שיאים ונפלאות

שיאים יהודיים: תוחלת חיים

מי היה בגן עדן וחזר משם? בזכות מה זכתה שרח בת אשר להאריך ימים? מי היה התינוק הראשון בעולם? והידעתם שמנהג נדנוד תינוק בעריסתו הוא מנהג ישראל? שיאים יהודיים מרתקים בנושא תוחלת חיים

| כ"ח אב התשע"ח |
(צילום: Shutterstock)
אא

הזקן המופלג ביותר מאז ומעולם

מתושלח, שחי בדור השמיני לאדם הראשון, חי יותר מכל אדם אחר - 969 שנה. הוא שימש את אדם הראשון 243 שנים, היה שונה 900 סדרי משנה, נלחם בשדים ובכוחות הטומאה, והיה ממית אותם בעזרת חרב שחקוק עליה השם המפורש ובכל דיבור ודיבור שהיה מוציא מפיו היה מושל 230 משלים בשבחו של הקב"ה. כל ימי חייו הגנה זכותו וצדקתו על בני דורו, וכאשר נפטר שמעו קול רעש ברקיע שהיו מספידים אותו ודמעות ירדו מעיני החיות על מקום פטירתו. לאחר מותו המתין הקב"ה שבעה ימים כדי שיספידו אותו כראוי ורק לאחר שכלו ימי אבלו החל המבול לרדת ולשטוף את העולם.

במדרש רבה מסופר שקין, בנו של אדם הראשון, "היה תלוי ברפיון ובא המבול ושטפו", ולפי מדרש זה קין חי 1,056 שנים.

 

האישה הזקנה ביותר מאז ומעולם

האישה שהאריכה לחיות יותר מאשר כל אישה אחרת היא שרח בת מלכיאל והדורה. לאחר מות מלכיאל בעלה, נישאה הדורה, שהייתה נכדתו של עבר, לאשר בן יעקב, כך שלמעשה שרח הייתה בתו המאומצת של אשר. שרח נולדה בשנת 2,214 לבריאת העולם ובעת שבישרה ליעקב אע"ה שיוסף בנו חי ומושל בכל ארץ מצרים נתברכה מפיו שלא ישלוט בה מלאך המוות. 707 שנים לאחר מכן הטיל יואב שר צבא דוד מצור על העיר אבל בית מעכה במטרה ללכוד את שבע בן בכרי שמצא מסתור בעיר לאחר שמרד בדוד המלך. שרח הצליחה ברוב חוכמתה לשכנע את התושבים למסור את שבע בן בכרי לידיו של יואב ובכך הצילה אותם ממוות ואת העיר מכליון.

בזכות ברכתו של יעקב אע"ה נכנסה שרח בחיים חיותה לגן עדן בגיל מופלג של יותר מ-707 שנים.

 

הידעת? בני האדם נועדו לחיות אלף שנה

אדם הראשון היה צריך לחיות 1,000 שנה, כמשך יומו של הקב"ה וכמאמר הפסוק "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" (תהילים צ,ד), אלא שהעדיף להעניק 70 שנה מימי חייו לדוד המע"ה אבל בדורות הבאים התקצרו שנות חייהם של בני האדם. כיום אין אדם שחי למעלה מ-120 שנה וחוקרי הזקנה מחפשים דרכים להאריך את חיי בני האדם ולשבור את מחסום הזקנה.

בשנים האחרונות הצליחו החוקרים לזהות את גן ההזדקנות של "זבובי הפירות" ולשנות אותו. בעקבות השינוי הגנטי הוכפלה תוחלת חייהם של הזבובים והם גם נשארו צעירים בגופם עד לרגע מותם. תוצאות הניסוי הביאו את החוקרים להבנה שההזדקנות נמצאת בפיקוח מנגנון גנטי שקוצב את תוחלת החיים שלנו באופן "מלאכותי" ומקצר את תוחלת החיים ה"אמיתית" שלנו.

במחקרים נוספים הסיקו החוקרים שללא מנגנון הזקנה הגנטי מסוגל האדם לחיות עד 1,000 שנה וגופו יוכל להתחדש ולשמור על נעוריו עד יום המיתה, ממש כמו אדם הראשון ועשרת הדורות אחריו, שחיו יותר מ- 900 שנה בגוף בריא ושלם ללא שום סימני זקנה. נח למשל, הוליד בנים רק בגיל 500 ורק בגיל 600 החל בבניית התיבה.

זבוב הפירות (צילום: Shuterstock)

 

מתי התקצרו ימי חיינו ומדוע?

החוקרים מנסים לפצח את התעלומה מתי בדיוק נתקצרה תוחלת החיים ומדוע?

התשובה נמצאת בתורה. התורה מספרת לנו שמפאת חטאיהם של אנשי דור המבול ובעיקר מחמת גאוותם, גזר הקב"ה "והיו ימיו מאה ועשרים שנה", כלומר שתוחלת החיים המרבית לא תעלה על 120 שנה וזיכרון יום המיתה הקרב ובא יכניע את לבבם וגאוותם (בעלי התוספות על התורה).

הדבר לא אירע בבת אחת ותוחלת החיים החלה להתקצר לאט לאט ובאופן הדרגתי. נח, שחי בדור העשירי לאדם הראשון חי 959 שנים, שם בנו חי 600 שנה, ארפכשד בנו 438 שנה, אברהם אבינו, שחי בדור עשירי לנח, 175 שנה, וכן הלאה עד משה רבנו, שחי בדור ה-26 לאדם הראשון, דור שבו ירדה תוחלת החיים המרבית ל-120 שנה שהיא תוחלת החיים המרבית גם בימינו.

בדורות הראשונים החיים אומנם נתקצרו, אבל סימני זיקנה לא הופיעו ושערות הזקנים לא הלבינו עד דורו של אברהם אע"ה. אברהם הבחין שלמרות העובדה שהוא מבוגר מיצחק בנו ב-100 שנה הבריות אינם מצליחים להבחין ביניהם, והתפלל להקב"ה וביקש ממנו לתת בבני האדם סימני זיקנה כדי שהבריות ידעו לכבד ולהדר את הזקנים כראוי.

בדורות הבאים החלו האנשים להזקין אבל יום המיתה המשיך להופיע בפתאומיות, ונפשו של האדם הייתה יוצאת מגופו ללא שום מחלות וסימני גסיסה, עד שבא יעקב אע"ה וביקש מהשם יתברך שבני האדם לא ימותו בפתע פתאום כדי שלפני מותם יספיקו לשוב בתשובה, והקב"ה נענה לבקשתו.

 

הנימול הכי מבוגר

אברהם אבינו ע"ה נימול בגיל 99 במסירות נפש וכעצת ממרא רעהו, וכנגד דעת רעיו אשכול וענר שטענו שמילה בגיל כזה הוא מעשה של פיקוח נפש.

 

אין מוקדם ומאוחר במילה

ארגון "ברית יוסף יצחק" הינו ארגון המבצע בהתנדבות ברית מילה לכל יהודי תינוק, ילד או מבוגר בישראל ובכל מקום בעולם. הארגון מונה למעלה מ-500 מוהלים מומחים ובמשך למעלה מ-25 שנות פעילותו זכו חבריו למול מעל 62,000 יהודים מכל הגילאים, כולל מבוגרים רבים שרצו לסיים את חייהם כיהודים כשרים.

בשנת 2014 גילו אנשי כי ילדי הערים שיראז, יזד והסביבה שנולדו באיראן לא נימולו כראוי. הם עברו הליך הנקרא "הטפת דם", אך עורלתם לא הוסרה לחלוטין ומבחינה הלכתית הם נחשבים ערלים, עבירה שהעונש עליה הוא "כרת" רח"ל. השמועה אודות הבעיה עשתה לה כנפיים ויוצאי שיראז והסביבה הגיעו להיבדק אצל הרב שלמה מחפוד - המומחה בתחום מילת מבוגרים. אחד מהם היה באשי גבאי בן ה-92 שהתגורר באור יהודה שלמרות גילו המופלג הסכים לכך ללא שום היסוס. הברית נערכה בחודש חשוון שנת תשע"ה במרכז הרפואי "מירב" בבת ים בהרדמה מקומית - כשהנימול בהכרה מלאה, וחתנו משמש לו כסנדק. במשך הזמן ערכו חברי הארגון כמאתיים בריתות ליוצאי שיראז והארגון ממשיך ופונה לעוד יהודים שנימולו על ידי מוהלי שיראז, שמלו לעתים גם בעיר יזד וסביבותיה שיגיעו לבדיקה.

 

עיר ללא מתים

לאחר מותו של יהושע בן נון עלו בני יוסף לכבוש את העיר לוז אבל איש לא ידע את מקומו של פתח העיר וכדי לגלותו הציבו בני יוסף שומרים ולכדו את אחד היוצאים מן העיר. הם ביקשו ממנו להראות להם את הפתח, ובתמורה הבטיחו להציל אותו ואת משפחתו, והאיש אכן הראה להם את הפתח שהיה נסתר בתוך גזע עץ חלול, ולאחר כיבוש העיר הלך עם משפחתו לארץ חיתים, בנה שם עיר, וקרא לה לוז על שם העיר שנכבשה. בזכות החסד שעשה עם בני יוסף זכו תושבי לוז שלא ניתן למלאך המוות רשות לעבור בה. כאשר תושביה הזקינו ומאסו בחייהם הם היו יוצאים חוץ לחומת העיר ומתים. העיר לוז גם לא נתבלבלה בימי סנחריב ולא נחרבה על ידי נבוכדנצר.

(צילום: Shutterstock)

 

ההורים הכי מבוגרים

נח הוליד את בנו הראשון כאשר היה בן חמש מאות שנה. יוכבד הולידה את משה רבנו ע"ה בגיל מאה ושלושים שנה, וגם חנה אימו של שמואל הנביא נפקדה כאשר הייתה בת מאה ושלושים שנה.

 

עד סוף הדורות

אדם הראשון הספיק לראות את למך, בנו של מתושלח, שהיה דור תשיעי מצאצאיו. כאשר נפטר אדם הראשון בגיל 930 היה למך בן 56 שנים, ולמך עצמו הוליד את נח כאשר הגיע לגיל של 126 שנים.

 

בחיים חיותם לגן עדן

תשעה אנשים נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הם: חנוך, אליעזר עבד אברהם, שרח בת אשר, בתיה בת פרעה, ברוך בן נריה, יעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא, ואליהן הנביא.

חנוך העלהו הקדוש ברוך הוא לרקיע בטרם ירשיע.

אליעזר עבד אברהם זכה לכך בזכות ששימש את אברהם אבינו בנאמנות ובמסירות, ונכנס לגן עדן לאחר שהשלים שליחותו והביא את רבקה מחרן.

שרח בת אשר שהחייתה את רוחו של יעקב אע"ה, כאשר בישרה לו שיוסף הצדיק עוד חי.

בתיה בת פרעה שמשתה את משה רבנו מן היאור.

עבד מלך הכושי, הוא ברוך בן נריה שהעלה את הנביא ירמיה מבור הכלא והחייהו.

חירם מלך צור שסייע לשלמה המלך בפועלים וחומרי גלם לבניית בית המקדש.

יעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא.

אליהו הנביא, הוא פינחס הכהן שקינא קנאת השם.

ומשיח.

גרסאות אחרות מונות את בנימין בן יעקב וכלאב בן דוד במקום חנוך וחירם, ויש מוסיפים את התנא רבי יהושע בן לוי, שכאשר הראה לו מלאך המוות את מקומו בגן עדן, קפץ למקומו ונשאר שם.

(צילום: Shutterstock)

 

היחיד שחזר מגן עדן בחייו

יצחק אבינו ע"ה היה האדם היחיד שעוד בחיים חיותו נכנס לגן עדן וחזר משם לעולם הזה. לאחר מעשה העקידה נכנס יצחק להתרפא בגן עדן, ולאחר שלוש שנים, ממש באותה העת שאליעזר עבד אברהם הביא את רבקה אמנו לארץ ישראל, נשלמה רפואתו והוא יצא משם.

החיד"א מפרש שרבקה ראתה את יצחק "הדור" מלשון "הדרן" דהיינו חוזר והפוך, כי ראתה את יצחק מגיע מגן עדן ראשו למטה ורגליו למעלה, כדרך כל היורדים מן השמים.

 

הידעת? זקנה – אוצר או משא?

אמרי אינשי: "סבא בביתא - פחא בביתא, סבתא בביתא - סימא בביתא וסימנא טבא בביתא". פירוש ותרגום: סבא בבית – שבר בבית, שהזקן הוא מעמסה כבדה על בני משפחתו. אבל סבתא בבית - מטמון וסימן טוב בבית, שהאישה טורחת ועוזרת גם בימי זקנותה.

 

התינוק הראשון

האדם הראשון שנולד חלוש בטבעו כמו התינוקות בזמננו היה יצחק אע"ה. עד לידתו היו בני האדם נולדים חזקים ובמלוא כוחם. כאשר אישה הייתה יולדת ביום היא הייתה אומרת לבנה: צא והבא לי אבן לחתוך טיבורך וכאשר ילדה בלילה הייתה אומרת לו צא והדלק לי נר. היה מעשה ואישה אחת ילדה בלילה ושלחה את התינוק להביא לה נר לחתוך את טבורו. כאשר יצא התינוק פגע בשמדון השד. אמר לו שמדון: לך ותן תודה לאימך שכבר קרא התרנגול ועלה עמוד השחר, ואין לי עוד רשות לפגוע בך. ענה לו התינוק: לך אתה ותן תודה לאמך שעדיין אני אחוז בחבל הטבור, שאם לא כן הייתי מכה והורג אותך.

כאשר הגיע עוג מלך הבשן לשמחת ברית המילה של יצחק אע"ה וראה את קטנותו וחולשתו, שחק ממנו ואמר שאם יתן אצבעו על חוטמו יהרגנו. כעונש על כך שביזה את אברהם ובניו, גזר הקב"ה שיחיה עוד שנים רבות עד שיראה אלף אלפים מצאצאיו וייפול בידם.

(צילום: Shutterstock)

 

עריסת התינוקות הראשונה בעולם

יצחק אע"ה היה התינוק הראשון בעולם שנתנדנד בעריסה.

הג"ר מאיר ב"ר יצחק מקופנהאגן זצוק"ל כותב בספרו "קרן אור פני משה", שהמנהג הנהוג בעולם, שכאשר משכיבים את התינוק בעריסה מנדנדין את העריסה ומניעין אותה אנה ואנה, עיקר המנהג הזה הוא מנהג ישראל, ומנהגם תורה ויראת שמים, וחסידים ואנשי מעשה יראי ה' וחרדים אל דברו, הולכי בדרכיו שומרי בריתו וזוכרי פקודיו לעשותם, ואת בניהם ילמדון מנעוריהם ללכת בדרכי ה', המה יסדוהו בחכמתם הרבה, על דרך שאמר הפסוק (משלי כב,ו) "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה", להרגיל את הנער מקטנותו על התעוררות תנועה החיצונית המולדת ההתלהטות הפנימי ולהסיר ממנו מכשול הכבדות והעצלות, כי ההרגל הוא טבע שני", וכמו שמובא בזוהר הקדוש (פנחס דף ריט) שהטעם שבני ישראל מתנענעים בשעת לימוד התורה ולא העכו"ם, משום שבבני ישראל יש נשמה המאירה כמו נר כדכתיב (משלי כ,כז) "נר ה' נשמת אדם", וכאשר אומר דבר תורה הרי אותו הנר דולק בו, ואינו יכול לשקוט אלא מתנענע לכל הצדדים כאור הנר. אמנם זה רק בבני ישראל, שקרויין אדם, ועליהם כתיב נר ה' נשמת 'אדם', מה שאין כן אומות העולם אינם קרויים אדם (יבמות סא), ולכן אינם מתנענעים בשעת לימודם.

בספר מסילת ישרים מפליג בגודל מעלת הנענוע בשעת עשיית המצווה, שזה מביא לידי זריזות וחשקת הלב, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית. אך אם יתנהג האדם בעצלות ובכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו וחשקת לבו תשקע ותכבה, וזה דבר שהניסיון יעידהו.

וברבות הימים כאשר ראו האומות את אנשי האומה הישראלית עושים כן לבניהם, דימו כי הנדנוד והתנועה מסוגלים להשתיק התינוק מבכייתו או להביא לו השינה, ויעשו גם הם לבניהם עריסות כאלה. ובאורך הזמן מחמת הצרות והגלויות נשכח גם מרוב אומה הישראלית טעם נידנוד העריסות ויחשבוה לסגולה לשינה כנ"ל, וכן יש מנהגים רבים הנראים שהונהגו על דרך הטבע, ויש להם שורש ועיקר גדול בעבודת הבורא ברוך הוא, אשר נתייסד על פי אנשי מעשה צדיקים יסודי עולם".

 

ריבוי טבעי הכי גדול

בשנת ב' אלפים רל"ח ירדו יעקב ובניו למצרים בשבעים נפש. 210 שנים לאחר מכן יצאו כחמישית מבני

ישראל ממצרים כשהם מונים 600,000 גברים מלבד נשים וטף. יותר מארבע חמישיות מעם ישראל מתו בימי האפלה, כך שמספר הגברים במצרים לפני מכת החושך עמד על לא פחות 3 מיליון, ויחד עם הנשים והילדים כ-15 מיליון נפשות, גידול של יותר מפי 214,285.

אומנם לפי רבי נהוראי רק אחד מחמש אלפים יצא ממצרים (3 מיליארד גברים), ובמדרש הגדול מובא שרק אחד משש מאות אלף גברים זכה לצאת ממצרים.

המאמר לקוח מתוך "ספר השיאים והנפלאות".

הנקראים ביותר
הידברות שופס

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

65 ש"חלרכישה

מוצרים נוספים

בחסדך בטחתי - הרב יגאל כהן

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תניא לאנשים כמוך וכמוני

ספר קהלת עם פירוש 'נזר חכמה' של הרב זמיר כהן

חובות הלבבות עם פירוש כאיל תערוג - הרב אייל עמרמי

אמון - דקלה יוספסברג

לכל המוצרים