נוער מתמודד

אהבת עולם, פרק 4: יש לי החוצפה לתת לה מסר של אהבה

מי מדבר על המתיקות של הקטנים, כשכל מה שממלא את המרחב בין אם לנערה מתמודדת בגיל הנעורים זו בעיטה וקריאת תיגר, וחוצפה בלתי נגמרת, ישר לפנים? שומטת חוצפה

שתף במייל
| כ"ח תמוז התשפ"ב |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

כולנו משתוקקות לקשר, לחיבור, לשייכות, לאהבה ולמשפחה.

אבל מה קורה כשמשהו משתבש? כשמקור הכוח שלנו, הופך למקור של כאב, כעס וחוסר אונים?

בטור "אהבת עולם" תפגשי פרקים מתוך יומנה האישי של נעמה סמך, אם לנערה מתמודדת, החושף בגילוי לב נדיר את המסע של כולנו: זה שמחפש את מה שאיבדנו, וכמה למצוא משמעות, גם כשזה נראה ומרגיש בלתי אפשרי.

היומן יאפשר לך להיפגש עם כל הרפרטואר העשיר של מסע חיינו - לכאוב עד כלות, לקום ולהתנער ולבחור מחדש באהבה, בשייכות ובקשר.

 

לפרקים הקודמים, לחצי כאן.

"גם אני מתמודדת עם ילדה מיוחדת", שיתפה אותי לא מזמן מכרה.

"היא נולדה עם מום מולד", היא הוסיפה ואמרה. "אבל איזו מתיקות! זה מחפה על הכל".

בום. הרגשתי אגרוף ללב. מתיקות. יחי ההבדל הגדול.

אז נכון, היא דיברה על התמודדות אחרת, ואין לי בכלל הכלים להתחיל להבין את מה שהיא עוברת, אבל בשלב זה כל מה שראיתי זה את התהום הפעורה שנמצאת ביני ובינה, בין בתי לבין בתה.

תהום שמלאה במילה אחת: מתיקות. 

מי מדבר על המתיקות של הקטנים, כשכל מה שממלא את המרחב בין אם לנערה מתמודדת בגיל הנעורים זו בעיטה וקריאת תיגר, וחוצפה בלתי נגמרת, ישר לפנים?

אז נכון שחוצפה היא אחד הכלים החזקים להרחיק כל מה שכואב מבפנים.

חוצפה זו הגנה שיורה חיצים מושחזים,

ואמא אחת, שעומדת ממול, בלי מגנים, ומורידה את הראש, ובולעת אכזבה מול גל עכור נוסף, של מנת התרסה.

כל הלב שנתתי, כל הזמן שהשקעתי, כל האהבה שמזגתי עם כל קערת מרק.

כל הדמעות ששפכתי, כל התפילות שרקמתי, כל היחד והטוב שהיה בינינו - התאדה, נמוג ונהדף מול מעטפת הגנה בלתי חדירה. נהדף מול החוצפה. 

התגובה האוטומטית שלי היתה הרצון להעמיד אותה במקום. להיעלב. להיפגע. עד העצם.

אחרי כל מה שנתתי? אחרי כל מה שהשקעתי?

אבל במצבי חירום, הכללים משתנים. כשיש משימה גדולה, הרגשות מתגמדים.

יש כאן נשמה שזועקת, עד לב השמיים, מחפשת נואשות את מקומה ודרכה, ואמא שמגייסת גם היא כלים יצירתיים להתמודד. גם לי לא תזיק קצת "חוצפה". 

חוצפה לשלוח לה מסר של אהבה, גם כשהיא רחוקה ומתעלמת.

חוצפה לבקש ולרצות בשבילה, גם כשהיא נסוגה ונעלמת.

ואולי זו בכלל לא חוצפה, אלא פשוט "עזות דקדושה".

לתרגם את כל הכאב לחיצים. לבקש ממך, ריבון העולמים, שכמו שאנחנו לא באמת חוצפנים, אלא פשוט חפצים להיות קרובים - אבל יוצא לנו עקום - שתסלח, שתעביר, שתאיר את המחר, שתקרב את הלבבות, ותגאל אותנו כבר, גם אם זה "עדיין לא הזמן", והעולם בכלל לא ראוי או זכאי.

בזכות חוצפתן של אימהות, שלא אומרות לאהבתן, לסליחתן ולתקוותן אף פעם די. 

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה