לומדים תורה

 הרב יצחק יוסף לפרשת תזריע - הלכות ברכת האילנות, השיעור נמסר על ידי הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א

נושאי השיעור: על כמה אילנות מברך ברכת האילנות. ההנהגה הנכונה בחג הפסח. מעלת ברכת האילנות. המקום הראוי לברכת האילנות. הזמן הראוי לברכת האילנות. אם נשים חייבות בברכת האילנות

| א' אלול התשע"ח |
אא

נוסח ברכת האילנות

א. בגמרא ברכות (מג:): אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם. אמנם הגירסא בגמרא שלפנינו "להתנאות" בהם בני אדם, אבל הרמב"ם (פ"י מהלכות ברכות הלכה יג) ומרן השלחן ערוך (סימן רכו) גרסו "ליהנות" בהם בני אדם.

 

כמה נידונים

ב. וזה לשון הרמב"ם (שם): היוצא לשדות או לגינות ביומי ניסן, וראה אילנות פורחות וניצנים עולים, מברך: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם. ויש כמה פרטים בהלכות אלו שדנו בהם האחרונים, האם מה שכתב הרמב"ם היוצא לשדות או לגינות, זה בדוקא, שיש שם הרבה אילנות, או אפילו ראה אילן אחד או שנים מברך ברכת האילנות. והאם צריך שני אילנות ממינים שונים, או אפילו מאותו מין. והאם מה שאמרו ביומי ניסן זה בדוקא, או אפילו בחודש אדר או בזמן אחר, כמו במדינות אוסטרליה, בניו זילנד, שם הפריחה בתקופה אחרת.

 

אילן יחיד

ג. הרי"ף (דל"א ע"ב מדפי הרי"ף) הרמב"ם (שם) והרא"ש (פרק ו דברכות סימן לח) גרסו בגמרא וחזי "אילני" לשון רבים, וכן כתב רבי משה הפרנס תלמיד מהר"ם מרוטנבורג בספר הפרנס (סימן שצו). והיה מקום לומר שצריך לראות לפחות שני אילנות מלבלבים כדי לברך ברכת האילנות. אבל מצאנו להראבי"ה (ברכות סי' קכ) שכתב: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזא "אילנא" דקא מלבלב, מברך וכו'. וכן כתב בחידושי הרא"ה (ברכות מג:). וכן כתב בשו"ת מהרי"ל (סי' קמג) גדול רבני אשכנז בסוף תקופת הראשונים. ולפי זה צריך לומר שמה שאמרו בגמרא אילני מלבלבי הוא לאו דוקא. וכן נוכל לומר שמה שכתבו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש בלשון רבים "אילני מלבלבי", הוא לאו דוקא, והוא הדין שאפשר לברך גם על אילן אחד.

 

מברכים "שחלק" על מרן הראש"ל שליט"א

ד. בשו"ת בצל החכמה (ח"ו סימן לו) הביא ראיה יפה מאוד שאין צריך שני אילנות, שהרי במשנה (ברכות נד.) כתוב: "על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה מעשה בראשית", בודאי שאין צריך לראות כמה הרים, אלא די בהר אחד כדי לברך. וכן במה שאמרו בגמרא (נח.): "הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו", בודאי שגם הרואה חכם אחד מברך עליו, אם הוא מופלג בתורה, כגון הרואה את מרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א, אם לא ראה אותו שלשים יום מברך עליו: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו", הוא ממלא מקום אבותיו, וידיו רב לו בכל התורה. ומה שאמרו הרואה "חכמי" ישראל, לאו דוקא, אלא הוא הדין "חכם", והפירוש הוא, חכם מחכמי ישראל. והוא הדין הרואה אילן אחד יכול לומר ברכת האילנות, ומה שאמרו "אילני" הפירוש הוא, אילן מתוך האילנות. ורק לכתחילה טוב להקפיד בברכה זו שבאה פעם בשנה, לקיים אותה לפי כל ההידורים, ולא להכנס בספק ברכות, ולכן יברך על שני אילנות. ואם יכול בקלות לצאת מחוץ לעיר ולברך על ריבוי אילנות, עדיף יותר. ובתנאי שלא יגרם לו ביטול תורה. ולא לחינם ברכה זו בחודש ניסן, שהם יומי דפגרא... אבל אם מצא אילן אחד בודד, וקשה עליו לצאת ולבוא ולחפש עוד אילנות, יכול לברך גם על אילן אחד, ולא יפסיד את הברכה בשביל כך.

 

שבח לה' יתברך

ה. השיטה מקובצת (ברכות מג:) כותב, שבברכת האילנות אנחנו מברכים על כך שאותם עצים שהיו יבשים, עתה הפריח אותם הקדוש ברוך הוא, 'ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים'. הקדוש ברוך הוא לא צריך שאנחנו נשבח אותו, אלא שעל ידי זה אנחנו מרבים כבודו בעולם, והבריות יעבדו אותו בלב שלם ובנפש חפצה.

 

חסד ודין

ו. הרמב"ן על התורה כותב רעיון יפה, שיש הבדל בין חודש ניסן לחודש תשרי, תשרי הוא חודש של דין, ואילו ניסן הוא חודש של חסד. ראש השנה הוא יום הדין, ואחר כך עשרת ימי תשובה מלאים בבקשת רחמים, עד יום הכפורים שהוא יום אדיר בימי שנה ויש בו חמשה עינויים, וגם בחג הסוכות יש מוטיבים של סליחות, הקפות והושענות, ובהושענא רבא ערים כל הלילה ובשחרית עושים שבע הקפות. יש שקשה להם ועושים את ההקפות לפני התפלה. אבל ניסן הוא חודש של חסד. רעיון זה לקוח מהזוהר הקדוש (זוהר חדש ס"פ תולדות, דכ"ז ע"א), שחג הפסח הוא כנגד אברהם עמוד החסד, וראש השנה הוא כנגד יצחק אבינו שהיה מדת הגבורה. לכן לא צריך להכביד על הצבור בחג הפסח, אבל מצד שני גם לא לזלזל במנהג ישראל. לפני הרבה שנים אמר לי הגאון רבי יצחק וייס בעל שו"ת מנחת מנחת יצחק: "הדור שלנו הוא דור קטן עם בעיות גדולות, זו ההגדרה שלי לדור שלנו".

 

פראג הקסומה

ז. ומכיון שחג הפסח הוא "חסד", לכן עושים בו לפנים משורת הדין, יש שמחמירים בפסח הרבה חומרות, באפיית המצות, ובבשר וכו'. למרות שהבשר והעופות כשרים לפסח כל השנה, גם המלח שמולחים בו את הבשר אין בו חמץ. ובשבת הגדול הולכים לבית מלון. ויש שבליל הסדר נוסעים ל'פראג הקסומה' או לוינה, כדי שיוכל לומר השתא הכא עבדי, לשנה הבאה בארעא דישראל בני חורין... ומקפידים על מצות שמורות ח"י דקות, ויש ח"י שניות... גם מרן השלחן ערוך (סימן תמב סעיף ו) כתב שאותם שנהגו לגרר הכתלים לחג הפסח, למרות שאין חובה לעשות כן, יש להם על מה שיסמוכו. כי פסח הוא חסד, ועושים מעבר לחובה. מה שאין כן בראש השנה ובסוכות אין כל כך חומרות.

 

תיקון לעץ הדעת

ח. בברכת האילנות יש הרבה דברים שהם מצד הקבלה, ויש הרבה חילוקי דעות בין הפשט לקבלה, ואני לא באתי להכניס ראשי ולומר אם לעשות על פי הקבלה או לא. על פי הקבלה זה אחד התיקונים הכי גדולים גם לחיים וגם לנפטרים. כמבואר בזוהר (פרשת אמור) בשם רבי שמעון בר יוחאי, שכל מה שעושים בפסח ובראש השנה הוא תיקון לחטא של אדם הראשון בעץ הדעת, ולכן כשאוכל מצה בליל הסדר יכוין לכפר על החטא של עץ הדעת. שהרי יש דעה בגמרא (ברכות מ.) שאילן שאכל ממנו אדם הראשון היה חיטה. ואף על פי שהחיטה היא קטנה ואינה עץ, אבל יש בגמרא סוף כתובות (קיא:): עתידה חטה שתיתמר כדקל ועולה בראש הרים. ושמא תאמר יש צער לקוצרה, תלמוד לומר "ירעש כלבנון פריו", הקדוש ברוך הוא מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה ומשרה את סלתה, ואדם יוצא לשדה ומביא מלא פיסת ידו, וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו.

 

חיטה בקומת אדם

ט. מר אבי ע"ה היה גר ברחוב יונה, והיתה לו גינה והיה זורע בה חיטה, אני זוכר כשהייתי ילד קטן היה נותן לי חטים בחודש חשון ואומר לי לומר: הריני זורע לשם מצת מצוה. אין חובה לומר כך, אבל עשה כן בשביל החינוך שלנו. וכשהיה מגיע זמן הקציר בחודש סיון היה קוצר את החטים ומשאיר פאה, והשבלים היו מגיעים עד הצואר שלו, והיה אומר לנו: זה מה שכתוב "אל תקרי בקמה אלא בקומה", זו חיטה של ארץ ישראל. ובכל שנה היה יוצא לו 7 ק"ג. ובשנת תשי"ט היתה שנת שמיטה, ומר אבי כמובן השבית את השדה, ובשנה שלפניה יצא לו בדיוק 21 ק"ג, כמו שכתוב בפסוק (ויקרא כה, כא) "וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים".

 

השנה לא צריך

י. כאשר מר אבי ע"ה היה קוצר את החטים, היה שם בהם עפר כדי שלא יתליעו. הוא הלך לעולמו בחודש טבת תשל"ה, ונשאר לנו חטים לפסח, ואמא היתה שומרת את החטים במקום יבש שאין בו לחות, ולפני שהוא נפטר שאלה אותו אם הוא רוצה להשתמש בחטים אלו, או שהוא נוסע לדרום הארץ כדי להביא חטים לפסח. מר אבי ענה לה: לא צריך. אמא חששה למה שאמר, והלכה לבדוק את החטים, ומצאה שהכל התליע. מעולם לא היה כדבר הזה!

 

קושטא ואיזמיר

יא. הפוסקים דנים אם צריך לברך ברכת האילנות דוקא מחוץ לעיר, או בתוך העיר, הרב פרי האדמה היה בקושטא והוא נהג לעמוד ולברך מהחלון, קושטא היא איסטנבול של ימינו, היתה עיר ואם בישראל, היו בה גדולי עולם כמו רבי אליהו מזרחי, הרא"ם, ורבי יהודה רוזאנס בעל משנה למלך, ורבי יעקב כולי בעל מעם לועז. וכן רבי דוד טירני בעל עיקרי הד"ט. לעומתו רבי חיים פלאג'י היה באיזמיר והיה נוהג לצאת מחוץ לעיר ולברך. איזמיר היא 'מכנאס' של תורכיה, היו שם תלמידי חכמים גדולים, החבי"ב, רבי חיים בן ישראל בנבנישתי בעל כנסת הגדולה, ורבי אליהו מאיזמיר בעל שבט מוסר שהיה ענק שבענקים, ואחרון חביב רבי חיים פלאג'י שחיבר למעלה ממאה ספר. והוא כותב (במועד לכל חי סימן א אות ו) שהמנהג לצאת מחוץ לעיר ולברך.

 

תיקון לחיים ולנפטרים

יב. הזוהר הקדוש פרשת בלק (דקצ"ו ע"ב) כותב שיש בברכה זו תועלת גדולה לחיים, שמתקנים את עוונותיהם, וכן תועלת גדולה לנפטרים. וכן לכל אותן נשמות המגולגלים בדומם, צומח, חי. אנחנו אומרים בברכה "שלא חיסר בעולמו כלום" זה הדומם, הרים וגבעות, נהרות אגמים ומפלים. "וברא בו בריות טובות" אלו הבעלי חיים, אלו ציפורים יפים, וכל הזוחלים, וכל הדגה בים, איזו בריאה נפלאה שאי אפשר לתאר. "ואילנות טובות" זה כל עולם הצומח. וכל זה "ליהנות בהם בני אדם", וכי באנו לעולם כדי ליהנות? אלא שעל ידי הנאת האדם הוא מעלה בדרגה מדומם וצומח וחי למדרגת אדם, כאשר הוא משתמש בשלחן ובכסא ובמחשב כראוי הוא מתקן את העולם.

 

ניסן לאו דוקא

יג. הפוסקים דנו עוד אם ברכה זו צריכה להיות דוקא בחודש ניסן, הריטב"א (ראש השנה יא:) כותב שחודש ניסן לאו דוקא, אלא כל שהאילנות מלבלבים מברך ברכת האילנות, ובגמרא דיברו בהווה, ולכן גם אם עבר ניסן ולא בירך, יכול לברך כל עוד שיש לבלוב באילנות. וכן הסכים בספר האשכול (עמ' סח). וכן דעת הרוקח (סימן שמב). רבי יעקב חאגיז בשו"ת הלק"ט (ח"ב סימן כח) הוא היחיד שסובר שצריך לברך דוקא בחודש ניסן. הוא היה בירושלים לפני כ-300 שנה, וקרא לספרו "הלכות קטנות" מחמת הענוה שלו, אבל דבר זה לא מצא חן בעיני החכמים, ולכן אומרים בראשי תיבות "הלק"ט". בשו"ת הלק"ט כתב שאין לברך על עץ שקדים, כיון שהוא מוציא פרחים הרבה קודם ניסן. היו שהבינו מדבריו שאין לברך ברכת האילנות על שקדיה, אבל באמת אם מצא בימים אלה אילן שקדים עם פרחים יברך.

 

ברכת האילנות בשבת

יד. עוד דנו האחרונים אם מותר לברך ברכת האילנות בשבת ויום טוב, הגאון רבי חיים פלאג'י במועד לכל חי (סי' א אות ח) כתב שאין לברך בשבת ויום טוב, גזירה שמא יתלוש. אבל העירו על זה, שהרי לא ראינו שחז"ל גזרו גזירה כזו, ואדרבה מותר להריח בשבת בהדסים המחוברים לעץ, ולא חוששים שמא יתלוש (שלחן ערוך סימן שלו סעיף י). ויש שכתבו לחוש שמא יטלטלו את הסידורים מרשות לרשות כדי לברך ברכת האילנות. אבל כאן ברוב הערים יש עירוב, ונוהגים לסמוך עליו, ואין יותר את החשש הזה. יש מהמקובלים שטענו שאין לברך ברכת האילנות בשבת, לפי שהוא בורר את ניצוצי הקדושה ועובר על איסור בורר. ומכל מקום מעיקר הדין אין בזה איסור, וכל ערום יעשה בדעת.

 

ברכת האילנות לנשים

טו. הגאון רבי צבי פסח פראנק – היה רבה של ירושלים – דן בשו"ת הר צבי (חאו"ח סימן קיח), אם ברכת האילנות היא מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי הברכה נוהגת רק כאשר יש לבלוב בעצים, והלבלוב לא נמשך כל השנה. ואמנם ברכת האילנות היא מצוה דרבנן, אבל מבואר בתוס' (ברכות כ ע"ב, ומגילה כד ע"א) שגם מצוה דרבנן אם הזמן גרמא נשים פטורות ממנה, ולא כדעת רש"י שם. אולם הטורי אבן במגילה (כ:) כותב, שנשים חייבות במצות בִּכּורים, ואין זה בגדר מצות עשה שהזמן גרמא, למרות שאין בכורים כל השנה, מכיון שאין זה תלוי בתאריך, אלא מצד המציאות שאין פירות חדשים לקיים בהם מצות בכורים. והוא הדין ברכת שהחיינו על פירות חדשים שנשים מברכות, ואינה בגדר מצוה שהזמן גרמא. והוא הדין בברכת האילנות שנשים מברכות, ואינה בגדר מצוה שהזמן גרמא, כי זהו מצד המציאות שהלבלוב בניסן, אבל הברכה לא נתקנה על ניסן דוקא.

המאמר לקוח מתוך הספר "השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף". לרכישה בהידברות שופס לחצו כאן


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (81 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים