ילדים מספרים על עצמם

ילדים מספרים על עצמם: הַתְּרוּפָה, הַמַּכָּה

היום אספר לכם למה אהבתי כל כך תרופות, ואיך החלטתי לנסות אותן בעצמי

| כ"ג תשרי התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

שְׁמִי אֵלִיָּהוּ.

אֲנִי גָּר בִּבְאֵר שֶׁבַע וְלוֹמֵד בְּכִתָּה א'.

בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן לֹא כָּל כָּךְ נָעִים לִי לְהִסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹב וּבְבֵית הַסֵּפֶר, מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּם תּוֹקְעִים בִּי מַבָּטִים. בְּעִקָּר הֵם מִסְתַּכְּלִים עַל אֵזוֹר מֶרְכַּז הָרֹאשׁ. אֲנִי מְנַסֶּה לְהַסְתִּיר עִם הַכִּפָּה, וְלֹא מַמָּשׁ הוֹלֵךְ לִי. הֵם אֲפִלּוּ לֹא מִתְבַּיְּשִׁים לִשְׁלֹחַ כָּכָה מַבָּטִים. כָּכָה זֶה, יְלָדִים.

אֲפִלּוּ אֲנִי חַיָּב לְהוֹדוֹת, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סִבָּה טוֹבָה לְהִסְתַּכֵּל. בְּאֶמְצַע הָרֹאשׁ שֶׁלִּי יֶשְׁנָהּ קָרַחַת עֲגֻלָּה, מוּזָרָה בְּיוֹתֵר. תַּסְכִּימוּ אִתִּי שֶׁזֶּה מְעַנְיֵן לְהִסְתַּכֵּל, עַל אַף שֶׁזֶּה בִּכְלָל לֹא נִימוּסִי.

אֲנִי מְחַכֶּה שֶׁהַשְּׂעָרוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה יִגְדְּלוּ, וּבֵינְתַיִם אֲנִי מְשַׁלֵּם בְּלֵית בְּרֵרָה אֶת מְחִיר הַשְּׁטוּת שֶׁעָשִׂיתִי.

הִנֵּה הַסִּפּוּר: בְּאַחַד הַיָּמִים חַשְׁתִּי שִׁעֲמוּם. לֹא הָיָה לִי עִם מִי לְשַׂחֵק בֶּחָצֵר. עָלִיתִי הַבַּיְתָה וְהִסְתַּכַּלְתִּי עַל הַקִּירוֹת. מֵרֹב שִׁעֲמוּם נִכְנַסְתִּי לַחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה בְּבֵיתִי וְהִתְחַלְתִּי לְחַטֵּט בָּאֲרוֹנוֹת, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַאֲרוֹן הַתְּרוּפוֹת.

(צילום: shutterstock)

בָּעִנְיָן הַזֶּה שֶׁל הַתְּרוּפוֹת, יֵשׁ לִי אֵיזוֹ חֻלְשָׁה. אֲנִי מוֹדֶה. אֲנִי אוֹהֵב סִירוֹפִּים. לְדַעְתִּי, הַמְּיַצְּרִים שֶׁל הַפֶּטֶל חַיָּבִים לִלְמֹד מֵאֵלֶּה שֶׁמְּיַצְּרִים אֶת הַסִּירוֹפִּים שֶׁל הַתְּרוּפוֹת, אֵיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַטַּעַם. בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי חוֹלֶה, אֲנִי גּוֹמֵעַ בִּשְׁקִיקָה אֶת הַסִּירוֹפּ "אָקָמוֹלִי" אוֹ "רָפָאפֶּן" אוֹ מַה שֶּׁזֶּה לֹא יִהְיֶה, וַאֲפִלּוּ מְלַקֵּק אֶת מַה שֶּׁנִּשְׁאַר. כָּזֶה אֲנִי.

בְּאוֹתוֹ יוֹם, כְּשֶׁהִשְׁתַּעְמַמְתִּי, הֶחְלַטְתִּי לִבְדֹּק אֶת מְלַאי הַתְּרוּפוֹת. טִפַּסְתִּי לָאֲרוֹן וְהִתְחַלְתִּי לִבְדֹּק אֶת כָּל הַתְּרוּפוֹת. הָיוּ שָׁם בַּקְבּוּקוֹנִים וְטִפּוֹת מִכָּל הַסּוּגִים וּמִכָּל הַמִּינִים.

בַּהַתְחָלָה רַק הִסְתַּכַּלְתִּי, וְאַחַר כָּךְ הֶחְלַטְתִּי לִטְעֹם מְעַט מִכָּל אֶחָד. הִתְחַלְתִּי עִם הָאָקָמוֹלִי הַמֻּכָּר וְהַטָּעִים, וּמִיָּד עָבַרְתִּי לְבַקְבּוּק שֶׁהֵכִיל חֹמֶר בְּטַעַם מֶנְתָּה, כָּבֵד כָּזֶה, שֶׁלֹּא הָיָה כָּל כָּךְ טָעִים, וְאַחַר כָּךְ שָׁתִיתִי מַשֶּׁהוּ חָרִיף נוֹרָא, עַד שֶׁכִּמְעַט נִשְׂרַפְתִּי. אָז מִהַרְתִּי לִשְׁתּוֹת שׁוּב מֵהָאָדֹם, כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ.

מֵהַסִּירוֹפִּים עָבַרְתִּי לַכַּדּוּרִים. זָכַרְתִּי אֵיךְ אַבָּא שֶׁלִּי בּוֹלֵעַ כַּדּוּרִים, וְרָצִיתִי לָדַעַת אִם גַּם אֲנִי יָכוֹל, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לִי כְּמוֹ לְאָחִי מֹשֶׁה, שֶׁלּוֹמֵד בְּכִתָּה ג'. בְּקַלֵּי קַלּוּת הָלַךְ לִי. בָּלַעְתִּי הֲמוֹן כַּדּוּרִים בָּזֶה אַחַר זֶה.

הָאֱמֶת הִיא, שֶׁבְּשָׁלָב זֶה הִתְחַלְתִּי לְהַרְגִּישׁ מַמָּשׁ לֹא טוֹב. אָז שָׁתִיתִי קְצָת מֵהַתְּרוּפָה הָאֲדֻמָּה הָאֲהוּבָה עָלַי וּקְצָת מֵהַשָּׁקוּף וּבָלַעְתִּי עוֹד כַּמָּה כַּדּוּרִים.

פִּתְאוֹם רָאִיתִי אֵיזוֹ אַבְקָה. לֹא הֵבַנְתִּי מַהִי בְּדִיּוּק. שָׁפַכְתִּי קְצָת עַל סֵפֶל וְנִסִּיתִי לְלַקֵּק. הִיא הָיְתָה מַמָּשׁ מַגְעִילָה. שָׁטַפְתִּי אֶת הַפֶּה. הַמַּיִם נִשְׁפְּכוּ לְתוֹךְ הַסֵּפֶל וְעָשׂוּ מִין דַּיְסָה מְעַנְיֶנֶת. לָקַחְתִּי אוֹתָהּ בַּיָּדַיִם, וּבְדִיּוּק אָז נָפְלָה לִי הַכִּפָּה. בִּתְנוּעָה מְהִירָה נִסִּיתִי לִמְנֹעַ זֹאת, אַךְ לֹא הִצְלַחְתִּי, וְהַיָּד נָגְעָה בְּמֶרְכַּז הָרֹאשׁ.

יָצָאתִי מֵהָאַמְבַּטְיָה וְהִרְגַּשְׁתִּי מְסֻחְרָר. הָלַכְתִּי כַּמָּה צְעָדִים וְהֶחְלַטְתִּי לָשֶׁבֶת בַּכֻּרְסָה כְּדֵי לָנוּחַ. וּפִתְאוֹם נִגְּשָׁה אֵלַי אִמִּי: "מַה נִּשְׁמַע, אֵלִיָּהוּ?"

"בְּסֵדֶר," עָנִיתִי, מְנֻמְנָם מַשֶּׁהוּ.

"מָה הַלִּכְלוּךְ הַזֶּה עַל הָרֹאשׁ שֶׁלְּךָ?" שָׁאֲלָה.

"כְּלוּם," אָמַרְתִּי.

"תִּסְתַּכֵּל בָּרְאִי," אָמְרָה, "אַתָּה מְלֻכְלָךְ בְּחֹמֶר לָבָן".

נִגַּשְׁתִּי אֶל הָרְאִי. הֵסַרְתִּי לִשְׁנִיָּה אֶת הַכִּפָּה, וּצְרָחָה בָּקְעָה מִגְּרוֹנִי. "אִמָּא, נוֹפְלוֹת לִי כָּל הַשְּׂעָרוֹת!!!"

"מֶה עָשִׂיתָ?" צָעֲקָה אִמִּי, "מָרַחְתָּ אֶת מִשְׁחַת הַגִּלּוּחַ שֶׁל אַבָּא עַל הָרֹאשׁ! אֵין לְךָ מַה לַּעֲשׂוֹת?"

לֹא עָנִיתִי. הִרְגַּשְׁתִּי כְּאֵבִים בָּרֹאשׁ.

אִמִּי לָקְחָה אוֹתִי לָאַמְבַּטְיָה וְהֵחֵלָּה לִשְׁטֹף לִי אֶת הָרֹאשׁ. שַׂעֲרוֹתַי מִלְּאוּ אֶת הָאַמְבַּטְיָה, אֲבָל זֶה כְּבָר לֹא עִנְיֵן אוֹתִי. מַה שֶּׁעִנְיֵן אוֹתִי הוּא שֶׁאֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב. הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ אֲנִי הוֹלֵךְ וְנִרְדָּם. "אֵלִיָּהוּ... מַה קּוֹרֶה לְךָ? דַּבֵּר אֵלַי!"

נְשִׁימָתִי הָלְכָה וְכָבְדָה.

"מֶה עָשִׂיתָ? תַּגִּיד לִי! רַק מָרַחְתָּ אֶת הַמִּשְׁחָה?"

חָשַׁבְתִּי לוֹמַר "כֵּן," אֲבָל יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה יִהְיֶה שֶׁקֶר, וַאֲנִי לֹא מְשַׁקֵּר לְאִמִּי.

עָשִׂיתִי "לֹא" עִם הָרֹאשׁ.

"מֶה עָשִׂיתָ?" זָעֲקָה אִמִּי, הַפַּעַם בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה.

בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתַי הִצְבַּעְתִּי לְעֵבֶר אֲרוֹן הַתְּרוּפוֹת. הִיא רָצָה אֵלָיו, פָּתְחָה אוֹתוֹ, וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת קֻפְסְאוֹת הַכַּדּוּרִים הַפְּזוּרוֹת, הֵבִינָה מִיָּד מַה קָּרָה.

"אֱלֹקִים אַדִּירִים!" שְׁמַעְתִּיהָ אוֹמֶרֶת, וְאֵלֶּה הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּמְתִּי.

רַק אַחֲרֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת הִתְעוֹרַרְתִּי. הִתְבָּרֵר שֶׁהִבְהִילוּ אוֹתִי לְטִפּוּל נִמְרָץ, וְהָיוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת לִי הַחֲיָאָה. "הַבֵּן שֶׁלָּךְ בָּלַע כַּמּוּת שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לַהֲרֹג בֶּן אָדָם חָסֹוֹן," אָמַר הָרוֹפֵא לְאִמִּי. "לוּ הוּא הָיָה מַגִּיעַ עוֹד עֶשֶׂר דַּקּוֹת, כְּבָר לֹא הָיָה מַה לַּעֲשׂוֹת".

"אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת" פֵּרוּשׁוֹ שֶׁמֵּתִים. כָּכָה אֲנִי הֵבַנְתִּי אֶת זֶה.

הֵם שָׁטְפוּ לִי אֶת כָּל הַבֶּטֶן מֵהַתְּרוּפוֹת שֶׁבָּלַעְתִּי וְנָתְנוּ לִי תְּרוּפוֹת אֲחֵרוֹת, כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הַהַפְרָעוֹת שֶׁגָּרְמוּ הַתְּרוּפוֹת שֶׁלָּקַחְתִּי.

חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה. אִמִּי לֹא אָמְרָה לִי דָּבָר עַל תְּרוּפוֹת. הִיא רַק הִסְתּוֹבְבָה וּבָכְתָה. לִפְעָמִים הָיְתָה מִסְתַּכֶּלֶת עָלַי וְאוֹמֶרֶת: "יָכֹלְתִּי לְאַבֵּד אוֹתְךָ," וּפוֹרֶצֶת בִּבְכִי.

כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה מַמָּשׁ מַמָּשׁ לֹא נָעִים. כַּיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעָשִׂיתִי שְׁטוּת נוֹרָאָה וְטִפְּשִׁית. כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלִּילָדִים אָסוּר לִנְגֹּעַ בִּתְרוּפוֹת אוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁלֹּא מְבֻגָּר נָתַן לָהֶם, גַּם אִם זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ מַיִם וְנִמְצָא מִתַּחַת לַכִּיּוֹר. זֶה מַפְחִיד אוֹתִי. הָיִיתִי יָכוֹל לָמוּת מִזֶּה.

כָּעֵת אוּלַי תָּבִינוּ, מַדּוּעַ אֲנִי מְקַבֵּל בְּצוּרָה כָּל כָּךְ טוֹבָה אֶת הַקָּרַחַת הָעֲגֻלָּה וְהַמּוּזָרָה שֶׁנִּהְיְתָה לִי בְּמֶרְכַּז הָרֹאשׁ. הַקָּרַחַת הִיא זוֹ שֶׁהִצִּילָה אוֹתִי בְּחַסְדֵי ה'. בִּזְכוּתָהּ הִבְחִינָה אִמִּי בַּזְּמַן, שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר אִתִּי. אֲנִי אָמְנָם קְצָת מִתְבַּיֵּשׁ בַּקָּרַחַת שֶׁלִּי אֲבָל אֲנִי יוֹתֵר מִתְבַּיֵּשׁ לְסַפֵּר לַחֲבֵרִים שֶּׁלִּי מַדּוּעַ וְכֵיצַד הִיא נֶעֶשְׂתָה.

אִם קָרָה וּשְׁתִיתֶם מַשֶּׁהוּ שֶׁאַתֶּם לֹא בְּטוּחִים בּוֹ - סַפְּרוּ מִיָּד לַהוֹרִים שֶׁלָּכֶם. אַל תְּפַחֲדוּ מֵעֹנֶשׁ. גַּם אִם תְּקַבְּלוּ, לֹא נוֹרָא. הַחַיִּים יוֹתֵר חֲשׁוּבִים מֵהַכֹּל. אֲפִלּוּ מֵהַקָּרַחַת הָעֲגֻלָּה שֶׁיֵּשׁ לִי עַל הָרֹאשׁ.

לרכישת ספרי חיים ולדר לילדים ולמבוגרים ב"הידברות שופס", היכנסו לקישור הבא,  או חייגו למספר: 073-222-12-50


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (83 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים