הרב שטיינמן לילדים

הַיּוֹגוּרְט שֶׁלֹּא נֶאֱכַל...

אַךְ בְּנֵי הַבַּיִת הִפְצִירוּ וְהִתְחַנְּנוּ, בִּקְשׁוּ וּבִקְשׁוּ, עַד שֶׁלִּבּוֹ שֶׁל מָרָן לֹא יָכוֹל הָיָה לְסָרֵב לָהֶם. מִתּוֹךְ חֻלְשָׁתוֹ הָרַבָּה הִבִּיעַ אֶת הַסְכָּמָתוֹ, וְחִיּוּךְ שֶׁל אֹשֶׁר עָלָה עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת

| א' סיון התשע"ו |
אא

פְּרִישׁוּתוֹ שֶׁל מָרָן רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הִנָּהּ נְדִירָה וּמְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ. כָּךְ, לְמָשָׁל, הֵעִיד פַּעַם מָרָן בְּאָזְנֵי אֶחָד מִמְּקֹרָבָיו, בְּעֵת שֶׁשְּׁאָלוּהוּ בְּעִנְיַן פַּת הַבָּאָה בְּכִיסָנִין וּבִרְכָתָהּ: "אֵינֶנִּי מֵבִין מָה כֻּלָּם מִתְרַגְּשִׁים מִזֶּה. אֲנִי, מִגִּיל עֶשֶׂר, לֹא טָעַמְתִּי טַעְמָהּ שֶׁל עוּגָה..."

כְּמוֹ כֵן, הֵעִידוּ תַּלְמִידָיו, כִּי בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים נָהַג מָרָן לָצוּם בִּימֵי שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, וּלְהַרְבּוֹת בְּצוֹמוֹת וּבְתַעֲנִיּוֹת.

כַּמּוּבָן, שֶׁהַנְהָגוֹת מֵעֵין אֵלּוּ אֵינָן שַׁיָּכוֹת בְּכָל אֶחָד וּבְכָל מַצָּב, אֶלָּא רַק בְּמִי שֶׁהִשְׁקִיעוּ אֶת כָּל כֹּחוֹת גּוּפָם וְנַפְשָׁם בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבִשְׁבִירַת הַמִּדּוֹת וְתִקּוּנָן.

הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא יָעִיד עַל תַּעֲצוּמוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל מָרָן רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בְּעִנְיָן זֶה.

הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר שָׁכַב מָרָן בְּבֵיתוֹ עַל מִטָּתוֹ, לְאַחַר שֶׁשָּׁהָה בְּבֵית הַחוֹלִים וְטֻפַּל בְּאַנְטִיבִּיּוֹטִיקָה חֲרִיפָה. מָרָן כְּבָר הָיָה אָז זָקֵן וְחָלוּשׁ, וְהָאַנְטִיבִּיּוֹטִיקָה הֶחֱלִישָׁה אוֹתוֹ עוֹד יוֹתֵר. לְפִי הַמְלָצָתָם שֶׁל הָרוֹפְאִים, אִם יֹאכַל מָרָן מַאֲכָלִים הַמְּכִילִים חַיְדַּקִּים טוֹבִים, כְּגוֹן יוֹגוּרְט, יִתְחַזֵּק גּוּפוֹ עַד מְאֹד.

בְּנֵי הַבַּיִת הִקִּיפוּ אֶת מִטָּתוֹ שֶׁל מָרָן בִּדְאָגָה, וְנִסּוּ לְשַׁכְנְעוֹ לֶאֱכֹל יוֹגוּרְט. "אַבָּא!" הִפְצִירוּ בוֹ, "הֲלֹא זֶהוּ עִנְיָן שֶׁל בְּרִיאוּת. אָנָּא, בְּבַקָּשָׁה!"

אוּלָם מָרָן, שֶׁמִּיָּמָיו לֹא הִכְנִיס לְפִיו יוֹגוּרְט, לֹא רָצָה לִטְעֹם דַּוְקָא בִּשְׁנוֹת זִקְנוּתוֹ מִמַּאֲכָל זֶה. "כָּל יָמַי נִמְנַעְתִּי מֵאֲכִילַת מַאַכְלֵי תַעֲנוּג, הַאִם עַתָּה אֶחְדַּל מִמִּנְהָגִי?" שָׁאַל.

אַךְ בְּנֵי הַבַּיִת הִפְצִירוּ וְהִתְחַנְּנוּ, בִּקְשׁוּ וּבִקְשׁוּ, עַד שֶׁלִּבּוֹ שֶׁל מָרָן לֹא יָכוֹל הָיָה לְסָרֵב לָהֶם. מִתּוֹךְ חֻלְשָׁתוֹ הָרַבָּה הִבִּיעַ אֶת הַסְכָּמָתוֹ, וְחִיּוּךְ שֶׁל אֹשֶׁר עָלָה עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת.

אֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁל מָרָן יָצָא כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת לְהַשִּׂיג יוֹגוּרְט עִזִּים בְּכַשְׁרוּת מְהֻדֶּרֶת, וְכַעֲבֹר זְמַן קָצָר כְּבָר הֻגַּשׁ הַיּוֹגוּרְט אֶל מִטָּתוֹ שֶׁל מָרָן, בִּצְלוֹחִית.

מָרָן רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הִתְחַזֵּק בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו וְהִתְיַשֵּׁב עַל הַמִּטָּה. יָדוֹ הָאַחַת אָחֲזָה בְּקֹשִׁי בַּצַּלַּחַת, וְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה הֵרִימָה מְעַט יוֹגוּרְט בַּכָּף.

מָרָן הִבִּיט בְּכַף הַיּוֹגוּרְט, עָצַם אֶת עֵינָיו, וְכִמְעַט שֶׁהֵחֵל לְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל". אוּלָם לְפֶתַע פִּתְאֹם, כְּאִלּוּ נִמְסְכָה בּוֹ רוּחַ מִלְחָמָה, זָנַח אֶת כַּף הַיּוֹגוּרְט, דָּחָה אֶת הַצַּלַּחַת מִלְּפָנָיו וְהִכְרִיז: "לֹא! לֹא! דָּבָר שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי כָּל הַחַיִּים – לֹא אֹכַל עַתָּה, לְעֵת זִקְנוּתִי!"

"אֲבַקֵּשׁ אֶת מְחִילַתְכֶם עַל שֶׁהִטְרַחְתִּי אֶתְכֶם", פָּנָה לִבְנֵי בֵּיתוֹ, "הֲבִינוּ נָא לְלִבִּי", וְהוּא שָׁב וְנִשְׁכַּב עַל הַמִּטָּה...

הנקראים ביותר
הידברות שופס

סודות של חינוך

45לרכישה

מוצרים נוספים

מפתחות של שלמות ושליטה עצמית מספר משלי

מעשה בתפוח ירוק

הפופיטים - הרפתקאות באי הבריאות - דבורה בנדיקט

לשונות של אש - אביתר בנאי

שפת הגוף והנפש

הביתה בשמחה רבה - מדריך לניהול חופשה מוצלחת

לכל המוצרים