פרשת וארא

סבלנות יהודים סבלנות...

אנחנו ממהרים לבנות וממש באותה מהירות, להרוס. אנחנו יודעים לפרגן אך מצד שני אנו מומחים בינלאומיים לביקורת. אנו מכונים "עם הספר", אך במבחני פיזה אנו ממוקמים אי שם בסוף הרשימה. אנו הראשונים להעניק סיוע למדינות נחשלות אך הפערים בין עשירים לעניים בביתנו הלאומי הם מן הגבוהים בעולם. בזמן מלחמה אין אחים קרובים מאיתנו, אך בעיתות שלום... טוב, עדיף לא לומר, בקיצור "לא נורמליים"

| כ' חשון התשע"ד |
אא

הדעתנות היהודית הפכה כבר מזמן לשם דבר. המחלוקות הרבות והויכוחים האינסופיים בינינו, הבטחון בו אנו מבטאים את השקפותינו המוצקות, מקורו מן הסתם בדעתנות זו. ידועה האמרה כי במקום בו נפגשים שני יהודים שוכנות ארבע דעות. למרות זאת, כמדומני שלקביעתי הרצו"ב יסכימו כולם, דתיים וחילונים, אשכנזים וספרדים, עשירים ועניים, יהודים ונכרים – אנחנו "לא נורמלים".

כשאני אומר לא נורמלים אני מתכוון לא נורמלים בכל המובנים, השליליים והחיוביים. אנחנו ממהרים לבנות וממש באותה מהירות, להרוס. אנחנו יודעים לפרגן אך מצד שני אנו מומחים בינלאומיים לבקורת. אנו מכונים "עם הספר", אך במבחני פיזה אנו ממוקמים אי שם בסוף הרשימה. אנו הראשונים להעניק סיוע למדינות נחשלות אך הפערים בין עשירים לעניים בביתנו הלאומי הם מן הגבוהים בעולם. בזמן מלחמה אין אחים קרובים מאיתנו, אך בעיתות שלום... טוב, עדיף לא לומר, בקיצור "לא נורמליים".

קיצוניות התנהגותית זו הינה אחותה הצעירה של ההיסטוריה היהודית, אשר על אף שבוגרת היא מאחותה ההתנהגותית, אין היא שונה ממנה. אם היו מזמנים לפגישה את הוריה של ההיסטוריה היהודית הם היו שומעים מן המנהל כי היסטורייתם סובלת מהפרעות התנהגותיות ומתנודות קיצוניות המשפיעות לטוב ולרע על כל חברות כיתתה.

מפנקסו של מורה

די לנו אם נעיין בדבריו של אחד מחברי סגל ההוראה בבית הספר של האנושות T.R. Glover, The) Ancient world, 1964, pp 184-191) כדי שנבין כי מדובר בתופעה לא נורמלית עד שאין בידי אנשי המקצוע כלים להסבירה.

"אין עם בהיסטוריה של המזרח שיש לו היסטוריה מוזרה יותר מאשר ליהודים. מוזר עוד יותר: הדת העתיקה של היהודים המשיכה להתקיים כשכל הדתות של כל הגזעים העתיקים של התקופה הטרום נוצרית נעלמו. והמוזר ביותר: "ושוב, מוזר מאוד שהדתות החיות של העולם, כולן בנויות על רעיונות שנלקחו מיהודים. "הבעיה איננה אפוא מה קרה, אלא מדוע זה קרה כך? למה ממשיך גזע זה להתקיים, מדוע חיה היהדות???...לא נוכל לתת תשובה לשאלות אלה...פה הייחוד היהודי"

גלובר נפעם מכושר ההישרדות היהודי, לא רק בשל אורך חיי האומה, שהוא כשלעצמו מופלא ולא נורמלי, הוא מופתע כיון שהעם היהודי הוא ה"ילד" היחיד בכיתה ש"סומן" על ידי כל מוריו וחביריו בבית הספר של האנושות, עובדה המעצימה לאין שיעור את יכולת הישרדותו המופלאה.
גם המורה לפילוספיה  פרידריך ניטשה הביט ב"ילד זה" בקנאה גלויה ובגליון הציונים ("מעבר לטוב ולרוע" ס´ 251) נאלץ בעל כרחו לכתוב ליד שמו היהודי הערת הערכה.

"היהודים הם ללא ספק הגזע החזק ביותר, היציב ביותר, הטהור ביותר, מכל הגזעים האחרים החיים כיום באירופה.הם יודעים איך לקיים ולהבקיע עצמם אף בתנאים הגרועים ביותר (ואף ביתר הצלחה מבתנאים טובים) וזאת מכח מידות טובות אשר כיום רוצים להכתימן כמידות רעות ובראש וראשונה בכוחה של אמונה תקיפה שאין לה מה להתבייש בפני האידאות המודרניות. הם משתנים, באם הם משתנים, רק על דרך שמלכות רוסיה כובשת שטחים. כמלכות שיש לה זמן ולא תמול נולדה. דהיינו לפי העיקרון "לאט ככל האפשר".

נצחיות בכח האמונה

בעוד גלובר מתייחס להישרדותו של העם היהודי כאל תופעה "מוזרה" שאינה ניתנת להסבר, המורה לפילוספיה ניטשה מציג את הסיבה. בעוד גלובר טוען כי "פה הייחוד היהודי" אך אינו מצביע עליו, ניטשה קובע "בכוחה של אמונה תקיפה". למה אמונה? פשוט מאוד.. העם היהודי ניחן בשתי תכונות יחודיות. האחת – אמונה תקיפה והשניה – יכולת חשיבה מופלאה.
באמונתו התקיפה השתמש העם היהודי כדי לצלוח את ההוריקן ההיסטורי ובחשיבתו השתמש כדי לשמר ולפתח את תורתו הנצחית. אם היה העם היהודי משתמש באמונתו כדי לשמר את תורתו ובחשיבתו היה משתמש כדי לשמר את קיומו הלאומי היו מתרחשים שני תהליכם בו זמנית. גם תורתו היתה נעלמת וגם הוא.
מה סוד כוחה של אמונה זו ומדוע שונה היא מאמונות העמים האחרות הקבורות תחת מצבותיהן המפוארות בחלקת האימפריות  בבית העלמין לעמים.
את התשובה לשאלה זו יש לחפש אי שם בראשית התהוותו של העם העברי.
מה עושים כשהכל משתבש

בסוף פגישתם ליד הסנה הבוער, מצליח הבורא לשכנע את משה לקבל על עצמו את הנהגת העם העברי, כשהמטלה הראשונה שהוא מטיל על כתיפיו היא הוצאתם של בני ישראל ממצרים, והובלתם להר סיני. הוא מצוהו לילך אל פרעה ולדרוש את שחרור עבדיו העבריים. המטלה השניה אותה מטיל עליו הבורא היא להודיע לבני ישראל - "הגיע זמן גאולתם".
משה מבצע, הוא פוגש את נכבדי הציבור ומודיע להם כי עליהם להתכונן לשינויים מפליגים לקראת יציאתם ממצרים. לא עוד שיעבוד, לא עוד סבל, די לעבדות! מעתה יתהפך הגלגל. הם מלווים אותו לארמון פרעה ומתפללים להצלחת שליחותו. הם מאמינים כי אלוקי אבותיהם כל יכול הוא, עד שאפילו פרעה אינו יכול לו.
עם צאת משה ואהרן מן הארמון מביטים בפניהם נכבדי העדה ומבינים כי משהו השתבש. פניהם של משה ואהרן כבושות בקרקע. נכשלנו!!! קובע משה.
עודם מדברים ונוגשי פרעה יוצאים ובפיהם גזרתו החדשה, חופש רציתם? לצאת לחו"ל? קבלו תיקון פרזיטים. "כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן:אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר". לא עוד חומרי גלם מבית המלך, מעתה תאלצו לאסוף את התבן ללבני הבנין בעצמכם. השמועה הנוראה עשתה לה כנפיים.
שוטרי העם הממונים על מכסת הלבנים אינם מבינים מדוע נענש העם, ופרעה טורח להסביר כי הגורם להחמרה הוא לא אחר מאשר משה מנהיגם בו תלו הם את תקות אמונתם. כשהם יוצאים מלפני פרעה פוגשים שוטרי ישראל את משה ואהרן ומטיחים בהם כי הם אחראים למותם של אחיהם הכורעים תחת הנטל הבלתי אפשרי. "ירא ה´ אליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו".
משה מסכים את מסקנתם ופונה אל האלוקים כשטענה קשה בפיו:"למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני: כי מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך". טענתו של משה כפולה היא, מדוע ההתרחשות הפוכה לחלוטין מן ההבטחה המפורשת? מדוע ריבונו של עולם? וכי אינך חזק מפרעה? מדוע אינך מקיים את הבטחתך? ואם החלטת שלא להצילנו ולהחמיר את מצבנו, מדוע אני הוא האיש בעבורו נענשו אחי היהודים?. שאלות נוקבות אלו שאל משה את אלוקיו בשם אחיו אך מאחוריהן מסתתרת שאלה נוספת וחשובה לא פחות. מדוע בחר הקב"ה להופיע בפני בני ישראל דווקא באירוע בו לא נראית גבורתו אלא ההיפך ח"ו. אם לשכנע אותם להאמין בו הוא מבקש, מן הראוי היה כי יכרע פרעה על רגליו ויתחנן על חייו בפני משה.
לאור זאת  נראה כי טענתו של משה הגיונית היא ומבוססת על סדר ההתרחשויות. אולם יש להדגיש כי טענתו של משה פרי ההיגיון היא ואינה פרי האמונה. בתשובת האלוקים למשה טמון סודו של העם היהודי. אם נדע לחלצו משם נוכל לפענח את צופן האמונה של העם היהודי.
צופן האמונה

בתשובת הקב"ה למשה הוא סוקר בפניו את אמונתם התמימה של אבות האומה אברהם, יצחק ויעקב. במדרש מבואר כי בסקירה זו מבקש הבורא להדגיש כי אמונת האבות תמימה היתה וזאת על אף שיכולים היו גם הם להתהות על הנהגתו. וזה לשון המדרש.

"הרבה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הודעתי להם כי שמי ה' כשם שאמרתי לך ולא הרהרו אחר מדותי: אמרתי לאברהם "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה" - בקש לקבור שרה ולא מצא עד שקנה בדמים ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליצחק "גור בארץ הזאת כי לך ולזרעך" -  בקש לשתות מים ולא מצא אלא "ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק" ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליעקב "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" - בקש מקום לנטות אהלו ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה, ולא הרהר אחר מדותי, ולא שאלני מה שמי, כשם ששאלת אתה, ואתה תחלת שליחותי אמרת לי - מה שמי, ולבסוף אמרת - ומאז באתי אל פרעה".
מפשוטו של מדרש נראה, כי הקב"ה מתרעם על קושיותיו של משה ומייסרו על כי אבותיו לא נהגו כמותו. אך הבנה מעמיקה יותר מגלה כי בדברי הקב"ה טמון סוד אמונת בני ישראל מאז יציאתם ממצרים ועד היום הזה.
ה"אודישן" היהודי

בשתי הנהגות מנהיג הקב"ה את עולמו, האחת גלויה והשניה נסתרת. הגלויה ניסית והנסתרת טבעית. ושתיהן שלובות זו בזו ומובילות כאחת את הבריאה אל תכליתה. בימים בהם שולטת בכיפה ההנהגה הגלויה, מתגלה כבוד ה´ בבריאה לעיני כל ושכרם של מקיימי רצונו נראה לעיני בשר. בימים בהם שולטת ההנהגה הנסתרת, נרדפים עושי רצונו עד שאומרות הבריות "שוא עבוד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדורנית מפני ה´ צב-אות: ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עושי רשעה גם בחנו אל-הים וימלטו".
תחת הנהגת הבורא נדרשת מן האדם סבלנות רבה, אמנם, ישנם ימים בהם נראית הנהגתו בגלוי, אולם ישנם ימים בהם מסתתרת הנהגתו. בימים אלו ניצבים נתיניו דוממים אל מול טענותיהם ההגיוניות של מחוסרי האמונה, אין הם יודעים להשיב לשאלותיהם "מה בצע כי נעבדנו"?. הם עומדים מבויישים מול הצלחת הרשעים ושותקים. הם יודעים כי גם בדרך נסתרת זו מוביל הבורא את עולמו אל תכליתו אך אין הם יודעים להסביר כיצד.
כדי להתקבל למועדון זה נדרשים המועמדים להוכיח סיבולת רוחנית. הם נדרשים להוכיח את יכולתם להיוותר מאמינים גם בימי החושך. רק מי שיעבור את מבחן האמונה יתקבל למועדון היהודי. אלוקי העברים אינו נותן בלבד, הוא גם מבקש. הוא תובע מבניו ללכת אחריו גם כשהכל משתבש, גם כצדיקים נאספים ורשעים מצליחים, גם כשגומלי חסדים ומחזיקי תורה נקטפים בדמי ימיהם.
אין פלא איפה כי במפגש הראשון בין הבורא לעם היהודי הכל משתבש. שיבוש זה מכוון הוא ונועד ללמד את העם העברי כי דרכם לאורך ההיסטוריה לא תהא סוגה בשושנים. רק אלו המוכנים לילך אחריו "בארץ לא זרועה" יתקבלו למועדון היהודי. אנחנו חברים, צאצאים למאמינים אלו, ואמונתם התקיפה נשתרשה בנו וחישלה את דרכנו ההיסטורית. היא העניקה לנו את הסבלנות ההכרחית, את היכולת לא לשפוט את המציאות הרגעית ולהמתין להתבהרותה, או במילותיו של ניטשה "על דרך שמלכות רוסיה כובשת שטחים. כמלכות שיש לה זמן ולא תמול נולדה. דהיינו לפי העיקרון "לאט ככל האפשר".
אמונה תקיפה זו נלמדה על ידי העם היהודי כבר בראשית התהוותו ומכאן הייחודיות היהודית אותה לא הבין גלובר. אמונה תקיפה זו הועברה מאב לבן עד ימינו, האם היא תועבר גם לדורות הבאים? לאור המציאות העכשווית הנראית לעינינו, לכאורה לא. אך אם הבנו את האמור לעיל, אל לנו לשפוט את המציאות על פי העובדות העכשוויות ולהמתין. אם כך נעשה מן הסתם נגלה כי לא אבדה תקוותנו.
סבלנות יהודים סבלנות.

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת וארא – כל הסרטים ב-VOD הידברות

 


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (70 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים