שאלות באמונה

הערבים שונאים אותנו. האם זו מסירות נפש מצידם?

המחבלים בדורנו פועלים מתוך שנאה של אנטישמיות מודרנית, ולא מתוקף ציווי דתי עתיק כלשהו אליו הם מסורים. האם ניתן בכלל להשוות זאת למסירות הנפש של היהודים?!

| ל' ניסן התשע"ז |
(צילום: shutterstock)
אא

עופר שואל:

"איך אוכל להסביר לקבוצת סטודנטים את ההבדל בין מסירות הנפש של עם ישראל על קידוש השם לאורך הדורות לבין - להבדיל אלפי הבדלות - לפיגועי ההתאבדות של המחבלים המוסלמים בשם דתם? שמעתי את הטענה שהמניע הדתי הוא זהה. כיצד אוכל להסביר אפוא את גדלות הנפש של עם ישראל לעומת שפלות הנפש של אותם רוצחים?"

* * *

שלום וברכה עופר, ותודה על שאלתך.

למען האמת אין אף מקום להשוואה, שכן קל מאוד לראות שפעולות הטרור מגיעות ממקום של תאוות-דם אנטישמית כלפי עם ישראל, ולא ממקום של מסירות קדושה ואהבה לדת כלשהי.

- זו עובדה שלמרות כל ההשמצות של האסלאם כלפינו, סוף סוף אין בשום מקום בקוראן מצווה דתית כלשהי לרצוח או לרדוף יהודים. ההיסטוריה מעידה על יותר מאלף שנות גלות בהם חיו יהודי ספרד בארצות האסלאם בשלום מוצלח יחסית - לעומת אחיהם האשכנזים שנרדפו ללא הפוגה באירופה הנוצרית. הדת המוסלמית לא דחפה את הערבים לרדוף או לרצוח יהודים עד הופעתה של הציונות במאה השנים האחרונות. מכאן הוכחה שכל המחבלים בדורנו פועלים מתוך שנאה של אנטישמיות מודרנית, ולא מתוקף ציווי דתי עתיק כלשהו אליו הם מסורים.

- עינינו הרואות כי הטרוריסטים רוצחים על מנת לרצוח, ולא לשם השגת אף סוג של מטרה דתית או לאומית. הרי הם רוצחים יהודים חפים מפשע - גברים ונשים וזקנים חפים מפשע, ואפילו ילדים ותינוקות בני יומם! מי היה מעלה על דעתו לרצוח מרצונו החופשי עוברי אורח מסכנים - זקנים ונשים וילדים קטנים? הרי אפילו אם ברגע זה היה יורד אלינו מלאך משמים לדרוש מאיתנו כזאת - היינו נחרדים בלבנו והיו ידינו רועדות ממצוותו. אך הבט והיווכח שהמחבלים הערבים אינם זקוקים להתגלות של מלאך משמים ולא נסים גלויים בכדי לרצוח אנשים מסכנים חפים מפשע. הם עושים זאת מרצונם החופשי ובתאוות דמים שאינה יודעת גבולות - כל עולל נוסף שהספיקו לחטוף את חייו בפיגוע נראה בעיניהם כפרס!

- אם שנאתם היתה נוגעת רק לדת או טענת כיבוש הארץ, אז מדוע המחבלים הולכים לרצוח אנשים וילדים יהודים שגרים בחו"ל, ועורכים פיגועים בבתי כנסיות ובתי-ספר בארה"ב ובאירופה? מדוע המחבלים מבקשים לרדוף את היהודים בכל רחבי העולם ולא להשאיר מאיתנו זכר? צא ולמד כי שנאתם מגיעה מתוך אנטישמיות, ולא נובעת מסיבה דתית או לאומית. כשם שההמצאה הביולוגית של "תורת הגזע" היתה רק תירוץ עלוב בו השתמשו הגרמנים כדי להצדיק את האנטישמיות בתקופת השואה, כך גם טענת הכיבוש היא רק תירוץ להצדיק את האנטישמיות בדורנו.

- לכל אורך ההיסטוריה גילתה התרבות הערבית צמאת דם ללא קשר לדת. מושגים כמו גאולת דם, רצח על כבוד המשפחה, רציחת נשים חפות מפשע שנוצלו, הכאת נשים ועוד - תמיד היוו חלק מתרבותם של מדינות ערב, למרות שמנהגים אלה אינם מבוססים על הקוראן. הערבים לא היו זקוקים למוחמד כדי לשחוט איש את רעהו באכזריות על נקמות דם ילדותיות וכבוד המשפחה, והמחבלים ממשיכים בתרבות רצחנית זו הנובעת ממניעים של אגו וכבוד. רוב הפלסטינים בימינו הם ערבים חילונים באורח חייהם, כך גם רוב הערבים הישראלים, הם אינם מגלים דבקות דתית או אמונה חזקה באסלאם, למרות זאת המחבלים המגיעים מהם מגלים שנאה קיצונית כלפינו, לטענתם בשל מניע לאומי בגלל "הכיבוש". אך יש לזכור שערבים מעולם לא נזקקו למניע רציונלי כדי לטבוח חפים מפשע. האם פיגוע מגדלי התאומים והפיגועים בפריז נבעו ממטרה לאומנית?

- גם יש לזכור שרוב המחבלים מגיעים ממשפחות נזקקות, ובפשעם זוכים בני משפחותיהם לתמיכה ותקציבים גדולים מארגוני טרור.

כמובן, אין מקום להשוואה בינינו לבינם. היהדות מחנכת אותנו לאהבת האדם, לא תרצח, לא תגנוב, לא תחמוד, לא תיקום ולא תיטור, לא תעמוד על דם רעך, ושימח את אשתו - "אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו" (יבמות סב, ב), היהדות מחנכת אותנו להסתפקות במועט ולחיים רוחניים. לכן מסירותו של עם ישראל לקב"ה מגיעה ממקום אמיתי של קדושה ואהבה לשמה. היהודי המאמין אינו שונא גויים, כי הוא יודע שהגויים הם רק שליחים המקבלים את הרשות להזיקנו בעקבות חטאינו. בגמרא מסופר: "כשביקש טוריינוס להרוג את לולינוס ופפוס אחיו (אמרו לו): אנו נתחייבנו כליה למקום, ואם אין אתה הורגנו הרבה הורגים יש לו למקום, והרבה דובין ואריות יש לו למקום בעולמו שפוגעין בנו והורגין אותנו" (תענית יח, ב). זו היא משמעות של אמונה אמיתית בקב"ה. קידוש השם לא נעשה מתוך שנאת האחר, כי אם מתוך אהבת ה'.

כאשר נביט על ההיסטוריה, נמצא שעם ישראל תמיד היה אוהב שלום ורודף שלום, מאז ומתמיד ביקש לחיות בשקט ובשלווה בארצו הקטנה. בשונה מכל האימפריות בהיסטוריה שרדפו עמים וניסו לכבוש את העולם, עם ישראל מעולם לא ביקש לגייר עמים אחרים בכח החרב או לכבוש ארצות חדשות. אינני חושב שניתן להצביע בהיסטוריה על עם יותר עדין ורגוע ורודף שלום מן העם היהודי.

הרמב"ם כתב בפירוש שאסור להלחם באף עם לפני שקוראים לו לשלום, ואפילו עמלק - אם ישוב בתשובה, אין לפגוע בו. כך פסק הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק שישי): "אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום, אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצווה, שנאמר (דברים פרק כ') "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום". אם השלימו וקיבלו שבע מצוות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה, והרי הן למס... ואסור לשקר בבריתם ולכזב להם אחר שהשלימו וקיבלו שבע מצוות".

ראו כאן כתבה המסבירה את כיבוש הארץ ומלחמות יהושע בן נון

על תורתנו הקדושה נאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג, יז). זאת בעוד העמים השונים לאורך ההיסטוריה חיפשו תירוצים והצדקות שונות ומשונות למעשי טבח ואנטישמיות (מסעות הצלב, תורת הגזע, הפרוטוקולים של זקני ציון, טענת הכיבוש). רק התירוצים משתנים אך השנאה הנה תמיד אותה שנאה עיוורת חסרת גבולות, היא שמניעה את הטרור, והמחבלים משתמשים בדתם כתירוץ נוסף להוציא את שנאתם אל הפועל בדורנו עד שתגיע לכדי מלחמת גוג ומגוג. כן יהי רצון שנתחזק כולנו באמונה ונזכה לביאת גואל צדק במהרה.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (78 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים