרְתִּי, "אֲבָל גַּם לֹא רָצִיתִי שֶׁכָּל הַחֲבֵרוֹת שֶׁלִּי תַּעֲזֹבְנָה אוֹתִי. רָצִיתִי לִחְיוֹת בְּשֶׁקֶט, וְשֶׁאַף אֶחָד לֹא יַפְרִיעַ לִי".

חַוִּי שָׁתְקָה רֶגַע אָרֹךְ וְאַחַר כָּךְ אָמְרָה: "סֶתֵּדְעִי, שָׂרִי, סֶבִּסְבִילִי אַתְּ תָּמִיד תִּהְיִי מַלְכָּה".

הִבַּטְתִּי בָּהּ. הִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ נוֹגַעַת לַלֵּב כְּשֶׁאָמְרָה אֶת זֶה. דְּמָעוֹת עָמְדוּ בְּעֵינַי.

"וְאִם תַּסְכִּימִי... אֲנִי גַּם רוֹצָה לִהְיוֹת... הַחֲבֵרָה סֶלָּךְ הֲכִי טוֹבָה", הוֹסִיפָה בְּהִסּוּס.

"חַוִּי..." אָמַרְתִּי, "אַתְּ לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁאַתְּ? הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלִּי?"

"חָסַבְתִּי... אוּלַי... לֹא הָיִיתִי בְּטוּחָה סֶאַתְּ רוֹצָה לִהְיוֹת הַחֲבֵרָה סֶלִּי. בִּגְלַל סֶאֲנִי כָּזוֹ נְמוּכָה וְלֹא חֲסוּבָה בִּכְלָל, וְחוּץ מִזֶּה יֵס לִי אֶת הַבְּעָיָה בַּלָּסוֹן, סֶאֲנִי אוֹמֶרֶת סִין בִּמְקוֹם סִין".

"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מַה יִּקְרֶה אִתִּי בַּסּוֹף", אָמַרְתִּי. "אֲבָל מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה, אַתְּ תִּהְיִי הַחֲבֵרָה שֶׁלִּי הֲכִי טוֹבָה לְעוֹלָם. כִּי הוֹכַחְתְּ אֶת הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁלָּךְ בַּשָּׁעָה הֲכִי קָשָׁה שֶׁלִּי".

"וְ...אַתְּ הוֹלֶכֶת מָחָר לְבֵית הַסֵּפֶר?" שָׁאֲלָה.

"אִם גַּם אַתְּ בָּאָה", אָמַרְתִּי.

שָׁתַקְנוּ.

כַּאֲשֶׁר חַוִּי הִתְכַּוְּנָה לָלֶכֶת, לִוִּיתִי אוֹתָהּ עַד פֶּתַח הַבַּיִת, וּמַמָּשׁ מַמָּשׁ בַּיְּצִיאָה אָמַרְתִּי: "וְשֶׁתֵּדְעִי עוֹד דָּבָר, זֶה שֶׁאַתְּ מַחֲלִיפָה 'שִׁין' בְּ'סִין', עוֹשֶׂה אוֹתָךְ יוֹתֵר מְתוּקָה בְּעֵינַי".

וְסָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת.

לַמָּחֳרָת נִכְנְסָה הַמְּחַנֶּכֶת לַכִּתָּה וְהֵחֵלָּה לְדַבֵּר בְּנוֹשְׂאֵי חֶבְרָה. הִיא לֹא דִּבְּרָה עַל הָעִנְיָן עַצְמוֹ, אַךְ כֻּלָּן הֵבִינוּ בַּמֶּה מְדֻבָּר. הִיא אָמְרָה, שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַמִּלָּה "חֶבְרָה" מִסְתַּתְּרִים לִפְעָמִים אַכְזָרִיּוּת, לָשׁוֹן הָרָע, רְכִילוּת וְכָל הָרֹעַ שֶׁבָּעוֹלָם. הִיא הִצִּיעָה לְהַפְסִיק עִם הַתַּחֲרוּת הַנּוֹרָאָה בַּחֶבְרָה וּלְהִתְחַבֵּר עִם מִי שֶׁרָאוּי לְכָךְ. הִיא הוֹכִיחָה בְּמִלִּים קָשׁוֹת אֶת בְּנוֹת הַכִּתָּה עַל מַה שֶּׁהֵן מְעוֹלְלוֹת לִילָדוֹת מְסֻיָּמוֹת. יָדַעְתִּי שֶׁהִיא מִתְכַּוֶּנֶת אֵלַי, וְלֹא הָיִיתִי בְּטוּחָה שֶׁאֲנִי שְׂמֵחָה בְּכָךְ.

הַשִּׂיחָה הִשְׁפִּיעָה. הַהֲצָקוֹת נֶעֶלְמוּ לְאַט לְאַט, אוּלַי פָּשׁוּט מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה עִם מִי לְהַתְחִיל.

שְׁבוּעַיִם לְאַחַר מִכֵּן הִתְקַיֵּם עֶרֶב כִּתָּה.

הָעֶרֶב עַצְמוֹ הָיָה רָגִיל בְּיוֹתֵר. שִׁירִים, הַצָּגָה קְטַנָּה וְכִבּוּד קַל. הַסִּפּוּר הֵחֵל דַּוְקָא בַּסִּיּוּם, לְאַחַר שֶׁהַמּוֹרָה הָלְכָה.

נָעֳמִי הִכְרִיזָה: "בּוֹאוּ נַעֲשֶׂה מַהְפֵּכָה".

הַבָּנוֹת לֹא מַמָּשׁ הֵבִינוּ מַה שֶּׁהִיא רוֹצָה, וְהִיא הֵחֵלָּה לַעֲרֹם אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת זֶה עַל זֶה. רָאִיתִי אֶת הַבָּנוֹת מִסְתַּכְּלוֹת אַחַת עַל הַשְּׁנִיָּה וּמִתְפַּלְּאוֹת: "מָה עוֹבֵר עָלֶיהָ?" אַךְ הִיא הִבִּיטָה אֲלֵיהֶן בְּמַבָּט פּוֹקֵד, וְזֶה הִסְפִּיק. כָּל הַכִּתָּה הֵחֵלָּה לִבְנוֹת חוֹמָה שֶׁל כִּסְּאוֹת וְשֻׁלְחָנוֹת בַּפֶּתַח שֶׁל הַמִּקְלָט.

הָאֱמֶת הִיא, שֶׁרָצִיתִי לָלֶכֶת. הָעִנְיָן הַזֶּה בִּכְלָל לֹא הִתְאִים לִי, אַךְ לֹא רָצִיתִי לָתֵת לְכֻלָּן תְּחוּשָׁה כְּאִלּוּ אֲנִי סְנוֹבִּית שֶׁלֹּא נָאֶה לָהּ לְהִתְפָּרֵעַ קְצָת, לָכֵן הִתְחַלְתִּי גַּם אֲנִי לַעֲרֹם כִּסְּאוֹת וְשֻׁלְחָנוֹת. שָׁמַעְתִּי אֶת אַחַת הַבָּנוֹת אוֹמֶרֶת: "אִם גַּם שָׂרִי עוֹשָׂה - זֶה בְּסֵדֶר".

בָּנִינוּ אֶת הַחוֹמָה וְהָלַכְנוּ הַבַּיְתָה.

לַמָּחֳרָת - תֹּהוּ וָבֹהוּ. הַמְּנַהֶלֶת נִכְנֶסֶת לַכִּתָּה בְּפָנִים חֲמוּרוֹת. הִיא דִּבְּרָה בְּמִלִּים קָשׁוֹת בְּיוֹתֵר עַל הַכִּתָּה וְעַל הַמַּעֲשֶׂה הַמַּחְפִּיר שֶׁעָשִׂינוּ, וּלְאַחַר מִכֵּן אָמְרָה: "אֲנִי רוֹצָה שֶׁמִּי שֶׁהִתְחִילָה עִם הַסִּפּוּר הַזֶּה – שֶׁתַּצְבִּיעַ".

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

אַף לֹא אַחַת הִצְבִּיעָה.

הַמְּנַהֶלֶת אָמְרָה שׁוּב: "אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמִּי שֶׁהִתְחִילָה עִם זֶה – לָקוּם וּלְהוֹדוֹת".

אַף לֹא אַחַת קָמָה וְאַף לֹא אַחַת הוֹדְתָה.

הַמְּנַהֶלֶת כַּנִּרְאֶה קָלְטָה אֶת הַמַּבָּטִים הַחֲשָׁאִיִּים שֶׁהֻפְנוּ לְכִוּוּן נָעֳמִי וְאָמְרָה לָהּ: "בּוֹאִי אֵלַי לַמִּשְׂרָד".

הַשִּׁעוּר נִמְשַׁךְ, וַאֲנַחְנוּ שָׁאַלְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מֶה עָלָה בְּגוֹרָלָהּ שֶׁל נָעֳמִי.

לְאַחַר חָמֵשׁ דַּקּוֹת הִיא חָזְרָה עִם הַמְּנַהֶלֶת. הִיא הִתְיַשְּׁבָה, וְהַמְּנַהֶלֶת נָקְבָה בִּשְׁמָן שֶׁל חָמֵשׁ בָּנוֹת.

הֵן יָצְאוּ. הֵבַנּוּ שֶׁנָּעֳמִי מָסְרָה אֶת שְׁמוֹתֵיהֶן לַמְּנַהֶלֶת. לֹא יָפֶה, אֲבָל אֶפְשָׁר לְהָבִין אוֹתָהּ.

חָמֵשׁ הַבָּנוֹת חָזְרוּ עִם הַצִּלְצוּל. כָּל הַכִּתָּה הִקִּיפָה אוֹתָן – אַךְ הֵן פָּנוּ אֶל נָעֳמִי: "מַדּוּעַ אָמַרְתְּ שֶׁאֲנַחְנוּ הִתְחַלְנוּ אֶת זֶה?"

"לֹא בְּדִיּוּק," אָמְרָה נָעֳמִי. "הִיא בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי... הִיא לָחֲצָה עָלַי... אָמַרְתִּי שֶׁגַּם אֲנִי הָיִיתִי... שֶׁכֻּלָּן עָשׂוּ..."

"אֲבָל, נָעֳמִי," אָמְרָה גִּיטִי, שֶׁהִיא אַחַת מֵחַבְרוֹתֶיהָ הַטּוֹבוֹת, "הַמְּנַהֶלֶת אָמְרָה לָנוּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאַתְּ הִכְחַשְׁתְּ שֶׁהִתְחַלְתְּ עִם הָעִנְיָן וּמָסַרְתְּ אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁלָּנוּ".

"וּמָה רְצִיתֶן, שֶׁאוֹדֶה?" שָׁאֲלָה נָעֳמִי.

"אַל תּוֹדִי, אַךְ מַדּוּעַ אָמַרְתְּ שֶׁאָנוּ הִתְחַלְנוּ?֗ מֵילָא הַהַלְשָׁנָה, אֲבָל זֶה גַּם שֶׁקֶר!"

"זֶה לֹא שֶׁקֶר," אָמְרָה נָעֳמִי. "עִם כָּל הַכָּבוֹד, כֻּלָּנוּ עָבַדְנוּ עַל הָעִנְיָן הַזֶּה, וְאַתְּ, גִּיטִי, הִזַּעְתְּ אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִכֻּלָּנוּ".

"אֵיךְ אַתְּ מְעִזָּה לוֹמַר לִי כָּךְ?" אָמְרָה גִּיטִי. "אֲנִי מִתְיַחֶסֶת לִפְקֻדָּה שֶׁלָּךְ כְּמוֹ לִפְקֻדָּה שֶׁל מַלְכָּה, וְאַתְּ עוֹד מַאֲשִׁימָה אוֹתִי וּמַלְשִׁינָה עָלַי לַמְּנַהֶלֶת, כְּאִלּוּ אֲנִי הִתְחַלְתִּי עִם זֶה?"

"אַתְּ לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁכַּחֲבֵרָה טוֹבָה מֻתָּר לָךְ לָקַחַת אֶת הָאַשְׁמָה מֵעָלַי?" אוֹמֶרֶת נָעֳמִי.

"אוּלַי מֻתָּר לִי – אֲבָל אַתְּ הִקְדַּמְתְּ וְהִפַּלְתְּ אֶת הָאַשְׁמָה עָלַי," אָמְרָה גִּיטִי וְעֵינֶיהָ יוֹרוֹת בְּרָקִים.

"וּמַה זֶּה כְּבָר מְשַׁנֶּה?" לִגְלְגָה נָעֳמִי. "גִּיטִי, אַתְּ לֹא מְבִינָה שֶׁאַתְּ מִשְׁתַּטָּה כְּמוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה?"

גִּיטִי הִשְׁתַּתְּקָה. כְּמוֹ כֻּלָּם, גַּם הִיא פָּחֲדָה מֵהַפֶּה הַגָּדוֹל שֶׁל נָעֳמִי. רַק עֵינֶיהָ הֵעִידוּ עַל הַמִּתְרַחֵשׁ בְּלִבָּהּ.

"וּמָה אִתְּכֶן?" פָּנְתָה נָעֳמִי לְאַרְבַּע הַבָּנוֹת הָאֲחֵרוֹת. "יֵשׁ לָכֵן אֵיזוֹ בְּעָיָה? קָדִימָה, מַסְפִּיק עִם הָעֵינַיִם הָאֵלֶּה. הִשְׁתּוֹלַלְתֶּן אֶתְמוֹל – כָּעֵת כֻּלָּנוּ נְשַׁלֵּם אֶת הַמְּחִיר".

הֵן הָלְכוּ מִמֶּנָּה. רוֹחָלֶ'ה הֵעֵזָּה לְסַנֵּן אֵיזוֹ הֶעָרָה: "אֲנִי בְּהֶלֶם" אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה, וְנָעֳמִי צָעֲקָה אַחֲרֶיהָ: "אִם יֵשׁ לָךְ בְּעָיָה, אַתְּ יְכוֹלָה לַחְזֹר לַמַּלְכָּה לְשֶׁעָבַר שָׂרִי. לְפִי אֵיךְ שֶׁהֵבַנְתִּי, אֵין לָךְ שׁוּם בְּעָיָה לִקְפֹּץ מִמַּלְכָּה לְמַלְכָּה".

רוֹחָלֶ'ה הֶאֱדִימָה. נָעֳמִי בֶּאֱמֶת יָדְעָה לִפְגֹּעַ בְּכָל יַלְדָּה בַּקֶּטַע הֲכִי רָגִישׁ שֶׁלָּהּ. לְרוֹחָלֶ'ה לֹא הָיָה מַה לַּעֲנוֹת. הַצִּלְצוּל קָטַע אֶת הַשִּׂיחָה, וְהַמּוֹרָה וְהַמְּנַהֶלֶת נִרְאוּ בַּפֶּתַח.

שֶׁקֶט הֻשְׁלַךְ בַּכִּתָּה.

"אֲנִי רוֹאָה שֶׁבַּכִּתָּה הַזּוֹ יֵשׁ גַּם בָּנוֹת פִּרְאִיּוֹת וְגַם פַּחְדָנִיּוֹת. בְּמַהֲלַךְ הַשִּׁעוּר הַקּוֹדֵם חָקַרְתִּי מִי הֵחֵלָּה בָּעִנְיָן הַזֶּה, וְאַף בַּת לֹא הוֹדְתָה. חָשַׁבְתִּי לָתֵת עֹנֶשׁ כָּבֵד לְמִי שֶׁהִתְחִילָה וְעֹנֶשׁ קַל יוֹתֵר לָאֲחֵרוֹת, אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא יָדוּעַ לִי שְׁמָהּ שֶׁל זוֹ שֶׁהֵחֵלָּה עִם הָעִנְיָן - אֲנִי אָטִיל אֶת הָעֹנֶשׁ עַל כֻּלְּכֶן, אֶלָּא אִם כֵּן – תָּקוּם הָאֲשֵׁמָה וְתוֹדֶה עַל אַשְׁמָתָהּ".

שֶׁקֶט הֻשְׁלַךְ בַּכִּתָּה. הַבָּנוֹת הֶחְלִיפוּ מַבָּטִים. רָאִיתִי שֶׁבָּנוֹת רַבּוֹת רוֹטְנוֹת, אַךְ אַף אַחַת לֹא מְעִזָּה לוֹמַר דָּבָר.

חַשְׁתִּי אֵיךְ יָדִי מוּנֶפֶת אֶל־עָל, וְשָׁמַעְתִּי אֶת עַצְמִי אוֹמֶרֶת: "אֲנִי אֲשֵׁמָה" (זֶה הָיָה נָכוֹן. הָיִיתִי אֲשֵׁמָה כְּמוֹ כֻּלָּן).

כָּל הַבָּנוֹת הִבִּיטוּ עָלַי בְּתַדְהֵמָה. "זוֹ אַתְּ, אִם כֵּן", אָמְרָה הַמְּנַהֶלֶת. "הָיִיתִי צְרִיכָה לְהַעֲלוֹת בְּדַעְתִּי שֶׁהַיַּלְדָּה הַמְּכֻנָּה 'מַלְכַּת הַכִּתָּה' הִיא זוֹ שֶׁתִּיזֹם אֶת הַמַּהֲלָךְ הַזֶּה – אֲבָל פָּשׁוּט לֹא הֶאֱמַנְתִּי עָלַיִךְ שֶׁאַתְּ מְסֻגֶּלֶת לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה".

שָׁתַקְתִּי.

"גְּשִׁי לַמִּשְׂרָד שֶׁלִּי", אָמְרָה הַמְּנַהֶלֶת.

קַמְתִּי וְצָעַדְתִּי לְכִוּוּן הַמִּשְׂרָד. הִתְיַשַּׁבְתִּי עַל כִּסֵּא בַּפֶּתַח וּקְצָת פָּחַדְתִּי.

חִכִּיתִי חָמֵשׁ דַּקּוֹת, עֶשֶׂר דַּקּוֹת, וְהַמְּנַהֶלֶת עֲדַיִן לֹא מַגִּיעָה. הַפַּחַד שֶׁלִּי רַק הָלַךְ וְגָבַר.

רַק אַחֲרֵי רֶבַע שָׁעָה הִיא הוֹפִיעָה. נִכְנְסָה לַמִּשְׂרָד, סָגְרָה אֶת הַדֶּלֶת וְהוֹרְתָה לִי לָשֶׁבֶת.

יָשַׁבְתִּי.

"לָמָּה עָשִׂית אֶת זֶה?" שָׁאֲלָה.

"אֵינִי יוֹדַעַת מַדּוּעַ", עָנִיתִי. "זֶה הָיָה מַעֲשֵׂה קוּנְדֵּס".

"אֲנִי לֹא מִתְכַּוֶּנֶת לָזֶה," אָמְרָה הַמְּנַהֶלֶת, "לָמָּה נָתַתְּ לִי לְהָבִין שֶׁאַתְּ יָזַמְתְּ אֶת הַהִתְפָּרְעוּת לַמְרוֹת שֶׁמִּישֶׁהִי אַחֶרֶת יָזְמָה?"

לֹא הֵבַנְתִּי מֵאֵיפֹה הִיא יוֹדַעַת אֶת זֶה, חָשַׁבְתִּי לְרֶגַע לְהִתְעַקֵּשׁ שֶׁאֲנִי יָזַמְתִּי, אֲבָל הֶחְלַטְתִּי שֶׁלֹּא לְשַׁקֵּר. הִשְׁפַּלְתִּי אֶת מַבָּטִי.

"מַדּוּעַ שֶׁיַּלְדָּה תַּעֲשֶׂה דָּבָר כָּזֶה?" אָמְרָה הַמְּנַהֶלֶת.

"רָצִיתִי... לֹא רָצִיתִי שֶׁהַכִּתָּה כֻּלָּהּ תִּסְבֹּל בִּגְלַל מִישֶׁהִי אַחַת, אָז הֶחְלַטְתִּי לָקַחַת אֶת הָאַשְׁמָה עָלַי - מִמֵּילָא הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁמַּגִּיעַ לִי עֹנֶשׁ..."

הָיָה שֶׁקֶט בַּמִּשְׂרָד. הֵעַזְתִּי לְהָרִים אֶת רֹאשִׁי וְרָאִיתִי שֶׁהַמְּנַהֶלֶת מִסְתַּכֶּלֶת עָלַי בְּמַבָּט רַךְ וְאוֹהֵד. הִיא בִּכְלָל לֹא כָּעֲסָה. הִיא פָּשׁוּט עָטְפָה אוֹתִי בְּמַבָּט מָלֵא הַעֲרָכָה. הִבַּטְנוּ זוֹ בָּזּוֹ וְרָאִיתִי שֶׁהִיא מְחַפֶּשֶׂת מִלִּים לוֹמַר לִי, וְלֹא כָּל כָּךְ מוֹצֵאת.

"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מַה לּוֹמַר לָךְ", שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ אוֹמֶרֶת לְבַסּוֹף. "מֵאָז וּמֵעוֹלָם הִתְנַגַּדְתִּי לַמֻּשָּׂג 'מַלְכַּת הַכִּתָּה', וְגַם הַיּוֹם אֲנִי מִתְנַגֶּדֶת. אֲבָל זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי רוֹאָה יַלְדָּה שֶׁבֶּאֱמֶת רְאוּיָה לַתֹּאַר הַזֶּה".

"אֲבָל אֵינִי מַלְכַּת הַכִּתָּה", אָמַרְתִּי.

"אֲבָל כָּךְ מְכַנִּים אוֹתָךְ".

"פַּעַם כִּנּוּ אוֹתִי כָּךְ," אָמַרְתִּי, "כְּבָר חָדְשַׁיִם שֶׁלֹּא מְכַנִּים".

"אֵיךְ אַתְּ מַסְבִּירָה אֶת זֶה?"

הִתְחַלְתִּי לְסַפֵּר לַמְּנַהֶלֶת הַכֹּל. שָׁפַכְתִּי בְּפָנֶיהָ אֶת כָּל מַה שֶּׁהִתְרַחֵשׁ בַּחָדְשַׁיִם הָאַחֲרוֹנִים. הַרְבֵּה דְּמָעוֹת זָרְמוּ מֵעֵינַי.

הַמְּנַהֶלֶת הוֹשִׁיטָה לִי טִישׁוּ, עֵינֶיהָ הָיוּ רַכּוֹת וְטוֹבוֹת. כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי, בְּדִיּוּק בַּצִּלְצוּל, הִיא נִגְּשָׁה אֵלַי וְחִבְּקָה אוֹתִי. "אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מַה לּוֹמַר לָךְ, שָׂרִי. אַתְּ פָּשׁוּט אַחַת הַיְּלָדוֹת הַמַּדְהִימוֹת וְהַמַּקְסִימוֹת שֶׁלָּמְדוּ כָּאן..."

אֶת הַדְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים שָׁמְעוּ כִּמְעַט כָּל בְּנוֹת הַכִּתָּה שֶׁהִתְגּוֹדְדוּ בְּפֶתַח הַמִּשְׂרָד.

כָּל הַכִּתָּה לִוְּתָה אוֹתִי בַּחֲזָרָה. אַחַת אַחַת נִגְּשׁוּ אֵלַי וּבִקְּשׁוּ סְלִיחָה עַל כָּל הֶחֳדָשִׁים הָרָעִים שֶׁעָבַרְתִּי. רָאִיתִי עַל פְּנֵיהֶן חֲרָטָה אֲמִתִּית. כַּמָּה מֵהֶן אָמְרוּ לִי: "אַתְּ פָּשׁוּט אַמִּיצָה," וְאַחַת אָמְרָה: "אַתְּ בֶּאֱמֶת הַמַּלְכָּה שֶׁלָּנוּ".

"אֲנִי לֹא רוֹצָה", אָמַרְתִּי בְּפַסְקָנוּת.

"לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁזֶּה יַעֲזֹר לָךְ", אָמְרָה.

הַמַּבָּט הָאוֹהֵד וְהָאוֹהֵב שֶׁל הַבָּנוֹת הִבְהִיר לִי, שֶׁהַתְּקוּפָה הַנּוֹרָאָה בְּחַיַּי הִסְתַּיְּמָה, וְשׁוּב אֲנִי מְקֻבֶּלֶת וּמֻקֶּפֶת בַּחֲבֵרוֹת. הַבָּנוֹת הִקִּיפוּ אוֹתִי מִכָּל עֵבֶר, מְנַסּוֹת לוֹמַר לִי כַּמָּה הִתְרַשְּׁמוּ מֵהַצַּעַד שֶׁלִּי - וְעוֹד הַרְבֵּה דְּבָרִים אָמְרוּ. בְּזָוִית הָעַיִן רָאִיתִי אֶת נָעֳמִי יוֹשֶׁבֶת בּוֹדֵדָה עַל מְקוֹמָהּ. כְּמוֹ מַלְכָּה שֶׁהֻדְּחָה. יָדַעְתִּי הֵיטֵב מַה הִיא מַרְגִּישָׁה - וְרִחַמְתִּי עָלֶיהָ. הֲרֵי אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי כָּךְ בַּחָדְשַׁיִם הָאַחֲרוֹנִים. הִבְטַחְתִּי לְעַצְמִי – שֶׁלֹּא אֶתֵּן לָזֶה לִקְרוֹת שׁוּב. אַשְׁלִים אִתָּהּ בְּלִי שׁוּם קֹשִׁי.

הִתְיַשַּׁבְתִּי עַל מְקוֹמִי. חַוִּי עָמְדָה לְיָדִי וְשָׁאֲלָה: "אֶפְסָר לָסֶבֶת?"

"בְּוַדַּאי, זֶה הַמָּקוֹם שֶׁלָּךְ, לֹא?" אָמַרְתִּי.

"אַתְּ תַּמְסִיכִי לִהְיוֹת הַחֲבֵרָה סֶלִּי אֲפִלּוּ סֶאַתְּ מַלְכָּה?" שָׁאֲלָה בִּתְמִימוּת, נוֹעֶצֶת בִּי עֵינַיִם תְּמִימוֹת.

"אֲנִי לֹא מַלְכָּה, חַוִּי. תַּפְסִיקִי עִם זֶה. אָמְנָם הִבְטַחְתִּי לָךְ שֶׁאַתְּ הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלִּי לְעוֹלָם, אֲבָל אֲנִי אַפְסִיק לִהְיוֹת הַחֲבֵרָה שֶׁלָּךְ אִם אֵי פַּעַם תַּגִּידִי לִי אֶת הַמִּלָּה הַזֹּאת. שׁוֹמַעַת?"

"בְּסֵדֶר," אָמְרָה חַוִּי. "אֲנִי לֹא אַגִּיד יוֹתֵר. אַף פַּעַם. אֲבָל רַק סֶתֵּדְעִי, סֶבִּסְבִילִי תָּמִיד תִּהְיִי מַלְכָּה..."

לרכישת ספרי חיים ולדר לילדים ולמבוגרים ב"הידברות שופס", היכנסו לקישור הבא,  או חייגו למספר: 073-222-12-50


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (74 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים