פרשת ויקהל

מי אוהב את השבת?

הכל פעל לפי ה"תסריט" הנאצי. עכשיו ימתינו השופטים למשחקה של הנאשמת שתכרע על ברכיה ותמלא את חלקה בהצגת העיוועים. כאן קלקלה הנאשמת את "ההצגה" ושינתה מן התסריט. במקום להתחנן על נפשה ולקנות את חייה סכרה את פיה ו...שתקה, דממת מות השתררה בכיכר המחנה

| כ"ב חשון התשע"ד |
אא

הם נהגו לבלות בטיאטראות מן הטובים בעולם, הם גדלו על ברכיה של התרבות הנאורה בעולם, הם תרמו אדירה לעולם הרפואה והמוסיקה, הם ידעו היטב התעללות מהי. הם היו גרמנים!.

הם גילו בין כליה של עובדת כפיה תפוח אדמה שניסתה להגניב אל בנה הרעב, הם ביימו מחזה כמיטב המסורת הגרמנית והעמידוה ל"משפט" פומבי.

הם הושיבו שלושה "שופטים" – יהודים. מינו לנאשמת "קטיגור" ו"סניגור" – יהודים. ומכיון שמסודרים מאוד הם הגרמנים  הם אף דאגו ל"קצרן" – יהודי - אלא מה. שישב ויכתוב את פרוטוקול המשפט.

לשופטים נאמר כי לפי כללי המחזה שרק מוח גרמני יכול להמציא, רצוי מאוד כי העונש שיושת על הנאשמת יסתכם בלא פחות מ - 50 מלקות. השופטים היהודים שנאלצו לשחק לפי הכללים "הסבירו" לנאשמת כי למרות עונש המוות שיוטל עליה בעוד כמה רגעים, אם תשטח אפיים ארצה, תתייפח ותתחנן על נפשה, יופחת  עונשה ל-25 מלקות ואולי יתמזל מזלה ותיוותר בחיים. 

המשפט נפתח.

הקטיגור היהודי היפך בחובתה של אחותו היהודיה וטען כי יש לעניש את הנאשמת במלא חומרת הדין וזאת למען יראו וייראו ולא יזידון עוד. הסניגור לעומתו בקש רחמים על בת עמו ודיבר על ליבם של אחיו הדיינים למען יתחשבו בעובדה כי לנאשמת ילד רך בשנים הזקוק לה. השופטים גזרו על הנאשמת כמתוכנן עונש של 50- מלקות.

הכל פעל לפי ה"תסריט" הנאצי. עכשיו ימתינו השופטים למשחקה של הנאשמת שתכרע על ברכיה ותמלא את חלקה בהצגת העיוועים. כאן קלקלה הנאשמת את "ההצגה" ושינתה מן התסריט. במקום להתחנן על נפשה ולקנות את חייה סכרה את פיה ו...שתקה, דממת מות השתררה בכיכר המחנה.

את מוכרחה לבכות, לחש לעברה בתחינה אחד ה"שופטים". הגרמנים לא מרשים לשנות מן הנוהל, הם לא אוהבים קילקולים, תבכי מהר!. אך היא כאילו  להכעיס מנענעת בראשה כאומרת יודעת אני וממשיכה בשלה... ושותקת.

היא הוכתה 50 מלקות.

לפני שעלתה אל אביה פנתה אל בנה הקטון לאמר: בני, בטח אינך מבין מדוע שתקתי ולמה לא התחננתי על נפשי. לא בני, אל תדונני לכף חובה, לא גאוותי גרמה לשתיקתי, גם לא הפחד. האם הבחנת בעובדה כי הושיבו הצוררים "קצרן" יהודי שירשום את מילותי במהלך המשפט? האם יודע אתה בני כי שבת היום? האם מודע אתה לכך כי אסור לכתוב בשבת? אני אגרום ליהודי לחלל שבת? ועוד ברגעי האחרונים? שלום לך בני.

השבת תשמור עליך!

המאבק על השבת לא תם ולמרבה הצער הוא נמשך גם בימים אלו ודוקא במדינת היהודים. חוקי עזר עירוניים קורסים, חכי"ם חרדים מגישים שאילתות דחופות ואבנים מתעופפות - פעם בכביש "בר אילן" ופעם בחניון קרתא.

גם אם לא השתתפנו בהפגנות שלעיתים אף רוח חכמים אינה נוחה מהן, ניתן לומר בוודאות כי כל אחד מאיתנו כואב את כאבה של שבת. בטוחני כי אף לא אחד מאיתנו היה מרים את ידו בעד הצעת החלטה עירונית המצדדת בפתיחת רחובות או מרכזי קניות בשבתות. אני גם משוכנע בכל ליבי כי היוצאים ללחום את מלחמת השבת מאמינים כי "לשם שמים" כוונתם.  האמנם?

צאו לכם בימי "בין הזמנים" החמים, הסתוויים או האביביים אל מתקני השעשועים האטרקטיביים "שומרי השבת" – כאילו! ומחזה עצוב יתגלה לעיניכם.

ליד קופת  הכניסה של "פארק החלומות" עומד אברך צורבא מרבנן יחד עם בני משפחתו וממתין לכרטיסים הנכספים. למה מחזה עצוב? הרימו את ראשכם מעט למעלה ותבחינו בשלט גדול - "מחירון" - נכתב שם. "מבוגר-50 ₪, ילד – 100 ש"ח" וכן כן - באותיות גדולות נכתב בשלט שמעל ראשו לכל המתעניין - "פתוח בשבת".

אינני יודע אם אבריכנו  נוהג להשתתף תדיר בהפגנות השבת בירושלים, גם אם לא, סבורני שהוא מתנגד נחרצות להפיכתה של מדינת ישראל למחללת שבת בפרהסיה. אך אם נשאל אותו כיצד אם כן הוא מבלה הוא עם משפחתו באתרי שעשועים הפתוחים בשבת הוא ימצמץ בעיניו יצטדק ויאמר: "מה אפשר לעשות", "אז נשב בבית כל החופש?". "אגב- אינני בטוח אם זה אסור על פי ההלכה". "זה לא ממש מסייע" וחוץ מזה – "היום לא שבת".

נשאל פעם אחד מגדולי ישראל האם מותר לעשות מעשה מסויים שאמנם אין בו איסור כשלעצמו אך לצורך עשייתו נדרש האדם להשתמש בתכונות שאינן ראויות.
 
ראה, השיב הרב לשואל, אפשר שלפי ההלכה מותר הדבר. אך שאלה לי אליך. אם תבחין בספר תורה העולה באש האם תצית ממנו את הסיגריה שלך? - מה פתאום? עונה השואל ההמום.  - מדוע אתה מופתע, ענה הרב, - הרי אין בכך כל איסור הלכתי.

וזו בדיוק הנקודה. אם כאבה של השבת היה שוכן בליבנו לא היינו בודקים מה אומרת ההלכה, לא היינו עושים חשבונות, לא היינו יוצאים לבלות באתרים המחללים שבת בפרהסיה.  אני בטוח כי אף אחד מאיתנו לא יערוך קניות בחנות שבה מוצגת קריקטורה  מבזה של אביו אמו או אחד משבעת קרוביו.אימרו לי חברים, מה נשתנה דינה של רשת מזון המחללת שבת מדינו של אתר שעשועים? האם רק משום ל"רשת" יש חלופות זמינות ולשעשוע אין? אולי חוסר הצלחתינו להשפיע על הפרהסיה השבתית במדינת ישראל נובע מאי בהירות זו? או אולי שונה גורלו של מאבק ציבורי רחב ממאבקו האישי של איש אחד? אולי החרמה אישית ושקטה של אתרים מחללי שבת אינה מייצרת אדרנלין בכמות מספיקה?

מדוע למרות כאבינו העצום על חילול השבת המתגלה דווקא בקופתה הרושמת של רשת מזון אינו מוצא את דרכו אף אל קייקי הירדן או אל רכבות ההרים? כיצד יש להתייחס, לאדם היוצא מביתו להפגנה נגד חילולי השבת ובדרכו מתדלק הוא את מכוניתו, בתחנת דלק, הפותחת את שעריה בשבתות וחגים? אה?

ושמא ההכרח לא יגונה?

בפרשת ויקהל אוסף משה את בני ישראל כדי לצוותם על השבת "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה´...". משה אינו מסתפק בצווי על שמירת השבת והוא פותח במילים "ששת ימים תיעשה מלאכה", מדוע? כדי ללמדנו כי גם בעת בה עוסקים אנו במלאכת החול יש לנו לזכור את השבת. גם בעת בה אנו יוצאים לעיסוקינו היומיומיים נדרשים אנו לבדוק האם תואמים הם את שמירת השבת וכבודה.  

אינני יודע אם מישהו מאיתנו או מנערי הכיכר נוהג לצאת עם משפחתו לבלות באתרים המחללים את השבת בפרהסיה. אם בכל זאת לא שינינו את דעתנו בקשה קטנה לי באמתחתי ואשטחנה בפרהסיה זו. נביט נא ליד הכניסה, מצד ימין, כן בדיוק שם, אתם רואים? אי אפשר לפספס אותה. עומדת שם אישה כשתלאי צהוב ענוד על שרוולה. ו...כן היא מתבוננת בנו.

עצוב לה?

שבת שלום! באמת!

הנקראים ביותר
הידברות שופס

כסא האושפיזין המפואר - לבן קרם

250 ש"חלרכישה

מוצרים נוספים

כסא האושפיזין המפואר - בורדו

ולבקר בהיכלו - ימים נוראים

חובות הלבבות עם פירוש "לב טוב"

בחסדך בטחתי - הרב יגאל כהן

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

כסא האושפיזין המפואר - כחול רויאל

לכל המוצרים