חיים ולדר

חיים ולדר על כוחו של הסיפור, ולמה לא מאמינים לאמת?

ל"סיפור" יש כוח רק על מי שקורא אותו. מי שאינו קורא אינו מושפע. לכן מי שיקרא סיפורי צדיקים, יושפע להיות צדיק, ומי שקורא סיפורים על "צדיקים מזויפים", לא ירצה להיות צדיק.

| ד' אב התשע"ח |
(צילום: shutterstock)
אא

1. העולם עוצר את נשימתו מזה שבועיים.

13 נערים תאילנדים נכנסו למערה, הלכו בתוכה כשלושה קילומטרים ואז החלו לרדת גשמי המונסון והציפו אותה.

במשך כשבוע לא ידעו מה עלה בגורלם, וההנחה הפשוטה היתה שהם מצאו את מותם, אך אז גילו צוללנים שסרקו את המערה כי הנערים והמדריך שלהם הצליחו לטפס על איזושהו מדף סלע שאליו לא הגיעו המים, ושרדו במשך שבוע ללא מזון.

גילוי הנערים לא סיים את הדרמה אלא החל אותה מחדש וביתר שאת. מסתבר שהדרך היחידה לצאת מהמקום העמוק אליו נכנסו עוברת דרך צלילה של מספר שעות, והילדים אינם יודעים אפילו לשחות. אל הפרטים הללו מצטרפת סכנה של סופת גשמים המשמשת ובאה ועלולה להציף את המערה כולה ולהטביע את הנערים.

כמובן שכל הפרטים הללו גרמו לכך ש-13 הנערים הללו הפכו למרכז החדשות של כל העולם. הם מופיעים בראש מהדורות החדשות בעמודים הראשונים בכל עיון בעולם ולא נגזים אם נאמר שרוב רובם של אזרחי העולם מרותקים לסיפור הזה.

2. וכעת אנחנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלה הבאה:

הרי באותה שעה ממש נהרגו ברחבי העולם מאות נערים בגילם של הנערים התאילנדים. חלקם הגדול אגב כאן לידינו בסוריה, אבל גם בשאר העולם ישנם איזורים מועדים לפורעניות. בהונדורוס למשל שכמות אזרחיה זהה לכמות האזרחים בישראל, נרצחים מדי יום 20 אזרחים, סתם כך, כי זה מקום שאין בו חוק ואין בו סדר ואיש הישר בעיניו יעשה.

מיליוני אזרחים אחרים נמצאים בסכנת מוות מרעב, מצמא, מסופות וממלחמה. ומשום מה אף אחד לא מתעניין בהם.

ואם נלך להיסטוריה נגלה ששישה מיליון מאחינו נרצחו באירופה, בהם מיליון ילדים,  ולאף אחד לא באמת היה אכפת.  אז אולי תגידו שיהודים לא מעניינים אף אחד, אך במלחמת העולם השניה נרצחו גם בני עמים אחרים (אמנם לא בדרגת רצח עם כפי שזה נעשה ליהודים, ועדיין רצח של מיליונים), ולאיש לא באמת היה אכפת.

אז מדוע 13 נערים בארץ כמו תאילנד, שתודו שהיא לא ארץ בולטת או משפיעה במפת העולם, מדוע דווקא הם זכו לדאגה לאכפתיות, לתקווה ולעניין הרב של תושבי העולם, כולל כותב השורות, ואני מאמין שגם הקוראים?

3. כי יש כאן סיפור. זה למה.

לא צריך להיות סופר כדי לזהות בסיפור הנערים התאילנדיים סיפור מתח של ממש. מערות, רעב, צלילה, חילוץ וסכנה, הם חומרים נהדרים לסיפור.

זה אומר, שלא באמת הנערים הם אלה שמעניינים את תושבי העולם. הסיפור הוא זה שמעניין.

אם נקצין את זה, נגלה שאפילו חתול אשפתות שנתקע במרומי עץ או במעמקי בור, וכוחות חילוץ מוזעקים אגב סיכון רב לחלצו, ויש גם סיפור מאחורי חתול האשפתות הזה, הוא שייך לאישה זקנה וערירית שהוא כל עולמה... הנה קיבלתם דרמה שיכולה להפנות את הקשב של תושבי העולם, ובסוף כשהכבאי האמיץ מגיח ממעמקי הבור או ממרומי הסולם ומגיש את החתול א. לא. הערירית, ידמעו מיליארדי עיניים בעולם. סוף.

אז מה אם בכל הזמן הזה צד מתו איזה 400 אזרחים סורים ועוד 140 הונדורסים קיבלו את המנה השבועית שלהם שכולה מוות. את מי זה מעניין. הלא אף אחד לא סיפר על זה סיפור. זו סתם ידיעה חדשותית משעממת.

4. הגמרא בסנהדרין צ"ז א': "תניא, רבי יהודה אומר, דור שבן דוד בא בו, בית הוועד (מקום שתלמידי חכמים מתוועדין שם ללמוד תורה) יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן יאשם (הגולן יהא שומם), ואנשי גבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמת הסופרים תסרח (תימאס), ויראי חטא ימאסו, ופני הדור כפני כלב, והאמת נעדרת שנאמר (ישעיהו נ"ט) ותהי האמת נעדרת. מאי ותהי האמת נעדרת, אמרי דבי רב מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה".

במדרש בראשית רבה (פרשה ח' ה'), א"ר סימון, בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לברא את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, (תהלים פ"ה) חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים וכו'.

והשינוי הגדול ביותר הוא בנושא האמת והשקר. שהרי שמעולם דיברו אנשים שקר. אך ידוע היה שכל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו (עיין רש"י פרשת שלח י"ג כ"ז). אם כן השקר שדיברו היה מעורב עם קצת אמת.

אבל בדור שבן דוד בא בו בית הוועד האמת נעדרת. כלומר שתהא האמת נעדרת ויאמינו לשקר ללא אמת כלל...

ולא רק יחידים, אלא "מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה" יהיו קבוצות קבוצות שאומרים רק שקר.

(תודה להרה"ג אהרן גודמן שליט"א שהפנה אותי לדברים(.

5. אם תשאלו את אזרחי ישראל איזה ציבור הכי אלים בישראל, רבים מהם, אולי יותר ממחצית הם יאמרו "החרדים".

והאמת שהחרדים הם הציבור הכי פחות אלים, לא רק בישראל אלא בעולם כולו. כל שצריך זה להביט בנתונים המשטרתיים ובבתי הכלא ולהבין שכמות החרדית שפועלים באלימות אמיתית היא אפסית כל כך שאפילו אינה נכנסת לסטטיסטיקה. זה לא סתם שאין תחנת משטרה בריכוזים החרדיים. פשוט לא צריך אותה.

אז מדוע יש יהודים כה רבים הסבורים באמת ובתמים שהציבור שלנו אלים? בעוד הנתונים הפשוטים מעידים ההפך?

בגלל שזה הסיפור שמספרים להם.

בעוד הארץ מלאה אלימות ומעשי פשע ורציחות ודקירות ומעשי שוד, הסיקור התקשורתי מתמקד בשריפת פחים או הפגנות חרדיות, או נהג שמספר על ילדות בנות שבע ששרו כביכול "מוות לחיילים". כשאתה מפנה את המצלמה והמיקרופון לסיפור הצלה הירואי של 13 נערים מתאילנד או אפילו של חתול אשפתות, אף אחד לא יתעניין במאות אזרחים מהונדורס שמתים מדי שבוע ולעשרות אלפי סורים שמתים מדי שנה.

6. וכאן אני רוצה להגיע לישורת האחרונה של המאמר.

ל"סיפור" יש כוח רק על מי שקורא אותו. מי שאינו קורא אינו מושפע. לכן מי שיקרא סיפורי צדיקים, יושפע להיות צדיק ומי שקורא סיפורים על "צדיקים מזויפים", לא ירצה להיות צדיק.

השתתפתי פעם בכנס של עובדים סוציאליים, ובשיח שהתעורר לאחר מכן עלתה תובנה מעניינת: שעובדים סוציאליים רואים את העולם באור יותר שחור מאחרים, רבים מהם גם די פסימיים לגבי העתיד.

בדיון שהתנהל לאחר מכן, הועלתה הסיבה לכך: מטבע הדברים עובדים סוציאליים טובעים בבעיות של ילדים משפחות וסיפורים קשים מנשוא. כשאתה נתקל בגודש כזה מזוויע של סיפורים אתה עלול לסבור בטעות שזהו העולם, אך למען האמת הם עוסקים בחמשה אחוזים מהציבור שמביאים את 90 אחוזי הבעיות שבו (אני כמובן לא עשיתי מחקר על האחוזים אך בבירור הכיוון הוא נכון).

הדברים נכונים גם לגבי מקורות המידע.

ככל שאנשים יהיו מחוברים למקורות תקשורת חרדיים הידועים ככאלה המבטאים את דעת התורה שלמנהיגי הדור, את אנשי עולם התורה והישיבות, הם יהיו מחוברים לעולם של חסד ושל צורה ושל מצוות ושל דרך ארץ.

זה נכון שהעיתונים הרשמיים ממעטים לדווח על בעיות בתוך המחנה, וגם כזה נעשה – רק בצורה עדינה ומחושבת במטרה להזהיר את הציבור, ובאמצעות מאמרים ומודעות. ועדיין תיאור הציבור הכללי כפי שהוא בא לידי ביטוי באותם העיתונים הוא התיאור הנכון ביותר.

ברם, מי שמחובר לכלי תקשורת שאינם חרדיים, ובכן, אלה אינם מספרים על הגמחי"ם ועל החסד ועל התפילות ועל הלימוד ועל החיים העדינים היומיומיים שרוב הציבור נהנה מהם. אלה מחוברים לחמש האחוזים של הבעיות שאכן קיימות בתוכנו. זה ממש כמו להיות מרותק ל-13 נערים תאילנדיים שניצלו, ולשכוח שהמציאות שונה לחלוטין.

7. ההתפקרות הגדולה בהיסטוריה התקיימה בתקופת ההשכלה. ומי שגרם לה היו כוחות רבי עוצמה שהפכו דור שלם על פניו באמצעות הספרות והעיתונות. ללמדכם איזהו כלי נשק מהווה התקשורת. היא מנצחת עמים ללא הנפת רובה.

התיקון היה הקמת מערכת עיתונות וספרות שביטאו את שומרי התורה ומצוות ולפחות נתנו להם זכות קיום מול תשפוכת הלעג והבוז שניתך על היהדות הנאמנה.

ואולי גם אנו צריכים לתת את הדעת על ביטוי נאות של בעיות בתוכנו פנימה, כי כך לפחות מתקבלת תמונה אמיתית וראויה של ציבור תקין עם אחוזים נורמאליים של בעיות.

הטור פורסם בעיתון "יתד נאמן".

 

לרכישת ספרי חיים ולדר לילדים, נוער ומבוגרים בהידברות שופס, היכנסו לכאן.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (84 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים